© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

אחריות נושאי משרה בתביעות “ספאם”

פרסומות ספאם - ברנע- ייעוץ לדיני אינטרנט

לא רבים יודעים שמנהלים בחברה אשר נוהגת לשלוח הודעות פרסומת באופן המפר את חוק הספאם – חשופים באופן אישי לתביעה. אף לתביעה ייצוגית במיליוני שקלים. החשיפה גדלה במידה משמעותית, כאשר מדובר בבעלי מניות או דירקטורים יחידים בחברה, או כאשר אחראים באופן אישי לשליחת הפרסומים המפרים.

 

לאחרונה, בתי המשפט בכלל הערכאות, קבעו כי אין מניעה לתבוע נושאי משרה בחברה המפרה את חוק ה”ספאם”, וכי ישנו טעם רב לעשות כן, לטובת עיקרון ההרתעה. זאת על אף שהטלת פיצוי על אדם פרטי עשויה להוביל לפגיעה קשה בו ובמשפחתו.

 

חיוב אישי של נושא תפקיד בחברה יכול להיעשות בכמה דרכים. הראשונה, היא האפשרות של בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות מעל החברה ולייחס את החובות של החברה לנושאי משרה בה.   מדובר בהליך מורכב ביותר וקשה להוכחה, במסגרתו על התובע להראות לבית המשפט כי השימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה נעשה למטרות תרמית וכיו”ב.

 

השנייה, מכוח סעיף 30א(ח)  ל”חוק הספאם”, אשר בו נקבע, כי אם התאגיד הפר את הוראת החוק, אז יוצאים מנקודת הנחה כי גם המנהל הפר אותה, אלא אם הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

 

החזקה האמורה חלה על פי לשונה רק במקרה של הליך פלילי, ועדיין קיימות דעות לכאן ולכאן בשאלה אם ניתן להרחיבה גם לתחומי ההליך האזרחי. כלומר, יש להוכיח כי לנושא המשרה היתה מעורבות באופן אישי במשלוח דבר הפרסומת, או במתן הוראות באופן אישי לאחרים לשיגור דבר הפרסומת.

 

בפועל, ניתן לראות יותר ויותר החמרה מצד בתי המשפט בבחינתם את התנהלות נושא המשרה, ואף “זליגה” של נטל ההוכחה בהקשר זה.

 

הדרך השלישית, היא למעשה הדרך הישירה, בה מוכיחים אחריות אישית של המנהל.  במקרה זה על מנת שתוטל על נושא המשרה חבות אישית בגין הפרת סעיף 30א לחוק (ולא כהרמת מסך), יש לראות בו עצמו כמי ששיגר את דברי הפרסומת בלא שניתנה הסכמה לכך קודם לכן.

 

כאמור, לאחרונה בתי המשפט נדרשו פעמים מספר לדיון, באיזה אופן ובאיזה היקף נכון וראוי להשית את האחריות על מנהלי החברות, ובאילו מהדרכים האמורות.

 

בית המשפט העליון, אשר דן בסוגיית אחריות החברות מגה מערכת מתמטית מתקדמת, לוטונט, ניו ספורט ובעליהן, עמד על שאלת אחריותו של נושא משרה בתאגיד לפי חוק “הספאם”, וקבע כי די בכך שנושאי משרה הם בעלי המניות והדירקטורים היחידים בחברות שבשליטתם, כדי לבסס אפשרות סבירה שייקבע כי הם נושאים באחריות אישית, כמי שמעורבים בפועל בביצוען. כמו כן נקבע באותם פסק דין, כי ישנו סיכוי סביר כי אין צורך בהרמת מסך על מנת להטיל אחריות אישית על נושאי המשרה שכן פעולתם נועדה לקדם את עסקי התאגיד בו הם מועסקים.

 

לאור הלך הרוח המשפטי האמור, בתי המשפט כיום בודקים אם נושא המשרה נקט בפעולות סבירות למניעת משלוח הפרסומים המפרים. הבדיקה מחמירה במיוחד כאשר נושא המשרה הנתבע הוא הבעלים, המנהל, או זה שהיה מעורב בעצמו בהתקשרות עם המפרסמים השונים ונהנה מתוצאותיה.

 

החזקה, לפיה אם החברה הפרה את הוראות “חוק הספאם” אז גם מנהלה “אשם עד שתוכח חפותו”, וכן הדרך הפרשנית המקלה בה נוקטים בתי המשפט בבוחנם את האחריות האישית של המנהל, מרחיבות ביותר את היקף האחריות אשר בד”כ מיוחסת לנושא משרה, ומחייבת כל נושא משרה רלוונטי להראות פעולות אקטיביות לטובת יישום הוראות “חוק הספאם”.

 

בהתאם, ניתן לראות יותר ויותר בתי משפט אשר קובעים כי ישנה עילת תביעה נגד נושא משרה, כאשר מדובר בהפרת חוק ה”ספאם”. הדבר בא לידי ביטוי בתביעות אזרחיות (מתביעות קטנות ועד תביעות רחבות היקף) והן באישור תובענות ייצוגיות (בסך מיליוני שקלים). כך שטענה הנסמכת על כך שלמנהל אין כל קשר לסוגיית משלוח הפרסומים אלא רק לחברה כישות משפטית בפני עצמה, כבר לא מחזיקה מים בתביעות מעין אלו.

 

 Source: barlaw.co.il

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: