בלוג  / ליטיגציה

לא אחת אנו עדים למצבים בהם קבלנים או יזמים, משווקים דירות למכירה באמצעות פרוספקטים מרהיבים והדמיות משוכללות, המתיימרות להציג לקונה את הדירה אותה הוא עתיד לרכוש. לפעמים גם מתגלה בדיעבד כי אין קשר בין הנתונים המופיעים בפרסומים לבין הדירה שנרכשה. מאחר ורכישת דירה היא אחת מההוצאות הגדולות ביותר שנבצע במהלך חיינו, נשאלת השאלה האם פרסומים אלו מהווים מסמך מחייב.

עו”ד אייל נחשון, שותף במחלקת הליטיגציה המלווה חברות שהוגשו נגדם תובענות ייצוגיות, מציג בסרטון קצר את התנאים להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגיות, הנושאים בגינם אפשר להגיש תובענה ועל איך חברה הנתבעת צריכה לגבש הגנה.

התקופה שאחרי משבר הקורונה צפויה להיות רצופה בסכסוכים משפטיים רבים, שכן חברות רבות לא תוכלנה לעמוד בהתחייבויות חוזיות-עסקיות שלהן. מומלץ לכן להיערך מראש גם לסכסוכים המשפטיים שהחברה צפויה למצוא עצמה בתוכם למשך תקופה ארוכה. 

אתם פועלים למכור, לשווק או להפיץ סחורה של גורם אחר בישראל? השיוך של העבודה שאתם עושים – כמפיץ או כסוכן – משפיעה על הזכויות המגיעות לכם לפי חוק.

יותר ויותר אנשים בוחרים להגיש תביעות בגין הפרת חוק הספאם, ובתי המשפט מצידם, בפסיקותיהם האחרונות, מעבירים מסר מעודד לצרכנים. כך, בתי המשפט פוסקים פיצויים משמעותיים ומאשרים הגשת תובענות ייצוגיות כנגד החברות המפרסמות וגם כנגד נושאי משרה.

לא רבים יודעים שמנהלים בחברה אשר נוהגת לשלוח הודעות פרסומת באופן המפר את חוק הספאם – חשופים באופן אישי לתביעה. אף לתביעה ייצוגית במיליוני שקלים. החשיפה גדלה במידה משמעותית, כאשר מדובר בבעלי מניות או דירקטורים יחידים בחברה, או כאשר אחראים באופן אישי לשליחת הפרסומים המפרים.

הפגשתם בין מוכר לקונה ואכן הושלמה העסקה. עכשיו נותר רק להבטיח שבאמת תקבלו את עמלת התיווך המגיעה לכם. מספר כללי אצבע אשר יקלו עליכם בגביית העמלה, וייסעו לכם לקבל תשלום דמי התיווך.

חוק התובענות הייצוגיות הישראלי, שנכנס לתוקף בשנת 2006, נועד להסדיר את הליכי התובענות הייצוגיות בארץ באופן פורמלי. תביעה מסוג זה היתה אפשרית בארץ גם לפני שנת 2006, אבל כל הנושא אז היה פחות מפותח. מאז כניסת החוק לתוקף, הפכה התובענה הייצוגית לערוץ המועדף לתובענות בהן הנזק לתובע יחיד אינו מהותי, ואילולא התובענה הייצוגית, הגשת תביעות אישיות הייתה לא יעילה ולא כדאית. מרבית התובענות הייצוגיות המוגשות בישראל כיום הינן תביעות נגד תאגידים, בעניינים צרכניים.    סדרי הדין בתביעה ייצוגית ההליך מתחיל עם בקשה ראשונית, המוגשת לבית המשפט לאישור תביעה כייצוגית, במקביל להגשת כתב התביעה עצמו. לנתבע ניתנת הזדמנות להגיש תגובה לבקשה זו, ובדרך כלל ניתנת לשני הצדדים הזדמנות להציג בפני בית המשפט טיעונים בעל-פה לגבי הבקשה. אישר בית המשפט את הבקשה, ממשיך ההליך בתור תובענה ייצוגית, במהלכה קובע בית המשפט את היקף קבוצת התובעים. החלטת בית המשפט בעניין זה מתפרסמת לציבור באמצעות ערוצי חדשות ובחוזרים רשמיים, וכך רשאי כל תובע, המאמין שגם הוא נכנס להגדרה של הקבוצה, להגיש בקשה להצטרף לקבוצה המיוצגת.   לנתבע בתובענה ייצוגית עומדת תקופה של 90 יום על מנת להגיש תגובתו ולהציג את טיעוניו העובדתיים והמשפטיים נגד אישור התביעה כייצוגית. מכיוון שדחיית הבקשה לאישור תביעה כייצוגית על-ידי בית המשפט מביאה לסיום ההליך המשפטי, ניתן להגיש ערעור ברשות על החלטה זו.   ראוי לציין כי רוב התובענות הייצוגיות בישראל מסתיימות בפשרה, ומעט מאוד מגיעות לדיון לגופם של דברים ולפסק דין.   תובענות צרכניות אחד מראשי הנזק הנטענים לעתים קרובות בתביעות צרכניות הוא של "פגיעה באוטונומיה", המיועד לתת מענה למקרים בהם נשללת הזכות מאדם להגיע להחלטה מושכלת ומודעת לגבי גופו. פגיעה באוטונומיה הוכרה לראשונה בהקשר של תביעות רשלנות רפואית, בטענה של פגיעה בזכותו של אדם לכבודו ולאוטונומיה על גופו, בהתבסס על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. פגיעה באוטונומיה הינה הן עילת תביעה והן את סוג הנזק הנטען.   מאז פסיקת הפיצויים הראשונה בארץ בגין פגיעה באוטונומיה בתובענה ייצוגית, בע"א 10085/08 תנובה - מרכז שיתופי נ' עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל עילת תביעה זו נהפכה למרכזית בתובענות ייצוגיות שהוגשו על-ידי צרכנים נגד יצרנים ומפיצים. במספר תובענות ייצוגיות לאחר פרשת תנובה, הכיר בית המשפט באפשרות תביעת נזק בלתי ממוני בשל "פגיעה באוטונומיה"., שהיא פגיעה מסוג "עוגמת נפש", המתבטאת בתחושות שליליות כגון גועל, חוסר אונים וכעס. הכרה בפגיעה באוטונומיה מעניקה לנפגע אפשרות לקבל פיצוי על נזק בלתי ממוני, על עצם שלילת הבחירה.   היקף בקשות הולך וגדל מאז חקיקת חוק התובענות הייצוגיות, חל גידול משמעותי במספר התובענות הייצוגיות שהוגשו. מאז שנת 2006, הוגשו 7,400 בקשות לאישור תביעה כייצוגית, מתוכן 5,300 במהלך ארבעת השנים האחרונות בלבד. על מנת לטפל ב"הצפה" זו, בוחנת שרת המשפטים את האפשרות לקביעת אגרת בית משפט עבור הגשת בקשה לאישור תביעה כייצוגית, בסכום של 50,000 ש"ח עבור הגשה לבית משפט לשלום, ובסכום של 62,500 ש"ח עבור הגשה לבתי המשפט המחוזיים.   כיום אין גובים אגרות עבור הגשת בקשות כאמור, כך שצעד זה מהווה נסיון ראשון להחזיר את ההליך לפרופורציות הגיוניות ולהוריד את העומס על בתי המשפט בטיפול בהיקף הבקשות ההולך וגדל.    Source: barlaw.co.il