© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

בלוג  / בנקאות ומימון

עו"ד ענת אבן-חן
שוק התשלומים בעולם צועד לקראת מהפכה. עם זאת, מדינת ישראל נמצאת הרחק מאחור בהשוואה למתרחש בעולם, וקצב אימוץ החדשנות בתחום שירותי התשלום איטי מאוד.
עו"ד נועה הבדלה
הליכי חדלות פרעון הינם חלק אינטגרלי מפעילות עסקית-מסחרית, כאשר יתכן ובמהלך חיי הפעילות העסקית יידרשו אדם או תאגיד לנקוט בהליכים לשם הבראת הפעילות העסקית או אף לעתים להביא לחיסולה. חדלות פרעון משקפת מצב עובדתי שבו חייב (אדם או תאגיד) נקלע לקשיים כלכליים ותזרימיים באופן שאינו מאפשר לו לשלם את חובותיו לנושים במועד. הליכי חדלות הפרעון שואפים להביא לחלוקה הוגנת וראויה של משאבי החייב (אדם או תאגיד) בין נושיו השונים; בהליכי חדלות פרעון עומדים לנגד עיניו של בית המשפט אינטרסים שונים ובכלל זאת, מקסום קופת הנשייה; הבטחת תעסוקה ראויה לעובדים של הפעילות העסקית; צמצום הנטל על הקופה הציבורית; דאגה ללקוחות הפעילות העסקית; דאגה לספקים התלויים בהמשך קיום הפעילות העסקית (במיוחד במקרה של שיקום והבראה); מתן סיוע לבעלי מניות בעסקים קטנים עד בינוניים. כאן המקום לציין, כי קיימים הבדלים בין חייב שהינו אדם פרטי לבין תאגיד (ובכלל זאת חברה). כאשר מדובר באדם פרטי, ישנה חשיבות לשאלה האם ננקטו כנגדו הליכים משפטיים (לרבות הליכי הוצאה לפועל) והאם קיימים חובות נוספים מלבד החובות נשוא ההליכים המשפטיים. כך, כאשר במקרה בו ננקטו נגד החייב מספר הליכי הוצאה לפועל, קיימת לחייב אפשרות להגיע להסדר בדרך של איחוד תיקים ופריסת חובותיו, אך מטבע הדברים, פריסת חובות אלה אינה מסדירה את החובות שאינם במסגרת הליכי הוצאה לפועל. על כן, כאשר מדובר בחייב שהינו אדם פרטי המעוניין להסדיר את כלל חובותיו, יהא עליו לנקוט במשא ומתן מול נושיו, ובהמשך להגיש בקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו בהתאם לתנאים המעוגנים תחת פקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], תש"ם-1980. כאשר המדובר בחברה שנקלעה למצב של חדלות פרעון בשל קשיים כלכליים ותזרימיים קיימות שתי אפשרויות: הקפאת הליכים והבראת חברה  חברה שנקלעה למצב של חדלות פירעון, רשאית לבקש מבית המשפט לאפשר לה הליך של שיקום והבראה בדרך של הכנת תוכנית להבראתה ולפריסת חובותיה (בדרך הקבועה בסעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999). בקשת ההבראה תלווה גם בבקשה להקפאת הליכים, שמטרתה למנוע מהנושים לנקוט בהליכים משפטיים נגד החברה, ואף להקפיא כל הליך משפטי שננקט נגדה עד למועד הגשת הבקשה, ובכך ליתן לחברה שהות לצורך יישום תוכנית ההבראה. בית המשפט יורה על צו הקפאת ההליכים רק עם שוכנע כי קיים סיכוי סביר להבראת החברה וליישום תוכנית ההבראה, כאשר צו זה יהא מוגבל לפרק זמן שנע בין שבועות בודדים ועד תשעה חודשים. בית המשפט אף מוסמך למנות נאמן או מנהל מיוחד שיפקח על יישום תוכנית ההבראה בחברה בתקופת הקפאת ההליכים, כאשר סמכויותיו של הנאמן מוגדרות על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות שהביאו לחדלות הפרעון אליו נקלעה החברה, וכוללות לעתים, ניהול שוטף של החברה בתקופת הקפאת ההליכים, ויתור על חוזים מכבידים, במידת הצורך וכן עריכת חקירה באשר לנסיבות שהובילו את החברה למצב חדלות הפרעון.   פירוק החברה  קיימים מקרים בהם חברה נקלעה לחדלות פרעון, אך אין אפשרות להביא להבראתה או לשיקומה, או לחלופין אין עוד הצדקה כלכלית בהמשך הפעלתה. במקרים המדובר בחברה חדלת פירעון שאין אפשרות או הצדקה להביא להבראתה, צדדים בעלי עניין, ובכלל זאת נושים ובעלי מניות, רשאים לפתוח כנגדה בהליכי פירוק. הליך הפירוק הינו הליך משפטי המביא הלכה למעשה לידי חיסול האישיות המשפטית של החברה, תחילה על ידי ריקון החברה מכל תוכן כלכלי ולאחר מכן חיסול אישיותה המשפטית המאגדת. חוק החברות מכיר בשלושה סוגים של הליכי פירוק: פירוק מרצון; פירוק מרצון בפיקוח בית משפט; או פירוק (כפוי) על ידי בית משפט. הכספים המתקבלים עקב מימוש נכסיה של החברה ישמשו תחילה לפירעון החובות לנושיה, בהתאם לסדרי הנשייה הקבועים בדין ובהתאם לתביעות חוב שיגישו הנושים. ככל שנותר עודף כספים בתום הפירעון לכל הנושים, יחולק עודף זה לבעלי המניות ומשקיעי ההון העצמי בחברה. Source: barlaw.co.il
הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: