© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

תחרות בשוק התקשורת ומניעת צמצום מרווחים

תחרות בשוק התקשורת ומניעת צמצום מרווחים

לאחרונה הורה משרד התקשורת לחברת בזק להתחיל ביישום “השוק הסיטונאי” ולמכור למתחרות שירותי תשתית בטלפוניה הקווית במחיר מפוקח. הנחיה זו נועדה להרחיב את התחרות בשוק הטלפוניה הקווית ולבסס את ההפרדה בין שוק התשתית הקווית לבין שירותי התקשורת הנרכשים על ידי הצרכנים.

 

מטרת “שוק סיטונאי” היא יצירת מסגרת בה מונופול מוכר את המוצר שלו, אשר משמש כתשומה במוצר הסופי הנמכר לצרכן למגוון חברות בשוק, במחיר מפוקח. . וזאת במטרה לייצר תחרות מול הצרכן, בתחומים שבהם יש בעל תשתית היסטורי ומונופוליסטי. במקרה שלנו מדובר בחברת בזק בעלת המונופול בשוק הטלפוניה הקווית הדרושה למגוון חברות תקשורת המציעות לצרכן שירותי אינטרנט וטלפוניה.

 

השימוש ב”שוק סיטונאי” טומן בחובו גם חששות תחרותיים, בין היתר בדמות פרקטיקה המכונה “צמצום מרווחים”. במצב זה, פירמה דומיננטית ובעלת כוח שוק, גובה ממתחרותיה במקטע הקמעונאי, מחיר בגין התשומות שהיא מספקת להן, אשר פוגע באופן משמעותי באפשרות שלהן להתחרות בה במחיר הסופי לצרכן. מצב זה מתאפשר הואיל ועלות התשומות עבור הפירמה הדומיננטית הוא שולי, מה שהופך אותה לבעלת יתרון מובנה אל מול המתחרות, עבורן עלות התשתית היא עלות קבועה וגבוהה. כך, משרד התקשורת התערב באפריל השנה באחד המבצעים של חברת הוט טלקום וחייב אותה לייקר את חבילת האינטרנט שהיא הציעה ללקוחותיה, בטענה כי החברה מוכרת את המוצר במחיר טורפני, הנמוך יותר מהמחיר שבו היא אמורה למכור למתחרות קווי תשתית במודל הסיטונאי.

 

אחת הדוגמאות הבולטות בארץ ובעולם לשוק בו מתאפשרת פרקטיקה מסוג זה היא שוק התקשורת. שוק התקשורת הישראלי מאופיין בשתי חברות דומיננטיות, בזק והוט, הפועלות הן כספקיות תשתית לחברות המעניקות שירותי תקשורת (במקטע הסיטונאי) והן כמי שמציעות שירותי תקשורת לצרכן הסופי (במקטע הקמעונאי). כך נוצר מצב בעייתי בו מחד גיסא, השחקניות בשוק התקשורת תלויות בבזק והוט במישור התשתית הנדרשת לפעילותן ומאידך גיסא מתחרות בהן במישור השירותים הקמעונאיים הניתנים לצרכן הסופי – חבילות הגלישה לאינטרנט (תשתית וספק) או החבילות המשלבות אינטרנט, טלפוניה וטלוויזיה.

 

אמת המידה העיקרית המוכרת בספרות לבחינת קיומו של צמצום מרווחים אסור היא מבחן המתחרה היעיל באותה מידה  (Equally Efficient Competitor). על פי מבחן זה, בחינת קיומו של צמצום מרווחים נעשית בהתבסס על השאלה, האם המרווח שמותירה הפירמה הדומיננטית, בין המחיר הסיטונאי והמפוקח של התשומה לבין מחיר המוצר לצרכן הסופי, היה מאפשר לה עצמה להתחרות בשוק. כאשר ההנחה היא כי הפירמה שהיא בעלת התשתית והמתחרות שלה יעילות באותה המידה ולכן יזדקקו לאותו מרווח מעל לעלות התשתית לצורך אספקת השירותים לצרכן הסופי.

 

אחד הכלים הרגולטוריים להתמודדות עם פרקטיקה אסורה של צמצום מרווחים הוא קביעת רפי מחיר (מחיר מינימום) לצרכן. בכך, מנוטרל למעשה היתרון המובנה המוקנה לפירמה הדומיננטית. בשוק התקשורת הדבר יבוא לידי ביטוי בקביעת המחיר הסיטונאי לתשתית הקווית או תשתית הכבלים, ובמקביל מחיר מינימום מפוקח בו חברות בזק והוט תוכלנה להציע את שירותיהן לצרכן הסופי.

 

בנוסף לקושי האינהרנטי שבשימוש בפיקוח מחירים, מקום בו מבקשים לעודד תחרות, הפיקוח הופך מורכב עוד יותר כאשר מדובר בחבילות תקשורת, הכורכות יחד שירותים תחרותיים ושירותים שאינם תחרותיים. במקרה כזה, עלולה הפירמה הדומיננטית, שהיא בעלת התשתית, לנקוט בפרקטיקה אסורה של צמצום מרווחים בתחום שבו היא חשופה לתחרות גבוהה, תוך מינוף יתרון המוקנה לה בתחום אחר. כלומר, להציע חבילה (באנדל) של שירותים ובמסגרתה לבצע סבסוד צולב של המוצרים שהיא מוכרת לצרכן הסופי. הרכיבים התחרותיים בחבילה, המתומחרים נמוך, מתקזזים עם אותם רכיבים לגביהם לא קיימת תחרות וניתן לתמחרם באופן גבוה יחסית מבלי לאבד לקוחות.

 

השימוש בדוקטרינת “צמצום מרווחים” במשפט הישראלי נעשה לראשונה במסגרת קביעת הממונה על ההגבלים העסקיים בדבר ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי על ידי חברת בזק בקשר עם תמחור חבילות תקשורת מסוימות בשנת 2014. משרד התקשורת התייחס לחשש זה גם במסגרת השימועים שערך להוט ובזק בקשר לחבילות התקשורת המוצעות על-ידן ובמיוחד להוט בקשר עם חבילות הטריפל – הכוללת שירותי תשתית אינטרנט בכבלים, טלפוניה וטלוויזיה. הדוגמה האחרונה היא כאמור מחודש אפריל השנה, במסגרתה קבע משרד התקשורת כי תמחור חבילה מתחת לעלות הסיטונאית מהווה מחיר טורפני.

 

מומלץ להמשיך לעקוב ולראות באיזו עמדה ינקוט משרד התקשורת במקרים מורכבים יותר שיגיעו לפתחו בתקופה הקרובה.

 

Source: barlaw.co.il

 

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: