© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

בלוג  / ללא קטגוריה

עו"ד הדר ישראלי
על עבירת השוחד
30 במרץ, 2020 / מאת הדר ישראלי
בשנים האחרונות אנו עדים לשורה של נבחרי ציבור שנחקרו במרוצת השנים בגין עבירה זו, הנתפסת מהחמורות שבעבירות הצווארון הלבן. אז מהי הגדרת השוחד ומהם העונשים המקסימליים?
Adv. Asaf Shalev
בחודש מאי האחרון נכנסו לתוקף תקנות הגנת הפרטיות-אבטחת מידע החדשות. מדובר על רפורמה משמעותית  המהווה נקודת מפנה בכל הקשור לאבטחת המידע האישי בישראל ושמירה על פרטיותם של אזרחי מדינת ישראל.
עו"ד אסף שלו
מאמרם של אסף שלו ודניאל קלינמן על אופן ההתאגדות המתאים לארגונים ללא כוונת רווח (אותם ארגונים הנכללים ב”מגזר השלישי”) – עמותה או חברה לתועלת הציבור.
עו"ד צבי גבאי
מסמכי ההצעה של ICO
19 בספטמבר, 2017 / מאת צבי גבאי
כמעט ולא ניתן לעקוב אחר ההתפתחויות בעולם המטבעות הדיגיטליים וה-ICO, כאשר מדי יום מתקיימות השקות של מטבעות דיגיטליים חדשים, ושיאי הגיוסים רק עולים.   לאחרונה נשבר השיא הנוכחי, וחברת Filecoin גייסה בשעה אחת (!) כ-ICO 200 מיליון דולר, זאת לאחר שבגיוס הפרטי (טרם ה-ICO) גייסה כ-52 מיליון דולר מקרנות השקעה ומשקיעים פרטיים.   אז מה זה בעצם ICO? ICO הינו קיצור של Initial Coin Offering (הנפקה ראשונית של מטבעות) - מושג הלקוח משוק ההון, שם חברה מנפיקה לראשונה את ניירות הערך שלה במטרה לגייס כספיים (IPO - Initial Public Offering) באמצעות תשקיף (מסמך משפטי וחשבונאי ארוך, שמפרט אודות החברה, מנהליה, עסקיה, ומצבה הפיננסי), והופך את החברה מפרטית לציבורית.   ב-ICO, חברות המפתחות טכנולוגיה או מיזם חדשניים, אשר לרוב מבוססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין (Blockchain), מגייסות כספים באמצעות הנפקת מטבעות דיגיטליים, שבתקווה יעלו את ערכם כאשר המיזם יצליח, וישיאו רווח לרוכשי המטבעות ב-ICO.   נכון לעכשיו, ברוב מדינות העולם אין רגולציה על מטבעות דיגיטליים ועל ICO, אם כי רשות ניירות הערך בארה"ב (SEC), הבנק המרכזי בסינגפור (MAS), רשות ניירות ערך הקנדית (CSA) ואף רשות ניירות הערך הישראלית, כבר הודיעו כי הם שוקלים להחיל את הרגולציה הקיימת על ניירות ערך (מגבלות הצעה לציבור, תשקיף, דיווחים וכו') גם על מטבעות דיגיטליים ו-ICO.   למרות היעדר הרגולציה וחוסר האחידות באשר לאיכות המידע הניתן במסגרת ה-ICO, נהוג כי במסגרת השקת מטבע חדש ו-ICO, מפרסמת החברה באתר האינטרנט של ה-  ICO מסמך הכולל מידע על המיזם או הטכנולוגיה, נתונים פיננסיים, ונתונים על ההנפקה עצמה. מסמך זה נקרא Whitepaper.   סביר להניח שלאחר שהמדינות המובילות בעולם יחילו רגולציה על מטבעות דיגיטליים, תחום זה יהיה מוסדר יותר, וכנראה שייווצר גם סטנדרט מחייב ל-Whitepaper.   ליזם המתחיל שנמצא טרם ה-ICO, ומעוניין להנגיש את ה-Whitepaper של החברה שלו למשקיעים, מומלץ להסתייע בטיפים הבאים.   אופן הצגת המידע  כשמשקיע בוחן את כדאיות ההשתתפות בגיוס, הוא רוצה לדעת למה שווה לו לרכוש את המטבעות ב-ICO ומה יהיה הרווח שלו כתוצאה מכך.   במסגרת ה-Whitepaper, חברות נוטות להתרכז רק בהצגת הטכנולוגיה או המיזם, ולא מייחסות חשיבות לנתונים פיננסיים-כלכליים, שיציגו למשקיעים את שווי השוק הפוטנציאלי.   נכון יהיה להציג  ב-Whitepaper נתונים פיננסיים על החברה, על המטבע החדש שיונפק  ועל הטכנולוגיה, זאת בגיבוי נתונים ממקורות מוסמכים. ניתן ואף רצוי להשתמש בגרפים, הדמיות ונתוני השוואה, כדי להציג את הנתונים באופן הברור ביותר.   מבנה ה-ICO במסגרת ה-Whitepaper, יהיה נכון להציג איך ומתי משתתפים ב-ICO, איזה מטבעות ניתן להזמין בהנפקה (רק באמצעות מטבעות דיגיטליים, איזה מטבעות דיגיטליים, והאם ניתן  גם באמצעות FIAT – כסף "אמיתי").   על אף אי הודאות הרגולטורית בנוגע למטבעות דיגיטליים, כמעט בכל מדינה מתוקנת, ישנם חוקים והוראות בנוגע לאיסור הלבנת הון ו-KYC (KYC- know your client). לכן, יקל על המשקיעים לדעת מה יהיו שלבי הזיהוי שהם ידרשו לבצע ב-ICO, ואת אופן התשלום הנדרש.   היבטים משפטיים כאמור, רוב מדינות העולם טרם החילו רגולציה על מטבעות דיגיטליים ועל דרך ביצוע ה-ICO.   עם זאת, רכישת מטבעות דיגיטליים והשתתפות ב-ICO מסוכנות מאוד, ולא מתאימות לכל אדם. לכן, חשוב לוודא שה-Whitepaper משקף נכונה הן את החברה והן את מבנה ה-ICO.  טוב תעשה חברה שתרשום ב-Whitepaper את גורמי הסיכון הייחודיים לשוק בו היא פועלת (חוץ מהסיכונים החלים על עולם המטבעות הדיגיטליים, העדר הרגולציה, והעדר ההתחייבות כי הצלחת החברה תביא לעליית ערך המטבע שהונפק).   לאור האמור לעיל, ולאור אי הודאות הרגולטורית הקיימת כיום, מיזמים אשר שוקלים לבצע גיוסים באמצעות מטבעות דיגיטליים, צריכים לנקוט זהירות רבה כדי לא להפר את דיני ניירות ערך במדינות בהן מוצע ה-ICO ועליהם לבחון היטב את הדין החל בטריטוריות הרלוונטיות לגיוס הכספים.   Source: barlaw.co.il
עו"ד רפי קרימן
פחות גמול יותר אחריות
23 בנובמבר, 2016 / מאת ברנע
נושא אחריות נושאי משרה בכלל, ודירקטורים בפרט, הינו אחד הנושאים המרכזיים בדיני החברות ודיני ניירות הערך בישראל. נושא זה נדון, נותח והורחב בהדרגה לאורך השנים, ואין ספק כי במצב המשפטי כיום, על הדירקטור רובצת אחריות רחבה וכבדה. כיום קיימת אנומליה, שנדמה שרק מתרחבת, בין היקף האחריות המוטל על הדירקטור מחד, לבין הגמול והיקף ההגנה המוענק לו מאידך. במאמר זה נעסוק בעיקר בדירקטורים המכהנים בחברות ציבוריות.   לאורך השנים קיימת מגמה ברורה של המחוקק ובתי המשפט להרחבת אחריות הדירקטורים בתאגיד. מקורה של  מגמה זו הוא בחקיקה, בריבוי גופי רגולציה ובפסיקה אקטיביסטית. דירקטור בישראל חב היום בחובות של אמון, זהירות וגילוי כלפי התאגיד אך זהו רק רף הכניסה לתפקיד שהיה בעבר נחשק. יחד עם חובות אלו, אנו עדים להרחבה משמעותית של חובות הדירקטור בנושאים כגון ניצול הזדמנות עסקית, אחריות לדיווחים של החברה, אחריותו של הדירקטוריון כקולקטיב, אחריות בחלוקה ועוד.   אל מול הרחבת אחריות זו, נוספו מאז כניסתו לתוקף של חוק החברות רובדי הגנה לדירקטורים המאפשרים לחברה לפטור, לשפות ולבטח את הדירקטורים המכהנים בה. יחד עם זאת, הגנות אלו מסויגות בתנאים שונים, מעניקות כיסוי חלקי בלבד וקשת המקרים בהם לא ניתן לבטח או לשפות כלל מתרחבת עם הזמן. יש לשים לב גם שהחוק אינו נוקט בלשון ציווי לחברות להעניק הגנות לדירקטורים המכהנים בה, אלא בלשון רשות ביחס להענקתם. האחריות קיימת, אך ההגנה ברשות.   לאחרונה נכנס לתוקפו תיקון לתקנות החברות במסגרתו הופחת בחצי סכומי הגמול המזערי והקבוע הניתנים לדירקטור חיצוני עבור השתתפותו בישיבות הדירקטוריון וועדותיו.   ההפחתה האמורה חלה לגבי תאגידים שהונם העצמי הינו עד 275 מיליון ש"ח, מתוך מטרה להקל על תאגידים אלו. בצוק העיתים, הפחתת הנטל הכספי החל על חברות ציבוריות הינו מבורך ואף הכרחי אך אליה וקוץ בה. ספק בעיננו האם המקום להקל על קופת החברה הוא דווקא בגמול הסטטוטורי המוענק לדירקטורים בחברה. נקודה זו מקבלת משנה תוקף אל מול המגמה שתיארנו קודם, של הרחבת אחריותם של הדירקטורים. יתרה מכך, נדמה כי הקיצוץ בשכר הדירקטורים באותם תאגידים, עלול להנחית מכת מוות על אותם תאגידים המשוועים לאנשי מקצוע מוכשרים שיתוו את דרכם העסקית. דווקא באותם "תאגידים קטנים", הנושאים המובאים לפתחם של הדירקטורים מאתגרים לאור השלב העסקי בו נמצאת בחברה, ולעיתים קרובות החלטה עסקית אחת שגויה עלולה להביא לסיום דרכה של החברה. נדמה שדווקא לדירקטורים המכהנים בחברות אלו יש לאפשר הענקת תגמול גבוה מחברות אחרות בעלות הון עצמי גבוה יותר או לכל הפחות להשוות גמולם לדירקטורים באותן חברות. המימון בעניין זה יכול להגיע בסבסוד הפער על-ידי רשות ניירות ערך או הבורסה, כשם שנעשה לאחרונה בפרויקט האנליזות. סבסוד כזה עשוי להשאיר כח אדם איכותי בחברה מחד, ולהוות פיתוי נוסף לחברות קטנות חדשות (או קיימות) לגייס בבורסה בתל אביב שמשוועת לחברות חדשות.   עוד נציין, שאמנם הפחתת הגמול מתייחסת להורדת גמולם של הדירקטורים החיצוניים בלבד, אך הגמול המשולם להם (הקבוע בתקנות), לרוב מהווה כבנצ'מרק לקביעת שכרם של יתר הדירקטורים בתאגיד ולא יהיה זה בלתי סביר לומר כי לתיקון האמור תהיה השלכה רוחבית גם על גובה התגמול המוענק גם לדירקטורים ה"רגילים" בתאגיד, ולא רק ביחס לדירקטורים החיצוניים.   פתרון נוסף אפשרי, אך מצריך שינוי "דיסקט" של הנוגעים בדבר. הכוונה להענקת תגמול הוני לדירקטורים כחלק בלתי נפרד ממדיניות התגמול של החברות.   לאורך השנים היה נושא הענקת התגמול ההוני טאבו רק לדירקטורים פעילים (לרוב יו"ר דירקטוריון). בעידן שבו מנסה המחוקק (בעידודו של הרגולטור) להפחית עלויות מחד, ולעודד חברות להעניק תגמול המבוסס על יעדים ארוכי טווח מאידך, נדמה שבשלה העת להענקת תגמול הוני לדירקטורים (לרבות דח"צים) ולא רק לנושאי משרה כגון מנכ"ל וכפופים לו. בצורה זו, ייהנו כולם מהאפסייד אם החברה תצלח ואם החברה כשלה, קופתה לא תינזק. בעידן בו שמרנות היתר משתקת כל חלקה טובה, הדבר עשוי לעודד דירקטורים לאשר עסקאות "גבוליות יותר" אך בעלות פוטנציאל ערך רב לחברה ולבעלי מניותיה תוך לקיחה בחשבון של מכלול השיקולים הרלבנטיים לאותה עסקה והפעלת תיאבון עסקי בריא.   *התפרסם לראשונה במידעון איגוד הדירקטורים בישראל - אוקטובר 2016
Adv.Hanania Isaac
מגמות בתעשיית ה- TMT
24 בדצמבר, 2015 / מאת ברנע
תחום הטכנולוגיה, מדיה ותקשורת עובר ללא ספק שינויים – חברות רבות קמות בתחום, ישנם המצאות של מוצרים חדשים וטכנולוגיות חדשניות. לקראת סיומה של שנת 2015 שכמעט ומגיעה לקיצה – החלטתי לנסות ולצפות מה יתרחש בתחום ה TMT (טכנולוגיה, מדיה ותקשורת) בשנת 2016.    רגולציה בתחום - ממשלת ישראל מגדירה את תעשיית ה-TMT  כאחד הענפים החסונים והנמרצים ביותר כיום במשק הישראלי, והיא מעודדת חברות רב-לאומיות לפתח את קניין הרוחני שלהן בארץ. זאת בחסות תוכניות מקומיות ובינלאומיות (המנוהלות וממומנות על ידי לשכת המדען הראשי), ובאמצעות הסכמים, אמנות ושיתופי פעולה, הטבות מס, כספים ומענקים לחברות הבוחרות לפתח את הקניין הרוחני שלהן בארץ. על אף הניסיון של הממשלה להוות מוקד עלייה של חברות רב לאומיות, החוק אינו עמד לצידם. החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה מטיל מגבלה על העברת ידע המפותח בארץ על-ידי חברות בחסות התוכניות אל מחוץ לישראל. זאת על-ידי הטלת חיוב בתשלום תמורה, שסכומו לעיתים קרובות אינו מוגדר. אין ספק שמגבלה זו, מרתיעה רוכשים בינלאומיים פוטנציאליים מלבצע השקעה או עסקת מיזוג או רכישה בארץ ולמעשה להעביר מרכזי פיתוח ה-IP שלהן לארץ.   לאחרונה, נפתרה סוגיה זו על-ידי תיקוני רגולציה, וכעת ניתן על פי חוק להעביר אל מחוץ לישראל ידע שפותח בארץ. זאת לאחר קבלת אישור לשכת המדען הראשי ולאחר ביצוע תשלום מחיר ההעברה הנקבע מראש. צעדים אלה מגבירים ללא ספק את הוודאות עבור בעלי עניין. רפורמות נוספות נכנסו בתחילת 2014 כאשר הכנסת אישרה תיקון לחוק הפטנטים אשר שינה את תקופת ההארכה של פטנטים.  במרץ 2014, נציגות הסחר האמריקאית הסירה את מדינת ישראל מרשימת ההשגחה (watch list) בנושא הפרות זכויות קניין רוחני, עקב לחץ שהופעל על-ידי תעשיית התרופות הבינלאומית המבוססת על מו"פ, לאור התחרות בזירה הגלובלית מול תעשיית התרופות המקומית המבוססת על תרופות גנריות. "הדובדבן שבקצפת" בנוגע לרפורמות הוא, שהחל משנת 2014 בהתאם לרגולציה בארץ, ניתנת לחברות היי-טק אפשרות לשלם מס חברות בשיעור של 9% בלבד, במקום השיעור הנוכחי של 26.5%, אשר מהווה הטבה אטרקטיבית מאוד עבור חברות המשתתפות.   התקדמות טכנולוגיה -  בשנים האחרונות אנו רואים מוצרים חדשים, שירותים חדשים וחדשנות צומחת בקצה מהר יותר מאי פעם. עם המצאת המוצרים החדשים, על המחוקק להתאים את עצמו למציאות החדשה – שתי דוגמאות כמשל: הדפסה תלת מימדית- אם בעבר, הדפסה בתלת מימד של איברים להשתלה, של מכוניות ושל צעצועים בוצעה רק בתוך סרט מדע בדיוני הוליוודי, היום, מיוצרים מוצרים כאלה בכפוף למעט חוקים או מחוץ למסגרת חוקית כלשהי. מדינתנו ידועה כאחת המדינות המובילות בתעשייה הפופולרית והפורחת של הדפסה בתלת מימד. יוזמה חדשה, במימון של לשכת המדען הראשי, פועלת לפתח מדפסות תלת מימד אשר מסוגלות להדפיס רכיבים עשויים ממתכת, כגון טיטניום, עבור תחום התעשייה האווירית, עבור תחום השתלים הדנטליים, עבור תחום תחליפי עצמות ועוד. יתכן ויש ביוזמה הזאת כדי למצב את מדינת ישראל בקדמת מהפכה חדשה בתחום "הייצור העצמי."   התפתחויות אלו, יחייבו את הרגולטור לפעול במהירות על מנת להתאים את הרגולציה לחידושים הטכנולוגיים. יש לזכור, כי קיימות סוגיות משפטיות מהותיות הקשורות לתחום ההדפסה בתלת מימד המתייחסות לא רק לתחום הקניין הרוחני, אלא גם לנושאים כגון בטיחות, אחריות מוצר והגנת נתונים. גם המשטרה תצטרך בעתיד להתמודד עם סוג חדש של פשע, הקשור לשימוש בהדפסה בתלת מימד של מוצרים תחת פיקוח, מוצרים אסורים ומוצרים בלתי חוקיים. טכנולוגיה לבישה - חברות המרשות לעובדיהן להשתמש בטכנולוגיה לבישה, יצטרכו להתמודד עם סוגיות הקשורות לסודות מסחריים, הגנת נתונים וריגול תעשייתי. יהיה צורך לקבוע מדיניות פנים-ארגונית והנחיות קפדניות. קרוב לוודאי, טכנולוגיה לבישה, אשר תשמש לצרכים רפואיים, טיפוליים או דיאגנוסטיים, תסווג כמכשיר רפואי אשר כפוף לקבלת אישור ה- FDA/CE ולפעילות בהתאם לרגולציה. במקרים בהם מטרת הטכנולוגיה הלבישה היא לאסוף נתונים בריאותיים מאנשים פרטיים מזוהים (לא בצורה אנונימית), אז יראו הנתונים הנאספים כנתוני בריאות מוגנים, אשר כפופים להסכמת האדם הספציפי מראש לפני שניתן יהיה להשתמש או להפיץ את הנתונים שלו.     קניין רוחני - חברות רבות נקלעות בסכסוכים הקשורים לפטנטים ולזכויות קניין רוחני, אשר מן הסתם, חושפים אותן לנזקים ולעלויות לא מבוטלות. אשר על כן, תכנון נכון לפני תחילת כל פעילות עסקית חשוב מאוד ועל כל חברה להגיע להחלטה קריטית האם להגן על זכויות קניין הרוחני שלה על ידי רישום פטנט, ואם כן, איפה לרשום אותו. לאחר אישורו, הפטנט מאפשר לחברה להנות מיתרונות תחרותיים בתחומו. בכל הקשור לחברות ישראליות, רוב מאמצי השיווק והמכירה מתרכזות בדרך כלל בארצות הברית; כנ"ל לגבי הגנת זכויות קניין הרוחני שלהן. במקרה של הפרת זכויות קניין רוחני, קרוב לוודאי שהסכסוך ינוהל בארצות הברית. יש מקרים בהם הפרת הזכוית גורמת לפתיחת סכסוך במספר תחומי שיפוט, ובעקבות זאת, התובעים נדרשים לבקש החלטה מבית המשפט אשר ניתנת לאכיפה בתחומי שיפוט מרובים.     תעשיית הטלקום הישראלית - תעשיית הטלקום הישראלית הינה שחקן גדול בזירת פיתוח טכנולוגיה הגלובלית. מבין הדוגמאות המובהקות של חדשנות ישראלית ניתן למנות WiMax, VoIP ו-TDMoIP. שוק הטלקום הישראלי הינו ריכוזי מאוד, התחרות אינטנסיבית ואין בו הרבה הזדמנויות. כל מיזם משותף, עסקת מיזוג או רכישה יצטרך להתגבר על הבחינות הקפדניות של רשות להגבלים עסקיים ושל משרד התקשורת. ביולי 2015, המליצה הועדה לבחינת ההסדרה על שידורים מסחריים בשוק הטלקום, כי כל הסדרה עתידית של שירותים מסחריים תבוסס אך ורק על השירותים הניתנים על-ידי המפעיל, מבלי להתייחס לטכנולוגיה בשימוש במתן השירותים. בהתאם לדרישות הנוכחיות, על מפעילי הטלקום הגדולים לספק שירותים בכל רחבי הארץ. כל סטיה מדרישת הפריסה הארצית כפופה לאישור ממשרד התקשורת. הדיגיטציה המהירה של תעשיות הובילה להתפתחות של שירותים חדשים, כגון מיחשוב ענן ופלטפורמות תשלומים סלולריים, אשר גרמו לשינוי ניכר באסטרטגיית הצמיחה של המפעילים, ממודלים עסקיים המבוססים על שילוב אנכי למודלים עסקיים המבוססים על שילוב אופקי. המטרה היא לייצר ערך על-ידי שילוב מגזרים ושווקים שונים והעתקת התכונות והיכולות של שוק אחד לשווקים האחרים. בנוסף, מפעילים יחתרו להשלים את הדיגיטציה של ליבת הפעילות העסקית שלהם על מנת להגביר שביעות רצון לקוחותיהם, להוסיף שירותים בעלי ערך נוסף, והגדיל הכנסות וחיסכון בעלויות.  
הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: