© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

כל מה שרצית לדעת על רגולציה בענף הפינטק, אבל פחדת לשאול

כל מה שרצית לדעת על רגולציה בענף הפינטק, אבל פחדת לשאול

בהייטק הישראלי, תעשיית הפינטק היא אחד התחומים המשמעותיים והצומחים בענפי הטכנולוגיה וההשקעות. מתוך 500 החברות הישראליות הפועלות בתחום, רק 10% מהן מציעות שירותים מקומיים,  כאשר כל שאר החברות מתמקדות אך ורק בשוק הבינלאומי. אחת הסיבות לכך היא, כמובן, גודלו הקטן יחסית של השוק הישראלי, אבל סיבה נוספת היא המורכבות הרגולטורית בארץ.

 

על אף שביעות הרצון מחד מתנופת הפינטק, הרגולטורים הפיננסיים, שתפקידם העיקרי הוא הגנת ציבור המשקיעים, נוטים להיות מסויגים כשמדובר במתן אישור למוצרים חדשים וחדשניים עבור השוק הקמעונאי. עבור הרגולטורים, הדרך הטובה ביותר לעמוד בקצב ההתפתחויות הטכנולוגיות היא על דרך החקיקה. ואכן, הרגולטור הישראלי מקדם לאחרונה חוקים ויוזמות חדשים לטובת תעשיית הפינטק המקומית.

 

כך למשל, רשות ניירות ערך קידמה תיקון לחוק שמטרתו הסדרת מימון המונים בתחום ניירות ערך. בנוסף, אישרה הכנסת תיקון מספר 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים, המסדיר את הפעילות בתחום הלוואות חברתיות (P2P lending). משרד האוצר ומשרד המשפטים מקימים “ארגז חול רגולטורי”  (regulatory sandbox) במטרה לסייע לחברות סטארט-אפ מקומיות בתחום הפינטק להשיק פיילוטים של מוצריהם בשוק הישראלי, תוך קבלת הקלות רגולטוריות ומבלי לעבור את תהליך הרישוי המלא והארוך.

 

עבור חברות פינטק המבקשות או המקוות לפעול בארץ, ההתפתחויות הרגולטוריות הללו עשויות להוות הזדמנות או מכשול, ועליהן להבין היטב מהן הרגולציות הרלוונטיות עבורם ולשקול אותן בקפדנות.

 

על מנת לספק מידע נוסף, ביקשה Start-Up Nation Central מד”ר צבי גבאי, ממונה האכיפה לשעבר ברשות ניירות ערך וראש מחלקת שוק הון במשרד ברנע, להכין סקירה לגבי המצב הרגולטורי בתחום הפינטק בארץ.

 

במהלך העשור האחרון, הטכנולוגיות המתפתחות משכו את תשומת הלב של שחקנים חדשים בתעשייה הפיננסית. חברות סטארט-אפ ונותני שירותים פיננסיים החלו לאתגר את התעשייה המסורתית, להרחיב את היקף השירותים הפיננסיים ולהוריד מחירים באמצעות טכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך.

 

הודות לחידושים אלו, ניתן לקבל היום שירותים פיננסיים יעילים יותר, מאובטחים יותר ומותאמים באופן אישי.

 

הפיתוחים הטכנולוגיים בתחום הפינטק מתחלקים לארבעה תחומים עיקריים:

  1. טכנולוגית המובייל מציעה פתרונות תשלום שהינם נגישים וקלים לשימוש, המעניקים לכמעט שלושה מיליארד אנשים, ללא חשבון בנק, גישה לשירותים פיננסיים במחירים סבירים, ובכך מאיצה את הצמיחה הכלכלית.
  2. טכנולוגית הביג דאטה מאפשרת לחברות לנהל ולנתח כמות אדירה של נתונים, וכך להציע ללקוחות שירותים מותאמים אישית.
  3. טכנולוגית הבינה המלאכותית מאפשרת לחברות להשתמש בנתונים הגולמיים הנאספים מהביג דאטה באמצעות בניית מערך החלטות המסוגל לנתח סיכונים.
  4. טכנולוגית הבלוקצ’יין מאפשרת לנהל מסחר בצורה בטוחה יותר באמצעות “חוזים חכמים”, המפחיתים את הצורך בהתערבות מתווכים. טכנולוגיה זו בעלת פוטנציאל דרמטי לשנות את התעשייה הפיננסית כמו שאנחנו מכירים אותה.

 

אולם, חדשנות טכנולוגית מתפתחת בקצב מהיר יותר מאשר ההתפתחות הרגולטורית. אף על פי כן, הרגולטורים בארץ משתדלים לעמוד בקצב, ומאמציהם מתחילים להניב פרי.

 

התוצאות עדיין לא פותרות את כל הבעיות ויש עדין מקום לשיפור, אבל הרגולטורים הפיננסיים בישראל מבינים את החשיבות של וודאות רגולטורית. הם שואפים להשיג וודאות גדולה יותר באמצעות קידום תיקוני חקיקה והחלת תקנות על כל ההיבטים של תעשיית הפינטק: מוצרים טכנולוגים בתחום הפיננסי, איסור על הלבנת הון, והצעה של ניירות ערך בהיקף רחב. בתי המשפט בארץ גם נכנסו לתמונה והוציאו פסקי דין במספר תיקים הקשורים לנושא זה, כולל במערכת הבנקאות.

 

בנקים דיגיטליים

על מנת להקים בנק דיגיטלי בארץ, על יזם למלא את כל הדרישות של הפיקוח על הבנקים. הדרישות העיקריות כוללות:

  • Ÿהון עצמי של לפחות 50 מיליון ש”ח (המשקף הפחתה משמעותית בעקבות תיקון רגולטורי מהותי)
  • Ÿבקשה לרישיון – תהליך קבלת הרישיון כולל חמישה שלבים, כאשר תהליך הבחינה בכל שלב יכול לקחת כמה חודשים. על מנת להיות בעל שליטה בבנק דיגיטלי, יש להגיש בקשה לנגיד בנק ישראל להיתר מיוחד.

 

שירותים פיננסיים

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) עוסק בהוראות החלות על נותני שירות בנכס פיננסי. כיום, על מנת להציע הלוואות P2P ושירותי אשראי, יש להגיש בקשה לקבלת הרישיון הרלוונטי ולפעול תחת פיקוח רגולטורי.

 

החל מאוקטובר 2018, על מנת להציע שירותים בתחום הקריפטו והטוקנים, יש להגיש בקשה לקבלת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי, ולפעול תחת הפיקוח של הרגולטור האמון על אסדרת שירותים אלה.

 

שירותי ברוקראז’

חוק ניירות ערך אוסר על הצעת שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת מסחר המופעלת ללא רישיון (כלומר, מערכת שאינה מנוהלת על-ידי בורסה בעלת רישיון לפעול בארץ). בהתאם לחוק ניירות ערך, ישויות המבקשות להציע שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת מסחר חייבות להגיש בקשה לקבלת רישיון או היתר מיוחד.

 

מטבעות דיגיטליים

רשות ניירות ערך, הרשות הישראלית המפקחת על מטבעות דיגיטליים, פועלת בימים אלה על מנת להסדיר תעשייה זו. בינתיים, הבנקים בארץ מערימים מכשולים רבים בפני עסקים בתחום המטבעות הדיגיטליים והשירותים הנלווים עד לכך שבנקים אף סירבו לפתוח חשבונות בנק, לבצע העברות או הפקדות במידה ומקור הכספים היה עסקאות במטבע דיגיטלי. בחלק מהמקרים, בית המשפט התערב ופסק, כי על הבנקים לספק שירותי בנקאות בסיסיים אלה ללקוחותיהם.

 

החקיקות הרגולטוריות שצוינו לעיל, ביחד עם יוזמות נוספות המצויות בתהליך פיתוח, מעניקות מידה מסוימת של וודאות רגולטורית. המטרה היא למצוא את האיזון הנכון בין חדשנות טכנולוגית לבין הגנת האינטרסים של ציבור המשקיעים. יש לקוות שעם הזמן, הרגולטורים הישראליים ישלימו את הפער המצוי בינם לבין היזמים בתעשיית הפינטק ויהפכו את השוק הפיננסי בישראל למרכז העיקרי עבור נותני שירותים בענף.

 

Source: barlaw.co.il

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: