© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

בלוג  / סין והמזרח הרחוק

עו"ד אריאלה דרייפוס
לילה טוב 2017 …
31 בדצמבר, 2017 / מאת אריאלה דרייפוס
2017 בהחלט היתה שנה מעניינת בעולם ההייטק הישראלי. בין החידושים הבולטים שהיו השנה  במקרה שפספסתם.
עו"ד דניאל לורבר
ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחומי הטכנולוגיה והחדשנותהמייצרת בעקביות מספר מרשים של סטארט-אפים. מטכנולוגיות למל"טים, אפליקציות המציעות שירותי תחבורה שיתופית, דרך פלטפורמות ייחודיות לקניות מקוונות ועד טכנולוגיות פורצות דרך בתחום מדעי החיים. לכן, אין זה מפתיע שמשקיעים סיניים מפגינים עניין רב בהזדמנויות והאפשרויות שמציבות חברות טכנולוגיה ישראליות.   צמיחה עולה בשנת 2015 ההשקעות הסיניות בסטארט-אפים ישראליים עברו סכום של 500 מיליון דולר. מדובר בצמיחה של מעל 300 אחוזים ביחס להשקעות בשנת 2012. במהלך שנת 2016, התקיימו כנסים רבים שאפשרו למשקיעים סיניים להכיר חברות טכנולוגיה ישראליות. כך למשל, China-Israel Innovation Summit שהתקיימה בינואר 2016 בבייג'ינג משכה אליה מאות משקיעים סיניים שבאו כדי לפגוש חברות טכנולוגיה ישראליות שונות, ולבחון את הפוטנציאל להשקעות מהותיות.   לאור הצלחת הועידה, התקיימה ועידה נוספת בתל-אביב בספטמבר 2016, אליה הגיעו מעל 300 חברות היי-טק ישראליות שהציגו את רעיונותיהן לכ-2,300 משקיעים סיניים. בנוסף, התקיים כנס בעיר שנגחאי בהשתתפות כ-100 חברות היי-טק ישראליות וכ-1,000 משקיעים סיניים.   בין המשקיעים הבולטים שהשתתפו בכנס ניתן למנות את עליבאבא, ביידו (Baidu), לנובו, SAIF Partners, GF Xinde ועוד. אחד השותפים לכנס היה China-Israel Changzhou Innovation Park -  יוזמה ממשלתית של ממשלות ישראל וסין, שהפכה לאמצעי חדירה לשוק הסיני עבור חברות טכנולוגיה ישראליות רבות.   בשנים האחרונות, המשקיעים הסינים מתעניינים בעיקר בתחומי הפארמה, המכשור הרפואי, קלינטק, אגרוטק ופינטק. דוגמאות בולטות של השקעות סיניות בתחומים אלה הן המכירה של cCam Biotherapeutics בסכום של כ- 605 מיליון דולר, והרכישה של אדמה פתרונות חקלאות על-ידי ChemChina (ומכירתה לאחר מכן לחברת בת בבעלות מלאה, Hubei Sanonda Co. Ltd.).   בנוסף להשקעות הסיניות השונות בחברות ישראליות, סין אף קוצרת את הפירות של השקעות בחברות ישראליות הפועלות בשוק הסיני. לדוגמה, קרן הון פרטי ישראלית-סינית, קבוצת אינפיניטי ו-Neusoft Corporation (תאגיד ה-IT הגדול בסין, המחזיק כ-50% מהשוק הרפואי בסין) אישרו השקעה בסך 250 מיליון דולר כדי לתמוך בחברות ישראליות בתחום מדעי החיים הפועלות בסין. מטרת הקרן היא לסייע לחברות רפואיות ישראליות להתחבר לשוק הסיני באמצעות שילוב של פלטפורמות מבוססות-ענן, ולסייע לחברות ישראליות מתחומי מדעי החיים לקבל אישורים רגולטוריים ולקדם את מוצריהן בסין.   עתיד מבטיח היזמים הישראליים מאוד מבוקשים בסין, בעיקר בתחומי טכנולוגיות המובייל והאינטרנט, תחום ההימורים, קלינטק, אגרוטק ותחום הרפואה הדיגיטלית, ובדגש על הטכנולוגיות החדשניות של החברות הישראליות בתחומים אלו.   וכמו בכל מקרה בו מחליטים להשקיע במדינה אחרת, גם המשקיעים הסיניים נאלצים להתמודד עם האתגרים הנפוצים העומדים בפני משקיעים בחברות טכנולוגיה ישראליות. מלבד מחסומי השפה, על משקיעים סיניים להתמודד עם ההבדלים בין התרבות הסינית לבין התרבות הישראלית. לדוגמה: בעוד  חברות ישראליות מעדיפות לסגור עסקאות במהירות וביעילות, השקעות של חברות סיניות מתאפיינות בפרקי זמן ארוכים. כמו כן, הרגולציה המאפיינת את השוק הסיני וחוסר הידידותיות במקרים רבים של רגולציה זו לזרים יוצרת במקרים רבים קשיי הבנה ותסכול בצד הישראלי. גישור על הפערים האלה מהווה מבחן ליכולת כינון מערכות יחסים פוריות בין משקיעים סיניים וחברות טכנולוגיה ישראליות.   על אף האתגרים העומדים בפני גורמים סיניים המשקיעים בחברות טכנולוגיה ישראליות, נראה כי היקף ההשקעות והרכישות שמאפיין את השנים האחרונות מלמד על היכולת של שני הצדדים לגשר על פערים אלו, דבר אשר פותח שלל אפשרויות בתחומי המחקר, הפיתוח, השיווק והרחבת תחומי הפעילות של חברות טכנולוגיה ישראליות.   Source: barlaw.co.il
עו"ד סיימון ג'פה
כבר שנים רבות תעשיית ההייטק במדינה ישראל מושכת משקיעים ותאגידים בינלאומיים מרחבי העולם.   אולם, רק בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות של המגזר העסקי היפני במדינת ישראל ובשיתופי פעולה עם גורמים ישראלים. קידום המסחר ושיתוף הפעולה בין המדינות בא לידי ביטוי בין השאר במספר ההולך וגדל של חברות יפניות אשר מפעילות כאן מרכזי פיתוח, בעקבות רכישת חברות ישראליות או כחלק מאסטרטגיה ליצירת נוכחות מקומית, והיקף המשלחות העסקיות המגיעות לישראל ללמוד על החדשנות הישראלית.   רק לאחרונה החלה לפעול בארץ חברת פוג'יטסו, חברת ה-IT הגדולה ביותר ביפן והחמישית בגודלה בעולם.   מערכות יחסים טכנולוגיות ביקורו של ראש הממשלה נתניהו ביפן בשנת 2014 הוביל לחתימתו של הסכם מו"פ היסטורי, שמטרתו קידום שיתוף פעולה בין חברות ישראליות ויפניות בתחום המחקר והפיתוח. ההסכם הוביל לשלושה פרויקטים משותפים שונים בתחום המו"פ התעשייתי ב-2015, ובתחילת 2017 חתמו שתי המדינות על אמנת השקעות דו-צדדית.   אחד מתחומי העניין עבור חברות יפניות הוא תחום אבטחת הסייבר. החברות היפניות מכירות במעמדה של ישראל בתחום זה, מה שיוצר הזדמנות אדירה עבור חברות ישראליות. ההסכם בין חברת הסייבר הישראלית ראדיפלו (Radiflow) וחברת ה-IT היפנית NEC, משלב בין אבטחת סייבר ואבטחה פיזית. הסכם נוסף, בין חברת ווקלזום מערכות (VocalZoom Systems) לבין FueTrek, מתמקד בטכנולוגיית אודיו המאפשרת בידוד הקול האנושי וניטרול הרעש ברקע.   הסכמים אלה מהווים רק את קצה הקרחון של הפוטנציאל הכלכלי הטמון במערכת היחסים בין יפן וישראל. ביפן   יותר מ-130 מיליון צרכנים בעלי יכולת קנייה אשר משוועים לידע ולטכנולוגיה הישראלית. ביחד, שתי המדינות נהנות מחלון הזדמנויות לקידום שיתופי פעולה בתחומי הפינטק, הטכנולוגיה החקלאית, IoT, הרכב, אבטחת הסייבר ועוד.   היעד הבא? ההתעניינות אינה חד-סיטרית. גם חברות ישראליות מתעניינות בהשקעות בשוק היפני במגזרים שונים. שתי המדינות נהנות מיזמים יצירתיים, השואפים לדחוף את גבולות הקידום והפיתוח. נראה כי עידן זה של שיתוף פעולה בין יפן וישראל יתרום להידוק היחסים בין שתי המדינות גם במישורים אחרים, כגון תיירות הדדית ותמיכה בפורומים בינלאומיים.   Source: barlaw.co.il
עו"ד אריאלה דרייפוס
שנת 2016 היתה שנה מעניינת בעולם ההיי-טק הישראלי. במקרה ופספסתם משהו, הנה סקירה של שמונה התרחשויות מעניינות:   חוק האנג'לים: בתחילת שנת 2016, אושר תיקון לחוק האנג'לים, אשר הבהיר את אי הוודאות בנוגע להיקף הטבות המס להם זכאים משקיעים פרטיים בשלבים הראשונים של חברות סטארטאפ, אי בהירות שאפפה את החוק והפכה אותו ללא יעיל. השקעות כספיות של אנג'לים בחברות סטארטאפ צעירות אשר נמצאות בשלבי המחקר ופיתוח מוכרות לטובת קבלת הטבות מס עד לסכום של 5 מיליון ש"ח בעבור תקופה של 3 שנים. התיקון הינו הוראת שעה אשר תישאר בתוקף עד סוף שנת 2019.   SAFE: מכשיר השקעה חדש שפותח על-ידי חממת Y Combinator - Simple Agreement for Future Equity (SAFE) ואשר הינו פופולרי בעמק הסיליקון בארה"ב הפך למקובל גם בישראל. "ההתפתחות החיובית של שטר ההמרה" אינה הלוואה, אינה צוברת ריבית, אינה מובטחת ואין בה דרישה למועד פירעון. למעשה, המכשיר מהווה למעשה השקעת הון נדחית. יש הטוענים שהסכמי SAFE ידידותיים מדי ליזמים, בעוד אחרים טוענים מנגד כי ההגנות הניתנות על-ידי הלוואות המירות אינן משמעותיות, מאחר ובמידה וחברת הסטארטאפ כושלת, למלווים כמעט ואין ממה להיפרע, אם בכלל.   בריחת מוחות בעולם ההיי-טק: אבי חסון, המדען הראשי של משרד הכלכלה ויושב ראש הרשות לחדשנות, הביע דאגה כי "שבעת השנים הטובות חלפו ואנו מתקרבים לתקרה הזכוכית." חסון קרא לממשלה לנקוט בצעדים מידיים כדי לקדם את חינוך המדעים בבתי הספר, על מנת למנוע מחסור חמור במהנדסים ובמתכנתים בעשור הבא.   ירידה בהשקעות הון סיכון זרות: IVC Research Center מדווח על מגמת ירידה בהשתתפות של משקיעים זרים  בגיוסי הון במגזר ההיי-טק בשנת 2016, בפרט בירידה בהשתתפותן של קרנות ההון הסיכון הזרות. על פי ממצאי דוח של IVC ו-KPMG, ברבעון השלישי של השנה גיוסי הון המובלים על ידי קרנות הון סיכון זרות גייסו כ-662 מיליון דולר, נתון המשקף ירידה של 41% בהשוואה לרבעון הקודם, וירידה של 24% לעומת השנה הקודמת; נתונים אלו הם הגרועים ביותר בשלושת השנים האחרונות. יחד עם זאת, לדברי קובי סמנה, מנכ"ל IVC Research Center, ממצאים הללו משקפים מגמת ירידה עולמית ואינם ייחודיים לישראל.   עניין מהמזרח הרחוק: ההתעניינות בהיי-טק הישראלי מצד גורמים במזרח הרחוק המשיכה לגבור. מאות משקיעים ויזמים מהמזרח הרחוק ביקרו השנה בארץ לשם צייד כישרונות וכדי להקים אינקובטורים, אקסלרטורים וקרנות, וביניהם טק-קוד (Techcode) ותאגיד הטכנולוגיה הסיני קואנג-צ'י (Kuang-Chi GCU Fund and Incubator), שהשקיע כ- 4.3 מיליון דולר בחברה הישראלית אייג'נט וי (Agent Video Intelligence) העוסקת בפתרונות אנליטיקה ליישומי וידיאו. בעוד מוקדם יותר השנה, רכשה חברת סוני את חברת אלטייר סמיקונדקטור (Altair Semiconductor) תמורת 212 מיליון דולר, בדצמבר השקיעו יצרנית המחשוב הטאיוונית Quanta וחברת האלקטרוניקה הטאיווניתHTC Corporation  סכום של 30 מיליון דולר בחברת המציאות הרבודה הישראלית לומוס (Lumus), וזאת בעקבות השקעה בלומוס על-ידי Shanda Group והיצרנית Crystal-Optech הסיניות בסכום של 15 מיליון דולר.   מגמת ירידה ב-IPOs: הנפקות לציבור גם הן במגמת ירידה, כאשר מעט חברות הייטק בחרו השנה לבצע הנפקה לציבור בתור אסטרטגיית אקזיט. יוצאות מן הכלל הינן חברת טרנדאיט (trendIT), העוסקת בניתוח נתונים, שיצאה להנפקה בבורסת לונדון (London Stock Exchange) ברבעון הראשון של 2016, וגייסה 5.9 מיליון דולר לפי הערכת שווי של 17.6 מיליון דולר, וחברת וונטייז (Vonetize), העוסקת ב-Smart VoD, שגייסה 16 מיליון ש"ח בבורסה בתל-אביב. הנפקות אלה נמוכות בהרבה בהשוואה להנפקה הבולטת של חברת מובילאיי בבורסה בניו יורק בשנת 2015, שהצליחה לגייס סכום של 1.02 מיליארד דולר לפי הערכת שווי של 5.3 מיליארד דולר.   מימון המונים: בישראל שואפים להקל על המכשולים הרגולטוריים הכרוכים במימון המונים וחותרים לאפשר לחברות הזנק קטנות לבצע מימון המונים ללא חובת התשקיף (שהינה משימה יקרה וגוזלת זמן). אמנם, ההליכים הרגולטוריים מתקדמים בעצלתיים (כשנה לערך), אולם ההבנה הינה כי לרשות ניירות ערך קיימת סימפטיה לנושא ולמגמה. הציפייה כיום הינה, כי לחברה יינתן פטור מחובת תשקיף בעבור השקעות של משקיע פרטי בסכום של עד 10,000 ש"ח ועד לסכום שנתי מצטבר של 20,000 ש"ח לאותו משקיע בשנה. בנוסף, תחול מגבלה על הסכום המצרפי שתוכל חברה לגייס בכל שנה באמצעות מימון המונים, כאשר הצפי הינו שהתקרה תהיה כמה מיליוני ש"ח. בכדי לייצר שקיפות, התקנות דורשות כי לפחות אחד מהמשקיעים בכל סבב השקעה יהיה משקיע כשיר, וכן כי ההשקעות יבוצעו תחת פורטל הכפוף לפיקוחו של רשות ניירות ערך.   רישיונות חדשים בפינטק (טכנולוגיה פיננסית): במטרה להילחם בפשעים פיננסיים והלבנת הון, וכדי להסדיר את התחום הצומח של הפינטק, אושר בחודש אוגוסט חוק חדש - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים). החוק קובע חובת רישוי לעוסקים בשירותים פיננסים – מתן אשראי או מתן שירותים בנכס פיננסי (אשר יכנס לתוקף ביוני 2017 וביוני 2018, בהתאמה), והכפפתם של נותני שירותים פיננסיים לפיקוחו של רגולטור פיננסי חדש. מבקש רישיון נדרש לעמוד בתנאי סף מסוימים, כגון חובת הון עצמי מינימלי (החל מ‑300,000 ש"ח) וחובות מתחום הממשל התאגידי (לדוגמא, בנוגע להרכב הדירקטוריון).   עכשיו קדימה ל-2017 !   Source: barlaw.co.il
עו"ד דניאל לורבר
במשך אלפי שנים סין הסתגרה והתבודדה מהשפעות חיצוניות, ומאמצי הקהילה הבינלאומית לאורך השנים לשכנע את סין לשנות את מדיניותה לא צלחו. אולם במהלך העשורים האחרונים המצב התהפך וכיום סין הינה מובילה עולמית בייצור וייצוא מוצרים והיא ממקדת את מאמציה כדי לחזק את כלכלתה ולהגדיל את מעורבותה כשחקנית עולמית בתחום החדשנות הטכנולוגית. מאמצים אלה הובילו את סין להגדיל את פתיחותה לשאר העולם, ובמסגרת מדיניות זו, סין התחילה ליצור מגעים עם ישראל.   ישראל הינה המדינה השלישית עימה סין מפעילה תוכנית לאשרור ויזות ארוכות טווח לביקורים הדדיים בין המדינות, שמטרתן לעודד נסיעות עסקיות ותיירותיות. תוכנית זו מדגימה את ההכרה הקיימת בסין בנוגע לכך שישראל הינה מנוע לחדשנות טכנולוגית, בפרט בתחומי האגרוטק, פינטק וסייבר, והרצון הסיני להגדיל את שיתוף הפעולה עם יזמים וחברות טכנולוגה ישראליות.   בתחילת חודש מרץ, ראש הממשלה בנימין נתניהו וסגנית ראש ממשלת סין, ליו ינדונג, הודיעו על קיומם של מגעים להסכם סחר חופשי בין המדינות. ההסכם החדש עשוי להכפיל את היקף הסחר בין שתי המדינות אשר כבר כיום עומד על שמונה מיליארד דולר. בנוסף, ההסכם החדש יביא לעלייה משמעותית בהיקף ההשקעות הסיניות בישראל בשנים הקרובות.   אתגרים הדורשים ניווט חכם לסין ולישראל יש הרבה מה להציע אחת לשנייה, והיכולת של חברות ישראליות להציע פתרונות טכנולוגיים בעלי יישומיות רבה בשוק הסיני מוצאת עניין רב בקרב הממשל בסין ובקרב חברות ומשקיעים סיניים. על אף היתרונות הגלומים בשיתוף פעולה בין ישראל לסין, ישנם מכשולים רבים אשר מקשים על שיתוף פעולה זה בין המדינות, כדוגמת הבדלים תרבותיים מהותיים אשר משפיעים רבות על אופן ניהול המשא ומתן ומציאת שותפים אסטרטגיים, והן בפונקציית המטרה של כל אחד מהצדדים. כך למשל, בעוד שיזמים וחברות ישראליות בונות את עצמן פעמים רבות לאקזיט, חברות ומשקיעים סיניים מחפשים טכנולוגיה אשר יכולה לשרת את השוק המקומי בסין, ולא בהכרח ברצונם להשקיע במיזמים מתוך רצון לקבל החזר על השקעתם במכפיל כזה או אחר.   אתגר נוסף שיש לקחת בחשבון הוא סוגיית הרגולציה המקומית והחוקים הבינלאומיים. חשוב מאוד לפעול לפי מסגרת החוקים המקומית והבינלאומית. החוקים והרגולציה הסינית הינם סבוכים ומחייבים רמת היכרות גבוהה ויכולת ניווט בין הקשיים הבירוקרטיים הרבים אשר פעילות בסין מציבה.   בכדי להצליח בעסקה עם משקיעים וחברות מסין, נדרשת מומחיות בסגירת הפערים התרבותיים והמשפטיים בין המדינות, כדי לבנות מבני מיסוי נאותים וכדי להוציא כספים אשר הופקו בסין לישראל בהתאם לדרישות החוק בסין. אם את/ה מעוניין/ת בקבלת סיוע בניווט בין אתגרים אלה, המומחים שלנו בברנע ושות'ישמחו להוביל אותך לדרך הנכונה להצלחתך.
הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: