© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

ביזור פיננסי (Decentralized Finance – DeFi) – עתידו של ענף הפיננסיים?

defi

מה זה ביזור פיננסי (DeFi)?

 

ביטקוין, המטבע הדיגיטלי הראשון, ביקש לייצר כסף מבוזר, שאינו נתון לשליטה מרכזית כלשהי, ולהנגישו לכל. למרות שהביטקוין לא הצליח לעמוד בהבטחה זו, נראה כי ה DeFi ממציאה מחדש את ענף הפיננסיים. ה- DeFi, מערכת פיננסית מבוזרת, שמהווה אלטרנטיבת קוד פתוח לכל שירות פיננסי – חסכונות, הלוואות, מסחר וביטוחים. המערכת מופעלת על ידי אפליקציות נגישות לכל הנקראות  DApps ובנויות על רשת בלוקצ׳יין, ובעיקר על האית’רום.  

 

באופן תיאורטי, כל שירות פיננסי שמוצע כרגע על ידי מוסדות פיננסיים יכול להיות מוצע באמצעות ה DeFi, ובכך להחליף (גם אם באופן חלקי) תשתיות פיננסיות מסורתיות ולהעביר את הכוח למשתמשים ולמשקיעים פרטיים.

 

שימושים נפוצים ב – DEFI

 

ה- DeFi מצוי בשימוש בעיקר בתחומים הבאים:

  • הלוואות – מתן ולקיחת הלוואות במטבעות דיגיטליים וצבירת רווחי ריבית, הפקדת מטבע דיגיטלי כבטוחה להלוואות בכסף פיאט. למעשה, חוזים חכמים מכתיבים את תנאי ההלוואה, מקשרים בין מלווים ולווים ומסדירים את חלוקת הריבית.
  • ביזור זירות מסחר ובורסות – מסחר ישיר בנכסים דיגיטליים ללא צורך בבורסה מרוכזת. זאת באמצעות שימוש בחוזים חכמים.
  • יצירת שירותי בנקאות כגון משכנתאות במטבע “יציב” וביטוחים, תוך ניצול היתרונות של מטבעות דיגיטליים וללא החיסרון של תנודתיות.

 

טכנולוגיה חדשנית ומהפכנית?

 

המערכת הפיננסית המסורתית מאפשרת החלפת ערך בקלות באמצעות מתווכחים פיננסיים, כגון שימוש בכרטיסי חיוב ואשראי, וכן חליפין של טובין ושירותים תמורת כסף באמצעות בנקאות דיגיטלית. כמו כן, המערכת מאפשרת לחסוך כסף, לצבור ריבית על חסכונות ומעניקה באמצעות הלוואות גישה להון.

 

חסרונות המערכת:

  • נגישות בלתי שוויונית לשירותים פיננסיים – לפי נתוני הבנק העולמי, לכ- 1.7 מיליארד אנשים בעולם אין גישה לשירותים בנקאיים.
  • פיקוח ושליטה חיצונית במדינות עם מערכות פיננסיות לא יציבות, ממשלות ובנקים מרכזיים עלולים להתערב בעסקאות ולקדם אינטרסים זרים, כך שאנשים לא יוכלו להגן על נכסיהם.
  • סיכון צד שכנגד – בעסקאות פיננסיות, כגון עסקות הלוואה, קיים סיכון שהצד השני לא יעמוד בתשלומים.
  • חוסר שקיפות – יש מקום לשפר את השקיפות בתאגידים פיננסים, בעיקר נוכח העובדה כי חובת שקיפות על הסקטור הפיננסי תורמת ליציבות המערכת. חוסר שקיפות ומידע מצוין כאחד הגורמים למשבר הכלכלי העולמי.

 

כמענה לחסרונות אלו, ה- DeFi מאתגר את הסדר הישן באמצעות מתן אפשרויות חדשות:

  • עסקאות ושירותים נגישים באופן גלובלי ושקופים.
  • ביזור פיננסי מייתר את הצורך בהסתמכות על בנקים מרכזיים וממשלות.
  • נגישות מוגברת לשירותים פיננסיים, בין אם הסיבה היא מיקום פיזי של המשתמשים או בשל משאביהם.
  • ביזור פיננסי אינו נסמך על מתווכים שהם צדדים שלישיים, כגון בנקים או מגשרים, כיוון שהמשתמשים מתנהלים אחד מול השני ישירות באמצעות מערכות חבר-מול-חבר (P2P)
  • ביזור פיננסי אינו מנוהל על ידי חברה או עובדים אלא על בסיס חוזים חכמים. 
  • אפליקציות מסוימות מקיימות יחסי גומלין עם אפליקציות אחרות, בדומה לחלקי לגו המצורפים יחדיו.
  • כל שנדרש כדי להשתתף הוא חיבור אינטרנט, מכשיר וארנק דיגיטלי.

 

מגוון שירותים

 

האפליקציות המבוזרות מספקות מגוון פתרונות. חלק מאפשרות הלוואות, בסכום מינימלי של $25 בלבד ועד סכום מקסימלי של 2 מיליון דולר (Nexo, Salt Lending, Bankers, Oasis). אחרות מאפשרות מסחר ממונף, בו לקוחות יכולים ללוות כספים מברוקר כדי לסחור בנכס פיננסי שמהווה בטוחה להלוואה ממנו (Margin DDX, NUO, dYdX). ישנן גם בורסות מבוזרות לחלוטין הפועלות ללא רשות מרכזית (IDEX, Ox, Bisq, Bancor).

 

סוגיות משפטיות

 

רוב הרגולציות ומערכות החוקים רואות בעסקים כמבנה עם גורם יחיד בעל שליטה ואחריות. סטייה מהסדר זה מאתגרת את הזווית משפטית והרגולטורית ומעלה שאלות של אכיפה. הדבר מתחדד במגזרים מפוקחים, כגון שירותים פיננסיים. בתחום זה באופן מסורתי יש צד מפוקח האחראי לספק שירותים באמצעות מערכת חוזית מעוגנת במבנה חוקי ורגולטורי. דוגמה לכך היא גופים האחראים בסליקת עסקאות, בנקים מסחריים או מרכזיים. עם זאת, בשימושי בלוקצ׳יין רבים, כגון ה DeFi, אין גוף מרכזי שאחראי על מתן שירותים או על המידע, דבר שמטבעו מייצר אתגרים משפטיים.  

 

למרות שפעילויות המערבות שחקנים מסקטורים שונים במיקומים גיאוגרפיים שונים אינה ייחודית לטכנולוגיה זו,  DeFi מעלה שאלות וסוגיות מאתגרות במיוחד בדבר מערכת חוקים, איזור שיפוט והסמכות החלה על אותה פעילות. לדוגמה, יכולת האכיפה של חוזה שנחתם באופן דיגיטלי עשויה להשתנות מתחום שיפוט אחד למשנהו, כמו גם הכלים המשפטיים הקיימים כדי ליישב סכסוכים. החדשנות של חוזים חכמים ומכאן המשמעות המשפטית שלהם עשויה לגרום לחוסר בהירות משפטית, בעיקר בהלוואות עמית לעמית (P2P) ומערכת החוקים המסדירה אותן.

 

סוגיה משפטית נוספת היא תפקידו ואחריותו של הצד שמייצר את הנכס הדיגיטלי וזכויות של משקיעים או צדדים שלישיים לנכס זה. למרות שה – DeFi עשוי לחקות מערכות יחסים משפטיות מוכרות, כגון מלווה או נאמן, מרבית פלטפורמות אלו לא יעמדו בדרישות הפורמליות ליצירת יחסיים משפטיים מסורתיים.  

 

סוגיית הרשאת שימוש

 

עד היום, מרבית אפליקציות ה-DeFi נבנו בשימוש חוזים חכמים, המקודדים בחומרה ובתוכנה שמחייבת את הצדדים באופן אוטומטי לאכוף את תניות ההסכם. ה-DeFi  בעצם שם את הטכנולוגיה בנעליו של הצד הנגדי הטיפוסי ומבזר את הכוח לשלוט ולשנות את המערכות הטכנולוגיות הללו. לכן, ספק שירות או מוצר יכול שיהיה בלתי ידוע למשתמש. זה מנוגד לדיני הפרטיות הדורשים כי הצד השולט במידע אישי של היחיד יגן עליו. בנוסף, רוב אפליקציות הביזור הפיננסי לא דורשות הרשאת שימוש ופועלות כרגע בתחום האפור.  

 

קיימות פרשנויות רבות לגבי אחריות הצדדים בגין חוזים חכמים. יוצרי החוזים החכמים בביזור פיננסי עשויים להיות האחראים, כמו גם המתפעלים של אותם חוזים חכמים או הצדדים הנהנים מתפעולם. לפחות במקרה אחד, רגולטורים זיהו את מפתחי הקוד וצדדים בעלי כוח לשלוט בתפקוד הקוד של החוזה החכם כאחראים להתנהגותו. במקרה מקביל אחר, הנוגע למערכת שיתוף הקבצים המבוזרת גרוקסטר, בית המשפט מצא שקשה, עד בלתי אפשרי, למצוא קבוצה מפוזרת מאוד של יחידים אחראית ובמקום מצא את הגוף המקשר המרכזי כאחראי.

 

רגולציה

 

ביזורם של שירותים פיננסיים יכול להשתנות בהתאם לסוג של שירות פיננסי שניתן באמצעות ה- DeFi:

  • קבלת ההחלטות: מעבר ממתווך יחידי או תשתית פיננסיים בלעדית למערכות בהן מערך נרחב של משתמשים מקבלים החלטות אם וכיצד יבצעו עסקאות פיננסיות.
  • סיכונים: מעבר מריכוז הסיכון (לדוגמה סיכוני אשראי ונזילות), שבדרך כלל הוטל על מאזניהם של מתווכים פיננסיים מסורתיים, למשתמשים או ולספקי שירותים פיננסיים באופן מותאם לעסקה ספציפית.
  • שמירת מידע: מעבר ממידע ומסמכים המוחזקים באופן מרכזי למערכות שיכולתן לאגור ולהגיע למידע מורחב לקבוצה גדולה יותר של משתמשים. אימות מידע ומסמכים כאלו יכול גם הוא להיות יותר מפוזר, לדוגמה באמצעות מנגנוני קונצנזוס.

 

בעוד הרגולטורים התמהמהו בכל הנוגע לפיקוח בתחום, ה-DeFi  הספיק לפרוח בוואקום שנוצר. לדוגמה, במתן אשראי מסורתי שלא מבוטח בבטחונות, קיימת חובה משפטית שהלווים והמלווים יכירו אחד את השני. כמו כן כי המלווה יוכל להעריך את יכולתו ושל הלווה לפרוע את חובו. בביזור פיננסי, אין חובה שכזו. העיקר הוא אמון הדדי הנוצר באמצעות מגנוני DApps, תוך שמירת על פרטיות.

 

מחסור בפיקוח – בעייתי בנוגע למימוש חובת הציות ואיסור הלבנת הון

 

בנוסף, רגולטורים יכולים לראות במוצר ושירות שאין בהם התערבות ופיקוח כבעייתיים בנוגע למימוש חובות הציות בתחום הכרת את הלקוח ואיסור הלבנת הון. מצד אחד, פיקוח מנוגד לעיקרון של ביזור פיננסי, כיוון שהמשתמש הוא המחזיק בנכסיו ומבצע בהם עסקה הפיננסית כראות עיניו. עם זאת, עסקאות מסוג זה בדרך כלל מוסדרת (במיוחד באשר לפעילות מתן אשראי) ואינן מותרות לגופים שאינם בעלי רישיון. מצד שני, ככל שגובר העניין מצד הבנקים וחברות הטכנולוגיה הפיננסית בטכנולוגיית ביזור פיננסי, הדבר יהיה שונה מהביזור הפיננסי כפי שמוגדר ברשת האת’ריום. לכן, אם גופים מוסדרים מבקשים לספק שירותים באמצעות DeFi, ציות לחובות הכרת הלקוח והלבנת הון הן הכרחיות.

 

על הרגולטורים לשקול את האיזון העדין בין בלימת החדשנות לבין הצורך בהגנה על משתמשים, כאשר היחידים מפקידים את כספם במרחב וירטואלי בלתי מוסדר. בנוסף, השיקול כי טכנולוגיה זו מאיימת על התעשייה הפיננסית המסורתית וודאי אינו נעלם מעיני הרגולטורים.

 

לסיכום, יחידים או גופים המבקשים לייצר אפליקצייה חדשה ימצאו לעתים קרובות שהם אינם מתכנסים, בקלות או בכלל, להסדרים רגולטוריים קיימים.

 

קורונה

 

התפרצות נגיף הקורונה והמשבר הכלכלי עשה טוב לתחום הביזור הפיננסי. לפי DeFi Pulse, מספר ההלוואות בפלטפורמות אלו עלה ביותר מפי שבע מאז חודש מרץ, והגיע להיקף של 3.7 מיליארד דולר. כך, בעוד בנקים מרכזיים קיצצו בריביות כדי לתמוך בכלכלה, משקיעים חיפשו תשואות על רק ריביות אפסיות בכל העולם.

 

בסביבה פיננסית זו, DeFi מציע פוטנציאל תשואות גבוה בהרבה לחוסכים מאשר מוסדות פיננסיים מסורתיים. פלטפורמת Compound, לדוגמה, מציעה ריבית שנתית של 6.75% לאלה שחוסכים באמצעות ה- מטבע יציב Tether. כך, לא רק שהמשתמש צובר ריבית, הוא גם מקבל מטבעות מתנה המהווים תמריץ נוסף להשתתף בפלטפורמה. כאשר שני שליש מהאנשים מחוסרי חשבון בנק הם בעלי טלפונים חכמים, לביזור פיננסי יש גם את הפוטנציאל לחשוף אותם לפעילות בעולם פיננסי.

 

סיבה חשובה אחרונה לעלייה בשימוש ב- DeFi ובטוקנים של האפליקציות השונות הוא חשש להישאר מחוץ ל-“חגיגה” כאשר התחום בצמיחה מטאורית. נקודה מעניינת בהקשר זה הוא התנועה של משקיעים מוסדיים ומשקיעים מתוחכמים ל- DeFi והרצון להשתחרר ממערכת שנתפסת כמיושנת ולא יעילה.

 

תופעה חדשה זו לא הולכת להיעלם אלא רק להמשיך ולמשוך כסף ממערכת המסורתית ומשתמשים חדשים.

 

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: