אין זה סוד שאנו חיים בעולם שתוכנן בעיקר עבור גברים. אחת הדוגמאות האחרונות לכך הייתה כאשר נאס"א (סוכנות החלל של ארצות הברית) ביטלה את הליכת החלל הכלל-נשית הראשונה אי-פעם (בשל מחסור בחליפת חלל נוספת בגודל מתאים לאסטרונאוטית השנייה). עם זאת ולמרבה המזל, ניתן לראות ניצנים של שינוי בהובלת קבוצה מצומצמת של אנשים. אותה קבוצה מורכבת מיזמים ומשקיעים המתמקדים בתחום הפמטק (Femtech) – תחום של מחקר ופיתוח מוצרים ושירותים טכנולוגיים המיועדים לטיפול בבריאות האישה. אך עדיין, הפמטק נמצא בתחילת דרכו, וחברות הפועלות בתחום עדיין מתקשות לגייס מימון.
The Money Man
כל חברת סטארט-אפ יודעת שבפיץ' למשקיעים צריך לתאר תחילה את הבעיה, הצורך, ולאחר-מכן להציג את הפתרון. טיפ הזהב לכל מציג הוא להמתין לקבלת הינד הראש. אותו הנהון ראשוני מהמשקיע הפוטנציאלי, המסמן כי הוא מזדהה באופן אישי עם הבעיה. שהוא באמת הבין אותה. ורק לאחר-מכן להמשיך לתיאור המוצר. הבעיה היא כי מרבית המשקיעים הם גברים, המזדהים פחות עם הצורך ולכן פחות נוטים להשקיע בחברות פמטק. יזמי פמטק, אם כך, נמצאים בעמדת נחיתות מהותית.
עצם נושא הפמטק – הכולל בין השאר את נושא בריאות האישה, ווסת, פוריות, הנקה וגיל המעבר – נתפס עדיין כטאבו. הנושא יכול לגרום אפילו למשקיעים הגברים בעלי הכוונה הטובה ביותר, להתפתל בחוסר נוחות בכיסאותיהם, ולהימנע מלשאול שאלות נוספות. מהצד השני, ניתן לדמיין שהצגה של מכשיר וסתי לחדר מלא בטסטוסטרון עלולה להיות מביכה לא פחות.
ליסה גואלטיארי (Lisa Gualtieri), מייסדת חברת RecycleHealth, תיארה בצורה מושלמת את חוסר ההבנה המשוועת של צרכי נשים, כשצייצה:
גבר: "אני לא מבין למה מישהו צריך צמיד פיטביט, כשלסמארטפונים יש יכולת מעקב אחר פעילות."
אישה: "ברוב בגדי הנשים אין כיסים."
במצב שבו נשים מהוות רק כ-6% מכלל מקבלי ההחלטות בקרנות הון סיכון בארה"ב, אין זה מפתיע שקשה להשיג מימון עבור פתרונות המיועדים לענייני נשים.
הבשורה הטובה היא שלאט לאט המגמה משתנה. בשלוש שנים האחרונות, הושקעו בטכנולוגיות המתמקדות בבריאות האישה סכום המוערך בכמיליארד דולר. לפי נתוני חברת מחקר ההון סיכון Pitchbook, תחום הפמטק גייס כ-650 מיליון דולר מקרנות הון סיכון בשנה שעבר. השנה הסכום עד כה עומד על 241 מיליון דולר. אנו עדים גם להקמת קרנות הון סיכון חלוצות בתחום הפמטק – Astarte Ventures, קרן הון הסיכון הראשונה המוקדשת בלעדית לתחום בריאות האשה והילד, וקרן הפמטק Portfolia.
נשים יזמיות
משקיעים ומייסדים נוטים למקד את תשומת לבם בבעיות שהם מזדהים עימן באופן אישי ושחוו בעצמם. טניה בולר, מנכ"לית Elvie, פיתחה מכשיר שעוזר לנשים לבצע תרגילי קגל לחיזוק שרירי רצפת האגן עם משוב ביולוגי בזמן אמת. לדבריה, על אף שצברה 15 שנות ניסיון בתחום בריאות האישה, רק כאשר היא עצמה נכנסה להריון, היא הבינה שאין מענה לבעיות רבות בתחום. במילים אחרות, ייתכן שניסיון בלבד בתחום הבריאות אינו מספיק כדי להצמיח את תחום הפמטק – והחוויה האישית היא הכוח המניע החשוב ביותר.
המסקנה המתבקשת היא שאם אנו רוצים להוביל שיפור בבריאות של כ-50% מהאוכלוסייה הגלובלית, עלינו לתמוך ביזמות נשית. קיימים מקרים יוצאי דופן, כמו אפליקציית Glow, מערכת דיגיטלית לניטור חלון הפוריות שפותחה על-ידי אחד ממייסדי PayPal, מקס לבצ'ין. וכמובן, שאסור לנו להגביל יזמות נשים לתחום הפמטק.
בישראל, נשים מובילות רק כ-8% מחברות הסטארט-אפ, ובמהלך 2017 -2018, רק כ-10% מהבקשות שהוגשו למסלול תנופה, תכנית התמריצים לחברות הזנק בשלבים מוקדמים של רשות החדשנות, הוגשו על-ידי נשים. נתונים מהתקופה האחרונה מראים גם כי רק כ-10% מהמימון שהוענק על-ידי משקיעים באיחוד האירופי למיזמים, ניתן למיזמים שבראשם עומדת אישה. נתון זה אינו מציג תמונה חיובית.
בישראל ניתן למצוא מאיצים, חממות ותוכניות חונכות שונות (she codes, Women Who Tech, SheStarts, ועוד) שפונים לקדם ייצוג של נשים בתחום הטכנולוגיה. רשות החדשנות הישראלית משיקה תכנית תמריצים המיועדת למיזמי סטארט-אפ בהובלת נשים, אשר תעניק מענקי מו"פ של עד כ-75% מהוצאות מימון המו"פ של מיזם בשנתו הראשונה (עד לתקרה של כ-2.5 מיליון ש"ח), ועד כ-70% מהוצאות מימון המו"פ של המיזם בשנתו השנייה (עד לתקרה של כ-4.5 מיליון ש"ח).
בנוסף, החלו התפתחויות ישירות בתחום הפמטק. מבחינה גלובלית עם הקמת ארגון Femtech Collective, המונה מעל 500 יוצרים, משקיעים ומקצוענים בתחום ומבחינה מקומית, ועם הקמת Eve, מרכז הפמטק שהוקם לקידום התחום בישראל.
הסביבה המשפטית
מכיוון שתחום הפמטק הוא בפועל תת-מגזר של תחום המדטק (טכנולוגיה רפואית)- אותם אתגרים עומדים בפניהם. מהבחינה המשפטית היזמים נדרשים לרישיונות והיתרים, אישורי מוצרים, עמידה בתקנות הגנת המידע והגנת הפרטיות, ציות לרגולציית HIPAA (חקיקה אמריקאית הקובעת צורה אחידה לניהול, שמירה והעברה של מידע רפואי), החזרי תשלומי ביטוח ועוד. מדובר בתחום שלא קל לנווט בו בכלל.
ועדיין, ניתן לראות פעולות חלוציות בתחום. אפליקציית הסלולר The Natural Cycle, שנועדה למעקב אחר אמצעי מניעה, עשתה היסטוריה כאשר הייתה לאפליקציה הראשונה שקיבלה את אישור ה-CE (התקינה האירופית על ציות לתקני בריאות, ביטחון וסביבה) כמכשיר רפואי בשנת 2017, וכשקיבלה את הכרת ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) ב-2018.
השקת מוצר פמטק איננה משימה קלה. עלינו להוריד את הכובע בפני יזמים (נשים וגברים כאחד) אשר הצליחו לעשות זאת. בהתבסס על התחזיות כי שוק הפמטק צפוי להרקיע לשווי של כ-50 מיליארד דולר עד לשנת 2025, נראה שאל מול האתגרים , ישנן גם שפע של הזדמנויות בענף.
Source: barlaw.co.il