© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

לילה טוב 2017 …

טכנולוגיה - ברנע ג’פה לנדה  -משרד עורכי דין

2017 בהחלט היתה שנה מעניינת בעולם ההייטק הישראלי. בין החידושים הבולטים שהיו השנה  במקרה שפספסתם.

 

  1. מכוניות אוטונומיות ורחפנים

רכישתה של מוביליי, חברה טכנולוגית ישראלית בתחום המכוניות האוטונומיות, על-ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר השנה, לא רק שהייתה העסקה הגדולה ביותר בהיסטוריה של ישראל בתחום ההייטק, הציבה את ישראל במרכז תשומת הלב העולמית בתחום המכוניות האוטונומיות. במדינת ישראל כיום מגוון חברות סטארט-אפ הפועלות בתחום (מהגברת הדיוק במערכות GPS, חיישנים, אבטחת סייבר) מתחרה היום עם השחקנים הגדולים בעולם לרבות בדטרויט ובגרמניה בתואר של “מובילת התעשייה”.

 

משרד התחבורה הישראלי מעורב אף הוא בחדשנות בתחום, בין השאר על ידי ההחלטה לפתוח את כביש 531, כביש חדש המיועד לניסויים של חברות ברכבים אוטונומיים. החלטה זו הינה  עדות למאמצי הממשלה לתמוך בהייטק הישראלי על אף הביקורת שניתנה כי הניסויים צריכים להתבצע על כבישים ציבוריים.

 

אירוע משמעותי נוסף התרחש במרץ השנה, עם הענקת ההיתר הראשון לחברת סטארט-אפ ישראלית להטיס במרחב האווירי של ישראל רחפנים אוטומטיים מסחריים בלי מטיס אנושי.

 

חברת איירבוטיקס הפכה להיות החברה הראשונה בעולם לקבל היתר מסוג מרשות התעופה האזרחית – החלטה שהציבה את ישראל במרכז הבמה בתעשיית הרחפנים העולמית.

 

  1. ביטקוין ומטבע דיגיטלי מוצפן (cryptocurrencies)

על אף שהמטבע הדיגיטלי המוצפן הומצא בשנת 2009 (כאשר ביטקוין אחד היה שווה לחמישה סנט), 2017 היתה השנה שבה המטבע הוירטואלי הראשון – הביטקוין – פרץ לתוך שוק המיינסטרים וערכו זינק לכמעט 20,000 דולר עבור ביטקוין אחד, ואז קרס. התנודתיות עדיין נמשכת.

 

אין עדיין תמימות דעים בעולם לגבי תחום המטבע הוירטואלי – האם מדובר בבועה, כלי להלבנת הון או שיש לו ערך ממשי. בישראל, טרם הוחלט אם הוא נכס או מטבע. רשות המיסים ורשות ניירות ערך בוחנות את הסוגיה הזו בימים אלה.

 

בינואר 2017, פרסמה רשות המיסים טיוטת חוזר בנושא בה ציינה הרשות כי היא שוקלת להגדיר את “הז’יטונים” (tokens) כ”נכסים”.

 

עבור אנשים פרטיים, זה לא בשורות טובות, כי אם עמדה זו תהפוך לסוף פסוק, רווח על מכירתם יגרור חיוב בתשלום מס רווח הון (25%), בעוד אם הז’יטונים יוגדרו כ”מטבע”, מכירתם תהיה פטורה ממס רווח הון. מצד שני, ייתכן כי הרשות שוקלת מתן הקלות בדיווח רווחי הון מסוג זה, מחובת דיווח חודשי לרשות המיסים לדיווחים חצי שנתיים או שנתיים.

 

גם רשות ניירות ערך מקיימת דיונים בנושא וטרם הוחלט האם מטבעות וירטואליים מהווים נייר ערך לצורכי תקנות ניירות ערך בישראל.

 

אני מאמינה שבסופו של יום, רשות ניירות ערך תאמץ עמדה דומה לזו של הרשות לניירות ערך בארצות הברית (ה-SEC); קרי: “מה יש בשם?” רק עצם מתן הכינוי “מטבע” לז’יטונים הוירטואליים לא הופך אותם למטבעות, אם הם במהותם ניירות ערך למשל, ונדרש ניתוח של המאפיינים של כל סוג של מטבע וירטואלי לגופו כדי לקבוע את מהותו.

 

במילים אחרות, בעוד ניתן לראות בסוגים מסוימים של מטבע וירטואלי כמטבע, כמו הביטקוין, שמשתמשים בו ככסף פיאט, ניתן לראות בסוגים אחרים של ז’יטונים, המציעים לציבור זכות בחברה של המנפיק או בטכנולוגיה שלה, כסחורה, ומשכך, הם כפופים לתקנות ניירות ערך.

 

המטבע הוירטואלי הפך להיות נושא חם, ואם מאמינים לשמועות, משרד האוצר ובנק ישראל בוחנים את הרעיון של השקת מטבע וירטואלי רשמי של המדינה. שוודיה, יפן וסין הודיעו שהן גם שוקלות צעד שכזה.

 

  1. הנפקת מטבע ראשונית (Initial Coin Offering – ICO)

הנפקת ה – ICO  הראשונה הייתה בשנת 2013. מאז בעיקר בשנה האחרונה מספר ההנפקות הווירטואליות זינק באופן חד, ובשנה החולפת חברות סטארט-אפ גייסו סכומים משמעותיים (Filecoin גייסה 257 מיליון דולר ופרויקט התוכנה Tezos גייס מעל 232 מיליון דולר).

 

בקצרה, ICO הוא גיוס כספים עבור חברות סטארט-אפ (בדרך כלל כאלה העוסקות בטכנולוגיית ה-Blockchain). בניגוד ל-IPO שבו הרוכש מקבל מניות תמורת ההשקעה, ב-ICO הרוכש מקבל מטבעות וירטואליים של המנפיק (במקרה של Tezos, הרוכשים קיבלו מטבע ה-Tez (XTZ)). הרעיון המקורי היה ליצור דרך חדשה למימון המונים לחברות סטארט-אפ ולמכירת ז’יטונים דיגיטליים של אותן חברות – או בתמורה למטבע חוקי או בתמורה למטבעות וירטואליים איתנים – זאת תוך עקיפת התקנות החלות על ניירות ערך ועקיפת הצורך להעניק זכויות בחברתן, כמו זכויות הצבעה והזכות לקבל דיווידנדים.

 

האם זו בעצם הונאה?

 

סין למשל אסרה על ביצוע ICOs, בעוד הרשות לניירות ערך בארצות הברית (ה-SEC) קבעה שככל שהז’יטונים המוצעים מהווים סחורה, אז ה-ICO הרלוונטית תהיה כפופה לתקנות ניירות ערך הפדרליות. סינגפור אימצה את הגישה של ארצות הברית וישראל צפויה לאמץ אותה גם. רשות ניירות ערך בישראל הקימה ועדה לבחינת ישימותם של חוקי ניירות הערך המקומיים על ICOs וצפויה הועדה להוציא את חוות דעתה בקרוב. ושוב, הציפיה היא, אם הוא מגעגע כמו ברווז …

 

  1. הגנת מידע

בעולם של היום, שבו משווים מידע לנפט ואנרגיה, הכותרות מלאות בכתבות בכל רחבי העולם בנושאים הקשורים לאבטחת מידע והגנת הפרטיות.

 

כמות פיסות המידע הנאספות אודותינו והמעובדות על מנת ליצור מודיעין הניתן לניצול היא עצומה והרגולטורים עושים מאמצים כדי להגן על המידע האישי שלנו.

 

בשנת 2016, האיחוד האירופי הוביל לחקיקה מהפכנית בתחום הפרטיות. התקנות החדשות GDPR – General Data Protection Regulation יכנסו לתוקף במאי 2018, ויחליפו את חוקי הגנת הפרטיות המקומיים.

 

גם מדינת ישראל הובילה חקיקה בנושא הפרטיות והחל ממאי 2018 ייכנסו לתוקף תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע). התקנות המקומיות קובעות לראשונה דרישות ונוהלי אבטחה החלים על כל בעל מאגר מידע, על מנהל מאגר וגם על מחזיק מאגר בארץ. התקנות מגדירות רמות של מאגר מידע, כאשר כל רמה כפופה לדרישות אבטחה בהתאם לסיווגה. כמו כן, התקנות קובעות מתי חלה חובת דיווח על אירוע אבטחה לרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (ILITA) ומתי חלה החובה ליידע אנשים לגבי אירוע אבטחת מידע שמשפיע עליהם.

 

אמנם, הדרישה לשקיפות בכל הנוגע לאירועי אבטחת מידע ראויה לשבח, אבל יש להניח שלאור תקנות אלו נצפה בגל תובענות ייצוגיות כנגד חברות בתחום.

 

  1. Earnout payments (תשלום מותנה)

בהרבה מקרים, עם מכירת חברה, הקונה שומר חלק מהתמורה אצלו, ותשלומו של אותו חלק תלוי בהשגת אבני דרך מסוימות (כגון, פיתוח טכנולוגיה, עמידה ביעדי מכירות או רווחים, וכו’). קביעת תשלום מותנה נעשית במיוחד במקרים של אקזיטים מוקדמים מחברות סטארט-אפ בתחום ההיי-טק, כאשר הטכנולוגיה בתהליכי פיתוח, או עדיין לא מוכחת או עדיין לא בשלה מספיק.

 

אולם, עד עכשיו, העמדה הרשמית של רשות המיסים היתה לחייב את המוכרים במס על מלוא התמורה ליום חתימת הסכם המכר. אם המוכרים לא עמדו באבני הדרך והתשלומים המותנים לעולם לא שולמו (או לא שולמו במלואם) אז היה על המוכר להתמודד עם התהליך הארוך הנדרש מול רשות המיסים על מנת לקבל החזר מס עבור אותו חלק מהתמורה המותנית שלא התממש.

 

למרבה המזל, נראה כי רשות המיסים משנה את דעתה. בהתאם לטיוטת החוזר שיצאה בנובמבר 2017, הרשות שוקלת לפצל את סכום המס החייב בעת המכירה. כעת, המוכר יהיה חייב במס רק כאשר החלק הרלוונטי של סכום התמורה שולם בפועל למוכרים, או כאשר ידוע בוודאות לצדדים הסכום המותנה לתשלום, הכל בכפוף לאישור מראש מפקיד השומה.

 

משמעות אימוץ עמדה זו על ידי רשות המיסים היא פחות חבות מס עבור מוכרים ויותר מזומנים הניתנים לשימוש ביום למחרת המכירה.

 

Source: barlaw.co.il

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: