בלוג  / מיסוי

בחינה מעמיקה של כל חבויות המס והטבות מס האפשריות היא שלב חיוני ביותר עבור יזמים החל מהשלבים הראשוניים של חברת סטארט-אפ. הקליקו כדי לקרוא מהם ארבעת הדברים העיקריים שכדאי לשים לב אליהם כבר עכשיו.

2017 בהחלט היתה שנה מעניינת בעולם ההייטק הישראלי. בין החידושים הבולטים שהיו השנה  במקרה שפספסתם.

כבר זמן רב נהנית ישראל מהכרה בתרבות הסטארט-אפ התוססת שלה, המטופחת על-ידי מדיניות ממשלתית התומכת בהשקעות ובעסקים. ההתמקדות הלאומית בהקמת עסקים יזמיים הובילה לבניית מבנה רגולטורי המגן על בעלי עסקים בפני נושים אך גם שומרת על מבנה נכון המגן על הציבור. כדי לנצל את המבנה התאגידי, כדאי לוודא כי תהליך הרישום מבוצע באופן נכון וכי סוג החברה הנבחר מתאים למודל העסקי.   למה כדאי לחברות סטארט-אפ להתאגד? סוג הגוף התאגידי הנפוץ ביותר בארץ, במיוחד לסטארט-אפים, הוא חברה בערבון מוגבל. ישנן מספר סיבות לפופולריות של מבנה תאגידי זה:  הסיבה הראשונה והעיקרית להקמה ורישום חברה היא הפיכת החברה לאישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה. הפרדה זו יוצרת "מסך התאגדות" בין בעלי המניות לבין הנושים, וכך מגנה עליהם ועל רכושם, כך שהם אינם חייבים באופן אישי להסדיר את חובות החברה. דבר זה אפשרי רק עד למקרה בו יהיה צורך להפעיל את הוראות דיני החברות, המורות על הרמת מסך ההתאגדות לגילוי בעלי החברה ועל ייחוס חובות החברה לבעלי מניותיה. יחד עם זאת, לא ניתן לחייב את בעלי המניות בתשלום חובותיה של החברה מעבר לגובה השקעתם.  חברה יכולה למנף את גיוסי ההון ולהציע למשקיעים, המחפשים בטוחה על ההשקעה, חלק ממניות החברה ו/או אופציות. כך בעלי המניות בחברה אינם נדרשים להציע למשקיעים תמורה מהותית בפועל (כגון ערבות אישית).  אחד השיקולים המושכים משקיע להשקיע בחברת סטארט-אפ הוא הקניין הרוחני שלה. עם התאגדות הסטארט-אפ החברה הופכת לבעלת הקניין הרוחני במקום המייסדים, כך שהמשקיעים הופכים גם הם לבעלי הקניין הרוחני באופן יחסי לאחזקותיהם. יתר על כן, במקרה שאחד המייסדים מחליט לעזוב, הקניין הרוחני בשלמותו, נותר בידי החברה ולא בידי המייסד שעזב.  בשלב בו חברת הסטארט-אפ נדרשת להמשיך לצמוח ועליה לצרף אל שורותיה עובדים נוספים, היא יכולה להציע להם אופציות לרכישת מניות החברה בעתיד, בנוסף לשכר והטבות אחרות. זהו מנגנון נפוץ המאפשר לחברה לגייס ולשמר עובדים איכותיים.  כאשר חברת הסטארט-אפ מגיעה לשלב בו היא רושמת רווחיות, שיעור המס המוטל על חברות בארץ הוא 24% (החל מ- 2017), לעומת שיעור המס המוטל על יחידים, היכול להגיע עד ל-50%.   תהליך ההתאגדות לפני שתוכל להתחיל בעשיית עסקים בארץ בתור חברה, עליך לרשום את חברתך, הן אצל רשם החברות והן אצל רשויות המס, אשר מצויות תחת אחריות משרד המשפטים ומשרד האוצר, בהתאמה. בעת הקמת החברה ברשם החברות, יש לשלים את השלבים הבאים: הגשת טפסים הכוללים, בין היתר, את הפרטים הבאים - שם החברה, הון המניות של החברה, בעלי המניות ושיעור אחזקותיהם, ורשימת הדירקטורים הראשונים של החברה. ניסוח תקנון ההתאגדות של החברה, המסדיר את מערכת היחסים בין החברה לבין בעלי מניותיה ובין בעלי המניות לבין עצמם. תשלום אגרת רישום בסך 2,606 ש"ח (נכון להיום).   תהליך הרישום יכול להרגיש מייגע ומכביד, אבל יש חשיבות בכל צעד. מסמכי ההתאגדות קובעים את כללי ההתנהגות והמשטר התאגידי, לכן לתהליך רישום חברה חשיבות מכרעת.   Source: barlaw.co.il

מה משותף לארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד, שווייץ והולנד? במדינות אלו (ורבות אחרות) נגבה מס ירושה על ירושות גדולות. המסים מוטלים לא רק על כספי הנפטר אלא גם על נכסי נדל"ן, מניות, קרנות פנסיה וכיו"ב.   בשנים האחרונות ניתן לראות מגמה שמטרתה להרחיב את המיסים הנגבים. דוגמא לכך ניתן למצוא בבריטניה. ב - 6 לאפריל 2017, ייכנס תיקון אשר מרחיב את תחולת מס הירושה לנאמנויות או ליחידים בעלי נכס למגורים בבריטניה.   ההשפעה המרכזית של התיקון החדש הוא שכעת הוא יחול גם על אנשים פרטיים המתגוררים גם מחוץ לבריטניה, על נאמנויות עם מוטבים מחוץ לבריטניה וכן על דירקטורים של חברות זרות בעלות נכס למגורים בבריטניה.   בישראל לעומת זאת, מס הירושה בוטל בשנת 1981 ובשנים האחרונות ניתן אף לראות שורה של הטבות הניתנות לכל עולה חדש או תושב חוזר אשר מחליטים לעזוב הכל ולעלות לישראל.   ב - 1 לינואר 2007 נכנסה לתוקף בתחולה רטרואקטיבית הרפורמה בהקלות במס הכנסה לעולים חדשים ותושבים חוזרים. הרפורמה קובעת פטור ממס ומדיווח בישראל לתקופה של עשר שנים.   האם אתה זכאי להטבות? לפני הכל, קצת סדר: עולה חדש / תושב ישראל לראשונה הוא אדם שהיה לתושב ישראל ולא היה בעבר תושב ישראל. לעומת זאת, תושב חוזר ותיק הוא אדם שחזר והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים רצופות.   עונה לאחת ההגדרות לעיל? אתה זכאי, בין היתר, להטבות הבאות: רווח הון מחו"ל - פטור ממס על רווח הוון ממכירת נכסים מחוץ לישראל, כל עוד נמכרו בתוך עשר שנים מהיום שהיו לתושבי ישראל – ללא קשר למועד רכישתם. הכנסות פסיביות מחו"ל - פטור ממס במשך עשר שנים מהעמוד שבו נהיו לתושבי ישראל, על הכנסותייהם הפיסיביות, לרבות ריבית, דיבידנד, קצבה ותמלוגים שהופקו או צמחו מחוץ לישראל. הכנסות אקטיביות מחו"ל - פטור ממס במשך עשר שנים מהמועד בו נהיו לתושבי ישראל, על הכנסותיהם האקטיביות, קרי הכנסה מעבודה או מעסק, שהופקו או צמחו בישראל.   מעבר להטבות הללו, עולים חדשים זכאים גם להנחה בתשלום מס רכישה עבור נכס שרכשו בארץ בתקופה שבין שנה לפני עלייתם לשבע השנים שלאחר עלייתם. שיעור מס הרכישה לעולים החל מיום 16.1.17 ועד 15.1.18 הינם החל מיום 16.01.2017 ועד ליום 15.01.2018: 5% על חלק השווי של הנכס שעד 1,759,310 ש"ח; 5% על חלק השווי של הנכס שמעל 1,734,225 ש"ח.   שים לב, הטבה זו ניתנת למימוש פעם אחת לדירת מגורים ופעם אחת לעסק.   חשוב לזכור כי לאחר עשר שנים חלה חוות דיווח על ההכנסות מחו"ל. היות והרפורמה נכנסה לתוקף רק בשנת 2007, רק עתה מתחילות לצוץ סוגיות שונות שטרם ניתנו עליהן תשובה כגון החשיפה לתשלומים רטרואטקטייבים, בדגש על ביטוח לאומי וכן חשיפה מצד רשות המיסים.   התחלתם לארוז?   Source: barlaw.co.il

הזינוק במסחר האלקטרוני ב-15 השנים האחרונות הקל על ניהול הלוגיסטיקה בכל הקשור לעשיית עסקים חוצי גבולות. יחד עם זאת, התפתחות זו הביאה לריבוי סוגיות מס הנוגעות לתחום. ראשית, יש לברר איזה הן המדינות בעלות הסמכות לחייב אותך ואת הפעילות העסקית שלך במס ובאילו מיסים תחויב. מקום ההתאגדות של חברתך ומקום המשרדים של חברתך, כמו גם המיקום של לקוחותיך עשויים להשפיע על המס שיוטל עליך ועל המדינה שתטיל את המס. במקביל, ייתכנו גורמים נוספים שעליך לקחת בחשבון בהקשר זה. ניהול נכון של נושא המיסוי הוא קריטי להמשך פעילויותיך בתחום המסחר האלקטרוני.   מס הכנסה – איך קובעים את סמכות השיפוט סוגיית סמכות השיפוט לעניין מסחר אלקטרוני היא מסובכת, ומדינות רבות עדיין לא הצליחו למצוא לה פתרון הולם. בשנת 2016, רשות המיסים בישראל קבעה הנחיות מיסוי עבור חברות העוסקות בתחום המסחר האלקטרוני בישראל. חברות עשויות להתחייב במס הכנסה בישראל בגין הכנסות ממסחר אלקטרוני, אם יש להן נוכחות פיזית או נוכחות דיגיטלית/כלכלית משמעותית בארץ. כך, גם אם אין לך נוכחות פיזית בארץ, עלולה לחול עליך חבות מס ישראלי, כתוצאה מגורמים בלתי-מוחשיים שונים שעל פי רוב אין להם השפעה בעת קביעת חבות מס לעסקים שאינם מתחום המסחר האלקטרוני.   מע"מ על מסחר אלקטרוני גם נושא מס ערך מוסף (מע"מ) מעלה סוגיות שונות. האם עליך לשלם מע"מ לתחום השיפוט בו נמצא הלקוח, או לתחום השיפוט בו הוקמה החברה או שבו קיימת הנוכחות הפיזית שלך? התשובה לשאלה זו תלויה, בחלקה, במוצרים הנמכרים על ידיך. באיחוד האירופי, למשל, משלמים מע"מ על טובין מוחשיים בתחום השיפוט של המוכר. מנגד, מע"מ על שירותים אלקטרוניים משתלם לתחום השיפוט בו נמצא הצרכן הסופי.   בישראל, בהתאם לסעיף 60 של חוק מע"מ, על חברה זרה המנהלת בישראל עסק או פעילות, מוטלת החובה לרשום נציג אצל מנהל מע"מ בישראל, תוך 30 יום מתחילת פעילותה כאן. הרישום אצל מנהל מע"מ נועד להבטיח זיהוי מכירות בארץ וגביית המע"מ בגינן. גם במקרה זה, על פי ההנחיות שפרסמה רשות המסים, החבות במע"מ עשויה להיקבע על בסיס נוכחות כלכלית משמעותית בארץ.   איך גובים מסים על מסחר אלקטרוני שילוב שיעורי מס רב-לאומיים שונים בפלטפורמת המסחר האלקטרוני שלך, יאפשר גביית מיסים באופן יעיל יותר. אפליקציות המסוגלות לזהות לקוחות בהתאם לכתובת IP או תוך שימוש באמצעים אחרים לזיהוי המיקום של הלקוחות, יכולות להתחבר לטבלאות המע"מ העדכניות בכדי להתאים את שיעור המס. באופן דומה, ניתן לחשב מס הכנסה באמצעות מיון של עסקאות מכירה לפי מיקום ביצוע העסקה ולפי מיקום ההשפעה הכלכלית.   לעורכי הדין במשרד ברנע ושות' המתמחים בתחום זה נסיון רב בניהול סוגיות מס רב-לאומיות העולות עקב פעילות בתחום המסחר האלקטרוני. אתה מוזמן ליצור איתנו קשר ונשמח לעזור לך לנווט את דרכך במבוך המיסוי הבינלאומי בתחום המסחר האלקטרוני.   Source: barlaw.co.il