© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

לקראת חקירה פלילית? למה חשוב להתייעץ לפני עם עורך דין

לקראת חקירה פלילית?

ההיכרות של מרבית הציבור עם חקירות פליליות הינה לרוב מסרטים הוליוודיים או סדרות בילוש. בדרך כלל התסריטאי יחלק את הנחקרים לשניים: האחד, הנחקר המתוחכם, לרוב איש ציבור או בעל הון, שמלווה בעורך דינו בחקירה אשר מתנגד לכל שאלה קשה המופנית ללקוחו. תוך זמן קצר נותרים החוקרים מתוסכלים, בעוד הנחקר ייצא מתחנת המשטרה מחויך ומדושן עונג מהופעת עורך דינו שהחוקרים לא יכלו לו.

השני, הנחקר התם אשר יתיישב בחדר החקירות מבלי שנועץ טרם עם עורך דין ותוך זמן קצר “ישברו” החוקרים המנוסים את אותו נחקר וייצאו עם הודאה מפורטת שפיצחה את התיק. רק אז ולאחר שהבין הנחקר כי מצבו בכי רע יבקש לראות עורך דין, בחזקת מעט מדי ומאוחר מדי. כשהפעם יהיו אלה החוקרים שייצאו מחויכים מחדר החקירות.

בניגוד לסרטים האמריקאים (ולדין האמריקאי), בישראל, לא נהוג כי הסנגור (עורך דין המגן על חשודים בהליך פלילי) יהיה נוכח בחקירה, ועל הנחקר החשוד להתמודד לבדו עם שאלות החוקרים. עם זאת, על החוקרים הישראלים חובה להזהיר את החשוד בתחילת החקירה בנוגע לחשדות בגינם הוא נחקר וליידע אותו כי הוא זכאי להיוועץ עם עורך דין וכן זכאי לשמור על זכות השתיקה.

החקירה הפלילית יכולה להיערך לא רק על ידי המשטרה אלא גם על ידי רשויות שונות של המדינה, רשות ניירות ערך, רשות המיסים ומע”מ ועוד, כשלכולן סמכויות חקירה, חיפוש ותפיסה (לרוב גם יפעלו במשולב ובליווי מחלקות ייעודיות בפרקליטות בהתאם לכל תחום מומחיות וסמכות של הרשות החוקרת), אך כולן ללא יוצא מן הכלל (גם בחקירה ביטחונית של המלמ”ב) חבות להזהיר החשודים לפני תחילת החקירה וליידע אותם על זכויותיהם.

לא ניתן להכביר במילים על חשיבות מימוש זכותם של החשודים להיוועץ עם סנגור – אם איתרע מזלך והגעת לחדר החקירות לא תרצה לתפוס מקומו של הנחקר התם. החשיבות בהיוועצות עם סנגור לפני החקירה נעוצה בתפיסה של בתי המשפט כי לחקירה הפלילית יכולת להביא לגילוי האמת כאשר מתמודד החשוד לראשונה וללא מתווכים עם החשדות והראיות המוטחות בו. כתוצאה מהנחה זו, הסברה היא כי גרסת האמת של החשוד היא זו הנאמרת מפיו לראשונה. מעתה והלאה, אם יטען החשוד לגרסה חדשה או שמא ירצה לתקן דבריו, תיחשב גרסתו המאוחרת כעדות “כבושה”, כזו אשר נועדה להצילו מאימת הדין ולא כגרסה אותנטית של מה שאירע.

תפיסה זו רצופה פגמים. אולם, לענייננו חשוב להבין כי זו ההנחה השלטת בכיפה בקרב בתי המשפט מאז ומעולם. ומכאן, החשיבות הקריטית הניתנת לדברים שנאמרו בחקירה ולהשפעה הדרמטית שתהא להם על המשך ניהול ההליך הפלילי.

חשוד אשר שגה בהתנהלותו בחקירה, למשל הודה במיוחס לו על אף שלא עשה דבר (וזה קורה לא מעט) או אמר דברים מבלי לדייק בזמנים, התייחס לתחושות ולא לעובדות (וזה קורה כל הזמן), או טעה לחשוב כי ביכולתו להתחבב על חוקריו וניהל איתם שיחות מסדרון “שלא לפרוטוקול” (הפתעה! הכל נכנס לפרוטוקול), אין זה אומר כי לא יוכל לנהל הגנתו כראוי ולטעון לחפותו, אך המלאכה לתקן את הנעשה בחקירות בשלב מאוחר יותר במהלך המשפט תהא קשה בעשרות מונים מחשוד שנערך והתנהל נכונה לחקירותיו.

נכתב כבר לא מעט בנוגע להתמודדות חשודים בחקירה פלילית, כשרובן ככולן מנסות להכין את הנחקר לקראת הצפוי לו בחדר החקירות תוך שימת הדגש על תרגילי החקירה של החוקרים. אבל ההחלטה החשובה ביותר וחורצת גורלות בהיוועצות החשוד עם הסנגור היא ההחלטה האם לשמור על זכות השתיקה או לשתף פעולה עם החוקרים ולספק גרסה.

לעיתים התמזל מזלו של החשוד, והוא יזומן טלפונית להגיע לחקירה, אז יוכל להיפגש בנוחות עם הסניגור ולהגיע להחלטה הנכונה הדרושה בתיק. אולם לרוב, ההיוועצות תיערך רק לאחר שהחשוד נעצר ובעודו ממתין בחדר החקירות לסניגור. אזי, על אף שלרוב מדובר בפרק זמן קצר של כ- 30 דקות, יהיה על הסנגור יחד עם החשוד לקבל החלטה מושכלת אשר תקבע את המשך ניהול אסטרטגיית ההגנה בהליך הפלילי כולו.

בזמן קצר זה, ובהנחה שהסנגור הצליח להוציא את החשוד מההלם הראשוני (מרבית האנשים הנורמטיביים שלראשונה זומנו לחקירה נמצאים במצב נפשי מורכב הנע על מנעד שבין “אם אני פה אז בטח עשיתי משהו” לבין “זו קונספירציה מצד המשטרה/רשות ניירות ערך/רשות המיסים”), אז יבקש הסנגור לשמוע מהחשוד מהן החשדות נגדו, האם הוא יודע מה נושא החקירה (אולי תופתעו, אך פעמים רבות החשודים לא יודעים מדוע זומנו לחקירה), ואת עיקרי גרסת החשוד. לאחר ששמע את עיקרי הגרסה מפיו של הלקוח, על הסנגור לשקול ולהחליט האם הגרסה סבירה והגיונית, ולא פחות חשוב מכך, האם להערכתו מצבו הנפשי של החשוד יאפשר לו להתמודד עם חוקריו בחקירה ולהצליח לספק את עיקרי גרסתו כראוי.

חשוב להדגיש כי בעבירות צווארון לבן מסוג עבירות כלכליות, כגון מידע פנים ותרמית בניירות ערך, מרמה והפרת אמונים, שוחד ולמיניהן, הברירה המועדפת צריכה להיות שיתוף פעולה בחקירה ומתן גרסה של החשוד.

בדין הישראלי אמנם ישנה לחשוד הנחקר הזכות לשתיקה אך בצידה טמון מחיר כבד. כך למשל לא יוכל חשוד אשר שתק בחקירותיו להציג את גרסתו לראשונה במהלך השימוע ויכולתו לשכנע את הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום תיפגע קשות נוכח שתיקתו.

חשוב מכך, שתיקתו של החשוד בחקירה תוכל לשמש כחיזוק לראיות כנגדו, ועדותו בפני בית המשפט תתקבל בספקנות רבה מדוע לא אמר דבריו כבר בשלב החקירה. בהעדר נסיבות קיצוניות של שימוש באמצעי לחץ פסולים בחקירה או קיומו של מצב רפואי או נפשי ירוד של החשוד בעת החקירה, נכונות בית המשפט ליתן אמון בדברי הנאשם (ובנאשם עצמו) תהא נמוכה מאוד ויכולתו של החשוד לנהל הגנתו לשם השגת תוצאה משפטית ראויה תיפגע בצורה משמעותית.

נקווה שהחקירות היחידות להן תתוודעו ימשיכו להתנהל בנטפליקס או על מסך הקולנוע, אבל אם אכן נתקלתם בסיטואציה כזו מומלץ  להיוועץ ולנהל הגנתכם כראוי עוד בתחילת החקירה.

 

אנו בברנע נשמח לספק לכם עצה או שירות ולסייע בכל עניין הדרוש.

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: