© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

גיוסים בצל הקורונה

גיוסים בצל הקורונה

לקום בבוקר, ללכת לעבודה, לשבת בפגישות, להוציא את הילדים מהגן, לעבור בסופר, בחדר הכושר וסתם להיפגש עם חברים או משפחה. קשה להאמין שעד לפני כמה שבועות, היה זה תיאור של סדר יום רגיל ואופייני למרבית האנשים. ברור לכם היום, ולא משנה במה אתם עובדים, מה הגיל שלכם, ואיפה אתם גרים, שמציאות חיינו, האישית והעסקית, השתנתה ללא היכר הודות לשחקן החדש בשוק – נגיף הקורונה.

 

לא בכדי ישראל זכתה בשנים האחרונות להיתפס כאומת הייטק וטכנולוגיה מבין המובילות שיש בעולם. אך גם ה’סטארט-אפ ניישן’ המקומי שלנו, מוצלח ומתקדם ככל שיהיה, יספוג מכה כואבת הן בטווח הקצר והמיידי והן בטווח הארוך.

 

על מנת לרכך את הפגיעה, ננסה לסקור ולהביא לתשומת לבכם את ההשפעות המרכזיות שאפקט הקורונה מקרין על גיוסים לסטארט-אפים, ובשביל לשמור קצת גם על אופטימיות, נראה האם מעז – יצא מתוק.

 

השפעות חוסר הוודאות

 

כל חובבי העיתונים והאתרים הכלכליים רגילים לראות מידי יום מגוון רחב של כתבות המדווחות על  סיפורי הצלחה כאלה ואחרים של סטארט אפים מקומיים שזוכים להשלים סיבובי גיוס או אקזיטים בארץ ובעולם. הצפי היום בשוק, בניגוד למה שאנו מכירים בתחום, הוא מחסור בהשקעות, בעיקר בסטארט-אפים בשלבים המוקדמים וכן ירידה בשווי בהם משקיעים מוכנים להיכנס.

 

התפשטות הקורונה גורמת למשקיעים לשנות את העדפות הסיכון שלהם, והם נאלצים לחשב מסלול מחדש. קרנות הון הסיכון למשל, שגם כך פועלות בסביבת סיכון גבוהה, ידרשו להסתגל להשפעות הכלכליות של המגפה. אי הוודאות בשוק והעובדה שלא ניתן לדעת איך העולם יראה לאחר המשבר, מובילות לסיכון יתר שגם קרנות הון הסיכון הנועזות לא ממהרות להשקיע בו.  

 

החשש ממימון שותפי הקרן

 

כידוע, מאחורי כל קרן מצליחה עומדים משקיעים ושותפים רבים אשר מתחייבים להשקעות בסדרי גודל משמעותיים לאורך כל חיי הקרן. השילוב בין משבר עולמי וענן של חוסר וודאות המרחף מעל כל המשק, יכול ליצור חשש לא רק בסטארט-אפים הצמאים לקבלת השקעות אלו, אלא גם בקרב הקרנות עצמן.

 

במצב בו קרנות הון סיכון מעוניינות להשקיע במיזם חדש הן נדרשות ‘לקרוא לכסף’, וכך יתכן שמשקיעי הקרן לא יעמדו בהתחייבויותיהם וימנעו מהעברת הכספים, מה שיכול לייצר בעיה במסגרתה הקרנות לא יכולות לממש השקעות מתוכננות.

 

לא מן הנמנע, שחלק מהמשקיעים בקרן אף יפסיקו לשלם את דמי הניהול. דמי ניהול אלו נדרשים לניהול הקרן באופן שוטף, ובין היתר לצורך תשלום משכורות העובדים, השכירות של הנכס, יועצים שונים ועוד. אי תשלום דמי הניהול, עלול להוביל לצמצום משמעותי בפעילות הקרן, ואף במקרי קיצון – לסגירתה.

 

  

השפעות הבידוד הפיזי

 

ברור כי ההשפעה המשמעותית ביותר תהיה על חברות צעירות וחדשות בשוק משום שחלק מהותי מהליך חיפוש אחר משקיעים הוא האינטראקציה פנים מול פנים הנמצאת תחת הגבלות משרד הבריאות ומגבלות התעופה. קשה להאמין שקרנות ישקיעו את מיטב כספם על סמך שיחות זום בלבד.

 

חוסר הוודאות והעובדה שאין הערכת זמן לסוף המשבר, מטיל על חברות הזנק, המתכננות את תקציבן על בסיס גיוס כספי משקיעים, את החובה להתנהל בזהירות ולוודא באופן עקבי כי הכסף שיש להן יחזיק אותן מעל המים, לפחות עד חלוף הסערה.

 

קצב ההדבקה המסחרר ברחבי העולם הביא בין היתר גם לביטולם של עשרות כנסים, תערוכות וועידות בינלאומיות, דבר אשר משפיע באופן ישיר על היכולת של חברות לבוא במגע עם שותפים, לקוחות פוטנציאליים ומשקיעים חדשים. אין ספק שמרכיב עיקרי המניע את גלגל החיים של סטארט-אפ הוא גיוס כספים ומציאת הזדמנויות חדשות. במציאות הנוכחית, על סטארט-אפים לגלות יוזמה ויצירתיות על מנת לייתר את הצורך בהתכנסויות ופגישות פיזיות, בין אם דרך קהילות יזמים בעלי אותו תחום ועולם תוכן, הקוראות לקיום כנסים וירטואליים ובין אם דרך השקעה בממשקים הטכנולוגיים של החברה על מנת לשמר שיח רציף עם משקיעים ויצירת שיתופי פעולה פוריים.

 

להפוך את התפוז למיץ תפוזים

 

גם כי נמאס קצת מלימונדה, וגם כי מבחינה היסטורית, זו היא לא הפעם הראשונה שהעולם נקלע למשבר המשבש את הפעילות העסקית והשגרה בישראל ובעולם כולו (אם כי יש לציין מדובר באירוע ייחודי במהותו והשלכותיו). בדומה לעתות משבר אחרות, גם בתקופה כזו נוצרות הזדמנויות שונות שהמשק הישראלי צריך להשכיל ולנצל על מנת לצאת מחוזק בסוף הדרך.

 

לנוכח הנסיבות שכמות חולי הקורונה גדלה מידי יום, יש קריאה לקהילת הטכנולוגיה והסטארט-אפים לאתר טכנולוגיות חדשניות שיש בהן כדי לסייע למאמץ מיגור הקורונה ומניעת התפשטותה. אומת היזמים התגייסה למשימה ומתגלות בזו אחר זו חברות המציעות יכולות חדשות בעיקר בתחומי הרפואה, שהפכו לחזית המלחמה, וביניהן יכולות ניטור ואיתור נשאי הנגיף, מעקב אחר מצבם הרפואי של חולים ללא מגע, חדשנות מידית במכשור רפואי, קיצור ושיפור ביצוע בדיקות, התרעה מפני קירבה לחולה מאומת ועוד.

 

אך לא רק העולם הרפואי מציב אתגרים חדשים אלא גם טכנולוגיות לעבודה מהבית וניהול תהליכים מרחוק, שילוח והובלה, ביטוח ומימון, כל אלו תחומים אשר עתידים להתפתח וליצור ענין רב בקרב משקיעים. העולם צמא לטכנולוגיה חדשה שתבשר את העתיד, וככל שהזמן עובר והמידע על הנגיף ילך ויגדל יתכן ותצמח מהשוק המקומי שלנו התקווה הבאה.

 

אז נכון, העולם חווה משבר שלא נראה כמותו שנים רבות, אם בכלל, אולם בנקודת זמן זו כאשר יש האומרים שהשיא עוד לפנינו, קשה מאוד להעריך את רמת ועוצמת הפגיעה.

 

עם זאת, מנקודת מבטם של קרנות הון סיכון או אנג’לים, העובדה שבשלב זה לסטארט-אפים יותר חשוב לשמור על נזילות במאזן מאשר השווי התאורטי של פעילות החברה, יכולה לייצר הזדמנויות השקעה בווליואציות נמוכות בהרבה מאלו שהיינו רגילים לראות טרום עידן הקורונה. היזמים והחברות, שיצליחו לגייס בתקופה זו (אף במחיר הנחה), ככל הנראה ימצאו עצמם בצדו השני של ‘חור הארנב’, בעולם עם פחות מקורות השקעה, אבל מצד שני פחות תחרותי מבחינת סטארט-אפים המנסים לאתר גיוס.

 

אם כן, על אף הקושי וחוסר הוודאות, מוקדם מידי להספיד את עולם הסטארט-אפים הישראלי שכן יתכן ועוד נראה הזדמנויות חדשות הן מבחינת פיתוח וטכנולוגיות והן מבחינת השקעות ואולי עוד תהיה זאת שעתם היפה של חלק מחברות הסטארט-אפ המקומיות.

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: