© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

פחות גמול יותר אחריות

פחות גמול יותר אחריות

נושא אחריות נושאי משרה בכלל, ודירקטורים בפרט, הינו אחד הנושאים המרכזיים בדיני החברות ודיני ניירות הערך בישראל. נושא זה נדון, נותח והורחב בהדרגה לאורך השנים, ואין ספק כי במצב המשפטי כיום, על הדירקטור רובצת אחריות רחבה וכבדה. כיום קיימת אנומליה, שנדמה שרק מתרחבת, בין היקף האחריות המוטל על הדירקטור מחד, לבין הגמול והיקף ההגנה המוענק לו מאידך. במאמר זה נעסוק בעיקר בדירקטורים המכהנים בחברות ציבוריות.

 

לאורך השנים קיימת מגמה ברורה של המחוקק ובתי המשפט להרחבת אחריות הדירקטורים בתאגיד. מקורה של  מגמה זו הוא בחקיקה, בריבוי גופי רגולציה ובפסיקה אקטיביסטית. דירקטור בישראל חב היום בחובות של אמון, זהירות וגילוי כלפי התאגיד אך זהו רק רף הכניסה לתפקיד שהיה בעבר נחשק. יחד עם חובות אלו, אנו עדים להרחבה משמעותית של חובות הדירקטור בנושאים כגון ניצול הזדמנות עסקית, אחריות לדיווחים של החברה, אחריותו של הדירקטוריון כקולקטיב, אחריות בחלוקה ועוד.

 

אל מול הרחבת אחריות זו, נוספו מאז כניסתו לתוקף של חוק החברות רובדי הגנה לדירקטורים המאפשרים לחברה לפטור, לשפות ולבטח את הדירקטורים המכהנים בה. יחד עם זאת, הגנות אלו מסויגות בתנאים שונים, מעניקות כיסוי חלקי בלבד וקשת המקרים בהם לא ניתן לבטח או לשפות כלל מתרחבת עם הזמן. יש לשים לב גם שהחוק אינו נוקט בלשון ציווי לחברות להעניק הגנות לדירקטורים המכהנים בה, אלא בלשון רשות ביחס להענקתם. האחריות קיימת, אך ההגנה ברשות.

 

לאחרונה נכנס לתוקפו תיקון לתקנות החברות במסגרתו הופחת בחצי סכומי הגמול המזערי והקבוע הניתנים לדירקטור חיצוני עבור השתתפותו בישיבות הדירקטוריון וועדותיו.

 

ההפחתה האמורה חלה לגבי תאגידים שהונם העצמי הינו עד 275 מיליון ש”ח, מתוך מטרה להקל על תאגידים אלו. בצוק העיתים, הפחתת הנטל הכספי החל על חברות ציבוריות הינו מבורך ואף הכרחי אך אליה וקוץ בה. ספק בעיננו האם המקום להקל על קופת החברה הוא דווקא בגמול הסטטוטורי המוענק לדירקטורים בחברה. נקודה זו מקבלת משנה תוקף אל מול המגמה שתיארנו קודם, של הרחבת אחריותם של הדירקטורים. יתרה מכך, נדמה כי הקיצוץ בשכר הדירקטורים באותם תאגידים, עלול להנחית מכת מוות על אותם תאגידים המשוועים לאנשי מקצוע מוכשרים שיתוו את דרכם העסקית. דווקא באותם “תאגידים קטנים”, הנושאים המובאים לפתחם של הדירקטורים מאתגרים לאור השלב העסקי בו נמצאת בחברה, ולעיתים קרובות החלטה עסקית אחת שגויה עלולה להביא לסיום דרכה של החברה. נדמה שדווקא לדירקטורים המכהנים בחברות אלו יש לאפשר הענקת תגמול גבוה מחברות אחרות בעלות הון עצמי גבוה יותר או לכל הפחות להשוות גמולם לדירקטורים באותן חברות. המימון בעניין זה יכול להגיע בסבסוד הפער על-ידי רשות ניירות ערך או הבורסה, כשם שנעשה לאחרונה בפרויקט האנליזות. סבסוד כזה עשוי להשאיר כח אדם איכותי בחברה מחד, ולהוות פיתוי נוסף לחברות קטנות חדשות (או קיימות) לגייס בבורסה בתל אביב שמשוועת לחברות חדשות.

 

עוד נציין, שאמנם הפחתת הגמול מתייחסת להורדת גמולם של הדירקטורים החיצוניים בלבד, אך הגמול המשולם להם (הקבוע בתקנות), לרוב מהווה כבנצ’מרק לקביעת שכרם של יתר הדירקטורים בתאגיד ולא יהיה זה בלתי סביר לומר כי לתיקון האמור תהיה השלכה רוחבית גם על גובה התגמול המוענק גם לדירקטורים ה”רגילים” בתאגיד, ולא רק ביחס לדירקטורים החיצוניים.

 

פתרון נוסף אפשרי, אך מצריך שינוי “דיסקט” של הנוגעים בדבר. הכוונה להענקת תגמול הוני לדירקטורים כחלק בלתי נפרד ממדיניות התגמול של החברות.

 

לאורך השנים היה נושא הענקת התגמול ההוני טאבו רק לדירקטורים פעילים (לרוב יו”ר דירקטוריון). בעידן שבו מנסה המחוקק (בעידודו של הרגולטור) להפחית עלויות מחד, ולעודד חברות להעניק תגמול המבוסס על יעדים ארוכי טווח מאידך, נדמה שבשלה העת להענקת תגמול הוני לדירקטורים (לרבות דח”צים) ולא רק לנושאי משרה כגון מנכ”ל וכפופים לו. בצורה זו, ייהנו כולם מהאפסייד אם החברה תצלח ואם החברה כשלה, קופתה לא תינזק. בעידן בו שמרנות היתר משתקת כל חלקה טובה, הדבר עשוי לעודד דירקטורים לאשר עסקאות “גבוליות יותר” אך בעלות פוטנציאל ערך רב לחברה ולבעלי מניותיה תוך לקיחה בחשבון של מכלול השיקולים הרלבנטיים לאותה עסקה והפעלת תיאבון עסקי בריא.

 

*התפרסם לראשונה במידעון איגוד הדירקטורים בישראל – אוקטובר 2016

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: