© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

בלוג  / ללא קטגוריה

עו"ד אלון ענוה
גיוס כסף בשיטת מימון המונים הפך כבר מזמן לתופעה הולכת ומתרחבת. במאמר הזה ננסה להסביר איך עובד גיוס במודל של מימון המונים ומה חשוב לדעת לפני שפותחים בקמפיין גיוס.
עו"ד איתי גורה
גיוס הון הוא עניין מסובך ומלחיץ, ועבור רבים דומה לניווט בשטח זר. קראו את המאמר כדי לקבל אינפורמציה שתעזור לכל אחד ואחת מכם לקבל החלטות בצורה קצת יותר מודעת.
עו"ד סמואל הנרי סמואל
לעומת בריטניה או גרמניה, צרפת אינה מופיעה כאחת המדינות המובילות במדד ההשקעות בכלכלה הישראלית. עו”ד סמואל הנרי סמואל משרטט במאמר את תמונת המצב בנושא.
מודל מימון המונים, שאומץ זה מכבר בישראל, מנגיש לציבור הרחב הזדמנויות השקעה שהיו קודם לכן שמורות לרוב רק למשקיעים מתוחכמים או מוסדיים. במאמר זה נבחן את המודלים השונים בישראל ובארה”ב ומדוע כדאי למחוקק הישראלי למצוא דרכים להפוך את אפיק מימון ההמונים לאטרקטיבי יותר, הן עבור המשקיעים והן עבור החברות המגייסות.
עו"ד שגיא גרוס
כל יועץ או מנהל של עסק נתקל במסגרת החלטותיו העסקיות בשאלות של הגבלים עסקיים. על רקע זה, כדאי להכיר מספר מושגים מרכזיים שיכולים לעזור גם לעסק שאין לו השפעה ישירה על השוק.
עו"ד דפנה קליין
לא רבים יודעים שמנהלים בחברה אשר נוהגת לשלוח הודעות פרסומת באופן המפר את חוק הספאם – חשופים באופן אישי לתביעה. אף לתביעה ייצוגית במיליוני שקלים. החשיפה גדלה במידה משמעותית, כאשר מדובר בבעלי מניות או דירקטורים יחידים בחברה, או כאשר אחראים באופן אישי לשליחת הפרסומים המפרים.
Adv. Asaf Shalev
בחודש מאי האחרון נכנסו לתוקף תקנות הגנת הפרטיות-אבטחת מידע החדשות. מדובר על רפורמה משמעותית  המהווה נקודת מפנה בכל הקשור לאבטחת המידע האישי בישראל ושמירה על פרטיותם של אזרחי מדינת ישראל.
עו"ד ענת אבן-חן
לאחרונה הורה משרד התקשורת לחברת בזק להתחיל ביישום “השוק הסיטונאי” ולמכור למתחרות שירותי תשתית בטלפוניה הקווית במחיר מפוקח. הנחיה זו נועדה להרחיב את התחרות בשוק הטלפוניה הקווית ולבסס את ההפרדה בין שוק התשתית הקווית לבין שירותי התקשורת הנרכשים על ידי הצרכנים.
על מנת ליצור מטבע רווחי ומבוקש, יזמים רבים מנסים לשלב את טכנולוגיית הבלוקצ’יין עם השקעות מסורתיות, וכך נולד זן חדש של מטבעות קריפטוגרפים המגובים בנכסים או סחורות.
עו"ד ענת אבן-חן
ב-1 ביוני 2018 עומד להיכנס לתוקף נדבך נוסף ומרכזי של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), העוסק בהוראות החלות על נותני שירות בנכס פיננסי.
עו"ד יובל לזי
כאשר הארגון מצוי תחת מתקפת סייבר, 48 השעות הראשונות הן הקריטיות ביותר. היערכות מוקדמת, הכוללת גיבוש תכנית לטיפול בתקריות סייבר (תכנית Incident Response – IR), מאפשרת לך למזער את המשך הפגיעה, לצמצם את היקף הנזק ולטפל בנקודות התורפה במערך האבטחה בתוך 48 השעות הראשונות.
עו"ד רון שוחוטוביץ
"איך הדירקטוריון אישר?" – כותרות בנוסח זה צצות בהמוניהן לאחר כל פרסום כי רשות ני"ע חוקרת עסקה של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה, כדוגמת הידיעות האחרונות על החשדות בעניינה של חברת בזק ובעל השליטה בה. אך השאלה שיש לשאול היא, האם לדירקטוריון ניתנו הכלים לבצע את עבודתו?   סמכויות הדירקטוריון חוק החברות מתייחס בהרחבה לסמכויות הדירקטוריון. סמכויות אלו ניתנות לחלוקה לסמכויות פיקוח וסמכויות פיתוח.   סמכויות הפיקוח תכליתן לאפשר לדירקטוריון לפקח על המנהל הכללי ופעולתו, כגון הסמכות לבדיקת מצבה הכספי של החברה, עריכת הדוחות הכספיים, חלוקת דיבידנדים ואישור עסקאות עם צדדים קשורים.   סמכויות הפיתוח הוקנו לדירקטוריון על מנת שיקבע אסטרטגיה לחברה ויתווה את מדיניותה, ובכלל זה סמכות קביעת תכניות פעולה לחברה, מינוי ופיטור המנהל הכללי, מדיניות תגמול, הנפקת אגרות חוב והקצאת ניירות ערך.   עבודת הדירקטוריון בנוסף לסמכויות הדירקטוריון, קובע חוק החברות כללי הפעלה פרוצדוראליים לעבודת הדירקטוריון, הכוללים בין היתר הוראות לעניין יו"ר הדירקטוריון, כינוס ישיבות הדירקטוריון וניהולן, הצבעה בדירקטוריון ואופן אישור עסקאות מהותיות.   חוק החברות כאמור, מספק לדירקטוריון כללי הפעלה טכניים, אך אינו מספק לדירקטוריון כללים מהותיים ואיכותיים המנחים אותו כיצד להפעיל את סמכותו. חוסר זה מקבל משנה תוקף בייחוד בסוגיות מורכבות, כגון עסקאות בעלי שליטה או חלוקת דיבידנדים.     חוסר זה התמלא במרוצת השנים על-ידי פסיקת בתי המשפט והנחיות ועמדות רשות ניירות ערך, המהוות מקור נורמטיבי לאופן המהותי בו על עבודת הדירקטוריון להתבצע.  ההוראות הינן רבות ומגוונות, אך מעל כולם בולט כלל אחד מהותי שקיבל לאחרונה הכרה רשמית על-ידי בית המשפט העליון, ומאגד בתוכו מספר כללי הפעלת סמכות מהותיים - כלל שיקול הדעת העסקי.     כלל שיקול הדעת העסקי כלל שיקול הדעת העסקי, קובע אימתי לא יתערב בית המשפט בהחלטות עסקיות שקיבל הדירקטוריון. על-פיו, בית המשפט לא יתערב בהחלטת דירקטוריון, שנתקבלה בתום לב, בהעדר ניגוד עניינים ובאופן מיודע. על-פי עקרונות הכלל, בעת הפעלת סמכויות הדירקטוריון יש לבחון ולתת את הדעת, בין היתר, לסוגיות אלו: ניגוד עניינים- האם הדירקטוריון, או מי מחבריו, מושפע או עלול להיות מושפע ברמת הסתברות גבוהה במידה והעסקה תאושר. יש לבחון האם העסקה תקדם את טובת החברה, או שמא טובת בעל אינטרסים אחר בחברה. דיון מעמיק- יש לקיים דיון מהותי וענייני בהחלטה על הפרק. על הדירקטוריון לבצע בחינה אמתית של העסקה, לשאול שאלות ולהוות כמעיין אופוזיציה לעסקה, לרבות הצעה לשינוי תנאיה של העסקה או הצעת הליך תחרותי ובדיקת חלופות אחרות. חומר רקע מספק- על מנת לקיים דיון מעמיק, על הדירקטוריון לוודא כי נפרשה בפניו התשתית העובדתית המלאה, וכי קיבל לידו את כל מסמכי הרקע הרלוונטיים והנתונים הנדרשים כגון, הערכות שווי ותחזיות כלכליות. תיעוד- יש לתעד את הדיון בפרוטוקול. מטרת הפרוטוקול אינה להוות תמלול מלא של הנאמר בדיון, אלא לתעד את עיקרי הדברים שנאמרו ולשקף לקוראו כי אכן התקיים דיון מעמיק.   לסיכום, עבודת הדירקטוריון טומנת בחובה סיכונים. חוק החברות מספק כללים פרוצדוראליים לעבודת הדירקטוריון, אך רק עם שילוב הכללים המהותיים שנקבעו מחוץ לחוק החברות, בידי הדירקטוריון סט הכללים המלא להתמודדות עם הסיכונים בעבודתו.    פורסם לראשונה בניוזלטר של איגוד הדירקטורים
עו"ד אילן בלומנפלד
הסדר כובל, שהתגבש בין תאגיד ישראלי ותאגיד זר, שתוצאתו פגיעה משמעותית בתחרות בשוק הישראלי, כפוף לחוק ההגבלים העסקיים הישראלי.
עו"ד אסף שלו
לפרישת בריטניה מהאיחוד האירופי לא רק השלכות כלכליות, אלא גם השלכות בתחום הסביבה. עד היום ובמסגרת פעילות האיחוד האירופי, למדינות האיחוד הייתה מדיניות סביבתית אחידה שהוגדרה ויושמה החל משנת 1992. אולם, תוצאות משאל העם בממלכה המאוחדת לגבי יציאתה של בריטניה מהאיחוד, עלולות להשפיע על הדרך שבה בריטניה תפעל בנוגע למבנה הרגולטורי והמשפטי שלה בתחומי האנרגיה ואיכות הסביבה, וכך להשפיע לא רק על בריטניה עצמה, אלא גם על השווקים האירופאיים והעולמיים. צרכי האנרגיה של הממלכה המאוחדת הסכמי האיחוד עם בריטניה נותרים בתוקף לפחות עוד שנתיים, אשר במהלך תקופה זו ייערך משא ומתן לגבי תנאי יציאתה של בריטניה מהאיחוד. לפיכך, בשלב ההתחלתי של המהלך, בריטניה תמשיך לפעול בהתאם לאמנות ולחוקים שנקבעו בעבר עם האיחוד האירופי. עיון בנתוני היבוא מצביע על כך שהחל משנת 2014, 61% מצריכת האנרגיה הכוללת של בריטניה מיובאת, כאשר 71% מהגז הטבעי מיובאים ממדינות האיחוד האירופי, במיוחד מנורבגיה. דיוני המשא ומתן יצטרכו לקחת בחשבון את התלות הזאת, וקרוב לוודאי יכללו המשך עמידה, במידה מסוימת, בתקני האיחוד האירופי. האלטרנטיבות כוללות הסכם מוגבלות לסחר חופשי בדומה לאמנה הקיימת בין קנדה לאיחוד האירופי (הקרוי בשם "המודל הקנדי"); הסכמים דו-צדדיים לגישה לשוק האירופי האחיד לכל סקטור בנפרד (הקרוי בשם "המודל השוויצרי"); או המשך השתתפות באזור הכלכלי האירופאי (European Economic Area) בהתאם למודל השתתפות של מדינות חוץ (הקרוי בשם "המודל הנורבגי"). מכיוון שבריטניה היא גם אחת הספקיות הגדולות ביותר של גז טבעי באיחוד האירופי, היא מחזיקה בידיה קלף מיקוח נאה כדי להגיע במשאו ומתן להסכם המיטיב עם צרכיה בתחומי הכלכלה והאנרגיה. השפעה על נושאים הקשורים לאקלים ולאיכות הסביבה עד עכשיו היתה בריטניה אחת התומכות השאפתניות בהתקנת תקנות בנושאי אנרגיה ושינויי אקלים. כתוצאה מהליך הברקזיט, התפקיד שבריטניה יכולה למלא במאמצים לבקר פליטות פחמן דו-חמצני ביבשת וברחבי העולם יקטן. הגישה הבריטית לבדיקות פליטות פחמן דו-חמצני עשויה לכלול הקמת מערכת עצמאית משלה, וניהול מו"מ לגבי חיבורה למערכת של האיחוד האירופי או גישה היברידית אחרת. על אף שלא נראה תוצאה באופן מיידי, עשויות ההחלטות והאמנות בהן יתקשרו הצדדים להשפיע באופן מהותי על החלטות מדיניות האנרגיה הבאות של האיחוד האירופי, וכנגזרת מכך, על החלטות מדיניות סביבתית ברחבי העולם. כיום, הגישה העולמית לרגולציה בתחום איכות הסביבה עומדת בפני אי-וודאות רבה. התפתחויות פוליטיות במהלך השנתיים הקרובות תשפענה על שווקי האנרגיה ברחבי העולם הן מבחינת עלויות עשיית עסקים, והן מבחינת ההשפעה הסביבתית שתיקבע על-ידי בריטניה והאיחוד האירופי. Source: barlaw.co.il
הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: