© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

הכוחות המניעים חדשנות במדינות – הדוגמה הישראלית

הכוחות המניעים חדשנות במדינות – הדוגמה הישראלית

חדשנות מתבצעת ברמות שונות בין מדינות שונות. בזמן שישנן מדינות המסתמכות על אינדיבידואלים להניע את תהליך היצירתיות, מדינות אחרות מספקות את הסביבה והתשתיות הנדרשות על מנת לטפח ולתמוך בפיתוח טכנולוגי. כך או כך, לא מגיעים לחדשנות באקראי, ומדינה ששמה דגש על יצירת תנאים מטיבים לפיתוח חדשנות, תבדיל עצמה ותשאיר את שאר המדינות מאחור.

 

כוחות גלובליים בחדשנות

במשך שנים רבות, ארצות הברית ויפן שגשגו כמדינות המעודדות פיתוח וחדשנות. שתי המדינות מובילות בחינוך בתחומי המדעים והטכנולוגיה, ומעודדות את אזרחיהם לפתח דרכים חדשות לשיפור וקידום חייהם. ארצות הברית אחראית לכמעט 30% מהפטנטים בעולם ומאכלסת 15 מתוך 25 ממוסדות המחקר המובילים בעולם. בד בבד, יפן, הנחשבת לכלכלה השלישית בגודלה בעולם, ביססה את עצמה כשחקנית עולמית בענפי כלי הרכב והאלקטרוניקה.

 

גם באירופה ישנן כמה מדינות שהשיגו יתרון במרוץ לחדשנות. נזכיר את דנמרק, גרמניה ואנגליה שתומכות בצמיחה טכנולוגית באמצעות הזדמנויות חינוכיות והשקעה ממשלתית. דנמרק שחקנית משמעותית בחדשנות בתחום האנרגיה המתחדשת; גרמניה דורגה על ידי הפורום הכלכלי העולמי במקום הרביעי בהשקעות של חברות במחקר ופיתוח, ובמקום השישי עבור איכות מוסדות המחקר; ואנגליה התחייבה להגדיל את ההשקעה הממשלתית שלה במחקר ופיתוח בכ-2 מיליארד פאונד עד לשנת 2020.

 

ישראל: צעד נוסף לקידום החדשנות

ישראל שזכתה לכינוי “סטארט-אפ ניישן”, ידועה זה מכבר כמרכז של חדשנות טכנולוגית, ומהווה מוקד התעניינות עבור חברות בינלאומיות המבקשות לרכוש או להשקיע בטכנולוגיות חדשניות. ישראל מהווה דוגמא מצוינת למדינה המפתחת ומקדמת חדשנות.

 

ההתעניינות הגלובלית בישראל משתקפת הן בהיקף הרכישות וההשקעות הבינלאומיות בחברות טכנולוגיות מקומיות, והן בנוכחותם של מעל 200 מרכזי פיתוח של תאגידים רב-לאומיים מובילים. תחומי ההתעניינות העיקרים כוללים אבטחת סייבר, טכנולוגיה פיננסית (Fintech) ותחום האינטרנט של הדברים (IoT).

 

האקוסיסטם של חדשנות מתפשט בכל רחבי הארץ, מתל-אביב, חיפה והרצליה לירושלים, הגליל והנגב. ממשלת ישראל פועלת כדי לתמוך במערכת זו, הנתמכת במקביל גם על-ידי אקסלרטורים וחממות, שחלקם בעצמם נתמכים על ידי חברות בינלאומיות מובילות ועל ידי מוסדות פיננסיים גדולים.

 

בשנת 2016 ישראל עשתה צעד נוסף בכיוון הנכון, כאשר נכנס לתוקף תיקון לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, שכלל הקלות בכללים החלים על העברת טכנולוגיה והקמתה של רשות לאומית חדשה לחדשנות וטכנולוגיה (NATI), שתחליף את משרד המדען הראשי (ה- OCS). בנוסף, נכון למועד זה, עובדים על כללי מיסוי חדשים רלוונטיים לתחום, שצפויים להיכנס לתוקף במהלך שנת 2017. סוגיות המיסוי הנשקלות כוללות את אופן הטיפול בקניין רוחני המוחזק על ידי חברות רב-לאומיות, מחירי העברות חוצי גבולות, מיסוי של עסקים מקוונים ואופן הטיפול במנגנוני “הבשלה הפוכה”.

 

Source: barlaw.co.il

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: