© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

7 נקודות חשובות לפני גיוס של מימון המונים

נקודות חשובות לפני גיוס של מימון המונים

החל מחודש דצמבר 2017, חברות יכולות לגייס כספים מן הציבור הרחב בתמורה למכירת מניות או איגרות חוב. הרעיון העומד בבסיס מודל זה, הוא גיוס סכומים קטנים ממספר בלתי מוגבל של משקיעים ללא תשקיף.

 

גיוס הכספים נעשה באמצעות “רכז הצעה”, שהינו גוף המפוקח על ידי רשות ניירות ערך. תפקידו להפעיל פלטפורמה אינטרנטית ולרכז את כל הקמפיינים בפלטפורמה. כמו כן, עליו לבצע בדיקות שונות לגבי הקמפיינים המפורסמים בפלטפורמה ולוודא כי הקמפיינים מקיימים את תנאי החוק. הקמפיין נפתח לפרק זמן מסוים, ואם עד לסיומו החברה הצליחה לגייס את הסכום המינימאלי שנקבע, רכז ההצעה מעביר את הכספים לחברה, והיא מקצה את המניות או איגרות החוב למשקיעים. אם לא גויס הסכום המינימאלי, הכספים מוחזרים למשקיעים.

 

מי רשאי לגייס בדרך של מימון המונים?

כל תאגיד שהתאגד בישראל שאינו תאגיד מדווח ואשר לא הציע ניירות ערך לפי תשקיף בישראל או בכל מדינה אחרת.

 

האם יש מגבלות ביחס לסכומים שאפשר לגייס במימון המונים?

אפשר לגייס עד לסכום של 4 מיליון ש”ח, במשך תקופה של 12 חודשים עוקבים. 

אם משתתף בקמפיין “משקיע מוביל” או שהחברה המגייסת קיבלה דוח בדיקה מרשות החדשנות או מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים – סכום הגיוס המרבי קופץ ל- 5 מיליון ש”ח. אם החברה קיבלה דוח בדיקה וגם משתתף משקיע מוביל- סכום הגיוס המרבי קופץ ל- 6 מיליון ש”ח.

 

מי זה משקיע מוביל?

בגדול, משקיע מוביל הוא משקיע שאין לו זיקה או כל קשר עסקי או מקצועי לחברה המגייסת, אשר יש לו הון, ניסיון ומומחיות בביצוע השקעות בחברות סטרטאפ או בעסקים קטנים ובינוניים. משקיע מוביל נדרש להשקיע לפחות 10% מהסכום שהחברה גייסה מהציבור בקמפיין, והוא רשאי לקבל מהחברה הנחה במחיר למניה או בריבית באיגרת החוב.

 

אחרי קמפיין גיוס המונים

החברה נדרשת לדיווחים שוטפים, העוברים למשקיעים באמצעות רכז ההצעה. בדיווחים כוללים דוחות כספים שנתיים, מידע שהחברה התחייבה למסור למשקיעים במסגרת הקמפיין, מידע לגבי כל שינוי באחזקות של בעלי שליטה ונושאי משרה, כל שינוי מהותי בעסקיה ועוד.

 

האם גיוס המונים מתאים לכל חברה?

מימון המונים הוא כלי פשוט ונוח לשימוש, אשר מאפשר חשיפה יוצאת דופן עבור חברות מתחומי פעילות שונים. ציבור המשקיעים הופך להיות שותף להצלחה של החברה, וכל משקיע הופך להיות “שגריר” של החברה ועסקיה.

 

בנוסף, חשוב לזכור שמדובר במשקיעים קטנים, אשר לרוב אין להם יכולת השפעה על החלטות ואופן ניהול החברה. זאת בניגוד למשקיעים מוסדיים או מתוחכמים, כגון קרנות הון סיכון, אשר לרוב מקבלות תמורת השקעתן יכולת השפעה על החלטות בחברה ועל אופן ניהולה, באמצעות מינוי חבר בדירקטוריון או קבלת זכויות וטו בנושאים משמעותיים.

 

עם זאת, לצד היתרונות הללו, יש לזכור כי בדרך זו ניתן לגייב סכומים נמוכים יחסית. לכן, אפיק גיוס זה יתאים לרוב לחברות בתחילת דרכן המבקשות לגייס הון ראשוני. גיוס כספים במודל זה מתאים פחות לחברות גדולות אשר זקוקות לרוב לסכומי גיוס גבוהים יותר.

 

למה חשוב לשים לב בבחירת רכז ההצעה?

סיכויי ההצלחה של הקמפיין תלויים באופן רב ברכז ההצעה, לכן חשוב מאוד לשקול לעשות סקר שוק ולבחון פרמטרים רלבנטיים שונים, כגון: כמה זמן רכז ההצעה פועל בתחום והמוניטין שלו בשוק; שיעור הקמפיינים שהסתיימו בהצלחה באמצעות רכז ההצעה (אלו נתונים המחויבים בהצגה באתר של רכז ההצעה); גובה העמלות המשולמות לרכז והאם הן תלויות בהצלחת הקמפיין; מה השירותים אותם רכז ההצעה מספק עבורכם? האם מדובר בשירותים מקיפים המסייעים בקמפיין ובצמצום הוצאותיו, כגון מסמכים משפטיים, גרפיקה, עריכת תוכן, חבילות פרסום וכיו”ב, או שירותי פלטפורמה בלבד.      

 

Source: barlaw.co.il

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: