© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

על בלוקצ’יין ורגולציה

על בלוקצ'יין ורגולציה

על אף העובדה ששווי שוק המטבעות הדיגיטלים נחתך באופן דרמטי ב-80% בהשוואה לשיא שנרשם בינואר 2018, מספר החברות הישראליות הפועלות בתחום זה ממשיך לעלות ועומד כרגע על כ- 130 חברות. לשם השוואה מדובר בפי ארבע וחצי ממספר החברות שהיו קיימות בתחום זה בשנת 2014.

 

לטכנולוגית הבלוקצ’יין נוכחות מבוססת היטב בקשת רחבה של ענפי תעשייה הכוללים בין השאר את תחום הפינטק, פרסום, אבטחת מידע וטלקום. דוד שוורץ, סמנכ”ל הטכנולוגיות בחברת ריפל, אף הציג את תחזיתו לתחום זה במסגרת כנס Money 2020 באוקטובר 2018, ואמר כי: “טכנולוגית הבלוקצ’יין תעשה למערכות התשלומים מה שדואר אלקטרוני עשה לדואר המסורתי”.

 

אך למול העתיד הוורוד והפוטנציאל הרב הטמון בטכנולוגיה זו חברות בלוקצ’יין נתקלות בקשיים רגולטורים רבים, אפילו בנושאים פעוטים דוגמת פתיחת חשבונות בנק בישראל.

 

Start-Up Nation Central ביקשה מד”ר צבי גבאי, שותף וראש מחלקת שוק הון במשרד ברנע, להציג את ההתפתחויות האחרונות בתחום רגולציית הבלוקצ’יין בארץ:

 

הפוטנציאל הטמון בטכנולוגית הבלוקצ’יין

טכנולוגית הבלוקצ’יין היא אחת הטכנולוגיות המרתקות ביותר בשוק כיום. לבלוקצ’יין פוטנציאל אמיתי להבטיח שקיפות בעסקאות, ולוודא כי הן מאובטחות, דמוקרטיות ומבוזרות יותר. משקיעים, יזמים, גופים פיננסיים וממשלות – כולם רואים בבלוקצ’יין טכנולוגיה מהפכנית וכולם רוצים להיות שותפים לה.

 

הודות ליחידות הטכנולוגיות בצה”ל, לתעשיית הביטחון המתקדמת ולחינוך הטכנולוגי, ישראל הפכה למרכז חדשנות בתחום זה. הניסיון הרב בטכנולוגית הפינטק, באבטחת סייבר ובתחום המטבעות הדיגיטלים מעמידים את ישראל במרכז החדשנות בתחום זה, עם מספר רב של מיזמים שפותחו בארץ, ביניהם  Coti, Colu, Kin, Orbs ו-Cedex ועוד.

 

במהלך השנה האחרונה, הרגולטורים הפיננסיים בישראל פרסמו מספר כללים ותקנות בתחום, במטרה לעמוד בקצב ההתפתחות הטכנולוגית ולהפוך לחוד החנית בכל הקשור לחקיקת רגולטורית פיננסית. הרגולטורים הפיננסיים הישראליים שואפים להשיג מטרה זו באמצעות תיקוני חקיקה בשלושה היבטים מרכזיים של טכנולוגית הבלוקצ’יין ומטבעות דיגיטליים: נותני שירותים פיננסיים ואיסור על הלבנת הון, ניירות ערך ומיסוי. גם בתי המשפט בארץ הוציאו פסקי דין במספר תיקים הקשורים לתחום זה.

 

נותני שירותים פיננסיים ואיסור על הלבנת הון

ככל שטכנולוגית הבלוקצ’יין מתפתחת ואיתה השימוש והמסחר במטבעות דיגיטליים, כך עלה הצורך בברוקרים, בורסות ונותני שירותים.

 

בעוד שבשאר העולם קיימת עדיין אי-וודאות לגבי המשטר הרגולטורי שיש להחיל על נותני שירותים בתחום המטבעות הדיגיטליים, בארץ נכנס לתוקף באוקטובר 2018 חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, שהכניס לתוך ההגדרה של “נכס פיננסי” גם מטבעות דיגיטליים. החוק קובע כי על נותני שירותים בנכס פיננסי להגיש בקשה לרישיון ולפעול תחת פיקוח. מטרתו של החוק החדש היא להסדיר את המסגרת הרגולטורית החלה על נותני שירותים בתחום, בעיקר בכל הקשור לאיסור על הלבנת הון, אבטחת מידע, מדיניות ניהול סיכונים והון עצמי.

 

ניירות ערך

ככל שטכנולוגית הבלוקצ’יין השתכללה ועימה הפיתוח של פרוטוקולים חדשים, כך עלו היקפי הגיוסים באמצעות הנפקת מטבעות דיגיטליים (ICO), שהפכו לאלטרנטיבה לגיוס כספים מהציבור. הרגולטורים ברחבי העולם פרסמו אזהרות לציבור לגבי הסיכונים הכרוכים בהשקעות ב-ICOs, מהסיבה שרובן לא מוסדרות, וחלקן מציעות למעשה נייר ערך, מבלי שהם כפופות לחוק ניירות ערך. אזהרות אלו, בשילוב פעילויות אכיפה שננקטו בעיקר על-ידי רשות ניירות ערך של ארצות הברית (SEC) הצליחו להוריד באופן דרמטי את מספר ה-ICOs שאינן מוסדרות.

 

הרשות לניירות ערך בישראל עושה מאמצים להפיג את אי-הוודאות ולמצוא איזון בין חדשנות טכנולוגית לבין הגנה על ציבור המשקיעים. במרץ 2018, פרסמה הרשות דו”ח ביניים אשר מבקש לבחון מהו האיזון הנכון לגבי הסדרת התחום. על פי הדו”ח, לא כל המטבעות הדיגיטלים ייחשבו כנייר ערך. כך למשל מטבעות שמטרתם היחידה היא לשמש כאמצעי תשלום, סליקה או המרה; מטבעות שאינם מוגבלים למיזם ספציפי; מטבעות שלא מקנים זכויות נוספות; ומטבעות שאין ישות מרכזית השולטת בהם. כמו כן, יושב ראש רשות לניירות ערך הודיע כי הרשות שואפת להוריד מחסומים רגולטוריים עבור חברות המבוססות בישראל והמבקשות לגייס כספים באמצעות ICO.

 

מיסוי

במסגרת המאמץ לקבוע מסגרת רגולטורית, פרסמה רשות המסים מספר מזכרים בנושא מיסוי עסקים המציעים אמצעי תשלום מבוזרים. מיסוי כזה חל גם על ICOs. בדרך זו, רשות המסים מבחינה בין מיסוי החל על נותני שירותים (ואחרים) המקבלים מטבעות דיגיטליים כאמצעי תשלום עבור שירותים, לבין המיסוי החל על חברות המנפיקות מטבעות דיגיטליים עבור שירותים עתידיים. בנוסף, רשות המסים מבחינה בין שירותים או מוצרים שיסופקו בעתיד לבין שירותים שכבר סופקו. במקרה הראשון, המס יקבע בהתאם לשלב הפיתוח של אותו שירות או מוצר.  

 

בנקאות

מקור מהותי התורם לאי ודאות בתחום המטבעות הדיגיטלים הוא הצד שכנגד לעסקה ומקור המימון של אותו צד שכנגד. הבנקים, הכפופים לכללים מחמירים לגבי האיסור על הלבנת הון והפועלים תחת הפיקוח הקפדני של בנק ישראל, משתדלים להימנע מכל קשר עם מטבעות דיגיטלים. בשנים האחרונות ניכרת עליה בסיכוני הציות אצל מוסדות פיננסיים (לרבות בקשר לסיכוני הלבנת הון), שהסתיימו בהטלת קנסות כספיים בהיקפים גבוהים. כתוצאה מכך, מוסדות בנקאים לא מאפשרים עסקאות הקשורות למטבעות דיגיטלים.

 

בשנת 2018, לקוחות בנקים שרצו להפקיד בחשבונות בנק שלהם את התמורה ממכירת מטבעות דיגיטליים פנו הן לבית המשפט העליון והן לבית משפט המחוזי, לאחר שהבנקים שלהם סירבו לבקשתם. בפברואר השנה, בית המשפט העליון אף אסר על בנק להגביל פעילויות הקשורות למסחר בביטקוין בחשבון החברה, בטענה כי פעילות הלקוח אינה עוברת על שום חוק. כמה חודשים מאוחר יותר, במקרה אחר, בית משפט מחוזי אימץ את החלטתו האמורה של בית המשפט העליון ונתן הוראה לבנק לקבל הפקדה לחשבון בנק של לקוח שמקורה במכירת מטבעות דיגיטליים.

 

בלוקצ’יין: ישראל

מדינת ישראל תמשיך להיות פורצת דרך בתחום זה הודות למאמצים אלו וליוזמות רבות אחרות המצויות בתהליך פיתוח על-ידי הרגולטורים. על מנת להיות מובילה עולמית בתחום הפינטק, ישראל זקוקה לאנשים מוכשרים בתחומי הטכנולוגיה והמחשבים. מה שפחות מובן מאליו הוא שמסגרת רגולטורית נכונה יכולה לספק למוחות אלו סביבה אופטימלית ליצירת חדשנות.

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: