© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

בלוג  / תאגידים, מיזוגים ורכישות

עו"ד אלון ענוה
גיוס כסף בשיטת מימון המונים הפך כבר מזמן לתופעה הולכת ומתרחבת. במאמר הזה ננסה להסביר איך עובד גיוס במודל של מימון המונים ומה חשוב לדעת לפני שפותחים בקמפיין גיוס.
עו"ד איתי גורה
גיוס הון הוא עניין מסובך ומלחיץ, ועבור רבים דומה לניווט בשטח זר. קראו את המאמר כדי לקבל אינפורמציה שתעזור לכל אחד ואחת מכם לקבל החלטות בצורה קצת יותר מודעת.
עו"ד סמואל הנרי סמואל
לעומת בריטניה או גרמניה, צרפת אינה מופיעה כאחת המדינות המובילות במדד ההשקעות בכלכלה הישראלית. עו”ד סמואל הנרי סמואל משרטט במאמר את תמונת המצב בנושא.
מודל מימון המונים, שאומץ זה מכבר בישראל, מנגיש לציבור הרחב הזדמנויות השקעה שהיו קודם לכן שמורות לרוב רק למשקיעים מתוחכמים או מוסדיים. במאמר זה נבחן את המודלים השונים בישראל ובארה”ב ומדוע כדאי למחוקק הישראלי למצוא דרכים להפוך את אפיק מימון ההמונים לאטרקטיבי יותר, הן עבור המשקיעים והן עבור החברות המגייסות.
עו"ד שגיא גרוס
כל יועץ או מנהל של עסק נתקל במסגרת החלטותיו העסקיות בשאלות של הגבלים עסקיים. על רקע זה, כדאי להכיר מספר מושגים מרכזיים שיכולים לעזור גם לעסק שאין לו השפעה ישירה על השוק.
עו"ד יובל לזי
אופן ניהול המו”מ עם המשקיע עשוי לקבוע האם תצליחו לגייס את הכסף או לא. להלן כמה עצות לגבי ניהול מו”מ עם אנג’ל פוטנציאלי.
עו"ד אריאלה דרייפוס
בכל עסקת מיזוג או רכישה, נדרש המוכר למסור הצהרות (מצגים והתחייבויות) המספקים תמונה משפטית מלאה בנוגע לחברה שברצונו למכור. במקרה בו נמסרה הצהרה שגויה, הרוכש רשאי לתבוע את המוכר בגין הנזקים שנגרמו לו. ביטוח מצגים ושיפוי הוא בעצם פוליסה המכסה  את עלות הנזק (כולה או חלקה) של הרוכש.
עו"ד דפנה קליין
לא רבים יודעים שמנהלים בחברה אשר נוהגת לשלוח הודעות פרסומת באופן המפר את חוק הספאם – חשופים באופן אישי לתביעה. אף לתביעה ייצוגית במיליוני שקלים. החשיפה גדלה במידה משמעותית, כאשר מדובר בבעלי מניות או דירקטורים יחידים בחברה, או כאשר אחראים באופן אישי לשליחת הפרסומים המפרים.
Adv. Asaf Shalev
בחודש מאי האחרון נכנסו לתוקף תקנות הגנת הפרטיות-אבטחת מידע החדשות. מדובר על רפורמה משמעותית  המהווה נקודת מפנה בכל הקשור לאבטחת המידע האישי בישראל ושמירה על פרטיותם של אזרחי מדינת ישראל.
עו"ד ענת אבן-חן
לאחרונה הורה משרד התקשורת לחברת בזק להתחיל ביישום “השוק הסיטונאי” ולמכור למתחרות שירותי תשתית בטלפוניה הקווית במחיר מפוקח. הנחיה זו נועדה להרחיב את התחרות בשוק הטלפוניה הקווית ולבסס את ההפרדה בין שוק התשתית הקווית לבין שירותי התקשורת הנרכשים על ידי הצרכנים.
עורך דין מיקי ברנע
על אף גודלה של מדינת ישראל והאתגרים הרבים מולם היא מתמודדת, מדינת ישראל נחשבת כמובילה עולמית בחדשנות טכנולוגית. מטבע מקומי חזק, כלכלה משגשגת ותעשיית ייצוא יציבה, הן בין הסיבות שישראל נחשבת ליעד אטרקטיבי לפעילות עסקית בינלאומית.
על מנת ליצור מטבע רווחי ומבוקש, יזמים רבים מנסים לשלב את טכנולוגיית הבלוקצ’יין עם השקעות מסורתיות, וכך נולד זן חדש של מטבעות קריפטוגרפים המגובים בנכסים או סחורות.
עו"ד אסף שלו
מאמרם של אסף שלו ודניאל קלינמן על אופן ההתאגדות המתאים לארגונים ללא כוונת רווח (אותם ארגונים הנכללים ב”מגזר השלישי”) – עמותה או חברה לתועלת הציבור.
עו"ד דותן ברוך
תקנות ה-GDPR – למה הן חשובות ?
28 במאי, 2018 / מאת ברנע
GDPR, או ה-Protection Regulation General Data היא הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי להגנת הפרטיות, שנכנסה לתוקף ב-25 במאי 2018. הרגולציה חלה גם על חברות המציעות שירותים או מוצרים לאנשים באיחוד האירופי, גם אם אין להן נוכחות באיחוד האירופי. לאי עמידה בהוראות הרגולציה יכולה להיות השפעה רבה עליך ו/או על החברה שלך.
עו"ד ענת אבן-חן
ב-1 ביוני 2018 עומד להיכנס לתוקף נדבך נוסף ומרכזי של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), העוסק בהוראות החלות על נותני שירות בנכס פיננסי.
עו"ד יובל לזי
נראה כי הלחץ שלפני החלת ה-GDPR גרם לחברות להתמקד רק ביישום “רשימת התיוג” הרגולטורית. אך לעיתים ההתעסקות “ברשימת תיוג” באה על חשבון תשומת הלב המתבקשת לעניין השאלה החשובה לא פחות: מה קורה אם אתה מותקף?
עו"ד ענת אבן-חן
פינטק ופרטיות
25 במרץ, 2018 / מאת ענת אבן-חן
התקדמות טכנולוגית מלווה בסיכונים רבים. הדבר נכון במיוחד בתחום הטכנולוגיה הפיננסית (פינטק). אירועים של פריצת נתונים מרחשות כיום בהיקף רחב ובתדירות גוברת. עבור חברות הפינטק, היכולת לעמוד באתגרי אבטחת הנתונים והגנת הפרטיות היא אתגר מרכזי.
עו"ד יובל לזי
כאשר הארגון מצוי תחת מתקפת סייבר, 48 השעות הראשונות הן הקריטיות ביותר. היערכות מוקדמת, הכוללת גיבוש תכנית לטיפול בתקריות סייבר (תכנית Incident Response – IR), מאפשרת לך למזער את המשך הפגיעה, לצמצם את היקף הנזק ולטפל בנקודות התורפה במערך האבטחה בתוך 48 השעות הראשונות.
עו"ד אריאלה דרייפוס
לילה טוב 2017 …
31 בדצמבר, 2017 / מאת אריאלה דרייפוס
2017 בהחלט היתה שנה מעניינת בעולם ההייטק הישראלי. בין החידושים הבולטים שהיו השנה  במקרה שפספסתם.
עורך דין מיקי ברנע
פינטק: אתגר וערך
7 בנובמבר, 2017 / מאת מיקי ברנע
פינטק הוא תחום המחבר בין שני עולמות - בין הטכנולוגיה לבין השירותים הפיננסיים, כאשר הבנקאות והביטוח הם מגרשי המשחקים המרכזיים של הפינטק. שניהם נדרשים להתייעלות ומשוועים לפתרונות טכנולוגיים שיסייעו להן בזאת. הפינטק מבטיח להביא חדשנות לשחקנים הקיימים, אבל מאיים גם לחולל disruption, שיזעזע את התעשיות השמרניות ויחליף אותן עם מודלים ושחקנים חדשים.     החיבור בין שני מרכיבי הפינטק הוא מאתגר, וזאת לאור ההבדלים הבסיסיים בין אופיים של הצדדים. הבשורה הטכנולוגית באה מסטארט-אפים, שהם באופיים ארגונים קטנים, המונעים על ידי הצורך לפעול במהירות ויעילות. צורך זה נובע מ-time-to-market קצר והצורך למכור ולגייס הון. לעומתם, שחקני העוגן בתחום השירותים הפיננסיים הם ארגונים גדולים, היררכיים ובירוקרטים, שמהירות החלטה וזריזות ביישום פתרונות חדשניים רחוקים מהם שנות אור.   רגולציה ופינטק האתגר המרכזי עימו מתמודדות חברות הפינטק הוא נושא הרגולציה. ברוב תחומי הטכנולוגיה בהם פועלים סטארט-אפים האתגרים הן החדשנות, התחרות והמודל העסקי, בעוד שהרגולציה תופשת מקום משני – אם בכלל. לעומת זאת, בתחום הפינטק לרגולציה יש מקום מרכזי בהגדרת המיזם ובהתכנותו.   המקום המרכזי של הרגולציה היא ייחודית לתחום הפינטק, והכרת מערכת הגומלין הזו חיונית בכל ניתוח של סיכוייו של מיזם בתחום.   השירותים הפיננסיים, מעצם מהותם, כפופים להסדרים רגולטוריים מגוונים ומפורטים. תחומי הרגולציה הנוגעים לפינטק כוללים רגולציה בנקאית, רגולציית ביטוח, מניעת הלבנת הון, פרטיות, צרכנות וניירות ערך. חלוקת תחומי הרגולציה בתחום השירותים הפיננסיים עוקבת ומותאמת למבנה השוק המסורתי, כאשר לכל תחום הרגולציה שלו והרגולטור הצמוד.    במקרים רבים, הפינטק שואף לפתור בעיות שנוצרות על ידי הרגולציה הקיימת. עם זאת, הוא חייב להכיר בכך שפעילותו כפופה לאותן מערכות רגולטוריות. עוד בשלב הגדרת המוצר והשירות אותו מבקש מיזם הפינטק להביא לשוק, הוא חייב להכיר את הרגולציה הרלוונטית ולמצוא פתרונות שיעמדו בתנאיה וגם יוכלו לקבל את אישורו של הרגולטור הרלוונטי.   ההכרות עם הרגולציה היא רבת מימדים. ראשית, בדומה לכל סטארט-אפ, גם מיזמי פינטק שואפים לפרוץ גבולות ולעבוד במגוון מדינות. הבעיה היא שרובן של הרגולציות הן יחודיות לכל מדינה. הרגולציה במדינה אחת שונה – ולפעמים סותרת – את הרגולציה במדינה שניה. ההבדלים הם של שפה, חוקים וגם תפישה. משמעות הדבר הוא שתהליך הלימוד וההתאמה הוא רב מימדים ולמעשה בלתי נגמר.   אם לא די בכך, בעיה נוספת היא שהרגולציה נבנתה בהתאם למבנה השוק השמרני - רגולציה בנקאית לבנקים, רגולציה ביטוחית לחברות ביטוח וכן הלאה. מיזמי פינטק לעומת זאת, שוברים במקרים רבים את מבנה השוק המסורתי. ה-disruption מטבעו יוצר חיבורים וגישות חדשות. כתוצאה מכך, חברות פינטק מוצאות את עצמן בשדה מוקשים של רגולציות שונות – חופפות וסותרות.   עם זאת, האתגר הרגולטורי אינו רק קושי, אלא גם בסיס מרכזי ליצירת ערך. מי שכבר למד, הכיר את התחום והתאים את הפתרון שלו לרגולציות השונות, יוצר יתרון של ממש למול מתחרים קיימים וחדשים. חסם הכניסה בתחום הוא לא רק שלב הפיתוח אלא חוזקו של הפתרון הרגולטורי. הידע הרגולטורי הופך לקניין רוחני של ממש.   לדוגמא, תחום הבנקאות מתאפיין בריבוי רגולציה. הוראות המפקח על הבנים נוגעות בהיבטים שונים של פעילות התאגידים הבנקאיים, לרבות רישוי, ממשל תאגידי, הוראות שונות בקשר עם הלימות הון ויכולת הבנק לקחת סיכונים שונים, הוראות צרכניות המתייחסות ליחסיו של הבנק עם לקוחותיו, הוראות איסור הלבנת הון ועוד. כל מיזם פינטק המבקש להתממשק עם המערכת הבנקאית, להעמיד לה שירותים או להחליף את חלק מהתפקידים שהיא ממלאת, חייב להכיר את הרגולציה הרלוונטית המקומית ולהתאים את עצמו אליה. ברור שכגודל האתגר כך גם הפוטנציאל.   פרטיות ופינטק בשנה הקרובה צפויה עליית מדרגה בכל הקשור למקומן של הגנת הפרטיות ואבטחת המידע בעשייה העסקית. במסגרת זאת תצוין כניסתן לתוקף של מערכות רגולטוריות חדשות ומתוגברות בעולם, ובראשן תקנות ה-GDPR האירופאיות, בתחום הגנת הפרטיות, שתכנסנה לתוקף במאי 2018. כתוצאה מתהליכים אלה, לתחומי הגנת הפרטיות ואבטחת מאגרי מידע מפני סיכוני סייבר תהיה השפעה ונוכחות בסדר היום הטכנולוגי בשנים הקרובות.      מיזמי הפינטק, יוצרים פתרונות העושים שימוש במידע אישי רגיש, וככאלו, המיזמים עוסקים בתחומים החשופים לנושאי הפרטיות ומאגרי מידע. למעשה, כל השירותים הפיננסיים מחייבים איסוף ושמירה של מידע אישי רגיש. כתובות דואר אלקטרוני, מספרי טלפון, פרטים אישיים, מידע פיננסי, מצב אישי, נתוני זיהוי מיוחדים, מקום עבודה, בני משפחה ועוד נאספים כחלק מהליך הכרת הלקוח, העמדת השירותים, ייעוץ וזיהוי.   המערכות אוספות, שומרות, מאחסנות, מעבדות ומעבירות מידע רגיש ביותר. המערכות גם חשופות למתקפות ולאתגרים מכל עבר. החשיפות במקרים של חדירה, אינן מוגבלות לסנקציות אשר עשויות להיות מוטלות עליהן על ידי הרגולטורים, והן כוללות גם פגיעה תדמיתית אנושה ותביעות אזרחיות מיחידים שפרטיותם נפגעה.   לאור זאת, עולם הפינטק חייב לאמץ סטנדרטים גבוהים של אבטחה ושמירה על פרטיות. חברות פינטק נדרשות לייצר סטנדרט של הגנה על פרטיות ושמירה של המידע הרב שנאסף על-ידם וזאת תוך אימוץ סטנדרטים בינלאומיים מקובלים.       פורסם לראשונה במגזין דה מרקר, ספטמבר 2017
עו"ד דותן ברוך
בחוות דעת שהוגשה לבית הדין האירופי לצדק, ציין הפרקליט הראשי של בית הדין כי בהתאם לחקיקה שבתוקף כיום, לכל רשות להגנת מידע באיחוד האירופי יש את הסמכות לפעול במקרה של הפרת חוקי הפרטיות שעל אכיפתם אמונה אותה רשות, גם אם המפר נמצא במדינה אחרת באיחוד.   חוות הדעת ניתנה בקשר לסכסוך בו נטען כי פייסבוק מפרה את חוקי הפרטיות הגרמניים. פייסבוק טענה כי עקב העובדה שמטה הפעילות שלה האחראי על פעילות עיבוד הנתונים שלה באיחוד האירופי נמצא באירלנד, אין לרשויות להגנת הפרטיות בגרמניה סמכות לדון בפעולותיה, ורק לרשויות באירלנד יש את הסמכות לבחון את פעילויותיה.   על אף שחוות הדעת של הפרקליט הראשי אינן מחייבות את בית הדין האירופי לצדק, ברוב המקרים, נוטה בית הדין לנהוג על פיהן.   ראוי לציין כי, אם אכן בית הדין האירופי לצדק יאמץ את חוות הדעת), עשויה להוביל למבול של צעדי אכיפה נגד פייסבוק ונגד חברות רב-לאומיות דומות בתחום האינטרנט. יחד עם זאת החקיקה החדשה בתחום הגנת הפרטיות באיחוד האירופי (General Data Protection Regulation – GDPR) אימצה מנגנון של רשות להגנת פרטיות מובילה, שהיא הרשות המפקחת בתחום השיפוט בו נמצא המטה של הגורם הרלוונטי. קביעה זו של ה-GDPR מבקשת לצמצם את הצורך להתמודד עם ריבוי הרשויות להגנת הפרטיות ברחבי האיחוד האירופי; אם כי, ה-GDPR אינה חוסמת לחלוטין את הרשויות האחרות.   Source: barlaw.co.il
מסמכי ההצעה של ICO
19 בספטמבר, 2017 / מאת צבי גבאי
כמעט ולא ניתן לעקוב אחר ההתפתחויות בעולם המטבעות הדיגיטליים וה-ICO, כאשר מדי יום מתקיימות השקות של מטבעות דיגיטליים חדשים, ושיאי הגיוסים רק עולים.   לאחרונה נשבר השיא הנוכחי, וחברת Filecoin גייסה בשעה אחת (!) כ-ICO 200 מיליון דולר, זאת לאחר שבגיוס הפרטי (טרם ה-ICO) גייסה כ-52 מיליון דולר מקרנות השקעה ומשקיעים פרטיים.   אז מה זה בעצם ICO? ICO הינו קיצור של Initial Coin Offering (הנפקה ראשונית של מטבעות) - מושג הלקוח משוק ההון, שם חברה מנפיקה לראשונה את ניירות הערך שלה במטרה לגייס כספיים (IPO - Initial Public Offering) באמצעות תשקיף (מסמך משפטי וחשבונאי ארוך, שמפרט אודות החברה, מנהליה, עסקיה, ומצבה הפיננסי), והופך את החברה מפרטית לציבורית.   ב-ICO, חברות המפתחות טכנולוגיה או מיזם חדשניים, אשר לרוב מבוססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין (Blockchain), מגייסות כספים באמצעות הנפקת מטבעות דיגיטליים, שבתקווה יעלו את ערכם כאשר המיזם יצליח, וישיאו רווח לרוכשי המטבעות ב-ICO.   נכון לעכשיו, ברוב מדינות העולם אין רגולציה על מטבעות דיגיטליים ועל ICO, אם כי רשות ניירות הערך בארה"ב (SEC), הבנק המרכזי בסינגפור (MAS), רשות ניירות ערך הקנדית (CSA) ואף רשות ניירות הערך הישראלית, כבר הודיעו כי הם שוקלים להחיל את הרגולציה הקיימת על ניירות ערך (מגבלות הצעה לציבור, תשקיף, דיווחים וכו') גם על מטבעות דיגיטליים ו-ICO.   למרות היעדר הרגולציה וחוסר האחידות באשר לאיכות המידע הניתן במסגרת ה-ICO, נהוג כי במסגרת השקת מטבע חדש ו-ICO, מפרסמת החברה באתר האינטרנט של ה-  ICO מסמך הכולל מידע על המיזם או הטכנולוגיה, נתונים פיננסיים, ונתונים על ההנפקה עצמה. מסמך זה נקרא Whitepaper.   סביר להניח שלאחר שהמדינות המובילות בעולם יחילו רגולציה על מטבעות דיגיטליים, תחום זה יהיה מוסדר יותר, וכנראה שייווצר גם סטנדרט מחייב ל-Whitepaper.   ליזם המתחיל שנמצא טרם ה-ICO, ומעוניין להנגיש את ה-Whitepaper של החברה שלו למשקיעים, מומלץ להסתייע בטיפים הבאים.   אופן הצגת המידע  כשמשקיע בוחן את כדאיות ההשתתפות בגיוס, הוא רוצה לדעת למה שווה לו לרכוש את המטבעות ב-ICO ומה יהיה הרווח שלו כתוצאה מכך.   במסגרת ה-Whitepaper, חברות נוטות להתרכז רק בהצגת הטכנולוגיה או המיזם, ולא מייחסות חשיבות לנתונים פיננסיים-כלכליים, שיציגו למשקיעים את שווי השוק הפוטנציאלי.   נכון יהיה להציג  ב-Whitepaper נתונים פיננסיים על החברה, על המטבע החדש שיונפק  ועל הטכנולוגיה, זאת בגיבוי נתונים ממקורות מוסמכים. ניתן ואף רצוי להשתמש בגרפים, הדמיות ונתוני השוואה, כדי להציג את הנתונים באופן הברור ביותר.   מבנה ה-ICO במסגרת ה-Whitepaper, יהיה נכון להציג איך ומתי משתתפים ב-ICO, איזה מטבעות ניתן להזמין בהנפקה (רק באמצעות מטבעות דיגיטליים, איזה מטבעות דיגיטליים, והאם ניתן  גם באמצעות FIAT – כסף "אמיתי").   על אף אי הודאות הרגולטורית בנוגע למטבעות דיגיטליים, כמעט בכל מדינה מתוקנת, ישנם חוקים והוראות בנוגע לאיסור הלבנת הון ו-KYC (KYC- know your client). לכן, יקל על המשקיעים לדעת מה יהיו שלבי הזיהוי שהם ידרשו לבצע ב-ICO, ואת אופן התשלום הנדרש.   היבטים משפטיים כאמור, רוב מדינות העולם טרם החילו רגולציה על מטבעות דיגיטליים ועל דרך ביצוע ה-ICO.   עם זאת, רכישת מטבעות דיגיטליים והשתתפות ב-ICO מסוכנות מאוד, ולא מתאימות לכל אדם. לכן, חשוב לוודא שה-Whitepaper משקף נכונה הן את החברה והן את מבנה ה-ICO.  טוב תעשה חברה שתרשום ב-Whitepaper את גורמי הסיכון הייחודיים לשוק בו היא פועלת (חוץ מהסיכונים החלים על עולם המטבעות הדיגיטליים, העדר הרגולציה, והעדר ההתחייבות כי הצלחת החברה תביא לעליית ערך המטבע שהונפק).   לאור האמור לעיל, ולאור אי הודאות הרגולטורית הקיימת כיום, מיזמים אשר שוקלים לבצע גיוסים באמצעות מטבעות דיגיטליים, צריכים לנקוט זהירות רבה כדי לא להפר את דיני ניירות ערך במדינות בהן מוצע ה-ICO ועליהם לבחון היטב את הדין החל בטריטוריות הרלוונטיות לגיוס הכספים.   Source: barlaw.co.il
עו"ד רון שוחוטוביץ
"איך הדירקטוריון אישר?" – כותרות בנוסח זה צצות בהמוניהן לאחר כל פרסום כי רשות ני"ע חוקרת עסקה של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה, כדוגמת הידיעות האחרונות על החשדות בעניינה של חברת בזק ובעל השליטה בה. אך השאלה שיש לשאול היא, האם לדירקטוריון ניתנו הכלים לבצע את עבודתו?   סמכויות הדירקטוריון חוק החברות מתייחס בהרחבה לסמכויות הדירקטוריון. סמכויות אלו ניתנות לחלוקה לסמכויות פיקוח וסמכויות פיתוח.   סמכויות הפיקוח תכליתן לאפשר לדירקטוריון לפקח על המנהל הכללי ופעולתו, כגון הסמכות לבדיקת מצבה הכספי של החברה, עריכת הדוחות הכספיים, חלוקת דיבידנדים ואישור עסקאות עם צדדים קשורים.   סמכויות הפיתוח הוקנו לדירקטוריון על מנת שיקבע אסטרטגיה לחברה ויתווה את מדיניותה, ובכלל זה סמכות קביעת תכניות פעולה לחברה, מינוי ופיטור המנהל הכללי, מדיניות תגמול, הנפקת אגרות חוב והקצאת ניירות ערך.   עבודת הדירקטוריון בנוסף לסמכויות הדירקטוריון, קובע חוק החברות כללי הפעלה פרוצדוראליים לעבודת הדירקטוריון, הכוללים בין היתר הוראות לעניין יו"ר הדירקטוריון, כינוס ישיבות הדירקטוריון וניהולן, הצבעה בדירקטוריון ואופן אישור עסקאות מהותיות.   חוק החברות כאמור, מספק לדירקטוריון כללי הפעלה טכניים, אך אינו מספק לדירקטוריון כללים מהותיים ואיכותיים המנחים אותו כיצד להפעיל את סמכותו. חוסר זה מקבל משנה תוקף בייחוד בסוגיות מורכבות, כגון עסקאות בעלי שליטה או חלוקת דיבידנדים.     חוסר זה התמלא במרוצת השנים על-ידי פסיקת בתי המשפט והנחיות ועמדות רשות ניירות ערך, המהוות מקור נורמטיבי לאופן המהותי בו על עבודת הדירקטוריון להתבצע.  ההוראות הינן רבות ומגוונות, אך מעל כולם בולט כלל אחד מהותי שקיבל לאחרונה הכרה רשמית על-ידי בית המשפט העליון, ומאגד בתוכו מספר כללי הפעלת סמכות מהותיים - כלל שיקול הדעת העסקי.     כלל שיקול הדעת העסקי כלל שיקול הדעת העסקי, קובע אימתי לא יתערב בית המשפט בהחלטות עסקיות שקיבל הדירקטוריון. על-פיו, בית המשפט לא יתערב בהחלטת דירקטוריון, שנתקבלה בתום לב, בהעדר ניגוד עניינים ובאופן מיודע. על-פי עקרונות הכלל, בעת הפעלת סמכויות הדירקטוריון יש לבחון ולתת את הדעת, בין היתר, לסוגיות אלו: ניגוד עניינים- האם הדירקטוריון, או מי מחבריו, מושפע או עלול להיות מושפע ברמת הסתברות גבוהה במידה והעסקה תאושר. יש לבחון האם העסקה תקדם את טובת החברה, או שמא טובת בעל אינטרסים אחר בחברה. דיון מעמיק- יש לקיים דיון מהותי וענייני בהחלטה על הפרק. על הדירקטוריון לבצע בחינה אמתית של העסקה, לשאול שאלות ולהוות כמעיין אופוזיציה לעסקה, לרבות הצעה לשינוי תנאיה של העסקה או הצעת הליך תחרותי ובדיקת חלופות אחרות. חומר רקע מספק- על מנת לקיים דיון מעמיק, על הדירקטוריון לוודא כי נפרשה בפניו התשתית העובדתית המלאה, וכי קיבל לידו את כל מסמכי הרקע הרלוונטיים והנתונים הנדרשים כגון, הערכות שווי ותחזיות כלכליות. תיעוד- יש לתעד את הדיון בפרוטוקול. מטרת הפרוטוקול אינה להוות תמלול מלא של הנאמר בדיון, אלא לתעד את עיקרי הדברים שנאמרו ולשקף לקוראו כי אכן התקיים דיון מעמיק.   לסיכום, עבודת הדירקטוריון טומנת בחובה סיכונים. חוק החברות מספק כללים פרוצדוראליים לעבודת הדירקטוריון, אך רק עם שילוב הכללים המהותיים שנקבעו מחוץ לחוק החברות, בידי הדירקטוריון סט הכללים המלא להתמודדות עם הסיכונים בעבודתו.    פורסם לראשונה בניוזלטר של איגוד הדירקטורים
עו"ד נועה הבדלה
הליכי חדלות פרעון הינם חלק אינטגרלי מפעילות עסקית-מסחרית, כאשר יתכן ובמהלך חיי הפעילות העסקית יידרשו אדם או תאגיד לנקוט בהליכים לשם הבראת הפעילות העסקית או אף לעתים להביא לחיסולה.   חדלות פרעון משקפת מצב עובדתי שבו חייב (אדם או תאגיד) נקלע לקשיים כלכליים ותזרימיים באופן שאינו מאפשר לו לשלם את חובותיו לנושים במועד.   הליכי חדלות הפרעון שואפים להביא לחלוקה הוגנת וראויה של משאבי החייב (אדם או תאגיד) בין נושיו השונים; בהליכי חדלות פרעון עומדים לנגד עיניו של בית המשפט אינטרסים שונים ובכלל זאת, מקסום קופת הנשייה; הבטחת תעסוקה ראויה לעובדים של הפעילות העסקית; צמצום הנטל על הקופה הציבורית; דאגה ללקוחות הפעילות העסקית; דאגה לספקים התלויים בהמשך קיום הפעילות העסקית (במיוחד במקרה של שיקום והבראה); מתן סיוע לבעלי מניות בעסקים קטנים עד בינוניים.   כאן המקום לציין, כי קיימים הבדלים בין חייב שהינו אדם פרטי לבין תאגיד (ובכלל זאת חברה).   כאשר מדובר באדם פרטי, ישנה חשיבות לשאלה האם ננקטו כנגדו הליכים משפטיים (לרבות הליכי הוצאה לפועל) והאם קיימים חובות נוספים מלבד החובות נשוא ההליכים המשפטיים.   כך, כאשר במקרה בו ננקטו נגד החייב מספר הליכי הוצאה לפועל, קיימת לחייב אפשרות להגיע להסדר בדרך של איחוד תיקים ופריסת חובותיו, אך מטבע הדברים, פריסת חובות אלה אינה מסדירה את החובות שאינם במסגרת הליכי הוצאה לפועל.   על כן, כאשר מדובר בחייב שהינו אדם פרטי המעוניין להסדיר את כלל חובותיו, יהא עליו לנקוט במשא ומתן מול נושיו, ובהמשך להגיש בקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו בהתאם לתנאים המעוגנים תחת פקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], תש"ם-1980.   כאשר המדובר בחברה שנקלעה למצב של חדלות פרעון בשל קשיים כלכליים ותזרימיים קיימות שתי אפשרויות:   הקפאת הליכים והבראת חברה  חברה שנקלעה למצב של חדלות פירעון, רשאית לבקש מבית המשפט לאפשר לה הליך של שיקום והבראה בדרך של הכנת תוכנית להבראתה ולפריסת חובותיה (בדרך הקבועה בסעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999).   בקשת ההבראה תלווה גם בבקשה להקפאת הליכים, שמטרתה למנוע מהנושים לנקוט בהליכים משפטיים נגד החברה, ואף להקפיא כל הליך משפטי שננקט נגדה עד למועד הגשת הבקשה, ובכך ליתן לחברה שהות לצורך יישום תוכנית ההבראה. בית המשפט יורה על צו הקפאת ההליכים רק עם שוכנע כי קיים סיכוי סביר להבראת החברה וליישום תוכנית ההבראה, כאשר צו זה יהא מוגבל לפרק זמן שנע בין שבועות בודדים ועד תשעה חודשים.   בית המשפט אף מוסמך למנות נאמן או מנהל מיוחד שיפקח על יישום תוכנית ההבראה בחברה בתקופת הקפאת ההליכים, כאשר סמכויותיו של הנאמן מוגדרות על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות שהביאו לחדלות הפרעון אליו נקלעה החברה, וכוללות לעתים, ניהול שוטף של החברה בתקופת הקפאת ההליכים, ויתור על חוזים מכבידים, במידת הצורך וכן עריכת חקירה באשר לנסיבות שהובילו את החברה למצב חדלות הפרעון.   פירוק החברה  קיימים מקרים בהם חברה נקלעה לחדלות פרעון, אך אין אפשרות להביא להבראתה או לשיקומה, או לחלופין אין עוד הצדקה כלכלית בהמשך הפעלתה.   במקרים המדובר בחברה חדלת פירעון שאין אפשרות או הצדקה להביא להבראתה, צדדים בעלי עניין, ובכלל זאת נושים ובעלי מניות, רשאים לפתוח כנגדה בהליכי פירוק.   הליך הפירוק הינו הליך משפטי המביא הלכה למעשה לידי חיסול האישיות המשפטית של החברה, תחילה על ידי ריקון החברה מכל תוכן כלכלי ולאחר מכן חיסול אישיותה המשפטית המאגדת.   חוק החברות מכיר בשלושה סוגים של הליכי פירוק: פירוק מרצון; פירוק מרצון בפיקוח בית משפט; או פירוק (כפוי) על ידי בית משפט.   הכספים המתקבלים עקב מימוש נכסיה של החברה ישמשו תחילה לפירעון החובות לנושיה, בהתאם לסדרי הנשייה הקבועים בדין ובהתאם לתביעות חוב שיגישו הנושים. ככל שנותר עודף כספים בתום הפירעון לכל הנושים, יחולק עודף זה לבעלי המניות ומשקיעי ההון העצמי בחברה.   Source: barlaw.co.il
עורך דין מיקי ברנע
רבות מהחברות הישראליות, המבקשות לפעול בחו"ל, נעזרות במפיצים מקומיים לקידום מוצריהן בשוק החדש. מערכת היחסים בין אותן חברות למפיצים כרוכה לעיתים בסיכונים משמעותיים. ניתן לצמצם, מבעוד מועד, סיכונים אלה באמצעות הגדרה נכונה של מספר סוגיות מרכזיות ועיגון שלהן בהסכם הפצה.   להלן מספר סוגיות מרכזיות להן ראוי להתייחס בעת גיבוש מערכת יחסים עם מפיץ, וההדגשים המרכזיים שיש לתת לכל אחת בהן.   1. בחירת מפיץ אפקטיבי - חשוב להגדיר ולבחור את הגורם המתאים להפצת המוצרים או השירותים של החברה. ייתכן ובחירה במפיץ שלא יפעל בהתאם למסגרת מינויו, תפגע בקידום פעילות החברה בחו"ל. במידה ותוענק למפיץ כזה בלעדיות בטריטוריה מסוימת לטווח ארוך, עלול להיווצר מצב בו החברה תהיה מנועה מלמנות מפיץ אחר תחתיו ובכך למעשה תחסם יכולתה לפעול בטריטוריה לתקופה מסוימת.   2. הגדרת המוצרים - יש להגדיר נכון את המוצר שהפצתו נמסרת למפיץ. לדוגמא, אם תוכנה מסוימת מוגדרת בהסכם ההפצה כמוצר שיופץ על ידי המפיץ, השאלה היא האם גרסאות חדשות של אותה תוכנה תהינה כפופות לזכויות הבלעדיות שהוענקו למפיץ, או שהן מחוץ לתחום הבלעדיות. אשר על כן, יש לתת משקל בניסוח הסכם ההפצה ולהיות מאד מדויקים בכל הנוגע להגדרת המוצרים הספציפיים שעל המפיץ למכור ולהתייחס באופן מפורש להפצת מוצרים "חדשים" או "מעודכנים" של החברה. זאת ועוד, מפיץ עשוי להיות אפקטיבי מאד בהפצת מוצר מסוים, אבל כלל לא אפקטיבי בהפצת מוצר אחר.   3. תחולה טריטוריאלית - התחולה הטריטוריאלית של הסכם הפצה הוא לא רק עניין של גיאוגרפיה. אין להקל ראש גם בהגדרת ערוצי ההפצה והדרכים בהם רצוי שהמוצר יחדור לשוק וזאת על מנת להגן על החברה מפני מחלוקות עתידיות עם המפיץ. כך לדוגמא, ככל שהחברה קשורה בהסדרים גלובאליים עם יצרני OEM, יש להבהיר שחדירת המוצר לטריטוריה כמרכיב של מוצר אחר, לא תיחשב כפגיעה בבלעדיות שהוענקה למפיץ.   4. התחייבויות המפיץ - ברובם המוחלט, הסכמי הפצה אינם מחייבים את המפיץ לפעול כלל. גם אם מפיץ מסוים לא עומד ביעדי המכירות או בכמויות רכישה מינימאליות שנקבעו לו בהסכם, לרוב תתקשה החברה לסיים את הבלעדיות או את ההסכם באופן חד צדדי, למעט אם ניתנה לו תקופת גרייס מינימאלית או בהתקיים תנאים מסוימים (או שניהם יחד). לכן, חשוב מאוד לבצע בדיקת נאותות על המפיץ ולקבל ממנו תכנית עסקית, שתראה כיצד הוא מתכנן לפעול לצורך ההפצה. אם החברה תוסיף למפיץ תמריצים הולמים בגין עמידה ביעדי מכירות, היא תוכל לרכוש מידה מסוימת של ביטחון שנתמנה על ידה מפיץ מתאים, בעל משאבים ומוטיבציה.   5. בלעדיות - קיימים בשוק הסכמי הפצה חד או דו-צדדיים. לבלעדיות חד-צדדית יכוליפ להיות שני מופעים – באחד, המפיץ מהווה ערוץ ההפצה היחיד של החברה בשוק היעד, כאשר במקביל הוא רשאי למכור גם מוצרים של המתחרים שלה; ובשני החברה רשאית למכור את מוצריה דרך מפיצים שונים כאשר המפיצים של החברה מנועים ממכירת מוצרים של המתחרים. במציאות, הסדרי הפצה חד-צדדיים בדרך כלל אינם עולים יפה ולכן מומלץ לחתום על הסכמי הפצה עם בלעדיות דו-צדית - קרי, הסכמים בהם החברה מוכרת את מוצריה רק דרך מפיץ אחד בטריטוריה והמפיץ מתחייב שלא לשווק מוצרים מתחרים. בהקשר הבלעדיות, חשוב לציין כי במדינות רבות הסדרי בלעדיות עשויים להחשב כפוגעים בתחרות, ובנסיבות מסוימות, כבלתי חוקיים. מומלץ מאוד להתייעץ עם עורכי דין המתמחים בדיני הגבלים עסקיים, על מנת לוודא שהסכם ההפצה הבלעדי בו מעוניינים להתקשר אינו מהווה עבירה על החוק.   6. תקופת ההסכם - מומלץ לקבוע בהסכם ההפצה תקופה הסכם ראשונית מוגדרת וקצרה הניתנת להארכה לתקופות נוספות להבדיל מהתחייבות לתקופה ארוכה. למועד סיום תקופת הסכם השלכות משמעותיות על החברה למשל במקרה של התניית עסקה לרכישה החברה בסיום הסכם ההפצה. במקרה כזה, האקזיט של הבעלים עשוי להיות תלוי בהסכמת המפיץ לשחרר את החברה מההסכם. סוגיה דומה מתעוררת גם כאשר כוללים בהסכם ההפצה תניית "שינוי שליטה בחברה" המקנה למפיץ זכות לסיים את ההסכם במקרה של שינוי שליטה בחברה. גם בתרחיש כזה בעלי החברה נתונים לחסדיו של המפיץ לוותר על זכויותיו על פי ההסכם. החיסרון הבולט בתקופת הסכם קצרה הניתנת להארכה לתקופות נוספות מתבטא בכך שהחברה לא תוכל לסיים את מערכת היחסים שלה עם המפיץ בכל עת לפי שיקול דעתה, אלא תוך פרק הזמן שהוגדר בהסכם.   7. השלכות סיום ההסכם - חשוב להתייחס בהסכם לתקופה שלאחר סיום ההסכם. נושאים שחשוב להסדיר בעניין זה כוללים התחייבויות לשמירה על סודיות ולאי-תחרות, זכאות המפיץ לעמלות בגין עסקאות העומדות בפני סגירה, המשך תמיכה במוצרים שנמכרו, טיפול במלאים נותרים, העברת רשימת לקוחות, והעדר זכויות למוניטין.   סמכות שיפוט ודין חל - בנסיבות מסוימות, הגדרה נכונה של סעיפי "ברירת דין" ו-"סמכות שיפוט" בהסכמי הפצה עשויה להפחית את הסבירות שמחלוקות בין הצדדים יבשילו לכדי התדיינות משפטית. בחלק גדול מהמקרים, תניית שיפוט מקומית בהסכם עם מפיץ זר תוביל לכך שהמפיץ יהסס לפתוח בהליכים נגד החברה. דרך אחרת להימנע מהליכים משפטיים היא קביעת הסדר בוררות יקר כהסדר הבלעדי לפתרון סכסוכים; בצורה זאת, הצד בעל האיתנות הפיננסית עשוי להבטיח לעצמו מערכת יחסים יציבה ושקטה.   9. קניין רוחני - חשוב לוודא שלמפיץ לא תהיה גישה מופרזת לקניין הרוחני של החברה. בכלל זה, מומלץ מאוד שההסכם יאסור במפורש על המפיץ לרשום על שמו זכויות קניין רוחני על בסיס הקניין הרוחני של של החברה. זכויות כאלה כוללות גם סימני מסחר ושמות מתחם (domain names). אם סוגיות הקניין הרוחני לא יוגדרו בצורה ברורה בהסכם ההפצה, החברה עלולה למצוא עצמה במצבים בהם המפיץ יתפוס בעלות על הקניין הרוחני שלה ואפילו יחסום אותה מלפעול בטריטוריה.   10. אחריות החברה - ברוב שיטות המשפט בעולם, אחריות לנזקים הנגרמים עקב שימוש במוצרים מוטלת על היצרן. ישנם הסכמים המנסים להעביר את האחריות למפיץ, אבל בדרך כלל, נסיונות אלה לא צולחים במבחן בית משפט. הדרך הנכונה להסדיר את סוגיית האחריות היא באמצעות גיבוש מנגנון שיפוי אפקטיבי אשר מגביל את היקף האחריות הן מבחינת סכום והן מבחינת זמן, בתוספת כיסוי ביטוחי הולם.   לצד מערכות היחסים שבין יצרנים למפיצים (distributors) ישנו מגוון של התקשרויות אפשריות אחרות בין יצרן וספק ישראלי, מצד אחד, לבין גורם מקומי המקבל את המוצר לשם מכירתו לצרכן הסופי, מצד שני. מגוון זה יכול לכלול גם סוכנים (agents), זכיינים (franchisees), מוכרי משנה (re-sellers), ואינטגרטורים (OEM). אף שיש הבדלים בין אופי ההתקשרות עם כל אחד מסוגי המפיצים האלה, הרי שככלל הם חולקים את אותן בעיות וסוגיות מרכזיות.   Source: barlaw.co.il
עו"ד אילן בלומנפלד
הסדר כובל, שהתגבש בין תאגיד ישראלי ותאגיד זר, שתוצאתו פגיעה משמעותית בתחרות בשוק הישראלי, כפוף לחוק ההגבלים העסקיים הישראלי.
עו"ד רפי קרימן
פחות גמול יותר אחריות
23 בנובמבר, 2016 / מאת רפי קרימן
נושא אחריות נושאי משרה בכלל, ודירקטורים בפרט, הינו אחד הנושאים המרכזיים בדיני החברות ודיני ניירות הערך בישראל. נושא זה נדון, נותח והורחב בהדרגה לאורך השנים, ואין ספק כי במצב המשפטי כיום, על הדירקטור רובצת אחריות רחבה וכבדה. כיום קיימת אנומליה, שנדמה שרק מתרחבת, בין היקף האחריות המוטל על הדירקטור מחד, לבין הגמול והיקף ההגנה המוענק לו מאידך. במאמר זה נעסוק בעיקר בדירקטורים המכהנים בחברות ציבוריות.   לאורך השנים קיימת מגמה ברורה של המחוקק ובתי המשפט להרחבת אחריות הדירקטורים בתאגיד. מקורה של  מגמה זו הוא בחקיקה, בריבוי גופי רגולציה ובפסיקה אקטיביסטית. דירקטור בישראל חב היום בחובות של אמון, זהירות וגילוי כלפי התאגיד אך זהו רק רף הכניסה לתפקיד שהיה בעבר נחשק. יחד עם חובות אלו, אנו עדים להרחבה משמעותית של חובות הדירקטור בנושאים כגון ניצול הזדמנות עסקית, אחריות לדיווחים של החברה, אחריותו של הדירקטוריון כקולקטיב, אחריות בחלוקה ועוד.   אל מול הרחבת אחריות זו, נוספו מאז כניסתו לתוקף של חוק החברות רובדי הגנה לדירקטורים המאפשרים לחברה לפטור, לשפות ולבטח את הדירקטורים המכהנים בה. יחד עם זאת, הגנות אלו מסויגות בתנאים שונים, מעניקות כיסוי חלקי בלבד וקשת המקרים בהם לא ניתן לבטח או לשפות כלל מתרחבת עם הזמן. יש לשים לב גם שהחוק אינו נוקט בלשון ציווי לחברות להעניק הגנות לדירקטורים המכהנים בה, אלא בלשון רשות ביחס להענקתם. האחריות קיימת, אך ההגנה ברשות.   לאחרונה נכנס לתוקפו תיקון לתקנות החברות במסגרתו הופחת בחצי סכומי הגמול המזערי והקבוע הניתנים לדירקטור חיצוני עבור השתתפותו בישיבות הדירקטוריון וועדותיו.   ההפחתה האמורה חלה לגבי תאגידים שהונם העצמי הינו עד 275 מיליון ש"ח, מתוך מטרה להקל על תאגידים אלו. בצוק העיתים, הפחתת הנטל הכספי החל על חברות ציבוריות הינו מבורך ואף הכרחי אך אליה וקוץ בה. ספק בעיננו האם המקום להקל על קופת החברה הוא דווקא בגמול הסטטוטורי המוענק לדירקטורים בחברה. נקודה זו מקבלת משנה תוקף אל מול המגמה שתיארנו קודם, של הרחבת אחריותם של הדירקטורים. יתרה מכך, נדמה כי הקיצוץ בשכר הדירקטורים באותם תאגידים, עלול להנחית מכת מוות על אותם תאגידים המשוועים לאנשי מקצוע מוכשרים שיתוו את דרכם העסקית. דווקא באותם "תאגידים קטנים", הנושאים המובאים לפתחם של הדירקטורים מאתגרים לאור השלב העסקי בו נמצאת בחברה, ולעיתים קרובות החלטה עסקית אחת שגויה עלולה להביא לסיום דרכה של החברה. נדמה שדווקא לדירקטורים המכהנים בחברות אלו יש לאפשר הענקת תגמול גבוה מחברות אחרות בעלות הון עצמי גבוה יותר או לכל הפחות להשוות גמולם לדירקטורים באותן חברות. המימון בעניין זה יכול להגיע בסבסוד הפער על-ידי רשות ניירות ערך או הבורסה, כשם שנעשה לאחרונה בפרויקט האנליזות. סבסוד כזה עשוי להשאיר כח אדם איכותי בחברה מחד, ולהוות פיתוי נוסף לחברות קטנות חדשות (או קיימות) לגייס בבורסה בתל אביב שמשוועת לחברות חדשות.   עוד נציין, שאמנם הפחתת הגמול מתייחסת להורדת גמולם של הדירקטורים החיצוניים בלבד, אך הגמול המשולם להם (הקבוע בתקנות), לרוב מהווה כבנצ'מרק לקביעת שכרם של יתר הדירקטורים בתאגיד ולא יהיה זה בלתי סביר לומר כי לתיקון האמור תהיה השלכה רוחבית גם על גובה התגמול המוענק גם לדירקטורים ה"רגילים" בתאגיד, ולא רק ביחס לדירקטורים החיצוניים.   פתרון נוסף אפשרי, אך מצריך שינוי "דיסקט" של הנוגעים בדבר. הכוונה להענקת תגמול הוני לדירקטורים כחלק בלתי נפרד ממדיניות התגמול של החברות.   לאורך השנים היה נושא הענקת התגמול ההוני טאבו רק לדירקטורים פעילים (לרוב יו"ר דירקטוריון). בעידן שבו מנסה המחוקק (בעידודו של הרגולטור) להפחית עלויות מחד, ולעודד חברות להעניק תגמול המבוסס על יעדים ארוכי טווח מאידך, נדמה שבשלה העת להענקת תגמול הוני לדירקטורים (לרבות דח"צים) ולא רק לנושאי משרה כגון מנכ"ל וכפופים לו. בצורה זו, ייהנו כולם מהאפסייד אם החברה תצלח ואם החברה כשלה, קופתה לא תינזק. בעידן בו שמרנות היתר משתקת כל חלקה טובה, הדבר עשוי לעודד דירקטורים לאשר עסקאות "גבוליות יותר" אך בעלות פוטנציאל ערך רב לחברה ולבעלי מניותיה תוך לקיחה בחשבון של מכלול השיקולים הרלבנטיים לאותה עסקה והפעלת תיאבון עסקי בריא.   *התפרסם לראשונה במידעון איגוד הדירקטורים בישראל - אוקטובר 2016
עו"ד אילן בלומנפלד
לאחרונה נתקלנו במקרים רבים בהם משקיעים ביקשו לבצע השקעה מבלי לבצע בדיקת נאותות משפטית קודם לכן. הסיבות לאי ביצוע בדיקת נאותות יכולות לנבוע מגורמים שונים כגון: השקעה בחברה צעירה, חוסר בתקציב, שיקולי עלות תועלת, היקף ההשקעה, לוחות זמנים, השקעה בתאגיד שיש בינו לבין המשקיעים יחסי עבודה מתמשכים וכדומה.   ככלל, מקום בו נתקבלה החלטה שלא לבצע בדיקת נאותות משפטית לפני ביצוע השקעה הסתברה אותה החלטה כשגויה.   אין ספק כי בכל השקעה טמונה מידה מסוימת של סיכון, אולם ניתן לצמצם את רמת הסיכון באמצעות בחינה מקיפה של העסק הנרכש.   בדיקת נאותות משפטית, מאפשרת למשקיעים ללמוד אודות מצב התאגיד במישורים רבים ומגוונים ובכלל זה, הבעלות במניות התאגיד, היחסים עם המערכת הבנקאית, האישורים הנדרשים מצדדים שלישיים, נכסי התאגיד המשועבדים, רישיונות התאגיד והשפעת העסקה על תקפותם, מצבת העובדים ותנאי העסקתם לרבות חשיפות בנוגע לחובות התאגיד כלפיהם הן מכוח הדין והן מכוח ההסכמים עימם. כמו כן, חשיפות המס של התאגיד, מבנה ההסכמים עם ספקי התאגיד  לרבות רמת הסיכון בעבודה מול מיעוט ספקים מהותיים, מצבת הלקוחות של התאגיד ותקופת ההתקשרות עימם, תביעות עבר אליהן התאגיד חשוף, הפעולות הנדרשות להגנה על זכויות הקניין הרוחני של התאגיד באמצעות רישום פטנטים, סימני מסחר וזכויות יוצרים וכדומה.   לתוצאות בדיקת הנאותות עשויה להיות השפעה רבה על אופי העסקה המדוברת ובין היתר, על מבנה העסקה (עסקת לרכישת מניות או עסקה לרכישת נכסים), מחיר העסקה, המצגים שידרשו מהעסק הנרכש ובעליו, הבטוחות שיינתנו להבטחת ההשקעה, התנאים המתלים לביצוע העסקה, סעיפי השיפוי, אופן ההשקעה ובסופו של דבר על ההחלטה האם לבצע או לא לבצע את העסקה לאור תוצאות הבדיקה.   נציין גם כי בשנת 2014 פרסמה רשות ההגבלים העסקיים גילוי דעת שעוסק בחשיפת מידע במסגרת בדיקת נאותות טרם ביצוע עסקה בין מתחרים. על פי גילוי הדעת, חשיבות בדיקת הנאותות להתנהלות העסקית, מחד גיסא, והחשש לפגיעה בתחרות כתוצאה מבדיקת נאותות בין מתחרים, מאידך גיסא, מחייבים מתחרים, המנהלים ביניהם בדיקת נאותות לכלכל את צעדיהם בקפדנות ובזהירות. מתח זה, שבין האיסור להיות צד להסדר כובל שלא כדין לבין הצורך בתשתית עובדתית מספקת לשם גיבוש עסקה, עומד בבסיס אותו גילוי הדעת.   למשרד ברנע ושות' ניסיון עשיר בביצוע בדיקות נאותות משפטיות לרבות בהיבטים של הגבלים עסקיים. ביצוע בדיקת נאותות משפטית הוא עניין קריטי המשתלב עם אסטרטגית ההשקעה והיכולת לנהל משא ומתן לכריתת הסכם בצורה הטובה ביותר.   Source: barlaw.co.il
עו"ד סיימון ג'פה
חברות, מדינות ומשקיעים פרטיים רואים את מדינת ישראל כיעד משתלם ונחשק לפעילות עסקית, ולא במקרה.   מעמדה של ישראל כמובילה עולמית  בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות הפכה אותה גם באופן טבעי למדינה ידידותית להשקעות עסקיות, במגוון תחומים.   הביצועים הכלכליים של מדינת ישראל נתוני הצמיחה של ישראל מציבים אותה בין המדינות המובילות בעולם בשיעורים אלו עם רקורד מרשים של 13 שנים רצופות של צמיחה. במהלך העשור האחרון צמחה כלכלת ישראל בשיעור של 100% – יותר משיעור הצמיחה בארצות הברית ובכל מדינה מפותחת אחרת בעולם. גם ב-2017 צפויה ישראל לרשום צמיחה נוספת בשיעור של כ-3%, כך לפי התחזית של קרן המטבע הבינלאומית (IMF). אציין כי על אף למרות הנתונים המרשימים כלכלת ישראל, ככל כלכלה, אינה חסינה בפני ירידות, אך התנאים בארץ מצביעים באופן עקבי ולאורך זמן על תחזית חיובית של המשך ההתפתחות הכלכלית.   הון אנושי חובת השירות הצבאי בישראל תורמת רבות ליזמות בישראל. החשיפה של חיילי היחידות המובחרות של חיל המודיעין לחדשנות וטכנולוגיות חדשות מביאות לכך שרבים ממצטייני חיל המודיעין נהפכים באופן טבעי ליזמים בולטים בעלי יידע ייחודי בתחומם.   מערכת אקולוגית של חדשנות על אף גודלה  הקטן, ישראל מדורגת ברשימת המדינות הטובות ביותר לעשיית עסקים בהן. דירוגה של ישראל במקום  גבוה הינו בעיקר הודות להתמקדותה בחדשנות ולצמיחה העסקית של רבות מחברות ההזנק הישראליות. הגידול בהשקעות בישראל של גורמים זרים מגיע לכ-30% בכל שנה, ויכולותיה של ישראל רק מתעצמות בעקבות זרימות הון סיכון למימון מיזמים. התוצאה: למדינת ישראל ניסיון בפיתוח מדעי וטכנולוגי בקצב מהיר יותר מהקצב המקובל בשאר העולם.   הסביבה הרגולטורית בישראל בעקבות תיקוני חקיקה שנכנסו לתוקף לאחרונה, היבטים של עשיית עסקים בישראל - כמו מיסוי וקבלת רישיונות והיתרים - הפכו למורכבים ומסובכים יותר. בהרבה מובנים, שינויים אלה נובעים באופן טבעי מההצלחה; ככל שצומחות כלכלות לאומיות, כך נדרשת רגולציה מתוחכמת יותר. וכל עוד ממשלת ישראל מנסה להתאים את הרגולציה לקצב התפתחותה, הסביבה הרגולטורית צפויה לעבור שורה של שינויים נוספים שישפיעו על עשיית עסקים בארץ, סוג של "כאבי גדילה" אם תרצו.   למשרד ברנע ושות' הניסיון והמומחיות ללוות אתכם לכל אורך הדרך המורכבת הזאת, ולממש את מלוא הפוטנציאל העסקי שמציעה ישראל. אתם מוזמנים ליצור אתנו קשר כדי ללמוד איך נוכל לעזור לכם.   Source: barlaw.co.il
עו"ד אסף שלו
לפרישת בריטניה מהאיחוד האירופי לא רק השלכות כלכליות, אלא גם השלכות בתחום הסביבה.   עד היום ובמסגרת פעילות האיחוד האירופי, למדינות האיחוד הייתה מדיניות סביבתית אחידה שהוגדרה ויושמה החל משנת 1992. אולם, תוצאות משאל העם בממלכה המאוחדת לגבי יציאתה של בריטניה מהאיחוד, עלולות להשפיע על הדרך שבה בריטניה תפעל בנוגע למבנה הרגולטורי והמשפטי שלה בתחומי האנרגיה ואיכות הסביבה, וכך להשפיע לא רק על בריטניה עצמה, אלא גם על השווקים האירופאיים והעולמיים.   צרכי האנרגיה של הממלכה המאוחדת הסכמי האיחוד עם בריטניה נותרים בתוקף לפחות עוד שנתיים, אשר במהלך תקופה זו ייערך משא ומתן לגבי תנאי יציאתה של בריטניה מהאיחוד.   לפיכך, בשלב ההתחלתי של המהלך, בריטניה תמשיך לפעול בהתאם לאמנות ולחוקים שנקבעו בעבר עם האיחוד האירופי. עיון בנתוני היבוא מצביע על כך שהחל משנת 2014, 61% מצריכת האנרגיה הכוללת של בריטניה מיובאת, כאשר 71% מהגז הטבעי מיובאים ממדינות האיחוד האירופי, במיוחד מנורבגיה.   דיוני המשא ומתן יצטרכו לקחת בחשבון את התלות הזאת, וקרוב לוודאי יכללו המשך עמידה, במידה מסוימת, בתקני האיחוד האירופי. האלטרנטיבות כוללות הסכם מוגבלות לסחר חופשי בדומה לאמנה הקיימת בין קנדה לאיחוד האירופי (הקרוי בשם "המודל הקנדי"); הסכמים דו-צדדיים לגישה לשוק האירופי האחיד לכל סקטור בנפרד (הקרוי בשם "המודל השוויצרי"); או המשך השתתפות באזור הכלכלי האירופאי (European Economic Area) בהתאם למודל השתתפות של מדינות חוץ (הקרוי בשם "המודל הנורבגי").   מכיוון שבריטניה היא גם אחת הספקיות הגדולות ביותר של גז טבעי באיחוד האירופי, היא מחזיקה בידיה קלף מיקוח נאה כדי להגיע במשאו ומתן להסכם המיטיב עם צרכיה בתחומי הכלכלה והאנרגיה.   השפעה על נושאים הקשורים לאקלים ולאיכות הסביבה עד עכשיו היתה בריטניה אחת התומכות השאפתניות בהתקנת תקנות בנושאי אנרגיה ושינויי אקלים. כתוצאה מהליך הברקזיט, התפקיד שבריטניה יכולה למלא במאמצים לבקר פליטות פחמן דו-חמצני ביבשת וברחבי העולם יקטן.   הגישה הבריטית לבדיקות פליטות פחמן דו-חמצני עשויה לכלול הקמת מערכת עצמאית משלה, וניהול מו"מ לגבי חיבורה למערכת של האיחוד האירופי או גישה היברידית אחרת. על אף שלא נראה תוצאה באופן מיידי, עשויות ההחלטות והאמנות בהן יתקשרו הצדדים להשפיע באופן מהותי על החלטות מדיניות האנרגיה הבאות של האיחוד האירופי, וכנגזרת מכך, על החלטות מדיניות סביבתית ברחבי העולם.   כיום, הגישה העולמית לרגולציה בתחום איכות הסביבה עומדת בפני אי-וודאות רבה. התפתחויות פוליטיות במהלך השנתיים הקרובות תשפענה על שווקי האנרגיה ברחבי העולם הן מבחינת עלויות עשיית עסקים, והן מבחינת ההשפעה הסביבתית שתיקבע על-ידי בריטניה והאיחוד האירופי.   Source: barlaw.co.il
הרצאתו של עו"ד מיקי ברנע מיום 17.3.16 לסטארטאפים וליזמים בנושא אופציות כמכשיר לתמרוץ עובדים ונותני שירותים של סטארטאפים אשר התקיימה במכללת עזריאלי להנדסה בירושלים בחסות אקסלורטור AtoBe. ההרצאה סוקרת את ההבדלים בין מניות לבין אופציות ועומדת על ההבדלים בציפיות ונק' המבט של המשולש – יזמים, משקיעים ועובדים של מיזם סטארטאפ. במהלך ההרצאה ניתן הסבר למושגים בסיסיים מעולם האופציות (מועדי הבשלה, מחיר מימוש וכיו"ב) ועל היתרונות הגלומים באימוץ תוכנית אופציות לחברה   https://www.youtube.com/watch?v=c6vSY5NluhE&feature=youtu.be
עוד ושותף בכיר מיקי ברנע
עו"ד מיקי ברנע הרצה בהאקתון של תוכנית הבוגרים של שגרירות ארצות הברית בנושא "מימון פרטי למגזר הציבורי". ההאקתון התקיים בבית הצעירים של עיריית תל אביב, בהשתתפותו של וויליאם גרנט, סגן שגריר ארצות הברית.       https://www.youtube.com/watch?v=xosL4R7umnA
Adv.Hanania Isaac
מגמות בתעשיית ה- TMT
24 בדצמבר, 2015 / מאת אייזיק חנניה
תחום הטכנולוגיה, מדיה ותקשורת עובר ללא ספק שינויים – חברות רבות קמות בתחום, ישנם המצאות של מוצרים חדשים וטכנולוגיות חדשניות. לקראת סיומה של שנת 2015 שכמעט ומגיעה לקיצה – החלטתי לנסות ולצפות מה יתרחש בתחום ה TMT (טכנולוגיה, מדיה ותקשורת) בשנת 2016.    רגולציה בתחום - ממשלת ישראל מגדירה את תעשיית ה-TMT  כאחד הענפים החסונים והנמרצים ביותר כיום במשק הישראלי, והיא מעודדת חברות רב-לאומיות לפתח את קניין הרוחני שלהן בארץ. זאת בחסות תוכניות מקומיות ובינלאומיות (המנוהלות וממומנות על ידי לשכת המדען הראשי), ובאמצעות הסכמים, אמנות ושיתופי פעולה, הטבות מס, כספים ומענקים לחברות הבוחרות לפתח את הקניין הרוחני שלהן בארץ. על אף הניסיון של הממשלה להוות מוקד עלייה של חברות רב לאומיות, החוק אינו עמד לצידם. החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה מטיל מגבלה על העברת ידע המפותח בארץ על-ידי חברות בחסות התוכניות אל מחוץ לישראל. זאת על-ידי הטלת חיוב בתשלום תמורה, שסכומו לעיתים קרובות אינו מוגדר. אין ספק שמגבלה זו, מרתיעה רוכשים בינלאומיים פוטנציאליים מלבצע השקעה או עסקת מיזוג או רכישה בארץ ולמעשה להעביר מרכזי פיתוח ה-IP שלהן לארץ.   לאחרונה, נפתרה סוגיה זו על-ידי תיקוני רגולציה, וכעת ניתן על פי חוק להעביר אל מחוץ לישראל ידע שפותח בארץ. זאת לאחר קבלת אישור לשכת המדען הראשי ולאחר ביצוע תשלום מחיר ההעברה הנקבע מראש. צעדים אלה מגבירים ללא ספק את הוודאות עבור בעלי עניין. רפורמות נוספות נכנסו בתחילת 2014 כאשר הכנסת אישרה תיקון לחוק הפטנטים אשר שינה את תקופת ההארכה של פטנטים.  במרץ 2014, נציגות הסחר האמריקאית הסירה את מדינת ישראל מרשימת ההשגחה (watch list) בנושא הפרות זכויות קניין רוחני, עקב לחץ שהופעל על-ידי תעשיית התרופות הבינלאומית המבוססת על מו"פ, לאור התחרות בזירה הגלובלית מול תעשיית התרופות המקומית המבוססת על תרופות גנריות. "הדובדבן שבקצפת" בנוגע לרפורמות הוא, שהחל משנת 2014 בהתאם לרגולציה בארץ, ניתנת לחברות היי-טק אפשרות לשלם מס חברות בשיעור של 9% בלבד, במקום השיעור הנוכחי של 26.5%, אשר מהווה הטבה אטרקטיבית מאוד עבור חברות המשתתפות.   התקדמות טכנולוגיה -  בשנים האחרונות אנו רואים מוצרים חדשים, שירותים חדשים וחדשנות צומחת בקצה מהר יותר מאי פעם. עם המצאת המוצרים החדשים, על המחוקק להתאים את עצמו למציאות החדשה – שתי דוגמאות כמשל: הדפסה תלת מימדית- אם בעבר, הדפסה בתלת מימד של איברים להשתלה, של מכוניות ושל צעצועים בוצעה רק בתוך סרט מדע בדיוני הוליוודי, היום, מיוצרים מוצרים כאלה בכפוף למעט חוקים או מחוץ למסגרת חוקית כלשהי. מדינתנו ידועה כאחת המדינות המובילות בתעשייה הפופולרית והפורחת של הדפסה בתלת מימד. יוזמה חדשה, במימון של לשכת המדען הראשי, פועלת לפתח מדפסות תלת מימד אשר מסוגלות להדפיס רכיבים עשויים ממתכת, כגון טיטניום, עבור תחום התעשייה האווירית, עבור תחום השתלים הדנטליים, עבור תחום תחליפי עצמות ועוד. יתכן ויש ביוזמה הזאת כדי למצב את מדינת ישראל בקדמת מהפכה חדשה בתחום "הייצור העצמי."   התפתחויות אלו, יחייבו את הרגולטור לפעול במהירות על מנת להתאים את הרגולציה לחידושים הטכנולוגיים. יש לזכור, כי קיימות סוגיות משפטיות מהותיות הקשורות לתחום ההדפסה בתלת מימד המתייחסות לא רק לתחום הקניין הרוחני, אלא גם לנושאים כגון בטיחות, אחריות מוצר והגנת נתונים. גם המשטרה תצטרך בעתיד להתמודד עם סוג חדש של פשע, הקשור לשימוש בהדפסה בתלת מימד של מוצרים תחת פיקוח, מוצרים אסורים ומוצרים בלתי חוקיים. טכנולוגיה לבישה - חברות המרשות לעובדיהן להשתמש בטכנולוגיה לבישה, יצטרכו להתמודד עם סוגיות הקשורות לסודות מסחריים, הגנת נתונים וריגול תעשייתי. יהיה צורך לקבוע מדיניות פנים-ארגונית והנחיות קפדניות. קרוב לוודאי, טכנולוגיה לבישה, אשר תשמש לצרכים רפואיים, טיפוליים או דיאגנוסטיים, תסווג כמכשיר רפואי אשר כפוף לקבלת אישור ה- FDA/CE ולפעילות בהתאם לרגולציה. במקרים בהם מטרת הטכנולוגיה הלבישה היא לאסוף נתונים בריאותיים מאנשים פרטיים מזוהים (לא בצורה אנונימית), אז יראו הנתונים הנאספים כנתוני בריאות מוגנים, אשר כפופים להסכמת האדם הספציפי מראש לפני שניתן יהיה להשתמש או להפיץ את הנתונים שלו.     קניין רוחני - חברות רבות נקלעות בסכסוכים הקשורים לפטנטים ולזכויות קניין רוחני, אשר מן הסתם, חושפים אותן לנזקים ולעלויות לא מבוטלות. אשר על כן, תכנון נכון לפני תחילת כל פעילות עסקית חשוב מאוד ועל כל חברה להגיע להחלטה קריטית האם להגן על זכויות קניין הרוחני שלה על ידי רישום פטנט, ואם כן, איפה לרשום אותו. לאחר אישורו, הפטנט מאפשר לחברה להנות מיתרונות תחרותיים בתחומו. בכל הקשור לחברות ישראליות, רוב מאמצי השיווק והמכירה מתרכזות בדרך כלל בארצות הברית; כנ"ל לגבי הגנת זכויות קניין הרוחני שלהן. במקרה של הפרת זכויות קניין רוחני, קרוב לוודאי שהסכסוך ינוהל בארצות הברית. יש מקרים בהם הפרת הזכוית גורמת לפתיחת סכסוך במספר תחומי שיפוט, ובעקבות זאת, התובעים נדרשים לבקש החלטה מבית המשפט אשר ניתנת לאכיפה בתחומי שיפוט מרובים.     תעשיית הטלקום הישראלית - תעשיית הטלקום הישראלית הינה שחקן גדול בזירת פיתוח טכנולוגיה הגלובלית. מבין הדוגמאות המובהקות של חדשנות ישראלית ניתן למנות WiMax, VoIP ו-TDMoIP. שוק הטלקום הישראלי הינו ריכוזי מאוד, התחרות אינטנסיבית ואין בו הרבה הזדמנויות. כל מיזם משותף, עסקת מיזוג או רכישה יצטרך להתגבר על הבחינות הקפדניות של רשות להגבלים עסקיים ושל משרד התקשורת. ביולי 2015, המליצה הועדה לבחינת ההסדרה על שידורים מסחריים בשוק הטלקום, כי כל הסדרה עתידית של שירותים מסחריים תבוסס אך ורק על השירותים הניתנים על-ידי המפעיל, מבלי להתייחס לטכנולוגיה בשימוש במתן השירותים. בהתאם לדרישות הנוכחיות, על מפעילי הטלקום הגדולים לספק שירותים בכל רחבי הארץ. כל סטיה מדרישת הפריסה הארצית כפופה לאישור ממשרד התקשורת. הדיגיטציה המהירה של תעשיות הובילה להתפתחות של שירותים חדשים, כגון מיחשוב ענן ופלטפורמות תשלומים סלולריים, אשר גרמו לשינוי ניכר באסטרטגיית הצמיחה של המפעילים, ממודלים עסקיים המבוססים על שילוב אנכי למודלים עסקיים המבוססים על שילוב אופקי. המטרה היא לייצר ערך על-ידי שילוב מגזרים ושווקים שונים והעתקת התכונות והיכולות של שוק אחד לשווקים האחרים. בנוסף, מפעילים יחתרו להשלים את הדיגיטציה של ליבת הפעילות העסקית שלהם על מנת להגביר שביעות רצון לקוחותיהם, להוסיף שירותים בעלי ערך נוסף, והגדיל הכנסות וחיסכון בעלויות.  
עוד ושותף בכיר מיקי ברנע
הסכם המייסדים לרוב הינו ההסכם הראשון בו נפגשים היזמים, בדרך לחברת הזנק מצליחה. הסכם המייסדים משקף את מערכת היחסים של היזמים בינם לבין עצמם וכן בין כל אחד מהם לבין המיזם.   אין להפחית בחשיבות של הסכם זה, הסכם ממצא אשר מותאם לאופי, לצרכים ולשאיפות של כל אחד מהיזמים ובמיוחד של המיזם הצעיר, הוא בסיס איתן לחברה בריאה ומצליחה.   בניית ההסכם לא פעם כרוכה בנגיעה בנושאים שלרוב המייסדים נמנעים מלדבר עליהם, עקב חוסר ניסיון, אי רצון ליצור חיכוכים או מתוך התבוננות מבעד משקפיים ורודות. התייחסות נכונה ומקצועית לסוגיות אלו יעניקו פתרונות יצירתיים ומוסכמים שיובילו את המיזם בדרך הטובה ביותר להצלחתו.   משרדנו, בין היתר, מלווה יזמים ומיזמים בתחילת הדרך ובונה יחד עימם את ההסכם אשר יהווה קרקע פורייה בה המיזם יוכל לצמוח ולשגשג.   במסגרת מומחיותו של מיקי בליווי יזמים, מיקי ברנע מרצה בכנסים ואירועים בנושא זה. מצורף וידאו קצר מהרצאה בנושא.    
Adv. Tsion Marie
זכויות העובדים בישראל מוסדרים ברשימה ארוכה של חוקים, צווי הרחבה והסכמים קיבוציים. בנוסף, בשל התפיסה המגוננת של משפט העבודה את העובד הניצב מול מעסיק, נקבע כלל משפטי, לפיו חוזה העבודה אינו יכול לגרוע מזכויות הקבועות בחוקים, צווי הרחבה והסכמים קיבוציים אלא רק להוסיף עליהן. לאור תפיסה זו וכלל משפטי זה, הלכה ופחתה חשיבותו של חוזה עבודה במשך השנים, וכיום התחושה של מעסיקים רבים היא שהחוזה לא באמת משמעותי, אלא מסמך בעל אופי דקלרטיבי, שמעסיקים רוצים שיהיה להם למען הסדר הטוב. מעסיקים רבים לא נוהגים להחתים על חוזי עבודה כלל, ואחרים עושים שימוש בנוסח חוזה ישן ולא מעודכן לימינו. בפועל, בניגוד לתפיסה זו, לחוזה עבודה יש משמעות וחשיבות רבה, אם עורכים אותו נכון.   החוזה מסייע במילוי חובות חוקיות בשנת 2002 חוקק חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה) שמחייב כל מעסיק למסור לעובד הודעה בכתב המפרטת את תנאי עבודתו העיקריים, מבלי שהעובד נדרש לחתום על ההודעה ומבלי שההודעה כוללת גם את חובות העובד. החוק כולל רשימת פרטים שחייבים להופיע בהודעה, או לחילופין בחוזה העבודה שמהווה תחליף להודעה זו. אי מסירת ההודעה או מסירת הודעה שלא לפי החוק מהווה עבירה על החוק, עליה צפוי המעסיק לקנסות וגם העובד יכול לתבוע פיצוי בגין כך. במקרה הזה, חוזה עבודה שנערך נכון יכול לסייע למעסיק למלא אחר החובה החוקית שלו ולכלול בחוזה את כל הפרטים שהחוק מחייב, ובד בבד לכלול בחוזה גם הצהרות והתחייבויות של העובד שלא כלולות בהודעה שלפי החוק. ישנם גם סעיפי חוזה נוספים שמעסיק יוכל לכלול בחוזה על מנת למזער את החשיפות שלו, כדוגמת סעיפי שעות נוספות או סעיפים המדברים על ניכויים משכרו של העובד בגין חובות שונים (כגון חריגה ממכסת הדלק, הטלפון וכיוצ"ב). חוזה העבודה יכול לסייע להתגבר על מגבלות חוקיות. למשל,  המעסיק מנוע מטעמים של פרטיות לבקש מהעובד מידע רפואי, אבל במסגרת חוזה העבודה יוכל העובד להצהיר שלפי הגדרת התפקיד אין לו מניעה בריאותית לבצע אותו. דוגמא נוספת כי איסור החל על המעסיק לדרוש ממועמד לעבודה תעודת יושר, אבל חוזה העבודה יאפשר למעסיק לקבל מהעובד הצהרה, לפיה לא הורשע בעבירות מסויימות הקשורות לתפקיד אותו עומד לבצע. הגבלת תחרות היא דוגמא נוספת, אשר מעסיקים רבים מעוניינים לכלול בחוזה העבודה, וחשוב לדעת שלמרות שלא תמיד בתי הדין לעבודה יאכפו תנייה כזו – בלעדי תניה כזו בחוזה העבודה – לא ניתן לכלול לעתור לבית הדין לעבודה בבקשה הקשורה הגבלת התחרות של העובד. נושא נוסף המשיק לנושא התחרות הוא סוגיית הקניין הרוחני, אותה חייבים להסדיר במסגרת חוזה העבודה, תוך התיחסות לנושא הבעלות בקניין הרוחני, הבטחת שיתוף פעולה עתידי של העובד, הסדרת נושא התמורה בגין הקניין הרוחני ועוד.   החוזה מסדיר זכויות עבודה חוזיות במפורש מלבד העובדה שהחוזה יכול לסייע לעמוד בדרישות החוק, ישנם זכויות עבודה רבות שהם זכויות חוזיות טהורות, שלא קבועות בחוקים, ולכן החוזה הוא המקור היחיד ממנו אפשר ללמוד עליהן. לפיכך, ככל שהחוזה יהיה ברור יותר ומפורש יותר, כך יקטן חוסר הוודאות וכך יקטן הסיכוי למחלוקת ולפרשנות לזכויות אלה כל ידי בית הדין לעבודה. דוגמאות לזכויות חוזיות שלא קבועות בחוק הם בונוסים, עמלות מכירה, אופציות, רכב, טלפון ועוד. העמלות והבונוסים היא דוגמא נהדרת לזכות אותה נדרשים בתי הדין לעבודה לפרש בשל חוסר בהירות ההסדר, ולכן חשוב להסדיר את הזכויות האלה בחוזה העבודה בצורה מפורשת וברורה – תנאי הזכאות, אופן החישוב, מועד הבדיקה ומועד התשלום, ועוד ועוד. זוהי סוגיה שבתי הדין לעבודה נדרשים לפרש לעיתים קרובות בשל הסדר לא שלמה של הסוגיה בחוזה. בפסק דין גימשלטיין נ' יזמקו בע"מ נדרש בית הדין הארצי לעבודה (כערכאת ערעור) לדון בבונוסים השונים של סוכן מכירות שקיבל במסגרת חוזה העבודה גם עמלות מכירה, גם בונוסים על עמידה ביעדים וגם בונוס רווחיות, ולהכריע הם הם מהווים חלק משכר העבודה או לא.   החוזה מסייע בהטמעת נהלים ומדיניות חוזה עבודה הוא גם כלי נהדר עבור המעסיק להגדיר ולהטמיע נהלים ומדיניות בתחומים שונים, כגון נושאי בטיחות, מניעת הטרדה מינית, דיווחי נוכחות, הגנת הפרטיות ועוד. חוזה היא דרך נוחה ליידע את העובד בנהלים השונים, מבלי לייצר חוברת נהלים עבת כרס. הדבר לא רק יוסיף לבהירות ביחסי העבודה, אלא גם עשוי לעזור למעסיקים להתגונן בהליכים משפטיים שונים, כאשר המעסיק נדרש להוכיח שפעל להטעמת המדיניות הראויה ולנקיטת צעדי מניעה מתאימים. דוגמא בולטת לכך ניתן למצוא בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין זכות המעסיק לעיין במיילים של עובדים, כאשר בעניין טלי איסקוב קבע בית הדין הארצי לעבודה כי על מנת שמעסיק לא יחשב כמי שפוגע בפרטיות עובדיו, עליו לקבוע מדיניות ברורה לגבי השימוש בדואר אלקטרוני ולהביאה לידיעת עובדים.   החוזה מסייע בהקטנת עלויות העסקה מעבר לחשיבות החוזה בהיבט של ניהול סיכונים או מזעור חשיפות משפטיות, החוזה הוא גם כלי לאימוץ הסדרים שונים, שיכולים לסייע בתמחור משרה והקטנת עלויות העסקה. ישנים הסדרים שיכולים להקטין את עלות ההעסקה, בתנאי שהם אומצו בחוזה העבודה בצורה מפורשת ונכונה בליווי נכון. למשל, ההסדר לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים לפיו המעסיק יהיה פטור מתשלום השלמת פיצויי פיטורים במקרה של פיטורים, יהיה תקף רק אם יאומץ וינוסח נכונה בחוזה. בונוסים לא יחשבו לשכר עבודה רק אם תכנית הבונוסים תהיה בנויה נכון ותהיה גם מתגמלת וגם לא תהווה שכר. בנוסף, ישנם רכיבים שניתן לכלול בשכר אם הדבר נקבע במפורש בחוזה העבודה, כפי שנקבע בפסק דין בעניין אורינט קולור תעשיות צילום (1986) בע"מ לגבי דמי הבראה, דמי נסיעה ודמי חגים.   לסיכום, אין לזלזל בחוזה העבודה ותרומתו ליחסי העבודה בפן המשפטי וגם בפן היחסים עם העובדים, שכן הוא נותן ודאות ובהירות לצדדים, מסייע בהטעמת מדיניות ונהלים, מסייע בשמירה על תדמית ומוניטין המעסיק, מסייע בצמצום עלויות ההעסקה מבלי לפגוע במוטיבציה של העובד, ואף עוזר למעסיק להקטין חשיפות מתביעות אזרחיות של עובדים, וכן חשיפות מאכיפה של משרד העבודה  בהיבט הפלילי והמנהלי, כולל לעניין אחריות מנהלים שעלולים לשאת באחריות אישית בגין עבירות התאגיד.
הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: