© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

בלוג  / טכנולוגיה

עו"ד ענת אבן-חן
רשות החדשנות מפעילה שורה של תכניות תמיכה ביזמים וחברות בשלבים שונים של חיי המיזם. חשוב להכיר את המגבלות שקבלת מימון מרשות החדשנות מטילה על המיזם ובראש וראשונה – החובה לשמור את הקניין הרוחני, הידע והייצור בישראל.   
עו"ד איתי גורה
גיוס הון הוא עניין מסובך ומלחיץ, ועבור רבים דומה לניווט בשטח זר. קראו את המאמר כדי לקבל אינפורמציה שתעזור לכל אחד ואחת מכם לקבל החלטות בצורה קצת יותר מודעת.
עו"ד ענת אבן-חן
שוק התשלומים בעולם צועד לקראת מהפכה. עם זאת, מדינת ישראל נמצאת הרחק מאחור בהשוואה למתרחש בעולם, וקצב אימוץ החדשנות בתחום שירותי התשלום איטי מאוד.
בחודש יוני התרחשו שני אירועים שלכאורה אין קשר ביניהם: רשות ניירות ערך האמריקאית ה-SEC הגישה תביעה בבית משפט פדרלי נגד חברת קיק אינטראקטיב וחברת פייסבוק הכריזה על ההשקה הצפויה של מטבע דיגיטלי חדש – ליברה. אז מה בכל זאת מקשר ביניהם ?
עו"ד סמואל הנרי סמואל
לעומת בריטניה או גרמניה, צרפת אינה מופיעה כאחת המדינות המובילות במדד ההשקעות בכלכלה הישראלית. עו”ד סמואל הנרי סמואל משרטט במאמר את תמונת המצב בנושא.
עו"ד אריאלה דרייפוס
במהלך השלוש שנים האחרונות, סכום המוערך בכמיליארד דולר הושקע בטכנולוגיות המתמקדות בבריאות האישה, ולפי נתוני חברת מחקר ההון סיכון Pitchbook, תחום הפמטק גייס כ-650 מיליון דולר מקרנות הון סיכון בשנה האחרונה בלבד, וסכום של 241 מיליון דולר עד כה השנה. יחד עם זאת במצב שבו נשים מהוות רק כ-6% מכלל מקבלי ההחלטות בקרנות הון סיכון בארה”ב, אין זה מפתיע שקשה להשיג מימון.
עו"ד דני בוגוסלבסקי
האוטומציה היא הלהיט בכותרות האחרונות. הקווים המפרידים בין משימה מעשה ידי אדם לבין משימה מעשה מכונה מיטשטשים. האם הטכנולוגיה החדשה תחסל משרות או שמא תשפר פריון העבודה?
עו"ד דניאל לורבר
חברות סטארט-אפ רבות, מתוך חיפזון להבאת רעיון במהירות לשוק, שוכחות להגן כיאות על הנכס החשוב ביותר של החברה – הקניין הרוחני. עו”ד דניאל לורבר מפרט בפוסט את הצעדים הבסיסיים שחברות טכנולוגיה יכולות וצריכות לנקוט על מנת להגן על קניינן הרוחני.
לטכנולוגית הבלוקצ’יין נוכחות מבוססת היטב בקשת רחבה של ענפי תעשייה הכוללים בין השאר את תחום הפינטק, פרסום, אבטחת מידע וטלקום. להלן תאור של ההתפתחויות האחרונות בתחום רגולציית הבלוקצ’יין בארץ.
עו"ד צבי גבאי
תעשיית הפינטק היא אחד התחומים המשמעותיים והצומחים בענפי הטכנולוגיה וההשקעות. עבור חברות פינטק המבקשות או המקוות לפעול בארץ, ההתפתחויות הרגולטוריות עשויות להוות הזדמנות או מכשול. להלן סקירה קצרה לגבי המצב הרגולטורי בתחום הפינטק בארץ.
עו"ד דני בוגולסבסקי
הבלוקצ’יין לרוב מזוהה עם מטבעות דיגיטליים, אבל לטכנולוגיה זו יש את הפוטנציאל לשנות ולשפר מגוון רחב של תחומים. מאמר זה בוחן כיצד הבלוקצ’יין יכול לגרום למהפכה של ממש בתחום הבריאות (Healthcare).
עו"ד יובל לזי
אופן ניהול המו”מ עם המשקיע עשוי לקבוע האם תצליחו לגייס את הכסף או לא. להלן כמה עצות לגבי ניהול מו”מ עם אנג’ל פוטנציאלי.
עו"ד הראל פרלמוטר
בחינה מעמיקה של כל חבויות המס והטבות מס האפשריות היא שלב חיוני ביותר עבור יזמים החל מהשלבים הראשוניים של חברת סטארט-אפ. הקליקו כדי לקרוא מהם ארבעת הדברים העיקריים שכדאי לשים לב אליהם כבר עכשיו.
עו"ד אריאלה דרייפוס
בכל עסקת מיזוג או רכישה, נדרש המוכר למסור הצהרות (מצגים והתחייבויות) המספקים תמונה משפטית מלאה בנוגע לחברה שברצונו למכור. במקרה בו נמסרה הצהרה שגויה, הרוכש רשאי לתבוע את המוכר בגין הנזקים שנגרמו לו. ביטוח מצגים ושיפוי הוא בעצם פוליסה המכסה  את עלות הנזק (כולה או חלקה) של הרוכש.
עורך דין מיקי ברנע
על אף גודלה של מדינת ישראל והאתגרים הרבים מולם היא מתמודדת, מדינת ישראל נחשבת כמובילה עולמית בחדשנות טכנולוגית. מטבע מקומי חזק, כלכלה משגשגת ותעשיית ייצוא יציבה, הן בין הסיבות שישראל נחשבת ליעד אטרקטיבי לפעילות עסקית בינלאומית.
על מנת ליצור מטבע רווחי ומבוקש, יזמים רבים מנסים לשלב את טכנולוגיית הבלוקצ’יין עם השקעות מסורתיות, וכך נולד זן חדש של מטבעות קריפטוגרפים המגובים בנכסים או סחורות.
עו"ד דני בוגולסבסקי
גם בתחום זה, הנחשב עדיין תחום מסורתי, הטכנולוגיה ורוח היזמות מצאו זו את זו. שחקנים וותיקים וגדולים מתחום הנדל”ן התחברו עם חברות ויזמים צעירים במטרה לפתור את האתגרים הרבים שתחום עסקאות הנדל”ן טומן בחובו.
עו"ד יובל לזי
נראה כי הלחץ שלפני החלת ה-GDPR גרם לחברות להתמקד רק ביישום “רשימת התיוג” הרגולטורית. אך לעיתים ההתעסקות “ברשימת תיוג” באה על חשבון תשומת הלב המתבקשת לעניין השאלה החשובה לא פחות: מה קורה אם אתה מותקף?
עו"ד דותן ברוך
ממשלות בכל רחבי העולם מתחילות להבין שאין להן ברירה אלא ליצור מסגרות רגולטוריות על מנת להכריח את ענקיות הטכנולוגיה לציית לחוקים. הרשת הרגולטורית מתהדקת. סוגי הרגולציה והבקרות צפויים להתפתח במהלך השנים הקרובות, כמו גם יעילותם. 
עו"ד ענת אבן-חן
פינטק ופרטיות
25 במרץ, 2018 / מאת ענת אבן-חן
התקדמות טכנולוגית מלווה בסיכונים רבים. הדבר נכון במיוחד בתחום הטכנולוגיה הפיננסית (פינטק). אירועים של פריצת נתונים מרחשות כיום בהיקף רחב ובתדירות גוברת. עבור חברות הפינטק, היכולת לעמוד באתגרי אבטחת הנתונים והגנת הפרטיות היא אתגר מרכזי.
עו"ד יובל לזי
כאשר הארגון מצוי תחת מתקפת סייבר, 48 השעות הראשונות הן הקריטיות ביותר. היערכות מוקדמת, הכוללת גיבוש תכנית לטיפול בתקריות סייבר (תכנית Incident Response – IR), מאפשרת לך למזער את המשך הפגיעה, לצמצם את היקף הנזק ולטפל בנקודות התורפה במערך האבטחה בתוך 48 השעות הראשונות.
שנת 2017 היתה שנה מהותית עבור תעשיית הבלוקצ’יין (blockchain) באופן כללי ועבור המטבעות הדיגיטליים בפרט. לכן, נראה שגם שנת 2018, צפויה להיות שנה מעניינת עבור תעשייה זו, עם התהוותן של מגמות חדשות וחידודה של הרגולציה שתחול על תחום זה.
עו"ד אסף שלו
העתיד כבר כאן, והטכנולוגיות הישראליות החדשניות של “עיר חכמה” מתוות את הדרך קדימה עבור העולם כולו. המפתח לטכנולוגיה החיונית הזו הוא שיתוף הפעולה יוצא הדופן בין המגזר הפרטי והממשלה.
עו"ד איתי גורה
תעשיית הרובוטיקה במאה ה-21 משפיעה כמעט על כל תחום בחיינו – עסקים, בריאות, מסחר, חינוך ואפילו ממשל. על פי הצפי של חברת טרקטיקה (Tractica), תעשייה זו תזנק מ-31 מיליארד דולר בשנת 2016 לכ-237 מיליארד דולר (!) עד לשנת 2022.
עו"ד אריאלה דרייפוס
לילה טוב 2017 …
31 בדצמבר, 2017 / מאת אריאלה דרייפוס
2017 בהחלט היתה שנה מעניינת בעולם ההייטק הישראלי. בין החידושים הבולטים שהיו השנה  במקרה שפספסתם.
עו"ד דני בוגולסבסקי
בשנים האחרונות חלה התקדמות אדירה בכל הקשור להחדרת ידע וטכנולוגיה לעולם הספורט, אשר נחשב עולם שמרני החושש מכניסה של כוחות חדשים העלולים לפגוע ב”רוח הספורט”.
עו"ד קרן קשי
כולם מדברים סביבכם על בלוקצ’יין, ביטקוין, הנפקות וירטואליות ואין לכם מושג על מה כל הרעש?  – מילון מושגים קצר שהכנו, יסייע לכם להבין על מה כל המהומה. מטבעות דיגיטליים הם למעשה כסף דיגיטלי, אשר מאובטח באמצעות טכנולוגיית הצפנה. המטבעות הדיגיטליים אינם מונפקים או מנוהלים על ידי מדינה או בנק מרכזי כלשהו ועל כן ערכם אינו נתון לשליטתם, אלא הוא נקבע לפי הסכמה וביקוש בין רשת משתמשים.
עו"ד דניאל לורבר
ישראל ידועה בהישגים הטכנולוגיים שלה אשר הוכיחו את עצמם כבין המובילים והחזקים בעולם היזמות. בסיוע של חממות טכנולוגיות ואקסלרטורים, סטארטאפים יכולים לקבל מימון בשלבים המוקדמים ביותר של המיזם, או ארגז כלים ותובנות עסקיות שמאיצים את קצב התקדמותם בכל הנוגע לכישורי ניהול, פיתוח עסקי ויכולות השיווק של המיזם.   חממות ומאיצים בארץ חממות טכנלוגיות ואקסלרטורים מעניקים לסטארטאפים כלים חשובים ביכולת לשפר את המוצר או השירות המוצעים על-ידם. הם מעניקים סיוע בעל ערך רב לרבות תשתית תומכת, תוכניות חונכות על ידי מנטורים מהתעשיה והכשרות הנדרשות על מנת לעזור לסטארטאפים לשפר את ביצועיהם ולהתקדם. פרק הזמן הכרוך בהשתתפות בכל אחת מהתוכניות הללו הוא שונה. אקסלרטורים נועדו לזרז את ההתפתחות סטארט-אפים תוך פרק זמן קצר ולכן תוכניות נמשכות מספר חודשים בלבד. לעומת זאת, חממות פועלות במסלולים ארוכים יותר של כ-24 חודשים בממוצע ומתמקדות בחברות בשלבים הראשוניים של הפיתוח, במטרה להעניק לה הכוונה עוד מהשלב הראשוני ולגדל אותן, כשמן, בחממה אשר מעניקה להם את מרבית הדברים להם הם נזקקים לאורך חיי החממה.   חממות הסיוע הניתן על ידי חממות כולל סיוע בתחום השיווק, ייעוץ משפטי והכוונה בפיתוח הטכנולוגי. ניתן למצוא חממות טכנולוגיות בכל רחבי הארץ, לאורכה ולרוחבה, והן מקדמות מגוון רחב של תחומים כגון ביוטכנולוגיה, תעופה וחלל, מדעי החיים, סייבר ועוד. בארץ, החממות מקבלות תמיכה מרשות החדשנות, שתורמת 85% מהמימון המוענק על ידי החממה הטכנולוגית. חשוב לציין כי כל מענק המתקבל מרשות החדשנות, לרבות באמצעות תוכניות החממה, כפוף לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשיה. במסגרת החוק, נקבעו הוראות המגבילות את יכולתן של חברות הנתמכות במענקים של רשות החדשנות להעביר קנין רוחני אשר פותח באמצעות המענקים ו/או את ייצור המוצרים הנתמכים לחו"ל, מבלי לקבל את אישורה של רשות החדשנות. על חברות השוקלות להיתמך על ידי רשות החדשנות להכיר מגבלות אלה וכן מגבלות נוספות הקיימות בחוק, ולבחון את ישימותן לאור האסטרטגיה העסקית של החברה.   אקסלרטורים בשונה מחממות, אקסלרטורים על פי רוב  אינם נתמכים בסיוע ממשלתי כלשהו. אקסלרטורים מהווים כלי המסייע להגברת קצב ההתבגרות של החברה, ובנוסף, השתתפות בתוכנית של אקסלרטור יכולה לחשוף סטארטאפים למשקיעים וגורמים מובילים בתעשיה בתחילת דרכם, דבר אשר עשוי לקצר את תהליך מציאת ההשקעה הראשונית המיוחלת.   בארץ פעילים כיום כ-90 אקסלרטורים בעלי שוני רב בכל הנוגע לתוכניות המוצעות על ידם ותנאי ההתקשרות עימם. על סטארטאפים לקחת את הזמן על מנת לבחון ולהבין לעומק את המסלולים והתנאים המוצעים על ידי האקסלרטורים השונים, לאור חשיבות החלטה זו והשפעתה על התפתחותם ועל סיכויי קבלת השקעות עתידיות עם סיום התכנית.   Source: barlaw.co.il
עורך דין מיקי ברנע
פינטק: אתגר וערך
7 בנובמבר, 2017 / מאת מיקי ברנע
פינטק הוא תחום המחבר בין שני עולמות - בין הטכנולוגיה לבין השירותים הפיננסיים, כאשר הבנקאות והביטוח הם מגרשי המשחקים המרכזיים של הפינטק. שניהם נדרשים להתייעלות ומשוועים לפתרונות טכנולוגיים שיסייעו להן בזאת. הפינטק מבטיח להביא חדשנות לשחקנים הקיימים, אבל מאיים גם לחולל disruption, שיזעזע את התעשיות השמרניות ויחליף אותן עם מודלים ושחקנים חדשים.     החיבור בין שני מרכיבי הפינטק הוא מאתגר, וזאת לאור ההבדלים הבסיסיים בין אופיים של הצדדים. הבשורה הטכנולוגית באה מסטארט-אפים, שהם באופיים ארגונים קטנים, המונעים על ידי הצורך לפעול במהירות ויעילות. צורך זה נובע מ-time-to-market קצר והצורך למכור ולגייס הון. לעומתם, שחקני העוגן בתחום השירותים הפיננסיים הם ארגונים גדולים, היררכיים ובירוקרטים, שמהירות החלטה וזריזות ביישום פתרונות חדשניים רחוקים מהם שנות אור.   רגולציה ופינטק האתגר המרכזי עימו מתמודדות חברות הפינטק הוא נושא הרגולציה. ברוב תחומי הטכנולוגיה בהם פועלים סטארט-אפים האתגרים הן החדשנות, התחרות והמודל העסקי, בעוד שהרגולציה תופשת מקום משני – אם בכלל. לעומת זאת, בתחום הפינטק לרגולציה יש מקום מרכזי בהגדרת המיזם ובהתכנותו.   המקום המרכזי של הרגולציה היא ייחודית לתחום הפינטק, והכרת מערכת הגומלין הזו חיונית בכל ניתוח של סיכוייו של מיזם בתחום.   השירותים הפיננסיים, מעצם מהותם, כפופים להסדרים רגולטוריים מגוונים ומפורטים. תחומי הרגולציה הנוגעים לפינטק כוללים רגולציה בנקאית, רגולציית ביטוח, מניעת הלבנת הון, פרטיות, צרכנות וניירות ערך. חלוקת תחומי הרגולציה בתחום השירותים הפיננסיים עוקבת ומותאמת למבנה השוק המסורתי, כאשר לכל תחום הרגולציה שלו והרגולטור הצמוד.    במקרים רבים, הפינטק שואף לפתור בעיות שנוצרות על ידי הרגולציה הקיימת. עם זאת, הוא חייב להכיר בכך שפעילותו כפופה לאותן מערכות רגולטוריות. עוד בשלב הגדרת המוצר והשירות אותו מבקש מיזם הפינטק להביא לשוק, הוא חייב להכיר את הרגולציה הרלוונטית ולמצוא פתרונות שיעמדו בתנאיה וגם יוכלו לקבל את אישורו של הרגולטור הרלוונטי.   ההכרות עם הרגולציה היא רבת מימדים. ראשית, בדומה לכל סטארט-אפ, גם מיזמי פינטק שואפים לפרוץ גבולות ולעבוד במגוון מדינות. הבעיה היא שרובן של הרגולציות הן יחודיות לכל מדינה. הרגולציה במדינה אחת שונה – ולפעמים סותרת – את הרגולציה במדינה שניה. ההבדלים הם של שפה, חוקים וגם תפישה. משמעות הדבר הוא שתהליך הלימוד וההתאמה הוא רב מימדים ולמעשה בלתי נגמר.   אם לא די בכך, בעיה נוספת היא שהרגולציה נבנתה בהתאם למבנה השוק השמרני - רגולציה בנקאית לבנקים, רגולציה ביטוחית לחברות ביטוח וכן הלאה. מיזמי פינטק לעומת זאת, שוברים במקרים רבים את מבנה השוק המסורתי. ה-disruption מטבעו יוצר חיבורים וגישות חדשות. כתוצאה מכך, חברות פינטק מוצאות את עצמן בשדה מוקשים של רגולציות שונות – חופפות וסותרות.   עם זאת, האתגר הרגולטורי אינו רק קושי, אלא גם בסיס מרכזי ליצירת ערך. מי שכבר למד, הכיר את התחום והתאים את הפתרון שלו לרגולציות השונות, יוצר יתרון של ממש למול מתחרים קיימים וחדשים. חסם הכניסה בתחום הוא לא רק שלב הפיתוח אלא חוזקו של הפתרון הרגולטורי. הידע הרגולטורי הופך לקניין רוחני של ממש.   לדוגמא, תחום הבנקאות מתאפיין בריבוי רגולציה. הוראות המפקח על הבנים נוגעות בהיבטים שונים של פעילות התאגידים הבנקאיים, לרבות רישוי, ממשל תאגידי, הוראות שונות בקשר עם הלימות הון ויכולת הבנק לקחת סיכונים שונים, הוראות צרכניות המתייחסות ליחסיו של הבנק עם לקוחותיו, הוראות איסור הלבנת הון ועוד. כל מיזם פינטק המבקש להתממשק עם המערכת הבנקאית, להעמיד לה שירותים או להחליף את חלק מהתפקידים שהיא ממלאת, חייב להכיר את הרגולציה הרלוונטית המקומית ולהתאים את עצמו אליה. ברור שכגודל האתגר כך גם הפוטנציאל.   פרטיות ופינטק בשנה הקרובה צפויה עליית מדרגה בכל הקשור למקומן של הגנת הפרטיות ואבטחת המידע בעשייה העסקית. במסגרת זאת תצוין כניסתן לתוקף של מערכות רגולטוריות חדשות ומתוגברות בעולם, ובראשן תקנות ה-GDPR האירופאיות, בתחום הגנת הפרטיות, שתכנסנה לתוקף במאי 2018. כתוצאה מתהליכים אלה, לתחומי הגנת הפרטיות ואבטחת מאגרי מידע מפני סיכוני סייבר תהיה השפעה ונוכחות בסדר היום הטכנולוגי בשנים הקרובות.      מיזמי הפינטק, יוצרים פתרונות העושים שימוש במידע אישי רגיש, וככאלו, המיזמים עוסקים בתחומים החשופים לנושאי הפרטיות ומאגרי מידע. למעשה, כל השירותים הפיננסיים מחייבים איסוף ושמירה של מידע אישי רגיש. כתובות דואר אלקטרוני, מספרי טלפון, פרטים אישיים, מידע פיננסי, מצב אישי, נתוני זיהוי מיוחדים, מקום עבודה, בני משפחה ועוד נאספים כחלק מהליך הכרת הלקוח, העמדת השירותים, ייעוץ וזיהוי.   המערכות אוספות, שומרות, מאחסנות, מעבדות ומעבירות מידע רגיש ביותר. המערכות גם חשופות למתקפות ולאתגרים מכל עבר. החשיפות במקרים של חדירה, אינן מוגבלות לסנקציות אשר עשויות להיות מוטלות עליהן על ידי הרגולטורים, והן כוללות גם פגיעה תדמיתית אנושה ותביעות אזרחיות מיחידים שפרטיותם נפגעה.   לאור זאת, עולם הפינטק חייב לאמץ סטנדרטים גבוהים של אבטחה ושמירה על פרטיות. חברות פינטק נדרשות לייצר סטנדרט של הגנה על פרטיות ושמירה של המידע הרב שנאסף על-ידם וזאת תוך אימוץ סטנדרטים בינלאומיים מקובלים.       פורסם לראשונה במגזין דה מרקר, ספטמבר 2017
עו"ד יובל לזי
יש לך רעיון למוצר או לשירות חדש? מצוין. הברקות ורעיונות חדשים הם חשובים, אבל הם לא מספיקים כדי לגייס כספים ממשקיעים. כעת, בשלב גיבוש המודל העסקי, עליך להיות מסוגל לשרטט אסטרטגית שיווק ברורה, הגיונית ואטרקטיבית עבור המשקיעים הפוטנציאליים שלך.   עבור איזה בעיה אתה נותן מענה?כדי שהמוצר או השירות שלך יצליח בשוק, הוא חייב לענות על צורך שניתן לזיהוי. כידוע, ב'בית הקברות' של הסטארטאפים אפשר למצוא שלל חברות שפיתחו פתרונות לבעיות שלא היו קימות מעולם. המשקיעים צריכים לראות איך המוצר או השירות שלך פותר בעיה ספציפית שיש ללקוחות הפוטנציאליים שלך, וכמובן שהלקוחות חייבים להרגיש שהם זקוקים לפתרון שלך, כדי שיסכימו לשלם עבור המוצר או השירות שאתה מספק.   מהו שוק היעד שלך?אם אתה מצהיר ששוק היעד שלך כולל את "כולם", אל תתפלא שמשקיעים מביני עניין יתרחקו ממך. לאנשים שונים ולחברות שונות יש צרכים שונים, ולכן מרכיב חיוני בזיהוי הבעיה שאתה מבקש לפתור הוא מציאת הנישה בשוק שתהיה קהל היעד שלך. אולי החזון שלך הוא לצמוח להשגת מספר שווקי יעד, אבל לפני כן עליך למקד את מאמציך בכיוון מוגדר, וליצור בסיס לצמיחה עתידית.   מהי אסטרטגיית חדירת השוק שלך?בלי שום קשר לגודל השוק הפוטנציאלי שלך, עליך למצוא תחילה את הדרך פנימה. יש חברות הבוחרות באסטרטגיה המכוונת לקהל יעד יוקרתי ואחר כך ממשיכות לקהל העממי; חברות אחרות מתמקדות במעמד הבינוני כדי לתמוך בבניית שוק רחב יותר. נקודת חדירה מוגדרת לשוק, מדגימה למשקיעים שיש לך אסטרטגיה הגיונית לשימוש בכספי השקעתם כדי לפתח ולבנות את העסק שלך.   האם הגדרת עלויות הרכישה והערך בטווח הארוך של כל לקוח?בעת בניית אסטרטגיית השיווק שלך, עליך לקחת בחשבון הן את עלות הרכישה של כל לקוח (CAC) והן את הערך בטווח הארוך (LTV) של כל לקוח. עליך לבנות תכנית שיווק אפקטיבית שתייצר בסיס לקוחות, היוצר ערך התחלתי חזק עבור העסק. שמירה על אותם לקוחות לאורך זמן יוצרת LTV, המגן על חברתך מפני מצב של התחלה מבטיחה המסתיימת בכישלון חרוץ. לכן, חשוב מאוד לבנות אסטרטגיה שמשיגה יותר צמיחה חפוזה – עליך לבנות מודל עסקי בר קיימא ואטרקטיבי למשקיעים.   למעשה, אסטרטגית השיווק שלך תומכת במאמציך לגייס כספים כי היא מציגה למשקיעים מדוע דווקא אתה תצליח. עליך לתאר את שוק היעד שלך ואת נקודת החדירה אליו למשקיעים הפוטנציאליים, ולהסביר להם את הערך הכספי של הלקוחות כדי להשיג את המימון שיעזור לך לגייס אותם.   Source: barlaw.co.il
עו"ד ינון יוגב
אחת האירוניות הגדולות של החיים על כדור הארץ היא שעל אף שהמים מכסים כ- 75% מפני כדור הארץ, הדרישה למים ראויים לשתייה גבוהה מההיצע. רק כ-2.5% מסך היצע המים הינם מים מתוקים, ועבור אוכלוסיית העולם הגדלה באופן מתמיד, זהו נתון בעייתי. הבשורה הטובה היא שחידושים טכנולוגיים יוצרים פתרונות עבור העולם הזקוק לעוד מים, וישראל היא המובילה בתחום זה.   ההשקייה בטפטוף – המצאה ישראליתהתמודדותה של ישראל,  כמדינת מדבר קטנה, עם המחסור במקורות מים טבעיים, בשילוב עם ההתמקדות הלאומית בטיפוח חדשנות טכנולוגית, הובילו לשגשוג בפיתוחים בתחום המים העוזרים למדינות בכל רחבי העולם. מדינת ישראל היא גם המובילה בעולם בתחום טכנולוגיית ההשקייה בטפטוף, המספקת פתרונות לשימוש יעיל במים. הטכנולוגיה הזו מאפשרת לחקלאים להשתמש בכמות המים המדויקת הנדרשת לגידול יבולים. בהשוואה לשיטת ההשקייה בהצפה, ההשקייה בטפטוף משתמשת בשיעור של בין 25% ל- 75% פחות מים - הישג מרשים המביא למקסום הניצול של משאב שהולך ומצטמצם. חברות, כמו נטפים, הממציאה של טכנולוגיית ההשקייה בטפטוף, ממשיכות למצוא דרכים חדשות לשפר ולהגדיל את השימוש בפתרון זה. חברות ישראליות עובדות עם ארצות מגוונות כמו קזחסטן וארצות הברית, במטרה להביא שיטות השקייה יעילות לאזורים צחיחים בכל רחבי העולם.   התפלת מים כדי להגדיל את ההיצע של מים שמישיםמכוון שרוב אספקת המים בעולם נובעת ממים מלוחים, פעולות חיסכון ושימור מים אינן מספיקות. טכניקות להתפלת מים הינן חיוניות כדי להגדיל את כמות המים שאנו יכולים להשתמש בה מידי יום. גם במקרה זה, הסביבה הטכנולוגית המתקדמת של ישראל תורמת רבות והופכת אתגרים להזדמנויות. מתקן ההתפלה הגדול בעולם נמצא ופועל בשורק (פלמחים), הפועל בשיטת האוסמוזה ההפוכה כדי להגיע לתפוקת ייצור יומי של 627,000 מטר מעוקב של מים. כיום, ישראל מקבלת 55% מצורכי המים שלה באמצעות התפלה.   תהליכים להוציא מלחים ולטהר את אספקת המים ממשיכים להתפתח. לדוגמה, ממציאים ישראלים פיתחו תהליך להתפלת מים ללא שימוש בכימיקלים, ובכך ניתן לשפר את רמת הבטיחות של מי השתייה מעבר ליכולות של הטכנולוגיות הקודמות.   עבור משקיעים, מאמצים כאלה יוצרים הזדמנויות בשוק לתת כתף ולשפר את העולם, ותוך כדי כך להגדיל את ה-ROI בשיעור של פי ארבע ויותר. אוכלוסיית העולם תמשיך לגדול, וכוח החדשנות של המוחות המבריקים הפועלים בארץ ימשיך להמציא פתרונות לשפר את תנאי החיים של כולנו. הניסיון והמומחיות בחדשנות בתחום המים של מדינת ישראל הוכיחו שהיא החלוצה והמובילה בעולם.   Source: barlaw.co.il
עו"ד יובל לזי
הרבה ממאמצי המחקר והפיתוח המושקעים בטכנולוגיות חדשות נערכים במוסדות אקדמיים ומחקריים. מוסדות המו"פ אינם מייצרים בעצמם את המוצרים או התהליכים החדשים המשנים את העולם. בפועל, המוסדות האקדמאיים מעבירים את טכנולוגיות האלה, או נותנים רישיון לשימוש בהן, לחברות עסקיות שתפעלנה לפתח יישומים המותאמים לשיווק ולשוק.   בארץ, ה"מתווכים" המפעילים את התהליך הינן חברות מסחור ידע - TTOs (Tech Transfer Organizations), המוקמים על ידי גופי המחקר במטרה להוציא את התיאוריה אל הפועל. ככל שמדינת ישראל ממשיכה להציף את העולם בחדשנות מדעית, כך ממלאים ה- TTOs תפקיד חיוני יותר בהמרת ידע חדש לצמיחה כלכלית מתמשכת.   הבאת מדע לשוק TTOs לא מהווים התפתחות חדשה בארץ. מאז הקמת הארגון להעברת טכנולוגיה הראשון בישראל, ידע מחקר ופיתוח בע"מ, נשענת המדינה על ה-TTOs כדי להביא את המדע לשוק.   תחום ה-TTOs הפך להיות תחום פעילות חשוב בארץ. בכל שנה, TTOs בארץ מפיקים כ-1.5 מיליארד דולר בתמלוגים, וכמו כן מביאים ליצירת כ-15 חברות חדשות בכל שנה. למעשה, קיומם של ה-TTOs מייעל את פעילות השוק מעצם העובדה שהם מאפשרים לכל אחד מהגורמים בתהליך לעסוק בתחומים בהם הם מצטיינים.   גוף המחקר נהנה מהאפשרות להתמקד במחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי, ואילו ה-TTOs פועלים לאתר יישומים פוטנציאליים עבור המוסד האקדמי, ולעזור לו לחבר את המחקר לחברות העסקיות המתאימות שידעו לשלב את הטכנולוגיה במוצרים הניתנים לשיווק. התוצאה היא גישה כלכלית יעילה שממשיכה לקדם צמיחה חזקה שנה אחרי שנה.   התקשרות עם TTOs התקשרות עם חברות מסחור ידע אינה התקשרות סטנדרטית. ה-TTO אינו משקיע בחברה ואין הוא מוכר את הטכנולוגיה, אלא הוא מעניק את הרישיון הדרוש כדי למסחר אותה. לעיתים, התקשרות זו מתבצעת באמצעות הסכם תלת-צדדי בין ה-TTO, חברת הסטארט-אפ אשר תמסחר את הטכנולוגיה לבין חברה מבוססת, המצפה להשתמש בטכנולוגיה כדי לשלב אותה עם המוצרים או השירותים שלה. בלא מעט מקרים, מבני ההתקשרות המורכבים האלה עלולים ליצור מצבים של אי-וודאות וסכסוכים הקשורים לזכויות בטכנולוגיה וביישומה.   למשרד ברנע ושות' ניסיון בהענקת סיוע ל-TTOs ולרוכשי טכנולוגיה בניווט בין הקשיים הכרוכים בתהליך בניית ההתקשרות המורכבת, ובסיוע בהמשך השגשוג הטכנולוגי של החברה בהובלת ה-TTOs.   Source: barlaw.co.il
עו"ד יובל לזי
כולנו עדים להסלמת איומי הסייבר הגוברים מדי יום ביומו. לדברי מומחי סייבר, ישראל מתמודדת עם כמאה אלף התקפות סייבר ביום בזמן שגרה, ופי 10 מכך בזמן מלחמה. בהינתן האיום המתמיד על עסקים ועל הממשלה, ההתמקדות הלאומית בקידום ההתפתחות והצמיחה בתחום טכנולוגיית אבטחת הסייבר היא מובנת מאליה.   אולם לעיתים צורכי העסקים בכלכלה העולמית מתנגשים עם האינטרסים הלאומיים. לכן, כדי לנווט  במסלול ההתפתחות בתחום זה, יש להביא בחשבון את צורכיהם של שני הצדדים, תוך הפעלת מחשבה מעמיקה וגישה מכילה הן כלפי הממשל והן כלפי המגזר הפרטי.   צורכי אבטחת הסייבר של מדינת ישראל אחד הקשיים העיקריים בתחום אבטחת הסייבר הוא התחום המתרחב של "העולם מחובר" (connectedness). האינטרנט של הדברים (IoT) מייצר הזדמנויות עבור צרכנים להתחבר למידע בדרכים נוספות בכל יום, וישראל תפסה עמדה מובילה בצמיחת תחום ה-IoT. אולם, תחום זה מייצר גם חלק מאיומי חשיפת המידע הגדולים ביותר. על ישראל ומדינות מפותחות אחרות לבחון באופן תמידי ומערכתי את נקודות התורפה של רשת המידע, ולמצוא דרכים להגן עליהן.   בנוסף, למדינות יש אינטרס להסתיר את טכניקות אבטחת הסייבר שפותחו אצלן ממדינות אחרות עם  אינטרסים סותרים. כאן צץ הקונפליקט - עסקים מוצלחים צומחים ומתרחבים מעבר לגבולות הלאומיים, כך שיצוא יכולות אבטחת סייבר עשוי להיות אמנם חיוני לעסק, אך גם מקור לדאגה לאומית.   הנוף המשפטי עבור מיזם לאבטחת סייבר בישראל, הועלתה בתחילת שנת 2016 הצעה על ידי הגוף האמון על ייצוא ידע בטחוני, שביקשה להכפיף לרגולציה את כל היצוא בתחום הסייבר בארבעה תחומים עיקריים: מערכות למניעת חדירות (intrusion prevention), מערכות לאיתור נקודות תורפה (vulnerability detection), טכנולוגיות הגנת הסייבר ותחום התחקור המתקדם של אירועי פשעי סייבר (advanced forensics). אולם, בעקבות החששות שעלו מצידם של גורמים בתעשייה ולאחר עיון מעמיק, החליטה הממשלה לשקול מחדש את עקרונות הפיקוח על הסייבר. נציגי התעשייה מרגישים בטוחים שחששותיהם נענו וטופלו, ושהושג האיזון שיאפשר לתעשייה יצוא טכנולוגיות סייבר.   זו דוגמה מובהקת לאופן הטיפול בהבחנה בין הצרכים של הממשל לבין הצרכים של הסקטור הפרטי. יש להניח שכל עוד הטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, והרגולטורים נדרשים להגיב למציאות החדשה הנוצרת בכל יום שעובר, הבסיס המשפטי והרגולטורי לאבטחת סייבר בארץ ומחוצה לה, לעולם לא יגיע למצב מוצק ואיתן. לכן, כדי להתמודד עם המצב הדינמי של שינויים המתרחשים מדי יום, הליווי והתמיכה על-ידי יועצים משפטיים אפקטיביים הם עניין חיוני במיוחד.   Source: barlaw.co.il
עו"ד גל אורן
היעד הבא – אנרגיה מתחדשת
2 ביולי, 2017 / מאת גל אורן
במשך שנים הובילה ישראל את העולם בתחום הטכנולוגיה ובפיתוח יזמות וצמיחתה. אחרי שהשיגה מעמד מוביל בתחומי אבטחת הסייבר וביוטכנולוגיה, הציבה לעצמה המדינה יעד חדש - העצמת יכולותיה בתחום האנרגיה המתחדשת. לא מכבר הכריזה ממשלת ישראל על יוזמה חדשה שתתמקד בהנעת הפיתוח של תחום האנרגיה המתחדשת, כחיל חלוץ במאה הנוכחית. יוזמה זו יוצרת הזדמנות פז עבור חברות האנרגיה הישראליות, ועבור משקיעים המבקשים לקחת חלק בצמיחה הצפויה בשנים הבאות.   הנה באה השמש ישראל הינה מדינה שמשית, ובהתאם להערכות של מרכז האנרגיה המתחדשת של אוניברסיטת תל-אביב, ניתן לספק את מלוא דרישות האנרגיה של המדינה על-ידי הצבת לוחות סולאריים ב-8% בלבד משטח הנגב. על מנת להשיג את היעד הזה, זקוקה המדינה לטכנולוגיה שתמקסם את הפקת החשמל ממקורות סולאריים ותאגור אנרגיה סולארית באופן יעיל, יחד עם ביצוע התאמות לתשתיות, כדי להשיג הולכת חשמל סולארי באופן יעיל יותר בכל רחבי הארץ. לצורך כך נדרש היקף הולך וגובר של כח אדם שישקוד על פיתוח הטכנולוגיות הנדרשות.   ההזדמנות בפתח לפני שנה, 2.6% מהאנרגיה של ישראל הופקה ממקורות מתחדשים. בהתחשב בהיקף האנרגיה הסולארית הזמינה, קיימות הזדמנויות אדירות בתחום זה. לאחרונה פרסמה רשות החשמל את שמות הזוכים במכרז הראשון, מתוך ארבעה מכרזים שעתידים להיערך השנה, בתחום הפקת אנרגיה סולארית. הזוכים במכרז התחייבו להפיק כמעט 235 מגה-וואט של חשמל, מתוך 300 MW שהוקצו למכרז זה. ההיקף הכולל של ארבעת המכרזים המתוכננים הינו מעל 1,000 MW.   מלבד יצירת הזדמנויות עבור החברות הבונות את המתקנים, המיקוד החדש על הפקת אנרגיה סולארית יכול להביא לשגשוג בקרב חברות סטארט-אפ טכנולוגיות, כמו גם חברות מבוססות המפתחות מנגנונים לאגירת והעברת אנרגיה סולארית.   אם אתה רוצה לקחת מעורב בתעשייה צומחת זו, עליך להכיר ולהבין את המבנה הרגולטורי שקבע משרד האנרגיה. אנו עומדים לשירותך בליווי התהליך להקמת חברתך או השקעתך באופן חוקי ויעיל.   Source: barlaw.co.il
עו"ד דניאל לורבר
ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחומי הטכנולוגיה והחדשנותהמייצרת בעקביות מספר מרשים של סטארט-אפים. מטכנולוגיות למל"טים, אפליקציות המציעות שירותי תחבורה שיתופית, דרך פלטפורמות ייחודיות לקניות מקוונות ועד טכנולוגיות פורצות דרך בתחום מדעי החיים. לכן, אין זה מפתיע שמשקיעים סיניים מפגינים עניין רב בהזדמנויות והאפשרויות שמציבות חברות טכנולוגיה ישראליות.   צמיחה עולה בשנת 2015 ההשקעות הסיניות בסטארט-אפים ישראליים עברו סכום של 500 מיליון דולר. מדובר בצמיחה של מעל 300 אחוזים ביחס להשקעות בשנת 2012. במהלך שנת 2016, התקיימו כנסים רבים שאפשרו למשקיעים סיניים להכיר חברות טכנולוגיה ישראליות. כך למשל, China-Israel Innovation Summit שהתקיימה בינואר 2016 בבייג'ינג משכה אליה מאות משקיעים סיניים שבאו כדי לפגוש חברות טכנולוגיה ישראליות שונות, ולבחון את הפוטנציאל להשקעות מהותיות.   לאור הצלחת הועידה, התקיימה ועידה נוספת בתל-אביב בספטמבר 2016, אליה הגיעו מעל 300 חברות היי-טק ישראליות שהציגו את רעיונותיהן לכ-2,300 משקיעים סיניים. בנוסף, התקיים כנס בעיר שנגחאי בהשתתפות כ-100 חברות היי-טק ישראליות וכ-1,000 משקיעים סיניים.   בין המשקיעים הבולטים שהשתתפו בכנס ניתן למנות את עליבאבא, ביידו (Baidu), לנובו, SAIF Partners, GF Xinde ועוד. אחד השותפים לכנס היה China-Israel Changzhou Innovation Park -  יוזמה ממשלתית של ממשלות ישראל וסין, שהפכה לאמצעי חדירה לשוק הסיני עבור חברות טכנולוגיה ישראליות רבות.   בשנים האחרונות, המשקיעים הסינים מתעניינים בעיקר בתחומי הפארמה, המכשור הרפואי, קלינטק, אגרוטק ופינטק. דוגמאות בולטות של השקעות סיניות בתחומים אלה הן המכירה של cCam Biotherapeutics בסכום של כ- 605 מיליון דולר, והרכישה של אדמה פתרונות חקלאות על-ידי ChemChina (ומכירתה לאחר מכן לחברת בת בבעלות מלאה, Hubei Sanonda Co. Ltd.).   בנוסף להשקעות הסיניות השונות בחברות ישראליות, סין אף קוצרת את הפירות של השקעות בחברות ישראליות הפועלות בשוק הסיני. לדוגמה, קרן הון פרטי ישראלית-סינית, קבוצת אינפיניטי ו-Neusoft Corporation (תאגיד ה-IT הגדול בסין, המחזיק כ-50% מהשוק הרפואי בסין) אישרו השקעה בסך 250 מיליון דולר כדי לתמוך בחברות ישראליות בתחום מדעי החיים הפועלות בסין. מטרת הקרן היא לסייע לחברות רפואיות ישראליות להתחבר לשוק הסיני באמצעות שילוב של פלטפורמות מבוססות-ענן, ולסייע לחברות ישראליות מתחומי מדעי החיים לקבל אישורים רגולטוריים ולקדם את מוצריהן בסין.   עתיד מבטיח היזמים הישראליים מאוד מבוקשים בסין, בעיקר בתחומי טכנולוגיות המובייל והאינטרנט, תחום ההימורים, קלינטק, אגרוטק ותחום הרפואה הדיגיטלית, ובדגש על הטכנולוגיות החדשניות של החברות הישראליות בתחומים אלו.   וכמו בכל מקרה בו מחליטים להשקיע במדינה אחרת, גם המשקיעים הסיניים נאלצים להתמודד עם האתגרים הנפוצים העומדים בפני משקיעים בחברות טכנולוגיה ישראליות. מלבד מחסומי השפה, על משקיעים סיניים להתמודד עם ההבדלים בין התרבות הסינית לבין התרבות הישראלית. לדוגמה: בעוד  חברות ישראליות מעדיפות לסגור עסקאות במהירות וביעילות, השקעות של חברות סיניות מתאפיינות בפרקי זמן ארוכים. כמו כן, הרגולציה המאפיינת את השוק הסיני וחוסר הידידותיות במקרים רבים של רגולציה זו לזרים יוצרת במקרים רבים קשיי הבנה ותסכול בצד הישראלי. גישור על הפערים האלה מהווה מבחן ליכולת כינון מערכות יחסים פוריות בין משקיעים סיניים וחברות טכנולוגיה ישראליות.   על אף האתגרים העומדים בפני גורמים סיניים המשקיעים בחברות טכנולוגיה ישראליות, נראה כי היקף ההשקעות והרכישות שמאפיין את השנים האחרונות מלמד על היכולת של שני הצדדים לגשר על פערים אלו, דבר אשר פותח שלל אפשרויות בתחומי המחקר, הפיתוח, השיווק והרחבת תחומי הפעילות של חברות טכנולוגיה ישראליות.   Source: barlaw.co.il
עו"ד אריאלה דרייפוס
התפתחויות בתחום הבינה המלאכותית הובילו לעליה בשימוש בביג דאטה ו-machine learning.   המהירות בה ניתן כיום לעבד פיסות מידע היא מפתיעה בהחלט. המידע נאסף, נאגר ומנותח על מנת לשפר יעילות באופן מתמיד וליצור מודיעין שניתן לנצלו לצורך פעילויות המובילות לגידול בהכנסות. בקיצור, בעולם של היום – מידע שווה כוח.   אולם, על חברות העוסקות בטכנולוגיות לאיסוף מידע לפעול בזהירות על מנת לנווט עצמן סביב שלל המוקשים המשפטיים אשר עלולים להתעורר במסגרת פעולותיהן.   פרטיות למרות הדעה הרווחת, הזכות לפרטיות, אשר הוכרה מזמן כזכות יסוד, (עדיין) חיה ונושמת.   בדרך כלל, חייבים לקבל הסכמה מאדם לפני שניתן לשמור, להשתמש או לשתף מידע המאפשר זיהוי אישי (Personally Identifiable Information – PII). עם זאת, לעיתים קרובות, המידע נאסף מכל רחבי העולם על ידי זחלני רשת אשר מטרתם לאגור נתונים מכל פינה ברשת האינטרנט. הבעיה היא שבכל תחום שיפוט החוקים, התקנות והפרשנויות שונים זה מזה. ההגדרה של מה נחשב ל"PII" או ל"הסכמה" עלול להיות שונה בכל מדינה ומדינה.   כמו כן, החוקים עצמם משתנים ומתעדכנים באופן תדיר. למשל, חוק הגנת הפרטיות בישראל (1981) עתיד לקבל חיזוק, הן על-ידי התקנות להגנת הפרטיות (אבטחת נתונים) 2017 (שתכנסנה לתוקף במרץ 2018, והן על-ידי החוק האירופי החדש להגנת מידע כללי ("GDPR"), שיכנס לתוקף במאי 2018. נוסף על אלה, החלו ענפים שונים, כמו ענף הבנקאות וענף שירותי הבריאות, לקבוע כללי הגנת הפרטיות משל עצמם.   היקף החוקים שיש לקחת בחשבון מהווה אתגר רציני עבור גורמים העוסקים בתחום הביג דאטה.   לא זו בלבד שיש לנו בדרך כלל את הזכות להתנגד לאיסוף מידע פרטי לגבינו, אלא שיש לנו גם זכות, בנסיבות מסוימות, למחיקת המידע (המכונה גם "הזכות להישכח") המאפשרת לנו לדרוש בשלב מאוחר יותר שמידע הנאסף לגבינו, ימחק. משמעות הדבר היא שעל חברות אשר מחזיקות ב-PII להבטיח את האפשרות לאתר ולמחוק מידע בעתיד.   בתחומי שיפוט רבים, החוק מחייב כי כל גוף המחזיק במאגר מידע לרשום אותו אצל הרגולטור המקומי הממונה על אכיפת חוקי הפרטיות - הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) בישראל. בהינתן הערך של מידע, זה לא מפתיע שאנו עדים למקרי פריצה רבים למאגרי מידע, הן של חברות פרטיות והן של מוסדות המדינה.   בהתאם לתקנות, על כל בעל מאגר מידע להודיע באופן מיידי לרמו"ט על כל פריצה או ניסיון פריצה למאגר המידע שברשותו. על אף שחובה זו מגבירה שקיפות, בו זמנית, ההשלכות של התקנות מובילות לחשיפה מוגברת לתביעות ולתובענות ייצוגיות, ולבעיה מבחינת יחסי ציבור. על כן, אין להמעיט בחשיבות של אבטחת PII.   אמצעי אחד בו ניתן להימנע מפגיעה על ידי מוקשי פרטיות אלה הוא להפוך את הנתונים לאנונימיים, לאחד ולסכם את כל הנתונים שנאספו, ולשמור את הכמות המזערית האפשרית.   בהתחשב בכניסתן לתוקף כבר בתחילת השנה הבאה של התקנות וה-GDPR, כל מי שעוסק בביג דאטה בישראל צריך להתחיל לפעול כבר עתה למזעור הסיכונים. ראוי לציין כי עבירה על תקנות ה-GDPR נתונה לקנסות כבדים (הקנס המרבי הוא הגבוה מבין 20 מיליון יורו או 4% ממחזור ההכנסות הגלובליות השנתי בגין שנת הכספים הקודמת) ומטילה אחריות פלילית ואזרחית.   בעלות חברות מבינות שעל אף שמידע זה כוח, שמירת המידע באופן הדוק לא תמיד מהווה הדרך הטובה ביותר למנף ולממש את הפוטנציאל הכלכלי שבו. לעיתים קרובות חברות משתפות את המידע עם צד שלישי. למשל, בענף המכוניות האוטונומיות, יצרני מכוניות כמו חברת ב.מ.וו., משתפים נתונים  הנאספים על ידם בקשר לביצועי המכוניות, לבטיחות ולהתנהגות הנהגים עם יצרני הציוד המקורי, המשתמשים בנתונים כדי לשפר את יכולות הנהיגה של המכונית. על מנת להשיג מטרה זו, יצרני הציוד המקורי משלבים את המידע שהם קיבלו מהיצרניות עם מקורות המידע הקיימים אצלם ו/או בונים מודל ללמידה עמוקה (Deep Learning) המבוסס על המידע שקיבלו.   השאלה המתבקשת היא: מי מחזיק בבעלות על הנתונים המשולבים שנוצרו משיתוף הפעולה שתואר לעיל ומי מחזיק בבעלות על המסקנות שנבעו מהמודל הנ"ל ? - בדרך כלל, נתונים מוגנים תחת חוק זכויות יוצרים. אבל, כאשר משתפים את הנתונים עם אחרים, חובה לערוך הסכם שימוש המפרט באופן ברור ומדויק את הזכויות והחובות של כל צד, הכולל את נושא הבעלות, היקף הרישיון, שמירת סודיות, הגבלת אחריות והשלכות של סיום מערכת היחסים.   תחרות כיום, מידע נחשב פחות כתוצר ביניים ויותר כנכס כשלעצמו. חלק מהרכישות האחרונות מצביעות באופן ברור על כך שאחד השיקולים המרכזיים העומדים מאחורי עסקת רכישה הינו הפוטנציאל להשיג את הנתונים בבעלות החברה הנרכשת. נזכיר את רכישת LinkedIn על ידי מיקרוסופט בשנה שעברה בסכום של 26 מיליארד דולר, דרכה השיגה מיקרוסופט כמות עצומה של נתונים אודות תחומי העיסוק, המיומנויות ותחומי העניין של המשתמשים. אם אכן, נתונים מהווים כוח, וניתן לנצלם כדי לצמצם את התחרות, אז מהר מאוד המחוקקים וכן הגופים הממונים על תחום ההגבלים העסקיים יהיו ערים לכך שעליהם לחשוב מחדש על הגדרת כוח שוק ועל אופן מניעת פרקטיקות שעשויות להגביל תחרות. צעדים אשר ישפיעו בהכרח על אופן ההתנהלות של חברות העוסקות בביג דאטה וכן על מערכות היחסים הקיימות בשוק.   אפליה אלגוריתמים מנתחים נתונים ומפיקים מסקנות. לכאורה, השימוש באלגוריתמים מגביר את היכולת שלנו לקבל החלטות המבוססות על ראיות, ללא השפעה של דעה קדומה. אולם, אלגוריתם יהיה אובייקטיבי אך ורק במידה שכותבו אובייקטיבי או ככל שהנתונים עצמם אובייקטיביים.   היו לא מעט מקרים של טכנולוגיה מפלה שיצרו הדים גדולים בתקשורת. שתי דוגמאות: במקרה הראשון, טכנולוגית זיהוי הפנים של Google Photos תייגה כמה אנשים אפרו-אמריקנים בתור גורילות (המומחים טוענים שזה קרה כנראה עקב מצגים בלתי מדויקים של אנשים אפרו-אמריקנים במסד הנתונים ששימש להכשיר את האלגוריתם לזיהוי תמונות). במקרה השני, "טאי", הרובוט של מיקרוסופט המבוסס על בינה מלאכותית, אשר נועד ללמוד מהתנהגויות של משתמשי טוויטר ולצייץ ציוצים בהתאם, איבד שליטה לחלוטין והחל לצייץ ביטויים גזעניים.   ישנם חוקים רבים האוסרים על אפליה, ובמקרה שהאלגוריתם לא החל לפעול על דעת עצמו בניגוד לחוק, ההסתמכות על נתונים גולמיים במקום על כוונה לא תשחרר מאחריות.   לאור העלייה בשימוש בביג דאטה בשנים האחרונות ולאור התפקיד שממלאים נתונים כתחליף לקבלת החלטות על-ידי בני אדם וככלי עיקרי במעבר לעולם המחובר, אני בטוחה שלא שמענו את המילה האחרונה מהמחוקקים ומהרגולטורים שלנו. על העוסקים בביג דאטה, אפילו בעולם המשפטי של היום, לתכנן היטב את הצעדים שלהם.   Source: barlaw.co.il
עו"ד יובל לזי
תחום מדעי החיים מתקדם בקצב דרמטי, הן מבחינת היכולות והן מבחינת המטרות. מאז ומעולם התאמצו מדענים להתמודד עם התפרצות מחלות מרגע הופעתן. כיום, המגמה היא להתמקד במניעת המחלות ובשיפור מדדי הבריאות תוך ראייה קדימה. מדינת ישראל עומדת בראש עקומת הפיתוח בנושא, וכיום ישנן בארץ יותר מ-1,200 חברות פעילות בתחום מדעי החיים. הודות להתמקדות הלאומית בנושאי חדשנות, בשילוב המנטליות של הקמת חברות סטארט-אפ, מציעה ישראל קרקע פורייה לצמיחה בענף.   הסיבה לצמיחה בתחום מדעי החיים הצמיחה הגדולה בתחום נובעת מהשילוב בין הידע שנצבר באקדמיה לפיתוח היזמי. היקף משמעותי של המחקרים בתחום מתבצע באקדמיה, שמצטיינת אמנם בפיתוח ידע אבל מוגבלת בפיתוח המעשי, שהוא לחם חוקו של היזם. המגמה בקרב חברות ישראליות כיום היא לפתח טכנולוגיות המתמקדות באופן שבו אנשים מתנהגים בפועל, במקום באופן שבו אדם היפותטי אמור להתנהג בעולם אידיאלי. חברת אינטגריטי אפליקיישנס (Integrity Applications Inc) למשל, פיתחה טכנולוגיה לא פולשנית למדידת רמת הסוכר בדם באמצעות מערכת ה-GlocoTrack, שמסייעת להפחית את היקף טעויות האנוש והעיכובים שנוצרים בין המדידות.   חברות ישראליות רבות אחראיות לפיתוח של טכנולוגיות חדשניות הבאות להתמודד עם האתגרים הרבים במערכת הבריאות העולמית. חברת קיורטק (CureTech) למשל, פועלת למצוא דרכים לרתום את מערכת החיסון כדי להילחם במחלת הסרטן, ואילו חברת טבע מבצעת מחקר ופיתוח בתחום מחלות הפרקינסון, הסרטן ומחלות רבות נוספות. השאיפה העיקרית היא להשתמש במחקר ופיתוח בסקטור הפרטי כדי להילחם בבעיות איתן מתמודדים אנשים מכל העולם.   מימון ישראלי עבור מדעי החיים בשנת 2016, היקף ההשקעות בחברות בתחום מדעי החיים בישראל עלה ב-42% מהיקף ההשקעות בשנת 2015, אם כי במונחים כספיים סך ההשקעות ירד. נתון משמעותי יותר הוא שהיקף המיזוגים והרכישות בקרב חברות בתחום מדעי החיים זינק בכמעט פי עשרה מאז שנת 2015, מה שמצביע על הבשלה וצמיחה בקרב חברות בתחום זה. מדינת ישראל מציעה מבנה ידידותי עבור חברות הפועלות למען העתיד, ומעניקה עזרה לא רק בהקמה ובגיוס מימון, אלא גם בפיתוח החברות כדי שתהפוכנה לגורם מוביל בתחום.   משרד ברנע ושות' עומד לשירותך ומעניק ייעוץ, הכוונה וסיוע משפטי בניווט המסלול המשפטי והרגולטורי כדי שתוכל להטביע חותם כמחולל שינוי בעולם.   Source: barlaw.co.il
עו"ד דני בוגולסבסקי
כבר זמן רב נהנית ישראל מהכרה בתרבות הסטארט-אפ התוססת שלה, המטופחת על-ידי מדיניות ממשלתית התומכת בהשקעות ובעסקים. ההתמקדות הלאומית בהקמת עסקים יזמיים הובילה לבניית מבנה רגולטורי המגן על בעלי עסקים בפני נושים אך גם שומרת על מבנה נכון המגן על הציבור. כדי לנצל את המבנה התאגידי, כדאי לוודא כי תהליך הרישום מבוצע באופן נכון וכי סוג החברה הנבחר מתאים למודל העסקי.   למה כדאי לחברות סטארט-אפ להתאגד? סוג הגוף התאגידי הנפוץ ביותר בארץ, במיוחד לסטארט-אפים, הוא חברה בערבון מוגבל. ישנן מספר סיבות לפופולריות של מבנה תאגידי זה:  הסיבה הראשונה והעיקרית להקמה ורישום חברה היא הפיכת החברה לאישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה. הפרדה זו יוצרת "מסך התאגדות" בין בעלי המניות לבין הנושים, וכך מגנה עליהם ועל רכושם, כך שהם אינם חייבים באופן אישי להסדיר את חובות החברה. דבר זה אפשרי רק עד למקרה בו יהיה צורך להפעיל את הוראות דיני החברות, המורות על הרמת מסך ההתאגדות לגילוי בעלי החברה ועל ייחוס חובות החברה לבעלי מניותיה. יחד עם זאת, לא ניתן לחייב את בעלי המניות בתשלום חובותיה של החברה מעבר לגובה השקעתם.  חברה יכולה למנף את גיוסי ההון ולהציע למשקיעים, המחפשים בטוחה על ההשקעה, חלק ממניות החברה ו/או אופציות. כך בעלי המניות בחברה אינם נדרשים להציע למשקיעים תמורה מהותית בפועל (כגון ערבות אישית).  אחד השיקולים המושכים משקיע להשקיע בחברת סטארט-אפ הוא הקניין הרוחני שלה. עם התאגדות הסטארט-אפ החברה הופכת לבעלת הקניין הרוחני במקום המייסדים, כך שהמשקיעים הופכים גם הם לבעלי הקניין הרוחני באופן יחסי לאחזקותיהם. יתר על כן, במקרה שאחד המייסדים מחליט לעזוב, הקניין הרוחני בשלמותו, נותר בידי החברה ולא בידי המייסד שעזב.  בשלב בו חברת הסטארט-אפ נדרשת להמשיך לצמוח ועליה לצרף אל שורותיה עובדים נוספים, היא יכולה להציע להם אופציות לרכישת מניות החברה בעתיד, בנוסף לשכר והטבות אחרות. זהו מנגנון נפוץ המאפשר לחברה לגייס ולשמר עובדים איכותיים.  כאשר חברת הסטארט-אפ מגיעה לשלב בו היא רושמת רווחיות, שיעור המס המוטל על חברות בארץ הוא 24% (החל מ- 2017), לעומת שיעור המס המוטל על יחידים, היכול להגיע עד ל-50%.   תהליך ההתאגדות לפני שתוכל להתחיל בעשיית עסקים בארץ בתור חברה, עליך לרשום את חברתך, הן אצל רשם החברות והן אצל רשויות המס, אשר מצויות תחת אחריות משרד המשפטים ומשרד האוצר, בהתאמה. בעת הקמת החברה ברשם החברות, יש לשלים את השלבים הבאים: הגשת טפסים הכוללים, בין היתר, את הפרטים הבאים - שם החברה, הון המניות של החברה, בעלי המניות ושיעור אחזקותיהם, ורשימת הדירקטורים הראשונים של החברה. ניסוח תקנון ההתאגדות של החברה, המסדיר את מערכת היחסים בין החברה לבין בעלי מניותיה ובין בעלי המניות לבין עצמם. תשלום אגרת רישום בסך 2,606 ש"ח (נכון להיום).   תהליך הרישום יכול להרגיש מייגע ומכביד, אבל יש חשיבות בכל צעד. מסמכי ההתאגדות קובעים את כללי ההתנהגות והמשטר התאגידי, לכן לתהליך רישום חברה חשיבות מכרעת.   Source: barlaw.co.il
עורך דין מיקי ברנע
רבות מהחברות הישראליות, המבקשות לפעול בחו"ל, נעזרות במפיצים מקומיים לקידום מוצריהן בשוק החדש. מערכת היחסים בין אותן חברות למפיצים כרוכה לעיתים בסיכונים משמעותיים. ניתן לצמצם, מבעוד מועד, סיכונים אלה באמצעות הגדרה נכונה של מספר סוגיות מרכזיות ועיגון שלהן בהסכם הפצה.   להלן מספר סוגיות מרכזיות להן ראוי להתייחס בעת גיבוש מערכת יחסים עם מפיץ, וההדגשים המרכזיים שיש לתת לכל אחת בהן.   1. בחירת מפיץ אפקטיבי - חשוב להגדיר ולבחור את הגורם המתאים להפצת המוצרים או השירותים של החברה. ייתכן ובחירה במפיץ שלא יפעל בהתאם למסגרת מינויו, תפגע בקידום פעילות החברה בחו"ל. במידה ותוענק למפיץ כזה בלעדיות בטריטוריה מסוימת לטווח ארוך, עלול להיווצר מצב בו החברה תהיה מנועה מלמנות מפיץ אחר תחתיו ובכך למעשה תחסם יכולתה לפעול בטריטוריה לתקופה מסוימת.   2. הגדרת המוצרים - יש להגדיר נכון את המוצר שהפצתו נמסרת למפיץ. לדוגמא, אם תוכנה מסוימת מוגדרת בהסכם ההפצה כמוצר שיופץ על ידי המפיץ, השאלה היא האם גרסאות חדשות של אותה תוכנה תהינה כפופות לזכויות הבלעדיות שהוענקו למפיץ, או שהן מחוץ לתחום הבלעדיות. אשר על כן, יש לתת משקל בניסוח הסכם ההפצה ולהיות מאד מדויקים בכל הנוגע להגדרת המוצרים הספציפיים שעל המפיץ למכור ולהתייחס באופן מפורש להפצת מוצרים "חדשים" או "מעודכנים" של החברה. זאת ועוד, מפיץ עשוי להיות אפקטיבי מאד בהפצת מוצר מסוים, אבל כלל לא אפקטיבי בהפצת מוצר אחר.   3. תחולה טריטוריאלית - התחולה הטריטוריאלית של הסכם הפצה הוא לא רק עניין של גיאוגרפיה. אין להקל ראש גם בהגדרת ערוצי ההפצה והדרכים בהם רצוי שהמוצר יחדור לשוק וזאת על מנת להגן על החברה מפני מחלוקות עתידיות עם המפיץ. כך לדוגמא, ככל שהחברה קשורה בהסדרים גלובאליים עם יצרני OEM, יש להבהיר שחדירת המוצר לטריטוריה כמרכיב של מוצר אחר, לא תיחשב כפגיעה בבלעדיות שהוענקה למפיץ.   4. התחייבויות המפיץ - ברובם המוחלט, הסכמי הפצה אינם מחייבים את המפיץ לפעול כלל. גם אם מפיץ מסוים לא עומד ביעדי המכירות או בכמויות רכישה מינימאליות שנקבעו לו בהסכם, לרוב תתקשה החברה לסיים את הבלעדיות או את ההסכם באופן חד צדדי, למעט אם ניתנה לו תקופת גרייס מינימאלית או בהתקיים תנאים מסוימים (או שניהם יחד). לכן, חשוב מאוד לבצע בדיקת נאותות על המפיץ ולקבל ממנו תכנית עסקית, שתראה כיצד הוא מתכנן לפעול לצורך ההפצה. אם החברה תוסיף למפיץ תמריצים הולמים בגין עמידה ביעדי מכירות, היא תוכל לרכוש מידה מסוימת של ביטחון שנתמנה על ידה מפיץ מתאים, בעל משאבים ומוטיבציה.   5. בלעדיות - קיימים בשוק הסכמי הפצה חד או דו-צדדיים. לבלעדיות חד-צדדית יכוליפ להיות שני מופעים – באחד, המפיץ מהווה ערוץ ההפצה היחיד של החברה בשוק היעד, כאשר במקביל הוא רשאי למכור גם מוצרים של המתחרים שלה; ובשני החברה רשאית למכור את מוצריה דרך מפיצים שונים כאשר המפיצים של החברה מנועים ממכירת מוצרים של המתחרים. במציאות, הסדרי הפצה חד-צדדיים בדרך כלל אינם עולים יפה ולכן מומלץ לחתום על הסכמי הפצה עם בלעדיות דו-צדית - קרי, הסכמים בהם החברה מוכרת את מוצריה רק דרך מפיץ אחד בטריטוריה והמפיץ מתחייב שלא לשווק מוצרים מתחרים. בהקשר הבלעדיות, חשוב לציין כי במדינות רבות הסדרי בלעדיות עשויים להחשב כפוגעים בתחרות, ובנסיבות מסוימות, כבלתי חוקיים. מומלץ מאוד להתייעץ עם עורכי דין המתמחים בדיני הגבלים עסקיים, על מנת לוודא שהסכם ההפצה הבלעדי בו מעוניינים להתקשר אינו מהווה עבירה על החוק.   6. תקופת ההסכם - מומלץ לקבוע בהסכם ההפצה תקופה הסכם ראשונית מוגדרת וקצרה הניתנת להארכה לתקופות נוספות להבדיל מהתחייבות לתקופה ארוכה. למועד סיום תקופת הסכם השלכות משמעותיות על החברה למשל במקרה של התניית עסקה לרכישה החברה בסיום הסכם ההפצה. במקרה כזה, האקזיט של הבעלים עשוי להיות תלוי בהסכמת המפיץ לשחרר את החברה מההסכם. סוגיה דומה מתעוררת גם כאשר כוללים בהסכם ההפצה תניית "שינוי שליטה בחברה" המקנה למפיץ זכות לסיים את ההסכם במקרה של שינוי שליטה בחברה. גם בתרחיש כזה בעלי החברה נתונים לחסדיו של המפיץ לוותר על זכויותיו על פי ההסכם. החיסרון הבולט בתקופת הסכם קצרה הניתנת להארכה לתקופות נוספות מתבטא בכך שהחברה לא תוכל לסיים את מערכת היחסים שלה עם המפיץ בכל עת לפי שיקול דעתה, אלא תוך פרק הזמן שהוגדר בהסכם.   7. השלכות סיום ההסכם - חשוב להתייחס בהסכם לתקופה שלאחר סיום ההסכם. נושאים שחשוב להסדיר בעניין זה כוללים התחייבויות לשמירה על סודיות ולאי-תחרות, זכאות המפיץ לעמלות בגין עסקאות העומדות בפני סגירה, המשך תמיכה במוצרים שנמכרו, טיפול במלאים נותרים, העברת רשימת לקוחות, והעדר זכויות למוניטין.   סמכות שיפוט ודין חל - בנסיבות מסוימות, הגדרה נכונה של סעיפי "ברירת דין" ו-"סמכות שיפוט" בהסכמי הפצה עשויה להפחית את הסבירות שמחלוקות בין הצדדים יבשילו לכדי התדיינות משפטית. בחלק גדול מהמקרים, תניית שיפוט מקומית בהסכם עם מפיץ זר תוביל לכך שהמפיץ יהסס לפתוח בהליכים נגד החברה. דרך אחרת להימנע מהליכים משפטיים היא קביעת הסדר בוררות יקר כהסדר הבלעדי לפתרון סכסוכים; בצורה זאת, הצד בעל האיתנות הפיננסית עשוי להבטיח לעצמו מערכת יחסים יציבה ושקטה.   9. קניין רוחני - חשוב לוודא שלמפיץ לא תהיה גישה מופרזת לקניין הרוחני של החברה. בכלל זה, מומלץ מאוד שההסכם יאסור במפורש על המפיץ לרשום על שמו זכויות קניין רוחני על בסיס הקניין הרוחני של של החברה. זכויות כאלה כוללות גם סימני מסחר ושמות מתחם (domain names). אם סוגיות הקניין הרוחני לא יוגדרו בצורה ברורה בהסכם ההפצה, החברה עלולה למצוא עצמה במצבים בהם המפיץ יתפוס בעלות על הקניין הרוחני שלה ואפילו יחסום אותה מלפעול בטריטוריה.   10. אחריות החברה - ברוב שיטות המשפט בעולם, אחריות לנזקים הנגרמים עקב שימוש במוצרים מוטלת על היצרן. ישנם הסכמים המנסים להעביר את האחריות למפיץ, אבל בדרך כלל, נסיונות אלה לא צולחים במבחן בית משפט. הדרך הנכונה להסדיר את סוגיית האחריות היא באמצעות גיבוש מנגנון שיפוי אפקטיבי אשר מגביל את היקף האחריות הן מבחינת סכום והן מבחינת זמן, בתוספת כיסוי ביטוחי הולם.   לצד מערכות היחסים שבין יצרנים למפיצים (distributors) ישנו מגוון של התקשרויות אפשריות אחרות בין יצרן וספק ישראלי, מצד אחד, לבין גורם מקומי המקבל את המוצר לשם מכירתו לצרכן הסופי, מצד שני. מגוון זה יכול לכלול גם סוכנים (agents), זכיינים (franchisees), מוכרי משנה (re-sellers), ואינטגרטורים (OEM). אף שיש הבדלים בין אופי ההתקשרות עם כל אחד מסוגי המפיצים האלה, הרי שככלל הם חולקים את אותן בעיות וסוגיות מרכזיות.   Source: barlaw.co.il
עורך דין מיקי ברנע
חברות סטארט-אפ עוברות במהלך חייהן שלבים שונים של גיוסי הון, כאשר לכל גיוס מורכבות משלו. ללא קשר למספר סבבי הגיוס אשר עברה החברה, הקושי הכלכלי והרדיפה אחרי הזרמת כסף חדש לא מרפה מהמייסדים – בטח כאשר אנחנו מדברים על השנים הראשונות של הסטארט-אפ.   כבר לאחר השלמת הגיוס הראשוני, מגלים המייסדים קשיים נוספים, תחומים חדשים, שאלות מהותיות אשר נדרש להן פתרון והתייחסות מידית ומחייבות את החברה לפנות לגיוס נוסף. לכל שלב ושלב בחיי הסטארט-אפ יש את הייחודיות והתסבוכות שלו, ועל המייסדים להכיר אותן ולהתכונן אליהן היטב טרם פונים הם לגיוס חדש.   אתגרים לאחר גיוס ההון הראשון קצת לאחר השלמת הגיוס הראשוני של החברה, מוצאים עצמם המייסדים עם צוות עובדים גדול יותר, עם בעלי מניות חדשים, עם חבר נוסף (או שניים) היושב לצידם בדירקטוריון החברה, כל זה כאשר החברה נמצאת באחד משלביה הקריטיים ביותר, בו היא צריכה להתעצב, להתייצב ולנוע בכיוון הרצוי.   אך במהרה מגלים המייסדים כי המציאות והאתגרים הלא נגמרים שהחברה עומדת בפניהם, אינם עולים בקנה אחד עם הציפיות והתוכניות ערב הגיוס הראשוני. קצב שריפת המזומנים של החברה גדול מאשר תוכנן, כמות האופציות שניתן להעניק לעובדים הקיימים או לגייס באמצעותן עובדים חדשים פוחתת באופן משמעותי, חלק מהמשקיעים איבדו עניין בחברה ולעיתים גם חלק מהמייסדים קיבלו החלטה להמשיך הלאה להרפתקה חדשה.   כדי שהחברה תוכל לעמוד באתגרים אלו אין מנוס מלפנות בהקדם לגיוס נוסף.   תכנון וביצוע גיוס ההון השני רגע לפני גיוס ההון השני, למייסדים צריכה להיות תמונה יותר ברורה על מהות החברה ומה צופן לה העתיד. בהתאם, הגיוס השני יתבסס לא רק על הרעיון, השאיפות או הפוטנציאל של החברה, אלא גם על הפעילות הממשית אשר ביצעה החברה עד לאותה עת, לדוגמה על בסיס המוצר או האב-טיפוס שהחברה פיתחה ועל הוכחת ההיתכנות שלו. בעת הגיוס, נכון להתמקד יותר בגובה הגיוס הנדרש לחברה ולא בשווי שנקבע לחברה.   בתכנון הגיוס השני על המייסדים להבין את השלכותיו על טבלת ההחזקות של חברה, הן נכון למועד הגיוס עצמו והן צופה פני עתיד. יש ליצור ההבחנה בין מייסד אשר עדיין פעיל בחברה לאחד אשר פרש במהלך הדרך, יש לוודא כי לחברה יש יכולת להעניק אופציות לעובדיה (הקיימים והעתידיים) וכל זאת בראיה של אקזיט עתידי. כלומר, חובה ליצור איזון נכון בין ארגז התמריצים אשר החברה מעניקה (ויכולה להעניק) למייסדיה ועובדיה המהותיים אל מול הרצון של המשקיעים (בסיבוב הזה וסבבי הגיוס הבאים) לראות תשואה גבוהה על השקעתם.   כחלק מהגיוס השני, על המייסדים להתכונן ולקבל את העובדה שהם יאבדו את שליטתם הבלעדית בחברה. כמעט בלתי נמנע כי הרוב בדירקטוריון יועבר מידי המייסדים לידי המשקיעים. בהתאם, חשוב לבחון טוב את זהות המשקיעים שנכנסים לחברה, לא להסתנוור רק מהכסף, אלא להבין כי למשקיעים אלו תהיה השפעה משמעותית על התנהלות החברה בהווה ובעתיד. לבחון מה המשקיעים יכולים לתרום לחברה והאם יש להם את היכולת לסייע ולקדם את החזון שלכם.   יש שיגידו שסבב הגיוס השני הוא קו פרשת המים של החברה ו'התבגרותה' משלב הנחת היסודות לשלב הבנייה.   Source: barlaw.co.il
עו"ד איתי גורה
חדשנות מתבצעת ברמות שונות בין מדינות שונות. בזמן שישנן מדינות המסתמכות על אינדיבידואלים להניע את תהליך היצירתיות, מדינות אחרות מספקות את הסביבה והתשתיות הנדרשות על מנת לטפח ולתמוך בפיתוח טכנולוגי. כך או כך, לא מגיעים לחדשנות באקראי, ומדינה ששמה דגש על יצירת תנאים מטיבים לפיתוח חדשנות, תבדיל עצמה ותשאיר את שאר המדינות מאחור.   כוחות גלובליים בחדשנות במשך שנים רבות, ארצות הברית ויפן שגשגו כמדינות המעודדות פיתוח וחדשנות. שתי המדינות מובילות בחינוך בתחומי המדעים והטכנולוגיה, ומעודדות את אזרחיהם לפתח דרכים חדשות לשיפור וקידום חייהם. ארצות הברית אחראית לכמעט 30% מהפטנטים בעולם ומאכלסת 15 מתוך 25 ממוסדות המחקר המובילים בעולם. בד בבד, יפן, הנחשבת לכלכלה השלישית בגודלה בעולם, ביססה את עצמה כשחקנית עולמית בענפי כלי הרכב והאלקטרוניקה.   גם באירופה ישנן כמה מדינות שהשיגו יתרון במרוץ לחדשנות. נזכיר את דנמרק, גרמניה ואנגליה שתומכות בצמיחה טכנולוגית באמצעות הזדמנויות חינוכיות והשקעה ממשלתית. דנמרק שחקנית משמעותית בחדשנות בתחום האנרגיה המתחדשת; גרמניה דורגה על ידי הפורום הכלכלי העולמי במקום הרביעי בהשקעות של חברות במחקר ופיתוח, ובמקום השישי עבור איכות מוסדות המחקר; ואנגליה התחייבה להגדיל את ההשקעה הממשלתית שלה במחקר ופיתוח בכ-2 מיליארד פאונד עד לשנת 2020.   ישראל: צעד נוסף לקידום החדשנות ישראל שזכתה לכינוי "סטארט-אפ ניישן", ידועה זה מכבר כמרכז של חדשנות טכנולוגית, ומהווה מוקד התעניינות עבור חברות בינלאומיות המבקשות לרכוש או להשקיע בטכנולוגיות חדשניות. ישראל מהווה דוגמא מצוינת למדינה המפתחת ומקדמת חדשנות.   ההתעניינות הגלובלית בישראל משתקפת הן בהיקף הרכישות וההשקעות הבינלאומיות בחברות טכנולוגיות מקומיות, והן בנוכחותם של מעל 200 מרכזי פיתוח של תאגידים רב-לאומיים מובילים. תחומי ההתעניינות העיקרים כוללים אבטחת סייבר, טכנולוגיה פיננסית (Fintech) ותחום האינטרנט של הדברים (IoT).   האקוסיסטם של חדשנות מתפשט בכל רחבי הארץ, מתל-אביב, חיפה והרצליה לירושלים, הגליל והנגב. ממשלת ישראל פועלת כדי לתמוך במערכת זו, הנתמכת במקביל גם על-ידי אקסלרטורים וחממות, שחלקם בעצמם נתמכים על ידי חברות בינלאומיות מובילות ועל ידי מוסדות פיננסיים גדולים.   בשנת 2016 ישראל עשתה צעד נוסף בכיוון הנכון, כאשר נכנס לתוקף תיקון לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, שכלל הקלות בכללים החלים על העברת טכנולוגיה והקמתה של רשות לאומית חדשה לחדשנות וטכנולוגיה (NATI), שתחליף את משרד המדען הראשי (ה- OCS). בנוסף, נכון למועד זה, עובדים על כללי מיסוי חדשים רלוונטיים לתחום, שצפויים להיכנס לתוקף במהלך שנת 2017. סוגיות המיסוי הנשקלות כוללות את אופן הטיפול בקניין רוחני המוחזק על ידי חברות רב-לאומיות, מחירי העברות חוצי גבולות, מיסוי של עסקים מקוונים ואופן הטיפול במנגנוני "הבשלה הפוכה".   Source: barlaw.co.il
עו"ד אסף שלו
בכל יום, בכל רחבי העולם, נולדים פתרונות טכנולוגיים בתחומים שונים. ענף התחבורה הוא אחד מהם. באופן טבעי, הצמיחה בערים מגיעה לנקודת רוויה ואנשים צריכים להעתיק את מקום מגוריהם או לנסוע רחוק יותר לעבודה, דבר המוביל להוצאות גבוהות יותר, ומוסיף לבעיות הבטיחות בדרכים. תחום הניידות החכמה פועל למען תחבורה בטוחה ויעילה יותר, נוחה יותר, וגם ידידותית יותר לסביבה. בארץ, ניתן לראות דוגמאות מרשימות של חדשנות בענף התחבורה. ישראל תפסה עמדה מובילה בפיתוח חברות וטכנולוגיות השואפות להגשים את מטרה זו.   נהיגה אוטונומית אחד מתחומי החדשנות המרכזיים בו חברות ישראליות מפתחות טכנולוגיות חדשות הינו תחום הנהיגה האוטונומית. רוב תאונות הדרכים נגרמות עקב טעויות אנוש. חברות כמו אינוביז טכנולוגיות (Innoviz) ומובילאיי (Mobileye) פועלות לשפר את ההדמיה התלת-ממדית והמיפוי של סביבת הרכב כדי לשפר את יכולות הרכבים להבחין ולהגיב למתרחש מחוץ לרכב. ככל שרכבים יהיו רגישים יותר למתרחש בסביבתם, כך יגדלו יכולות הראיה וההבחנה שלהם מעבר ליכולת האנושית. תחום פיתוח זה הינו קריטי להתפתחות תחום הניידות החכמה.   טכנולוגיות אחרות מייצגות מרכיב חשוב של מאמצים להפוך לא רק את הנסיעות הפרטיות של נהגים ליותר אוטומטיות, אלא גם של ציי משאיות אספקה מסחריים. כך למשל, חברת ווייז (Waze) הניעה טכנולוגיות ניווט לרמות חדשות באמצעות שיתוף נתונים. ואילו חברת אוטונומו (Otonomo) עוסקת בקשירת רכבים לאינטרנט של הדברים (Internet of things), באמצעות הגדלת היקף הנתונים שניתן לשתף בקרב בעלי רכב, יצרני מכוניות ומפעילי שירותי רכב מסחריים.   טכנולוגיות מקושרות טכנולוגיות אלה הינן חלק ממערכת אקולוגית רחבה יותר של ניידות חכמה המתפתחת בישראל – תעשיה העשויה לצמוח להיקף של 9 טריליון דולר עד לשנת 2030. חברות כמו סופט וויל (Softwheel) ואקווריוס (Aquarius), משקיעות מאמצים כדי שמכוניות תפעלנה בצורה טובה ויעילה יותר, ובכך לשפר את סביבת הרכב ולתרום להפחתת מספר הרכבים בכבישים. חברות כמו מוביט (Moovit) מקשרות משתמשים לרשת התחבורה הציבורית. הצירוף של כל אלה לטכנולוגיות וליכולות תקשורת נתונים אחרות המפותחות כיום על-ידי חברות ישראליות מהוות זירת חדשנות משגשגת בארץ.   עסקים מגיעים להצלחות באמצעות פיתוח רעיונות הנבנים בסינרגיה, האחד ביחד ועל בסיס השני. הצמיחה בתחום הניידות החכמה תלויה ביצירת יישומים חדשים שיובילו לפריצת דרך בתחום התחבורה. ההתמקדות הלאומית בחדשנות ובפיתוח חברות הזנק בישראל מספקת קרקע פורייה לפיתוח מקיף של התחום.   אם ברצונך להיות שותף לצמיחה בתחום הניידות החכמה, עליך להכיר את המבנה המשפטי והרגולטורי בתחום. בנוסף, תהיה זקוק לייעוץ והכוונה מאנשי מקצוע, המומחים בעשיית עסקים בארץ. אתה מוזמן ליצור קשר עם משרד ברנע ושות'. נשמח לעזור לך לקחת את הצעד הבא שלך לעבר עולם טוב יותר.   Source: barlaw.co.il
עו"ד דותן ברוך
בהרבה מובנים, התקשורת האלקטרונית שולטת בעולם כפי שאנו מכירים אותו היום. אנו "מדברים" דרך האימייל, הודעות טקסט ובמדיה החברתית, עד למצב שבו כבר עבר זמנו של המכתב הכתוב. אבל עדיין יש כמה תחומים שעדיין משתמשים בנייר. תחום הנדל"ן, למשל, מתפקד באמצעות מסמכי נייר כדי לאשר אמיתות. בדומה, תאגידים רבים מסתמכים על רישומים כתובים כדי להוכיח ציות רגולטורי.    כעת, שיטת הבלוקצ'יין עוזרת לשנות את כל זה. הטכנולוגיה שאפשרה את השימוש במטבע הממוחשב ביטקוין מתרחבת בכל העולם, וגם בארץ, ופועלת לאבטח תהליכים מקוונים באופן שיקפיץ תחומים רבים המתבססים על מסמכי נייר לתוך המאה ה-21.   חוזים חכמים כאשר תשלומים או פעולות אחרות נקבעים באמצעות חוזים בכתב, הם פועלים באופן בלתי יעיל. בטרם העברת הכספים, עליך לוודא את התקיימותם של תנאים מסוימים, לארגן את המידע ולפעול בהתאם.   חוזים חכמים מיישמים את טכנולוגיית בלוקצ'יין כדי לשנות מצב זה. אתה מכניס את כל המידע, עובר על התנאים הנדרשים והחוזה מתעדכן באופן אוטומטי. ניתן אפילו לעדכן צוואה חכמה ללא צורך ביצירת צוואה חדשה עבור כל שינוי. וכך, באמצעות פעולת הצפנה המונעת את הבעיות הבלתי ניתנות למניעה בתהליכי נייר, כל התהליך הופך ליעיל יותר.   ביורוקרטיות נייר באופן דומה, נקבעים מנגנונים מנהליים כדי ליצור רבדים של אבטחה, להגן על מידע ולהבטיח הגינות ודיוק לאורך התהליכים. כיום, טכנולוגיית בלוקצ'יין משלבת את כל פעולות האבטחה באופן אלקטרוני, וכך חוסכת זמן וכסף.   בטכנולוגיית בלוקצ'יין, קיים מנגנון המאפשר השלמת כל התהליך באופן מקוון, תוך הפעלת תהליכים מאובטחים. כשרוצים לבצע פעולה באופן מהיר, אין צורך לרדוף אחרי כל גורם בשרשרת; ניתן להתקדם באופן מהיר ויעיל ואין חשש לתקלה במנגנוני האל-כשל.   אפשר בהחלט להיפרד מהשיטות הישנות שחייבו אותנו למלא 12 טפסים ולחתום על שלושה עותקים של כל מסמך כדי להוציא החלטה כלשהי לפועל.   נדל"ן בארץ, על מנת לרכוש ולרשום נדל"ן, עליך לעבור תהליכים מול לשכת רישום מקרקעין או במקום אחר בו רשומה הבעלות על נכס הנדל"ן הספציפי. עולם הנדל"ן נשאר במבצר של תהליכי נייר בעולם אלקטרוני. אף על פי כן, ניתן להתאים פעולות משפטיות, שבמשך שנים חייבו תיעוד על גבי נייר, לביצוע באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין.    הטכנולוגיה מעניקה את האבטחה והביטחון שהיו קיימים עם מסמכי נייר, אך באמצעות תהליך שהוא יעיל, שקוף ופתוח לציבור. האופציה הזו תקצר באופן משמעותי ביותר את הזמן הנדרש כיום כדי למכור או לרכוש נדל"ן. כיום, יש זינוק בהקמה של סטארט-אפים ישראליים ויישומים חדשים, והם תופסים חלק משמעותי בזירה הטכנולוגית של בלוקצ'יין. אתה מוזמן ליצור קשר עם משרד ברנע ושות' כדי לקבל סיוע והכוונה בניווט בנוף המשפטי המשנה פנים.   Source: barlaw.co.il
עו"ד סיימון ג'פה
כבר שנים רבות תעשיית ההייטק במדינה ישראל מושכת משקיעים ותאגידים בינלאומיים מרחבי העולם.   אולם, רק בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות של המגזר העסקי היפני במדינת ישראל ובשיתופי פעולה עם גורמים ישראלים. קידום המסחר ושיתוף הפעולה בין המדינות בא לידי ביטוי בין השאר במספר ההולך וגדל של חברות יפניות אשר מפעילות כאן מרכזי פיתוח, בעקבות רכישת חברות ישראליות או כחלק מאסטרטגיה ליצירת נוכחות מקומית, והיקף המשלחות העסקיות המגיעות לישראל ללמוד על החדשנות הישראלית.   רק לאחרונה החלה לפעול בארץ חברת פוג'יטסו, חברת ה-IT הגדולה ביותר ביפן והחמישית בגודלה בעולם.   מערכות יחסים טכנולוגיות ביקורו של ראש הממשלה נתניהו ביפן בשנת 2014 הוביל לחתימתו של הסכם מו"פ היסטורי, שמטרתו קידום שיתוף פעולה בין חברות ישראליות ויפניות בתחום המחקר והפיתוח. ההסכם הוביל לשלושה פרויקטים משותפים שונים בתחום המו"פ התעשייתי ב-2015, ובתחילת 2017 חתמו שתי המדינות על אמנת השקעות דו-צדדית.   אחד מתחומי העניין עבור חברות יפניות הוא תחום אבטחת הסייבר. החברות היפניות מכירות במעמדה של ישראל בתחום זה, מה שיוצר הזדמנות אדירה עבור חברות ישראליות. ההסכם בין חברת הסייבר הישראלית ראדיפלו (Radiflow) וחברת ה-IT היפנית NEC, משלב בין אבטחת סייבר ואבטחה פיזית. הסכם נוסף, בין חברת ווקלזום מערכות (VocalZoom Systems) לבין FueTrek, מתמקד בטכנולוגיית אודיו המאפשרת בידוד הקול האנושי וניטרול הרעש ברקע.   הסכמים אלה מהווים רק את קצה הקרחון של הפוטנציאל הכלכלי הטמון במערכת היחסים בין יפן וישראל. ביפן   יותר מ-130 מיליון צרכנים בעלי יכולת קנייה אשר משוועים לידע ולטכנולוגיה הישראלית. ביחד, שתי המדינות נהנות מחלון הזדמנויות לקידום שיתופי פעולה בתחומי הפינטק, הטכנולוגיה החקלאית, IoT, הרכב, אבטחת הסייבר ועוד.   היעד הבא? ההתעניינות אינה חד-סיטרית. גם חברות ישראליות מתעניינות בהשקעות בשוק היפני במגזרים שונים. שתי המדינות נהנות מיזמים יצירתיים, השואפים לדחוף את גבולות הקידום והפיתוח. נראה כי עידן זה של שיתוף פעולה בין יפן וישראל יתרום להידוק היחסים בין שתי המדינות גם במישורים אחרים, כגון תיירות הדדית ותמיכה בפורומים בינלאומיים.   Source: barlaw.co.il
עו"ד דניאל לורבר
משקיעים בחברת סטארטאפ חייבים לבחון לעומק את טיב החברה בה הם מעוניינים להשקיע, ולשם כך על החברה הנבחנת להעמיד לרשותם את כל המידע אותו הם מבקשים לצורך קבלת החלטה בדבר השקעה. עם זאת,  על חברת הסטארטאפ להגן על הקניין הרוחני ועל המידע הסודי שלה, על מנת שאלו לא ייחשפו ויציבו את החברה מול שוקת שבורה במצב בו טכנולוגיית החברה נחשפה לצדדים שלישיים בטרם עלה בידי החברה להשיק פתרון חדשני בשוק.    לכן, כדי לשרת את האינטרסים של שני הצדדים בשלבים המוקדמים של ההתקשרות, נהוג לחתום על הסכם סודיות (Nondisclosure Agreement – NDA). הסכם זה נועד להגן על מידע סודי, תוך כדי גילוי כל המידע הדרוש למשקיע כדי להגיע להחלטה מושכלת לגבי השקעה בחברה.   הגדרת הצדדים כמו בכל חוזה, הסכם סודיות חייב להגדיר את הצדדים בו. ייתכן והמשקיע הוא בעל עניין בחברות קשורות, ולכן חשוב שהסכם הסודיות יפרט באופן מדויק ומפורש איזה מידע ניתן לשתף ועם אילו גורמים. חשוב להגדיר את הגורם מקבל המידע הסודי, באופן המבטיח לסטארט-אפ ששום פרט במידע הסודי הנחשף למשקיע לא יגיע לידי חברה מתחרה פוטנציאלית. בנוסף, ההגדרה כאמור גם מצמצמת את חשיפתו של המשקיע מפני הפרות של הסכם הסודיות, מכיוון שההסכם קובע מפורשות למי ניתן ולא ניתן לגלות את המידע הסודי.   הגדרת המידע הסודי על הצדדים להגדיר באופן מדויק איזה פרטי מידע נחשבים כסודיים ונכללים תחת ההגנה המוענקת על ידי הסכם הסודיות. עבור חברות סטארטאפ זהו חלק מאתגר במיוחד, כי סביר להניח שהחברה תפתח עוד מוצרים ושירותים במהלך תקופת הסכם הסודיות. לכן, ההגדרה של המידע הסודי חייבת להיות רחבה מספיק כדי לכלול שינויים, התפתחויות ומידע סודי מתפתח, תוך שמירת הגדרה ממוקדת של ההתקשרות הספציפית בין הצדדים. שני הצדדים נהנים מבהירות בעניין זה –  כי הגדרה כוללנית מדי של מידע סודי עלולה לחשוף את המשקיע לתביעות, בעוד הגדרה צרה מדי עלולה להשאיר את חברת הסטארטאפ בלתי מוגנת.   החרגות בנוסף, יש לקבוע בהסכם הסודיות רשימה של החרגות מההגדרה של מידע סודי, כדי להגביל את חובת המשקיע לשמור בסודיות פרטי מידע שייתכן שכבר נמצאים ברשותו, או עשויים להיות לא מהותיים לחברת הסטארטאפ בעתיד. החרגות מקובלות כוללות בדרך כלל מידע המצוי בנחלת הכלל, או מידע שהיה ידוע כבר למשקיע בעת ההתקשרות. בתחום ההיי-טק, החרגות מסוג זה חשובות במיוחד כי למשקיעים מנוסים יש בדרך כלל הבנה עמוקה וידע רב בתחום שבו עוסק הסטארט-אפ, והם לא מוכנים "להיענש" בגלל הידע שלהם. מאידך, חברת הסטארטאפ חייבת לדאוג שרשימת ההחרגות אינה רחבה מדי עד כדי שלילת האפקטיביות של הסכם הסודיות.   תנאים סעיפים אחרים בהסכם הסודיות קובעים את התנאים שעל שני הצדדים לקיים: אופן הגנת המידע; שימוש מותר במידע; חובות הצדדים בתום ההסכם; פעולות שניתן לנקוט בהן במקרה של חשד סביר שמידע סודי נתון בסכנה, ועוד. משום שלשני הצדדים אינטרסים שונים, ניהול מו"מ על תנאי ההסכם כך שיהיה הוגן לשני הצדדים תורם רבות ליצירת תנאי עבודה נוחים יותר בהמשך הדרך המשותפת.   עריכת הסכמי סודיות אפקטיביים ומנוסחים בקפדנות, מאפשרת לחברות סטארטאפ ולמשקיעיהן לעבוד יחד לקראת השקעות עתידיות. אתם מוזמנים ליצור קשר עם צוות המומחים שלנו במשרד ברנע ושות' כדי לקבל עזרה בהתנעת מערכת היחסים שלכם ברגל ימין.   Source: barlaw.co.il
עו"ד אריאלה דרייפוס
שנת 2016 היתה שנה מעניינת בעולם ההיי-טק הישראלי. במקרה ופספסתם משהו, הנה סקירה של שמונה התרחשויות מעניינות:   חוק האנג'לים: בתחילת שנת 2016, אושר תיקון לחוק האנג'לים, אשר הבהיר את אי הוודאות בנוגע להיקף הטבות המס להם זכאים משקיעים פרטיים בשלבים הראשונים של חברות סטארטאפ, אי בהירות שאפפה את החוק והפכה אותו ללא יעיל. השקעות כספיות של אנג'לים בחברות סטארטאפ צעירות אשר נמצאות בשלבי המחקר ופיתוח מוכרות לטובת קבלת הטבות מס עד לסכום של 5 מיליון ש"ח בעבור תקופה של 3 שנים. התיקון הינו הוראת שעה אשר תישאר בתוקף עד סוף שנת 2019.   SAFE: מכשיר השקעה חדש שפותח על-ידי חממת Y Combinator - Simple Agreement for Future Equity (SAFE) ואשר הינו פופולרי בעמק הסיליקון בארה"ב הפך למקובל גם בישראל. "ההתפתחות החיובית של שטר ההמרה" אינה הלוואה, אינה צוברת ריבית, אינה מובטחת ואין בה דרישה למועד פירעון. למעשה, המכשיר מהווה למעשה השקעת הון נדחית. יש הטוענים שהסכמי SAFE ידידותיים מדי ליזמים, בעוד אחרים טוענים מנגד כי ההגנות הניתנות על-ידי הלוואות המירות אינן משמעותיות, מאחר ובמידה וחברת הסטארטאפ כושלת, למלווים כמעט ואין ממה להיפרע, אם בכלל.   בריחת מוחות בעולם ההיי-טק: אבי חסון, המדען הראשי של משרד הכלכלה ויושב ראש הרשות לחדשנות, הביע דאגה כי "שבעת השנים הטובות חלפו ואנו מתקרבים לתקרה הזכוכית." חסון קרא לממשלה לנקוט בצעדים מידיים כדי לקדם את חינוך המדעים בבתי הספר, על מנת למנוע מחסור חמור במהנדסים ובמתכנתים בעשור הבא.   ירידה בהשקעות הון סיכון זרות: IVC Research Center מדווח על מגמת ירידה בהשתתפות של משקיעים זרים  בגיוסי הון במגזר ההיי-טק בשנת 2016, בפרט בירידה בהשתתפותן של קרנות ההון הסיכון הזרות. על פי ממצאי דוח של IVC ו-KPMG, ברבעון השלישי של השנה גיוסי הון המובלים על ידי קרנות הון סיכון זרות גייסו כ-662 מיליון דולר, נתון המשקף ירידה של 41% בהשוואה לרבעון הקודם, וירידה של 24% לעומת השנה הקודמת; נתונים אלו הם הגרועים ביותר בשלושת השנים האחרונות. יחד עם זאת, לדברי קובי סמנה, מנכ"ל IVC Research Center, ממצאים הללו משקפים מגמת ירידה עולמית ואינם ייחודיים לישראל.   עניין מהמזרח הרחוק: ההתעניינות בהיי-טק הישראלי מצד גורמים במזרח הרחוק המשיכה לגבור. מאות משקיעים ויזמים מהמזרח הרחוק ביקרו השנה בארץ לשם צייד כישרונות וכדי להקים אינקובטורים, אקסלרטורים וקרנות, וביניהם טק-קוד (Techcode) ותאגיד הטכנולוגיה הסיני קואנג-צ'י (Kuang-Chi GCU Fund and Incubator), שהשקיע כ- 4.3 מיליון דולר בחברה הישראלית אייג'נט וי (Agent Video Intelligence) העוסקת בפתרונות אנליטיקה ליישומי וידיאו. בעוד מוקדם יותר השנה, רכשה חברת סוני את חברת אלטייר סמיקונדקטור (Altair Semiconductor) תמורת 212 מיליון דולר, בדצמבר השקיעו יצרנית המחשוב הטאיוונית Quanta וחברת האלקטרוניקה הטאיווניתHTC Corporation  סכום של 30 מיליון דולר בחברת המציאות הרבודה הישראלית לומוס (Lumus), וזאת בעקבות השקעה בלומוס על-ידי Shanda Group והיצרנית Crystal-Optech הסיניות בסכום של 15 מיליון דולר.   מגמת ירידה ב-IPOs: הנפקות לציבור גם הן במגמת ירידה, כאשר מעט חברות הייטק בחרו השנה לבצע הנפקה לציבור בתור אסטרטגיית אקזיט. יוצאות מן הכלל הינן חברת טרנדאיט (trendIT), העוסקת בניתוח נתונים, שיצאה להנפקה בבורסת לונדון (London Stock Exchange) ברבעון הראשון של 2016, וגייסה 5.9 מיליון דולר לפי הערכת שווי של 17.6 מיליון דולר, וחברת וונטייז (Vonetize), העוסקת ב-Smart VoD, שגייסה 16 מיליון ש"ח בבורסה בתל-אביב. הנפקות אלה נמוכות בהרבה בהשוואה להנפקה הבולטת של חברת מובילאיי בבורסה בניו יורק בשנת 2015, שהצליחה לגייס סכום של 1.02 מיליארד דולר לפי הערכת שווי של 5.3 מיליארד דולר.   מימון המונים: בישראל שואפים להקל על המכשולים הרגולטוריים הכרוכים במימון המונים וחותרים לאפשר לחברות הזנק קטנות לבצע מימון המונים ללא חובת התשקיף (שהינה משימה יקרה וגוזלת זמן). אמנם, ההליכים הרגולטוריים מתקדמים בעצלתיים (כשנה לערך), אולם ההבנה הינה כי לרשות ניירות ערך קיימת סימפטיה לנושא ולמגמה. הציפייה כיום הינה, כי לחברה יינתן פטור מחובת תשקיף בעבור השקעות של משקיע פרטי בסכום של עד 10,000 ש"ח ועד לסכום שנתי מצטבר של 20,000 ש"ח לאותו משקיע בשנה. בנוסף, תחול מגבלה על הסכום המצרפי שתוכל חברה לגייס בכל שנה באמצעות מימון המונים, כאשר הצפי הינו שהתקרה תהיה כמה מיליוני ש"ח. בכדי לייצר שקיפות, התקנות דורשות כי לפחות אחד מהמשקיעים בכל סבב השקעה יהיה משקיע כשיר, וכן כי ההשקעות יבוצעו תחת פורטל הכפוף לפיקוחו של רשות ניירות ערך.   רישיונות חדשים בפינטק (טכנולוגיה פיננסית): במטרה להילחם בפשעים פיננסיים והלבנת הון, וכדי להסדיר את התחום הצומח של הפינטק, אושר בחודש אוגוסט חוק חדש - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים). החוק קובע חובת רישוי לעוסקים בשירותים פיננסים – מתן אשראי או מתן שירותים בנכס פיננסי (אשר יכנס לתוקף ביוני 2017 וביוני 2018, בהתאמה), והכפפתם של נותני שירותים פיננסיים לפיקוחו של רגולטור פיננסי חדש. מבקש רישיון נדרש לעמוד בתנאי סף מסוימים, כגון חובת הון עצמי מינימלי (החל מ‑300,000 ש"ח) וחובות מתחום הממשל התאגידי (לדוגמא, בנוגע להרכב הדירקטוריון).   עכשיו קדימה ל-2017 !   Source: barlaw.co.il
עו"ד יובל לזי
העולם סביבנו משתנה. בכל רגע נתון אנשים יוצרים טכנולוגיות חדשות ומגלים יישומים חדשים עבור טכנולוגיות קיימות ומתפתחות. וכך, מספר המוצרים והשירותים הטכנולוגיים הזמינים לציבור מכפיל את עצמו משנה לשנה. הצמיחה צפויה עוד להתגבר במהלך חמש השנים הבאות, והתפתחויות חשובות ומעניינות צפויות בשלושה תחומים במיוחד.   1. זינוק בטכנולוגיית המציאות הרבודה (Augmented Reality) במשך שנים עסקו מומחי טכנולוגיה בטכנולוגית המציאות המדומה (Virtual Reality) וביישומים הנלווים אליה. טכנולוגית המציאות הרבודה היא טכנולוגיה קשורה, המאפשרת לנו "להלביש" את המציאות המדומה על המציאות האמיתית. משחקים כמו פוקימון גו מדגימים כיצד הטכנולוגיה הרבודה פועלת - משתמשים בה כדי "לראות" יצורים וחפצים מדומים במרחב המציאות האמתית.   מעבר לכיף ולמשחקים, בטכנולוגיית המציאות הרבודה קיים פוטנציאל רב עבור פעילויות תכנון ופעולות שימושיות. כך למשל, תוך כדי נהיגה ברכב, יופיעו חצים על גבי הדרך המכוונים אותך למסלול הנכון. אפשרות אחרת היא שימוש בטכנולוגיה עבור תכניות בנייה בשטח, או עיצוב פנים – נוכל להוסיף רבדים של חפצים אמיתיים באופן וירטואלי, כדי לראות איך הם מתחברים.    למעשה, טכנולוגיה זו מאפשרת לנו ליצור סימולציות גרפיות בתלת ממד, של כמעט כל דבר שרוצים לדמות לפני שמתחילים את העבודה בפועל. הטכנולוגיה המרגשת הזו כבר כאן, אבל רק עכשיו מתחילים לבחון את קשת היישומים והשימושים האפשריים.    2. ירידה באפליקציות מובייל  עבור רובנו הסמארטפון או הטאבלט מהווים את האמצעים העיקריים שעימם אנו מתחברים לעולם. אפליקציות המובייל גרמו לנו להתמכר למכשירים הללו, ולאן שלא תזרקו אבן ככל הנראה תפגעו בראש שרכון אל עבר מסך קטן. אלא שעלות הפיתוח של אפליקציות מובייל מתוחכמות ומאמצי השיווק הנדרשים כדי להעלות את האפליקציה למגרש המקרקעין היקר ביותר בעולם הנמצא בכף ידינו, לא תמיד מפיקים החזר על ההשקעה. על כן, הצפי הוא שעולמן של אפליקציות המובייל יתחיל להצטמצם.   3. צמיחת ה- IoT תכפיל את עצמה בכל שנה עולה היקף השימוש במכשירים מחוברים, שזמינותם עולה ועלותם יורדת. אנו כבר מחברים רשתות נתונים ענקיות לבתינו, לכלי הרכב שלנו ולמכשירי הניטור הרפואי האישיים. משמעותה של היכולת לחבר עוד ועוד מכשירים, מתקנים וחפצים לרשתות האלה, היא שחברות יקבלו יותר מידע על המשתמשים מאי פעם. ניתן להתאים ל-IoT כמעט כל מכשיר המכיל מרכיבים אלקטרוניים, ואין ספק שבמהלך חמש השנים הבאות מספר המכשירים שיתחברו ל-IoT ימשיך לגדול.   לאור ההתפתחויות שנסקרו להלן, יש לבחון לעומק לא רק את שלל ההזדמנויות והאפשרויות שהן מייצרות, אלא גם את האופן שבו חוקי הפרטיות, סוגיות הקשורות לקניין רוחני ומערכות אקולוגיות-עסקיות משתלבות ומתממשקות עמן.    למשרד ברנע ושות' ניסיון רב במתן סיוע מקיף לחברות כדי להימנע מבעיות ולמצות את הטכנולוגיות שבפיתוח. אתם מוזמנים ליצור קשר עם צוות המומחים שלנו ולקבל ייעוץ לגבי הדרך הנכונה עבורכם.   Source: barlaw.co.il
עו"ד דניאל לורבר
מימון המונים - שיטה פיננסית למימון המבוססת על השקעות קטנות שניתנות על-ידי ציבור רחב של משקיעים, ומאפשרת לעסקים קטנים ברחבי העולם לפתוח ולפתח את פעילותם העסקית. למעשה, השיטה פוסחת על הצורך במציאת משקיעים מוסדיים גדולים המוכנים לקחת סיכון. תיק המשקיעים במימון המונים הינו מגוון, ומורכב מטווח רחב של שיטות החזר השקעה. אפשר שמשקיעים תורמים לקידום מטרות ספציפיות, או מבקשים החזר עם ריבית או דורשים זכויות בחברה.   בישראל נכנסו לתוקף במהלך השנה מספר הקלות לגבי חלק מהמגבלות החלות בהתאם לחוק ניירות ערך ולתקנות בארץ. הקלות אלה מאפשרות ומקדמות מימון המונים כאלטרנטיבה מעשית עבור חברות סטארטאפ ועסקים קטנים. בהתאם למשטר הרגולטורי החדש, משקיעים יכולים כעת לפעול ביחד לממן חברות בסטארטאפ ניישן, והצעת החברה למשקיעים פוטנציאליים לא תחשב כהנפקה ראשונה לציבור.   העדכון המשפטי בישראל במשך שנים רבות, היה קשה מאוד לבצע מימון המונים בישראל. עד לאחרונה, בהתאם לסעיף 15 של חוק ניירות ערך, כל הצעת מניות למעל 35 משקיעים היתה כפופה להכנת תשקיף והגשתו לאישור של רשות ניירות הערך. תהליך זה הקשה על קבלת מימון לחברות הזנק, שעבורן הבורסה אינה חלופה ריאלית לגיוס הון מקרנות הון סיכון וממוסדות פיננסיים גדולים, לנוכח העלויות הגבוהות ודרישות הגילוי הנרחבות הכרוכות בכך.   לקראת סוף שנת 2015, חוקק חוק לעידוד השקעות בחברות בתחום הטכנולוגיה העילית. חוק זה הוא בעצם תיקון לחוק ניירות ערך, והוא מעניק פטור מדרישת תשקיף כאשר מדובר בהשקעות קטנות, וכך מקל על גיוסי הון בדרך של מימון המונים. כמו כן, בהתאם לחוק החדש, תתאפשר הקמת קרנות הון סיכון נסחרות שיכולות לעודד אף הן השקעות קבוצתיות בחברות חדשות ומתפתחות.   החוק גם מעודד חברות סטארט-אפ להישאר בארץ, כיוון שקל יותר להשיג מימון מקומי. עד לחקיקה החדשה, חברות רבות בחרו לעשות אקזיט, בדרך של מיזוג, מכירה או העברת פעילותן העסקית למדינות אחרות המציעות תנאי מימון אטרקטיביים יותר. כעת ההקלות מורידות את התמריצים לבצע אקזיט, ומאפשרות להמשיך להתפתח בארץ.   מימון המונים בארץ כמו לגבי כל מבנה מימון, גם בכל הקשור למימון המונים, יש לקחת את הזמן ולהבין את ההשלכות המשפטיות והמסחריות של כלי מימון זה לפני שקופצים למים. בארץ, כדי לבצע מימון המונים, עדיין נדרשת השתתפות של לפחות משקיע מורשה אחד. הרעיון של מנגנון מימון ללא רגולציה, טרם קרם עור וגידים כאן. בנוסף, משקיעים צריכים לזכור שבתרחיש מימון המונים, ייתכן ויש להם פחות זכויות מאשר בערוצי השקעה אחרים.   בשנת 2014, סך ההשקעות שבוצעו באמצעות מימון המונים הסתכמו ב-10מיליארד דולר ארה"ב, בעוד ששנת 2015 הביאה עימה גידול של 350% בהיקף ההשקעות והסתכמה בהשקעות בסך 35 מיליארד דולר ארה"ב.   אף בישראל חל גידול משמעותי בתקופה המקבילה והציפייה היא לראות גידול בהיקף ההשקעות בארץ ובעולם עם ההסרה ההדרגתית של המכשולים הרגולטוריים הקיימים לגיוס המונים.   אם אתה שוקל גיוס מימון או השקעה באמצעות מימון המונים, עליך להבין היטב את המבנה המשפטי החדש שעדיין עובר הגדרה והסדרה. לקבלת סיוע, אתה מוזמן לפנות אלינו ונשמח לשמש כנווטים שלך לאורך כל דרך.   Source: barlaw.co.il
עו"ד דותן ברוך
אבטחת סייבר: כך תגן על השקעותיך
18 באוקטובר, 2016 / מאת ברנע
בכל יום חברתך ניצבת מול איומים פוטנציאליים מצד האקרים ופושעי סייבר למיניהם. בין אם כוונתם של פושעי הסייבר היא גניבת כספים, גניבת מידע או פשוט הטרדה וגרימת מבוכה לחברה, עליך להיערך נכונה כדי לעצור אותם. אמנם, אפשר להשיג מידה מסוימת של הגנה על-ידי רכישת תוכנות אנטי-וירוס וכלים להסרת תוכנות זדוניות (anti-malware), אך הדרך היעילה ביותר להגן על חברתך היא שילוב אסטרטגיית אבטחת סייבר נבונה ומקיפה בתוך התשתיות הטכנולוגיות עצמן של החברה, כמו גם גיבוש האמצעים ומשאבי האנוש הדרושים לטפל במקרה של מתקפת סייבר, והמשבר הנגרם ממנה.   הסיכונים המשפטיים לפי דו"ח הסיכונים העולמיים לשנת 2015 של הפורום הכלכלי העולמי, הסיכון למתקפות סייבר, הן בהקשר לתדירותן והן בהקשר לחומרתן, רק הולך וגדל. ככל שהמכשירים והרשתות בהם אתה משתמש בפעילויותיך השוטפות נעשים מורכבים יותר, כך מתרחב היקף הנתונים והיקף המוקדים בחברתך שנמצאים בסיכון למתקפת סייבר.   הבעיות הנובעות ממתקפת סייבר יכולות להיות רציניות במיוחד. בהתאם לתקנות הגנת הנתונים הכלליות באירופה, חלות חובות על חברות לא רק להגן על המידע של לקוחותיהן, אלא גם חובות דיווח ותגובה מהירה במקרה של פריצה למסד נתוני החברה. אי-ציות לחובות הללו עלול להוביל לקנסות כבדים או לסנקציות אחרות כנגד החברה. בנוסף, כשל בהגנת מידע פרטי או סודי עלול להוביל לתביעות נגד חברתך בטענת רשלנות, פגיעה בפרטיות, או הפרת חוזה, כאשר התחייבויות חוזיות כוללות סעיפי הגנת סודיות גם כלפי הלקוחות וגם כלפי השותפים המסחריים.   בניית אסטרטגיית אבטחת סייבר נכונה כאמור, בניית אסטרטגיה כוללת נגד מתקפות סייבר הינה קריטית עבור חברתך. כדי לגבש אסטרטגיה כזו, יש להתחיל במיפוי וניתוח המערכת שלך במלואה, ולבחון את האופן שבו נשמרים הנתונים ואף את הסיבות לשמירתם.   האסטרטגיה צריכה לכלול בדיקות לזיהוי נקודות תורפה פוטנציאליות וביצוע סריקות של המערכת באופן רציף כדי לאתר כל עדות לחדירה. עליך לעבוד עם מומחי תיכנות, שיבצעו ניסיונות לפרוץ את אמצעי ההגנה שלך, ולאחר מכן יבצעו תיקונים ויוסיפו טלאים (patches) כדי להסיר את אותן חולשות מבעוד מועד ולמנוע מתקפת סייבר אמיתית.   כמובן, האמצעים צריכים לכלול את כל הדרוש כדי לתקן את הפריצה ולעצור את דליפת הנתונים, אבל גם מומחי יחסי ציבור ועורכי דין שיטפלו במשבר ובכל ההשלכות העלולות לנבוע ממנו, כמו פגיעה במוניטין, אובדן לקוחות ותביעות. עליך להיערך באופן מהיר ויעיל, כיוון שכל עיכוב עלול לגרום לנזקים משמעותיים לחברתך.   למעשה, ניתן לומר כי בעידן הנוכחי אחת ההשקעות החשובות ביותר בחברתך, היא ההשקעה בהיערכות החברה למניעת מתקפות סייבר וכל מה שבא בעקבותיהן. אתה מוזמן ליצור איתנו קשר כדי לקבל פרטים נוספים על הדרכים בהן נוכל לסייע לך בהגנת חברתך.   Source: barlaw.co.il
עו"ד רפי קרימן
הגנת סימן מסחר: רישום ואכיפה
30 באוגוסט, 2016 / מאת רפי קרימן
יצירת מותג עם שם קליט היא מרכיב מהותי בתהליך בניית חברת הזנק שתצמח ותשגשג. באמצעות המותג, שכולל כמובן לוגו (היכול לכלול כיתוב, צורה או שילוב של שניהם) וגרפיקה ייחודיים לך, הלקוחות מכירים אותך ומבדלים אותך מחברות אחרות. כדי למנוע מאחרים להשתמש בלוגו שלך או דומה לו, חייבים להשיג הגנת סימן מסחר, אלא אם המותג שלך נהנה ממוניטין מוכר מה שכמעט לא קורה בחברות הזנק. סימן מסחר הוא סוג של קניין רוחני המאפשר לך להגן על זירת השיווק שלך מפני חברות אחרות שעלולות לנסות לגזול ממך את המוניטין דרך הלוגו והגרפיקה שלך.   השגת הגנת סימן מסחר בארץ מדינת ישראל היא חברה בפרוטוקול מדריד, המורכב כיום מ-97 ארגונים מ-113 מדינות. הצדדים לפרוטוקול מדריד מייצגים יותר מ-80% מהסחר העולמי, עם פוטנציאל הרחבה במקביל לגידול בחותמים על הפרוטוקול. פרוטוקול מדריד מאפשר הגשת בקשות לרישום סימן מסחר גם מחו"ל באמצעות התחנה המקומית, קרי מדינת ישראל. רישום זה עוזר להשיג הגנה משפטית המוכרת ברחבי העולם.   חשוב להבין, שמפאת ריבוי בקשות מחד, וחוסר בכוח אדם מאידך, תהליך הבחינה והרישום של סימן מסחר לוקח זמן. מיום הגשת הבקשה, תקופת ההמתנה עד לבחינת הבקשה שלך יכולה להתמשך בין 18 ל-24 חודשים. רישום סימן מסחר מעניק הגנה על סימן המסחר במשך 10 שנים. בתום 10 השנים הראשונות, וכפוף לכך שאכן בוצע שימוש בסימן הרשום, כל שעליך לעשות על מנת להאריך את תוקף הרישום הוא לשלם אגרת חידוש ולהאריך את תוקפו לעוד 10 שנים וחוזר חלילה. ההגנה המוענקת לך כוללת גם יכולת בלעדית להעביר או לשנות את סימן המסחר שלך.   אכיפת סימן מסחר הגנת סימן מסחר, גם אם הוגשה באמצעות מערכת בינלאומית, מעניקה הגנה אך ורק בתוך תחומי מדינת ישראל. קיימים גם תהליכים שונים כדי להגן על סימן המסחר שלך, במקרה שמישהו אחר משתמש בו למטרות אישיות. דרך אחת היא הגשת בקשה לאכיפה לבית המשפט. אתה רשאי לבקש צו מניעה זמנית כדי להכריח את האדם או החברה להפסיק את השימוש בסימן, ואם אתה מצליח בכך ייתכן ותהיה זכאי לקבל צו מניעה קבוע ופיצוי כספי.   בנוסף, סמכות השיפוט על טובין מיובאים הנושאים את סימן המסחר שלך ניתנת לרשות המכס הישראלית. הפרה של סימן מסחר מהווה עבירה פלילית, ובמשטרת ישראל קיימת חטיבת קניין רוחני המעמידה לדין גורמים המבצעים הפרות סימני מסחר.   לישראל יש מסורת ארוכה של תמיכה בעסקים ושל סיוע בהגנת קניין רוחני. משרד ברנע ושות' ישמח ללוות אותך לאורך תהליך הרישום של הסימן המסחרי שלך, וכן במהלך הליכי אכיפה כדי לעזור לך להגן על מה ששייך לך.   Source: barlaw.co.il
עו"ד יובל לזי
הגאות בחברות סטארט-אפ ישראליות נמשכת ללא מעצורים כבר כמה עשורים. לא לחינם ישראל זכתה למוניטין כמדינה המציעה הזדמנויות ליצירתיות וחדשנות עסקית. זוהי תוצאה של תכנון זהיר, חשיבה מחוץ לקופסה, נחישות בביצוע, כמו גם תוצאה של הרצון והיכולת של ישראל להצמיח דור של אנשים כישרוניים, ולתמוך בהכשרתם.    אולם, אחרי שנים של צמיחה מתמדת, עומדת כיום ישראל בפני אתגרים בשמירה על מיצובה הגבוה בתחום ההייטק. מחסור בכוח אדם והצורך שחברות סטארט-אפ תבשילנה ותגדלנה יותר בשוק המקומי, מכריחים את החברות לבצע תמרונים שונים. וכך, לאופן שבו ישראל תנווט בין מכשולים אלו תהיה השפעה מהותית במהלך השנה הקרובה עבור חברות הייטק ועבור המשקיעים בהן.   אתגרים בתחום ההון האנושי כאמור, אחד האתגרים המשמעותיים הוא המחסור בכוח אדם. במהלך השירות הסדיר בצה"ל אלפי ישראלים מקבלים הכשרה מתאימה, אולם עקב קצב הצמיחה המהיר בענף ההייטק, הדרישה לבעלי מקצוע איכותיים עולה בהרבה על המאגר הקיים. מסתמנת ירידה ניכרת באחוז מסיימי תואר אקדמי במתמטיקה ותחומי מדעים אחרים, ולמעשה בשנים האחרונות קיימת ירידה מתחת ל-10% בשיעור התארים המדעיים והטכניים מבין כלל התארים. כתוצאה מכך, ההיצע לא עומד בקצב הדרישה הגוברת לבעלי מקצוע בתחום ההייטק. המגמות כיום מצביעות על מחסור צפוי של 10 אלף מהנדסים ומתכנתים בעשור הבא. ולכן, לאחר 13 שנים של צמיחה מתמדת בכלכלה המקומית, מנהיגי המדינה והמשקיעים צריכים למקד את מאמציהם על הפיכת המגמות ועל פיתוח מאגר של בעלי מקצוע המסוגל לספק את התיאבון הלאומי לחדשנות בתחום חברות ההזנק.   צמיחה מבוקרת שיקול נוסף עבור משקיעים בישראל הוא עלויות האקזיט. כיום, הרגולציה ומשטר המס מייצרים תמריצים המעודדים חברות להתפתח, לגדול ולהבשיל, לפני המחשבה על מכירתן. בעוד שבעבר, ישראל בלטה בעולם כמדינה של אסטרטגיות יציאה מוצלחות, המאופיינות בהשקעות לטווח קצר. כיום, מומלץ שאסטרטגיית השקעותיך תתמקד בתכנון לטווח ארוך יותר, כאשר הרווחיות תצמח באופן מבוקר במשך שנים במקום חודשים. הממשלה מקדמת תוכניות לייצר מסלולי התפתחות חדשים לחברות, שישאפו לקשור בין צמיחה ליציבות. ולכן, בשנה הקרובה המשקיעים ימצאו את ההזדמנויות המעניינות והטובות יותר בתחום ההייטק דווקא באסטרטגיות לטווח הארוך.   באווירה זו של שינויים רגולטוריים ושינויים בשיטות המיסוי בארץ, תזדקק להכוונה ממומחים בייעוץ ולווי משפטי, ולסיוע בבניית אסטרטגיית ההשקעות שלך. אנחנו בברנע ושות' יכולים לעזור לך לנווט את המסלולים החדשים לצמיחה בארץ. פנה אלינו היום לשמוע איך נוכל לעזור לך ולעסקים שלך.   Source: barlaw.co.il
עו"ד דותן ברוך
מובילות של ישראל ב- IoT
9 באוגוסט, 2016 / מאת ברנע
בעשור האחרון, המונח IoT - ר"ת של the Internet of Things או במינוח העברי הלא ממש סקסי 'מרשתת הדברים' – הפך למונח היי-טק פופולרי. וכמו שקורה פעמים רבות עם ביטויים כאלה, השימוש בו נעשה אופנתי במיוחד, גם אם לא תמיד מבינים בדיוק מה פירושו. אבל IoT הוא לא עוד דוגמא לטרמינולוגיה אופנתית חסרת משמעות. תחום ה-IoT כבר הספיק להתפשט בשוק הצרכנות, ויש בו שפע של הזדמנויות צמיחה. ענף ההיי-טק המתוחכם בישראל מציע כר פורה להמשך הרחבת ההשקעות והפיתוח של תחום ה-IoT.   אז מה זה IoT? כהסבר פשוט, IoT הוא בעצם חפצים פיזיים או "דברים" בהם משובצים אמצעים שונים המאפשרים תקשורת, איסוף, עיבוד ושיתוף נתונים. דוגמאות של IoT כוללות, בין השאר, Fitbit (מכשירים לבישים, כמו שעונים לניטור מדדים גופניים ומדדי כושר) ומערכות אבטחה ושליטה לבית.    כיום, כמעט 80% משוק זה נשלט על ידי תוכנות ואפליקציות. כלומר, יש מקום לפרוץ את השוק בשנים הבאות עם חומרה ופלטפורמות, במיוחד בתחומים כמו בריאות, מכשירים אלקטרוניים ביתיים ואבטחה.   הפריצה של ישראל בתחום טכנולוגית ה- IoT המשך הפיתוח של טכנולוגית ה-IoT מתמקד בדרכים נוספות לחבר אותנו לעולם בו אנו חיים. המגמות בתחום זה חייבות למצוא איזון בין הרצון של אנשים לשמור על פרטיותם לבין רצונם להיות מקושרים עוד יותר עם העולם. וכך, הטכנולוגיה אכן פותחת דלתות, אבל היא גם נדרשת למנוע את פתיחת אותן הדלתות על-ידי כל גורם אחר מלבד מי שהמידע הרלוונטי ממוען עבורם.   שנים רבות מובילה ישראל הן בתחום הכללי של הטכנולוגיה, והן בחדשנות בתחום אבטחת פעילויות מקוונות. חברות סטארט-אפ מקומיות ומשקיעים זרים מודעים היטב לדרישותיה הקפדניות של ישראל לאבטחה ברמה הלאומית ולהשקעותיה העצומות בהכשרת הדור הצעיר לתחום פיתוח טכנולוגיה (וגם בהתחשב בנטייה הטבעית של יזמים ישראלים לחפש את הדבר הגדול הבא) – ורואים כל אלה כיתרונות מובהקים המצדיקים בחירה בישראל כזירה הגיונית לצמיחה נבונה.   למשקיעים המעוניינים להפיק תועלת מרמת התחכום שמציעה ישראל בפיתוח תחום ה-IoT, דרושים ידע וניסיון במערכות הרגולטוריות והמשפטיות של ישראל בכדי לנצל את מלוא הפוטנציאל לעשיית עסקים בארץ. אתם מוזמנים ליצור קשר עם ברנע ושות' כדי לשמוע איך נוכל להעניק לכם סיוע בבניית אסטרטגית פיתוח IoT ובכניסתכם לפעילות בישראל.
עורך דין מיקי ברנע
המונח פינטק (טכנולוגיה-פיננסית), מייצג פעילות של חדשנות טכנולוגית בעולם הפיננסים. חברות הפינטק מאפשרות לספק ולשפר שירותים פיננסיים, באמצעות אפליקציות, פיתוחים אנליטיים מתקדמים ופתרונות פיננסיים מקוונים.  תחום הפינטק הוא בין התחומים הצומחים והמבטיחים בעולם היזמות ולכן כדאי להבין את המעמד שקנה לו הפינטק בכלכלה העולמית.   1. כולם משתמשים בפינטק אין ספק שחברות הפינטק יצרו מהפכה בכל הנוגע לדרך שבה אנשים כיום לווים ומלווים כסף, משלמים עבור מוצרים, רוכשים מטבע חוץ ומעבירים מזומנים. בשנת 2014 סך ההשקעות בחברות פינטק עמד על היקף של 12.2 מיליארד דולר. (מתוך גלובס) ולפי CB Insights, בשנת 2015 ההשקעות עמדו על 19 מיליארד דולר.  בנוסף לבנקים ולחברות האשראי המשקיעים בפיתוח טכנולוגיות פיננסיות שונות, חברות מכל הסוגים נשענות על אפליקציות פיננסיות. ניתן לראות חברות משלל תעשיות, המחפשות שיטות טובות יותר ויעילות יותר לגבות הכנסות ולבצע תשלומים. מרבית אותן פעולות מבוצעות כיום באופן אלקטרוני באמצעות טכנולוגיית ענן, סמארטפונים, טאבלטים ופתרונות חומרה באתר הלקוח.   2. האתגר הרגולטורי תחום הפינטק פועל בענפים הכפופים לרגולציה כבדה, ולפיכך הינו התחום המפוקח ביותר מכל תחום אחר העוסק בפיתוח טכנולוגיה. כתוצאה מכך, כאשר משיקים פתרונות ומוצרי פינטק, חייבים להתמודד עם האתגרים הרגולטוריים הייחודים לענף זה.  עד היום כללי הרגולציה בתחום הפיננסים התמקדו בגופים כגון בנקים וחברות אשראי. כיום, כאשר יש חברות הזנק רבות בתחום זה, בתחילת דרכן, נראה כי הדרישות הרגולטוריות ממוסדות פיננסים גדולים ומחברות הזנק לא יכולים להיות זהים. על הרגולטור ונהלי האסדרה לא להתמקד רק בחברות בעלות היקף פעילות מסוים אלא להתאים את כללי הרגולציה גם לחברות בהיקפים קטנים ובשלבים מוקדמים יותר.  כך למעשה, החוקים והכללים המסדירים את פעילות חברות ומפתחי פינטק נמצאים במצב של שינוי מתמיד. לכן, חשוב מאוד להיערך מראש להתמודדות עם שינויים רגולטוריים העשויים לחול תוך כדי פיתוח המוצר. על כן, יש לשקול ולפתור את האתגרים המשפטיים עוד בתחילת הדרך, כחלק מהגדרת המוצר, ולא לחכות לשלב מאוחר יותר בפיתוח, או לשלב המסוכן עוד יותר - אחרי השקת המוצר בשוק.   3. מעמדה המוביל של ישראל כמו בתחומי טכנולוגיה אחרים, גם בתחום הפינטק נחשבת ישראל כמעצמה עולמית ולה מעמד של מובילה בפיתוח והשקת פתרונות ומוצרי פינטק. אך מעבר לחידוש הטכנולוגי, חברות פינטק נדרשות לקחת בחשבון אפשרות לאיומי סייבר במגזר הפיננסי. לתעשיית אבטחת הסייבר של ישראל מוניטין רב בכל העולם. הידע המקומי והנגישות לכלים וחידושים בנושאי אבטחת הסייבר בארץ מחזקים ומשלימים את קהילת הפינטק הצומחת. בזכות המומחיות הטכנולוגית הזמינה בארץ, ישראל מהווה כר נרחב לפיתוח חברות ומשאבי פינטק. רק ברבעון הראשון של 2016, גייסו חברות סטארט-אפ ישראליות מעל מיליארד דולר, כשחלק נכבד מן הרווח הזה שייך לחברות הפינטק. כאשר הביקוש העולמי עבור פתרונות טכנולוגיים פיננסים לא מראים סימני דעיכה בעתיד הקרוב, ההנחה היא שישראל תמשיך להיות גורם חשוב בתעשייה זו.   אם ברצונך לפעול בתחום זה, נשמח לעמוד לרשותך ולסייע לך לצמוח בביטחון ובמהירות.   Source: barlaw.co.il
עו"ד יובל לזי
הקמת סטארט-אפ מתחילה עם רעיון מעולה - זה יכול להיות מוצר או דרך טובה יותר לבצע משהו. אפשר להמשיל את הרעיון הזה לשתילת זרעים אשר מהם תצמח חברתך כאשר הזריעה הינה רק הצעד הראשון. ההתקדמות מהקמת החברה להפעלתה כמנכ"ל, מצריכה עבודה זהירה וקפדנית בכמה מישורים בו זמנית. לעיתים קרובות אופן המעבר שלך לעמדת הקברניט הוא שעושה את ההבדל בין הצלחת חברתך לבין כישלונה.   ניהול משקיעים המשקיעים שלך סיפקו חלק מההון הנדרש לך כדי להקים את העסק. כעת הם הבעלים של חברתך ובעלי עניין בביצועים שלך. בהתאם לכך, אתה צריך לנהל את ציפיותיהם ממך, תוך כדי התפתחותך. תתקשר איתם באופן שוטף כדי ליידע אותם לגבי הדברים שאתה עושה ומדוע אתה עושה אותם, ושאל אותם שאלות. הם השקיעו ברעיון שלך מפני שהם שותפים לחזונך להצלחת החברה, והם יעריכו את ההזדמנות שאתה נותן להם לתת כתף, וכך תשמור על התעניינותם ומעורבותם בהשקעתם.   ניהול הדירקטוריון דירקטוריון החברה עלול להערים מכשולים, רק משום שאינכם רואים את הדברים עין בעין. כדאי לזכור כי ברקע של חילוקי הדעות שמתעוררים לעיתים, ישנן כוונות טובות מצד כל המעורבים להצלחת החברה. כדי להשיג הרמוניה ועבודה חלקה, רצוי מאוד ליידע את הדירקטוריון באופן שוטף, גם מעבר לדיווחים במהלך ישיבות דירקטוריון. תעבוד איתם ותחליטו ביחד אילו דיווחים הם רוצים וצריכים לקבל. חשוב להכין ולהפיץ מראש את סדר היום לפני כל ישיבת דירקטוריון כדי שכולם יהיו מודעים לנושאים שעל הפרק וכדי לתת זמן להתכונן לדיונים. כך, ישיבות הדירקטוריון תהינה ענייניות ויעילות יותר.   ייעוץ מס ופיננסי אף אחד לא אוהב לשלם מסים וזה נכון גם לגבי חברות. הוגן וסביר לשלם את מה שחייבים, אבל מהלך פיננסי שגוי עלול להניע אותך לעבר השלכות מיסוי לא רצויות. אחריותו של המנכ"ל היא למקסם רווחים, ואין הפסד גדול יותר מתשלום מס מיותר עקב טעות במבנה או בניהול. לכן רצוי מאוד להתייעץ עם יועצי מס בינלאומיים ועם רואי החשבון שלך כדי לתכנן את מבנה ההחזקות של חברתך בחברות הבנות שלה ומבנה אחזקותיך בחברה עצמה, באופן שיבטיח מיקסום הטבות מס, מזעור החשיפות והגדלת התמורה עבורך ועבור בעלי המניות שלך.   שיקולים משפטיים מיד עם הקמת חברתך, תידרש לזהות ולמלא דרישות משפטיות מרובות ולהתגבר על מכשולים משפטיים. חשוב מאוד ליצור את הישות המשפטית הנכונה עבורך ולמלא את כל הדרישות הרגולטוריות, כבר משלב הסכם המייסדים ותקנון ההתאגדות. עניין קריטי נוסף הוא ניסוח מסמכים ברורים וצופים פני עתיד, כי הדברים המוסכמים בתחילת הדרך אינם בהכרח נכונים תוך כדי התפתחויות בחברה בחלוף הזמן.   שוקלים פעילות עסקית בישראל? חשוב לקחת בחשבון את כל הסוגיות המשפטיות המקומיות והבינלאומיות גם יחד. אם יש לך שאלה או אם אתה מעוניין בסיוע כלשהו, תרגיש חופשי ליצור איתי קשר.   Source: barlaw.co.il
עו"ד גל אורן
ישראל: אומה של טכנולוגיה נקייה
16 ביוני, 2016 / מאת גל אורן
במהלך 20 השנים האחרונות השתנה עולמנו באופן ניכר. הדאגה לגבי שינויי האקלים עלתה לסדר היום העולמי, וכך נוצרו הזדמנויות חדשות עבור משקיעים ויזמים בתחום האנרגיה המתחדשת והנקייה. מדינת ישראל כחלק מקידום הטכנולוגיה כנטבח מהותי בהכנסותיה מקדמת טכנולוגיות רבות, לרבות בתחום האנרגיה והמים. כפועל יוצא, ישראל, נחשבת לאחת ממעצמות המים הגדולות בעולם, והטכנולוגיות שפותחו בא ועוד מפותחים בא מהווים חוד החנית בתחום זה. גם בתחום האנרגיה, ישראל, פועלת לקדם טכנולוגיות חדישות בתחום.   עידוד החדשנות ואנרגיה נקייה במסגרת המדיניות הלאומית, פועל משרד משאבי האנרגיה והמים של המדינה לעידוד הפיתוח של מקורות אנרגיה נקיים ומתחדשים, למען שתי מטרות: 1.       מטרה סביבתית - מהלכים אלה יסייעו לישראל להקטין את רמת זיהום האוויר ואת הסכנות הבריאותיות הנובעות ממנו לאזרחיה; 2.       מטרה כלכלית - תמיכה בעסקים מקומיים, המנסים ליצור וליישם טכנולוגיות אנרגיה נקיה חדשות, פועלת לצמצם את התלות הלאומית ביבוא, וגם מגדילה השקעות מצד גורמי חוץ שיכולות לחזק עוד יותר את עתידה הפיננסית של מדינת ישראל.   סיפורי הצלחה על טכנולוגיה נקייה אין ספק שמדינת ישראל כבר מרוויחה מיישום המדיניות. בהתאם למדד החדשנות-     Innovation Index Cleantech לשנת 2014, מדינת ישראל מציעה את ההזדמנויות הטובות ביותר בעולם לפתיחת חברות טכנולוגיה נקייה ולפיתוחן. ממצאי הדוח מציינים בין היתר כי: Ÿ   ישראל ממוקמת במקום הראשון מבין 40 המדינות שסוקרו. Ÿ   בפיתוח החדשנות בטכנולוגיה נקייה, דורגה ישראל הרבה מעל כל המדינות האחרות. Ÿ   ישראל ממחזרת כ- 97% מהשפכים שלה, הרבה מעל הסטנדרטים במדינות האחרות. נתונים אלו, מעמידים את ישראל בראש האומות המובילות בתחום זה, והתעשייה המקומית כוללת חברות בשלבי פיתוח שונים, קהילת משקיעים ענפה ומרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות, ועל אף שלאחרונה הפכה ישראל לסוג של מעצמה בתחום הגז,  ישראל כבר מייצרת מעל 2% מסך צריכת החשמל שלה ממקורות אנרגיה מתחדשים, ועתידה להמשיך ולהגדיל את הייצור עם יעד של 20% מסך הצריכה כאשר חלקו נסמך גם על חדשנות טכנולוגית וממאמצי הפיתוח שישראל מקווה להשיג על מנת ליעל את הייצור. עם זאת, אני מאמין, שמדינת ישראל יכולה וצריכה לממש יותר את הפוטנציאל הרב שעוד יש לה, כדי להפוך למעצמה בתחום, ולקדם פרוייקטים נוספים בתחום הטכנולוגיה הנקייה. בשביל זה היא צריכה להסיר חסמים, לא לערב פוליטיקה ולהבין שלא מה שעולה יותר, בהכרח יקר יותר.   אם את/ה מעונין/ת בהזדמנויות להשקיע בתחום האנרגיה הנקייה, אתה זקוק לנציגים מומחים במערכות המשפטיות והרגולטוריות בארץ ובשוק הבינלאומי. אנחנו בברנע ושות', עומדים לשירותך לסייע לך לקחת חלק בחדשנות הנמרצת בישראל בתחום האנרגיה הנקייה.   Source: barlaw.co.il  
עו"ד יובל לזי
מטבע הדברים, העיסוק בהקמת חברות סטארט-אפ כרוך בלקיחת סיכונים, ועל אחת כמה וכמה כאשר מנסים להתניע סטארט-אפ במגזר הטכנולוגי. סיכונים אלו חוצים הן את מגזר ה-B2C והן את מגזר ה-B2B, ועל אף ההבדלים ברמות הסיכון בין המגזרים, הסיכונים שעומדים בפני חברות הזנק טכנולוגיות הינם רבים ומגוונים. כאשר סיכונים אלו מצטרפים לטעויות פוטנציאליות שנעשות ע"י המייסדים, התוצאה הינה כישלון מוחלט של המיזם.   מי שלא עושה, לא טועה זה טבעי שנגרמות טעויות, אך ישנן מספר טעויות קריטיות אשר אחראיות לחלק הארי של מיזמי הסטארט-אפ הכושלים. רוב טעויות המייסדים הן טעויות המשותפות לכל חברות הסטארט-אפ בכל העולם.    להלן רשימת 10 הטעויות הנפוצות שמייסדים עושים מתוך חוסר ידיעה או חוסר תכנון לקוי:  כשל בבחירת מייסדים שותפים נכונים: כאשר לא מתחברים לאנשים אמינים ובעלי מכלול של מיומנויות רלוונטיות. כשל בהבנת המגמות הנוכחיות: אי-יכולת לתרגם דרישות שוק עתידיות להמצאת מוצר/שירות הניתן ליישום מבחינת תפעול או שיווק. כשל בהגדרת מטרות ברורות: כאשר לא מגדירים מטרות באופן ברור, ולא קובעים איך ומתי להשיג אותן. כשל בזיהוי לחצים חיצוניים שאינם קשורים ישירות למיזם: לדוגמה, שיתוף פעולה עם שותפים אשר יש להם תחומי עיסוק אחרים ואין להם את היכולת לתרום במידה הנדרשת. כשל בזיהוי הלקוח: כשיש חוסר דיוק בהגדרת צרכן היעד או צרכיו. כשל ביישום האסטרטגיה השיווקית הנכונה: אי-הצבת מטרות שיווקיות בצירוף הכלים למדידתן, בכדי לבחון את אפקטיביות האסטרטגיה הנבחרת. כשל בעריכת הסכם מייסדים: כאשר לא מנסחים הסכם מייסדים ברור, הקובע מראש את חלוקת התפקידים ותחומי האחריות של המייסדים. ביסוס המיזם על מיקור חוץ של רכיב עיקרי: אם הצוות שלך תלוי במיקור חוץ של רכיבים עיקריים במוצר, יורדים סיכוייך לגייס משקיעים. קיצורי דרך שמתעלמים ממגבלות התפתחות מיזם: כאשר מנסים להריץ את העסק קדימה מהר מדי. אי-נכונות להריץ את העסק באופן עצמאי מבחינה פיננסית: אם מייסד לא מוכן לקחת על עצמו שום סיכון פיננסי, לעיתים זה עלול להקשות על השגת הכסף למימון הראשוני.   מן הסתם, ישנן עוד טעויות רבות שמייסדים עושים אשר תורמות לקריסת חברות הסטארט-אפ, ועל אף שהטעויות שהזכרנו יכולות להישמע מובנות מאליהן, הן עדיין הטעויות הנפוצות ביותר. כדי לתת לחברת הסטארט אפ שלך סיכוי להצלחה, עליך להימנע מטעויות אלו. אחת הדרכים המועילות ביותר כדי להימנע מן המלכודות בדרך הינה להעסיק או לעבוד ביחד עם מקצוענים, המבינים מה מצוי על כף המאזניים וכיצד לספק פתרונות לסוגיות שתוארו לעיל.
Adv. Dreyfuss Ariella
ישראל היה ארץ שופעת רעיונות ויוזמות טכנולוגיות. אם יש לך כסף זמין ואתה מעוניין להיות חלק מהתעשייה הזו, השקעת seed money (כסף לזריעה) היא דרך אחת להשתתף בזירה זו. מספר דגשים שיעזרו לך לוודא כי ההשקעה שלך מבוצעת בצורה הטובה ביותר   (1)   חברת המטרה. בחר חברת סטארט-אפ בתחום שאתה מכיר היטב, אשר יעזור לך להעריך את סיכויי ההצלחה שלה. זכור כי מייסדים יכולים להיות בררנים, ומעדיפים אנג'לים אשר מסוגלים להביא לשולחן יותר מרק כסף  – המייסדים מחפשים גם קשרים, ערוצי הפצה, מומחיות ועוד. (2)   מצגת עסקית למשקיעים. תבקש שהחברה תציג בפניך מצגת עסקית למשקיעים ותבדוק שהיא עונה על השאלות הבאות לשביעות רצונך: מה הצורך בשוק? איך ממלא המוצר המוצע את הצורך הזה? מה עושות חברות מתחרות? האם המוצר המוצע טוב יותר, ואם כן, באיזה אופן? מה המודל העסקי והתקציב המוצעים? (3)   מזכר הבנות. זהו מסמך שאמור להיות בלתי מחייב אך קובע את התנאים העיקריים בעסקה. על מזכר ההבנות חותמים עוד לפני ביצוע בדיקת הנאותות העיקרית, וזאת כדי לוודא שכולם מסכימים על הדברים העיקריים מלכתחילה כדי להימנע מבזבוז זמן ומשאבים.   כאשר עורכים מזכר ההבנות, כדאי לשקול:   א.    סכום חד-פעמי לעומת סכומים לשיעורין. אתה לא חייב לתת בבת אחת את כל סכום הכסף. כדאי להתנות את השקעתך בהשגת מספר אבני דרך בפעילות החברה. ב.    הון לעומת הלוואה המירה. לא צריך להתחייב כעת. אפשר להשקיע בדרך של הלוואה המירה. הלוואה המירה עשוייה להוריד את רמת הסיכון שכן (1) אתה יכול להעמיד את ההלוואה לפירעון במידה ואינך מרוצה עם ביצועי החברה; או (2) אתה יכול להמיר את ההלוואה להון מניות בסבב הגיוס הבא, לפי אותם תנאים כמו בסבב הגיוס ובהנחה. ג.    הערכת שווי חברה. בשלב זה, כמעט תמיד השווי של חברת סטארט-אפ יהיה הערכה סובייקטיבית. המייסדים לא רוצים שהשווי יהיה נמוך מדי, כי הם לא רוצים לחלוק יותר מדי מהעוגה. מנגד, אתה לא רוצה שהשווי יהיה גבוה מדי, שכן (1) אתה רוצה חלק יפה של העוגה; ו- (2) אתה לא מעוניין לראות בעתיד down round (ירידה בהערכת השווי של החברה) מפני שזה יגרום לדילול החזקותיך ואולי גם ירתיע משקיעים עתידיים לאור הפגיעה בתדמית החברה. ד.    הגנה בפני דילול. מנגנון של פיצוי מלא (full ratchet) או מנגנון המבוסס על נוסחת ממוצע משוקלל (weighted average) (על בסיס רחב או צר), הינם מנגנונים הפועלים להגן על שיעור ההחזקות שלך במקרה של down round, או לפחות פועלים למתן את הדילול. ה.    תוכנית אופציות לעובדים. אתה רוצה שלחברת המטרה תהיה תוכנית אופציות ופול של האופציות. אתה רוצה שהחברה תתמרץ את העובדים ותמשוך אליה את העובדים הכשרוניים ביותר. מנגד אתה לא רוצה שהפול ייווצר על חשבונך (כלומר, על-ידי דילול החזקותיך). לכן, תבקש מהחברה להקצות עתודה של אופציות עוד לפני שאתה משקיע. ו.     דירקטוריון. האם אתה מעונין להיות חבר בדירקטוריון, להיות משקיף, או לקבל זכויות למידע? זכור, לחברי דירקטוריון יש חובות ולא רק זכויות. אם אתה חבר בדירקטוריון, חשוב לוודא שהחברה תשפה אותך בגין פעולותיך כדירקטור ותרכוש פוליסת ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה בסכום מתאים לפעילויות. ז.    תנאים כלליים. רוב האנג'לים הם בעלי מניות מיעוט, לכן רצוי להכניס הוראות מגבילות אשר מונעות ביצוע פעולות מסוימות על-ידי החברה ללא הסכמתך – לדוגמא: שינוי תחום העיסוק על החברה או מכירת קניין רוחני. מאחר ואתה לוקח על עצמך סיכון גבוה בשלב זה, אתה רוצה להבטיח לעצמך תשואה גבוהה, ותוכל לבקש עדיפות בעת חלוקת דיבידנדים וקדימות בעת פירוק. מנגד תזכור שהתנאים שלך מהווים תקדים בעת סבב הגיוס הבא והמייסדים יירתעו מוויתורים גדולים מדי. ח.    מייסדים. שיקול אחד בהחלטתך להשקיע בחברת סטארט-אפ יתבסס כמובן על זהות המייסדים, ולכן רצוי לוודא שהם יישארו בחברה בעתיד הנראה לעין. תבקש התחייבות מהמייסדים לפיה הם מסכימים לא למכור את החזקותיהם בחברה במשך תקופה מוגדרת. תדרוש זכות tag along במכירה, כך שאם עולה הזדמנות אקזיט אטרקטיבית למייסדים, אתה יכול להצטרף אליהם ולהרוויח גם כן. החשוב מכל, תוודא שהמייסדים מסורים לחברה ופועלים בה נמרצות במשרה מלאה ולא מדובר בתחביב עבורם. עוד תנאי שאתה יכול להציב הוא שבמידה והמייסדים מסיימים את עבודתם בחברה תוך תקופה מסוימת, תהיה לחברה את הזכות לקנות בחזרה את מניותיהם. ט.    בלעדיות (no shop). על אף האופי הבלתי מחייב של מזכר ההבנות, המייסדים והחברה צריכים להתחייב שלא לנהל משא ומתן עם מלאכים פוטנציאליים אחרים במשך תקופה מסוימת, כדי להעניק לך מספיק זמן לערוך את בדיקת הנאותות ועל מנת לנהל משא ומתן על הסכמי השקעות הסופיים בלי תחרות. (4)   בדיקת נאותות. בשלב זה של סטארט-אפ, יתכן ואין הרבה מה לבדוק, אבל עריכת בדיקות נאותות (משפטי, פיננסי ומסחרי) יעמיד אותך במצב טוב יותר כדי להעריך את סיכויי ההצלחה של הסטארט-אפ. האם אכן יש שוק משמעותי עבור המוצר? האם לחברה בעלות על הקניין הרוחני? אילו חובות יש לחברה?   זכור: השקעה בחברת סטארט אפ זו תחילתה של מערכת יחסים, ולא מעבר לאקזיט. אף אחד לא אוהב שתלטנים והמייסדים יגנו על ה"בייבי" שלהם והם עלולים לברוח אם אתה דורש יותר מדי. תפסע בזהירות ותגן על השקעותיך.
עורך דין סיימון ג'אפה
כדי להקים סטארט אפ מצליח צריך רעיון מבריק וחזון. אחרי שגיבשתם את הרעיון  ולפני הקמת העסק, ישנם מספר שלבים מקדימים שרצוי  לסדר מראש, שמטרתם להגן על היזמים ועל החברה. לכן, לפני הקמת הסטארט אפ, חשוב לעבור על ההליכים המשפטיים המקדימים הבאים:   יצירת ישות משפטית כשמקימים עסק, כדאי ליצור עבורו ישות משפטית נפרדת, בדרך כלל תאגיד או חברה בערבון מוגבל. כדאי להגדיר את מיקום העסק ולבצע את כל הפעולות הנדרשות על מנת לפעול באופן חוקי בכל הטריטוריות בהן אתה מתכוון לפעול. חשוב מאוד גם לדאוג שנכסי החברה מופרדים מהנכסים האישיים שלך. לשם כך, צריך לפתוח חשבונות עבור החברה, לארגן ניהול ספרים נפרדים ולהגיש לרשויות הרלוונטיות את כל הניירת הכרוכה בפתיחת עסק. כל אלה חשובים על מנת למנוע מצב שבו צד ג' תובע תשלום מהנכסים האישיים שלך במהלך תביעה נגד חברתך.   הסכמים וחוזים מלבד פעולות התגוננות מפני סיכונים חיצוניים, עלולים להתעורר במהלך הדרך חילוקי דעות בין היזמים בדבר עתיד החברה/ סוגי השקעה ועוד. לכן, חשוב לעלות על הכתב את כל הסיכומים בינך לבין שאר השותפים והמשקיעים ולכלול בהם אלה את כל אשר סוכם ביניכם. בנוסף, חשוב שייקבעו בהסכמים אלה הסדרים בעניין הקניית זכויות, על מנת למנוע מצב שבו אחד מבעלי העניין מבצע יציאה מוקדמת ולוקח איתו את חלקו בזכויות הבעלות. בהקשר זה, גם חשוב לקבוע כללים בנושא הכנסת שותפים חדשים או חילופיים.   בנוסף לכל הפעולות הנדרשות כשמקימים עסק, על חברות הסטארט אפ להיערך מראש גם להליך סיום הפעילות. חשוב שתתכננו: באיזה מצבים ולפי איזה קריטריונים אתם מוכנים למכור את העסק? מה יקרה אם בשלב מסוים אחד השותפים מחליט לעזוב או לסגור את העסק? רצוי  להסדיר מראש את הדרך בה השותפים יממשו את השקעותיהם.   הגנת רכוש רוחני וזכויות קניין רוחני הקניין הרוחני של חברתכם, הינה נכס חשוב שבזכותו תוכלו בין השאר לקבל מימון ולגייס כספים לחברה. לכן, ההכרה בחשיבות הקניין הרוחני מחייבת את היזמים לגבש אסטרטגיית קניין רוחני - בדרך של רישום פטנטים, סימני מסחר ו/או זכויות יוצרים, וזאת, על מנת לדאוג שאף אחד אחר לא יוכל לגנוב את הרעיון שלכם ולרוץ איתו קדימה לפני שאתה מוכנים ומסוגלים לבנות את העסק שלכם.   מילוי דרישות החוק לבסוף, חשוב מאוד להבין את החוקים והרגולציה החלים על פעילותכם. צריך לקחת בחשבון שבמידה ואתם מפרים חוקים או תקנות בנושאי ניירות ערך, מסים או חוק החברות, אתם עלולים לאבד את העסק ואף יותר מזה.
השחקנים העולמיים המובילים בתחום ביטחון הסייבר כוללים את ארצות הברית, סין ורוסיה. אולם, לא רבים יודעים שהתעשייה הישראלית היא השנייה בגודלה בעולם אחרי ארצות הברית בתחום הסייבר, עם יותר מ-400 חברות סייבר פעילות.   תעשיית ההייטק הישראלית המפותחת, שייצרה אקו-סיסטם הכולל חברות בשלבי פיתוח שונים, קהילת משקיעים ענפה ומרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות, הביאה לכך שישראל נהנית ממעמד מוביל בעולם בתחום החדשנות הטכנולוגית וזכתה לשם "אומת הסטארט אפ". כינוי זה ניתן בשנת 2009, בעקבות הוצאתו לאור של ספר באותו שם מאת שאול זינגר ודן סינור.   שירות והכשרה אין ספק שהשירות הצבאי תורם רבות ליזמות בישראל. היכולת לעבוד בצוות, המשימתיות והיצירתיות הנדרשים בתפקידים רבים מעניקים לישראלים את התכונות הנדרשות להצלחה בהקמת מיזמים. תהליך הגיוס לשירות החובה הצבאי כולל מיון איכותי של כוח האדם. מתוך המועמדים לגיוס בוחר חיל המודיעין את הטובים ביותר, אשר מקבלים הכשרה ייחודית ומשרתים ביחידות המודיעין המובחרות השונות. המעבר בסיום השירות הצבאי לשוק הייזמות האזרחי היא חלק מייסודות הצלחת אומת הסטרט-אפ. כפועל יוצא, החשיפה לחדשנות ולטכנולוגיות הייחודיות הביאו לכך שרבים ממצטייני חיל המודיעין נהפכו לשחקנים החשובים ביותר בתחום ביטחון הסייבר ומועסקים על ידי הממשלה או עבור חברות פרטיות.   חדשנות מתוך צורך התמקדותה של ישראל בתחום ביטחון הסייבר היא לא מקרית. עקב מיקומה הייחודי סביב מדינות עוינות, על מדינת ישראל לעמוד דרוכה אל מול איומים תמידיים של התקפות צבאיות והתקפות סייבר, ולהיות צעד אחד לפני המאיימים להשמיד אותה. זה הוביל את מדינת ישראל לאין ספור הצלחות בתחום הבטחוני: פרוייקט החץ, כיפת ברזל וטכנולוגיות חדשניות מסווגות רבות.     הגנת מידע – הטרנד העכשווי בעקבות מספר אירועים בולטים לאחרונה של חדירות מוצלחות של האקרים למערכות ממשלתיות ומערכות עסקיות, ברור יותר מתמיד הצורך בחברות אשר יכולות להעניק פתרונות בתחום הסייבר. נתונים שהתפרסמו בגלובס מראים כי ישנם יותר מ-430 מיזמים ישראלים בתחום ביטחון הסייבר, מתוכם, 19 כבר ביצעו הנפקה ראשונית של מניות לציבור. החברה הישראלית הותיקה ביותר בתחום ביטחון הסייבר היא צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ (נסד"ק: CHKP), עם שווי שוק של מעל 15 מיליארד דולר. מאז 1993, התרחבה צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ לפעילות במאות מדינות ולשותפות טכנולוגית עם חברות ענק כמו IBM, Microsoft וכדומה. צ'ק פוינט היא לא החברה הישראלית היחידה בתחום ביטחון הסייבר  שנמצאת בצמיחה;  רוב החברות הישראליות האחרות הפועלות בתחום, כולל סייבר ארק סופטוור אינק (נסד"ק: CYBR) צומחות באופן מרשים. לפי נתונים שפורסמו בדהמרקר בדבר מיזוגים ורכישות בשנת 2015 בתחום הסייבר, חברות סייבר נקנות מהר יותר ובהחזר השקעה גבוה יותר מאשר חברות אחרות. חברות סייבר מצליחות לגייס 44% פחות הון ונרכשות שלוש שנים מהר יותר.   אין ספק כי צרכי הביטחון הייחודיים של מדינת ישראל הן שהובילו לזינוק בפיתוח ובמומחיות בתחום ביטחון הסייבר. העולם ממשיך לדרוש התמקדות אינטנסיבית יותר בתחומים אלה, ומדינת ישראל הינה בתפקיד מובילה עולמית בתחום.   Source: barlaw.co.il
הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: