חדשות ועדכונים /  

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק באופן תקדימי  כי דיירים שהתנגדו לפרויקט פינוי בינוי יפצו את שאר הדיירים בסכום של  7.2 מיליון ש"ח.  בית המשפט אפשר לדיירים, לפנים משורת הדין, לחתום על ההסכם, ובכך לפטור עצמם מתשלום הפיצויים.

פרסום השאלון מתכתב עם המגמה העולמית ועם חשיבות הנושא עבור משקיעים. השאלון פותח לאחר בחינה של שאלונים דומים מרחבי העולם והותאם לחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

על פי ועדת הערר המחוזית, על ועדות הבנייה להעדיף ראיה תכנונית רוחבית בבואן לאשר תכניות בנייה, ורק במקרים חריגים לסטות מעמדת הדרג המקצועי.

ניהול מעקב אחרי פליטות גזי חממה חשוב לא רק לשמירה על איכות הסביבה, אלא שיש לו יתרונות מסחריים אחרים, כמו מעקב על הוצאות הכרוכות באנרגיה ובשרשרת האספקה, והשתלבות בשווקי המסחר הפחמן. 

על אף המודעות הגוברת והצעדים הננקטים לצורך צמצום פליטות גזי החממה (כחלק מההתחייבויות של ישראל במסגרת הסכם פריז), חוק ההסדרים המתגבש עשוי להחזיר את החקיקה הסביבתית אחורנית ולהוביל לפגיעה בשמירה על האוכלוסייה מפני מפגעי הסביבה.

משרדי הממשלה יחוייבו לגבש תכנית אקלימית. לטובת גיבוש תכנית הפעולה, יעמיד המשרד להגנת הסביבה יועץ מקצועי שיסייע למשרדי הממשלה במיפוי הצרכים ובכתיבת התכנית.

לפי מכתב מאת ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, עו"ד אלעזר במברגר, האפשרות להגיש תכניות ישירות לוועדה המחוזית קיימת מאז ספטמבר 2021, אולם רבים עדיין אינם מודעים לכך ומבזבזים זמן יקר ערך בוועדות המקומיות. 

בית המשפט קבע: חוק המתווכים במקרקעין אינו אוסר על גביית דמי תיווך בנוסף לשכר טרחה. יחד עם זאת, מתווכים נדרשים להודיע מראש ליזם על כוונתם לגבות מקונים דמי תיווך.

האם ניתן לקזז פיצוי על איחור במסירה מיתרת תשלום תמורת הדירה, ומה מעמדו של הבנק המלווה בהחלטה?

בית המשפט המחוזי בת"א קבע שייפויי כוח לעורכי דין לא בהכרח כוללים את הסמכות לחתום על הסכמים במקום בעלי דירות.

בית המשפט המחוזי פסק לאחרונה כי רכישת זכות מחברה בעסקת תמ"א 38 יכולה להיחשב כרכישת דירה.

לפעולה באיגוד מקרקעין יש השלכות מס משמעותיות, ויש לתת עליהן את הדין ברכישת חברה או מניותיה.

אילון מאסק הכריז על הקמת מפעל לייצור טסלה בגרמניה כבר ב-2019. הרישיון לפעול התקבל רק כעת. לרגולטור בגרמניה, לארגוני איכות הסביבה ולפוטין יש יד בדבר.

עד כה, רק קרנות חוץ ממספר מצומצם של בורסות זרות יכלו להירשם למסחר בישראל. תיקון של משרד האוצר מבקש לשנות את המצב.

על פי פסק הדין, רק במקרה שבמתן ההקלה לבניית ממ"ד נוצרה אפשרות לבניית שטח עיקרי נוסף שלא ניתן היה לבנותו ללא ההקלות, בניית הממ"ד תהיה השבחה חייבת במס. במקרים בהם חלה השבחה אחרת, שלא כלול בה שטח עיקרי, הממ"ד לא ייחשב כהשבחה חייבת במס.

על פי החלטת בית המשפט המחוזי, בפרויקט פינוי בינוי, גם בעלי דירות שלא חתמו על הסכם עם היזם מחוייבים בסעיף הבוררות

במסגרת פירוק שיתוף בעסקת נדל"ן, לפולשים בנכס יש משמעות גדולה הקשר של חלוקת התמורה.

מלון בוטיק ביפו הורשע בהזרמת שפכים לים ללא היתר. בית המשפט הכריע ופסק קנס לחברה ולשניים מעובדיה.

ועדת הכספים של הכנסת, בראשות חבר הכנסת אלכס קושניר (ישראל ביתנו), אישרה לאחרונה מנגנון בטוחות לצרכי שיקום נזקי הפסולת התעשייתית של רותם אמפרט (מקבוצת כימיקלים לישראל), כחלק מהדיון בעניין המשך הזיכיון לכריית פוספטים שמוענק כיום לחברה.

משרד להגנת הסביבה פירסם השבוע כי הוא מטיל עיצום כספי בגובה 3 מיליון ש"ח על חברת שופרסל בגין הפרה של הוראות חוק אוויר נקי (בדגש על מניעה וצמצום של זיהום אוויר מצי כלי הרכב של החברה).

לפני כשבע שנים התרחש אחד האסונות הסביבתיים החמורים שאירעו בישראל. במהלך עבודות הסטת צינורות נפט, התפוצץ אחד מצינורות הנפט הישנים של החברה הממשלתית קו צינורות אילת-אשקלון (קצא"א) באזור שמורת עברונה. כתוצאה מהפיצוץ, כחמישה מיליון ליטרים של נפט גולמי דלפו מהצינור וזרמו לשטחה של שמורת ערבת עברונה הסמוכה לצינור.

לאחרונה אושרו תיקונים לחקיקה הנדרשת לקידום מתחמי פינוי בינוי. בעוד כולם מדברים על הורדת הרף ל- 66%, נציין כי יש הרבה שינויים נוספים. כלל השינויים, קטנים כגדולים, חשובים אחד אחד.

הליכים ייצוגיים רבים מסתיימים על דרך הפשרה. הסדר הפשרה נועד, בין היתר, על מנת לאפשר סיום יעיל והוגן של ההליך, באופן שגם מקנה ודאות לכל הצדדים ולמעשה "קונה סיכון" עבור כל הגורמים המעורבים: עבור התובע הייצוגי ובא-כוחו, עבור הקבוצה המיוצגת ועבור הנתבעים.  אישור הסדר הפשרה על-ידי בית המשפט מגבש "מעשה בית דין" המבטיח כי לא ניתן יהיה לשוב ולהעלות טענות בעניין מושא הסדר הפשרה.

ועדת הערר, דחתה ערר בעניין פטור מתשלום מס שבח, במסגרתו טענו העוררים כי יש להתיר להם לנכות מן השבח שכר טרחה רעיוני ודמי תיווך ששילמו.

בפס"ד שניתן לאחרונה ע"י ביהמ"ש העליון, נקבע כי סמכות ועדת הערר לתכנון ובנייה אינה מוגבלת רק לבחינה תכנונית ומקצועית להחלטת הוועדה המקומית, אלא שהוועדה מוסמכת להידרש לכלל הסוגיות הנובעות מהחלטת הוועדה המקומית, לרבות שאלות משפטיות הקשורות בה, ולהחליט באותן סוגיות מחדש.

ביום 5.10.2021 יכנסו לתוקפן תקנות מעודכנות ליישום ה"תו הירוק" במקומות עבודה. מטה עיקרי התקנות וההנחיות לפיהן יש להתנהל.

בדיון בבית המשפט המחוזי, קבע בית המשפט, כי הפטור החל על פי חוק התכנון ובנייה לעניין הרחבה פרטית של דירת מגורים עד 140 מ"ר, יחול גם בפרויקטים של פינוי בינוי.

ביהמ"ש פסק כי חישוב מס הרכישה המופחת בשיעור 0.5%,לפי ההוראות שבחלק ה'2 לפקודת מס הכנסה ייעשה לפי שווי המקרקעין נושא המכירה ולא לפי שווי המניות של החברה המוכרת.

בפסק דין שניתן בימים האחרונים פסק בית המשפט המחוזי כי בניגוד לעמדת רשות המסים, עמותת קרן עזריאלי, המחזיקה כ-5.69% ממניותיה של קבוצת עזריאלי בע"מ, תהא פטורה מתשלום עשרות מיליוני שקלים של מיסים על הדיבידנדים המתקבלים אצלה מדי שנה כתוצאה מהחזקתה במניות החברה הציבורית – מניות אשר הועברו לקרן בתרומה ממר דוד עזריאלי ז"ל לפני פטירתו.

לבית המשפט המחוזי הוגש ערעור על החלטת ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה, אשר קבעה כי לצורך חישוב היטל ההשבחה יש להעריך רק את שוויין של דירות הדיירים, שכן להבחנתה זכויות הבנייה העודפות שמקבל היזם מהוות את "נקודת האיזון ... שבלעדיהן לא ייצא הפרויקט מהכוח אל הפועל".

בית המשפט המחוזי, קיבל את הערעור וקבע כי בעסקאות פינוי בינוי יש לחשב את היטל ההשבחה באופן של הערכת שווי המקרקעין בשוק החופשי לפני אישור התוכנית המשביחה ("המצב הקודם") לבין שווי המקרקעין לאחר אישור התוכנית המשביחה ("המצב החדש"). ההפרש בסכומים בין המצב הקודם למצב החדש, הוא שווי ההשבחה ממנו נקבע סכום ההיטל.

בית המשפט העליון דוחה את הערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, במסגרתו התקבלה תביעת רמ"י, ונקבע כי המערערים, החברים באגודה שיתופית, ישיבו לידיה מקרקעין המוחזקים בידיהם כשהם ריקים מכל מבנה בלתי חוקי וישלמו לה דמי שימוש ראויים בסך של 7 מיליון ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

לאחרונה קבע בג"צ כי ועדת הכספים של הכנסת אינה מוסמכת להפעיל שיקול דעת רחב בבואה להעניק הכרה למוסדות ללא כוונת רווח על-פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, ולמעשה, אישורה של הוועדה נדרש בהיבט פיקוחי בלבד.

החלטה תקדימית חשובה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו מרחיבה את זהותו של ה'מורשה לעסקים'  - אותו גורם אשר ניתן למסור לידיו את כתב התביעה ובכך להחיל על הנתבע הזר את סמכות בית המשפט בישראל. סוגיית סמכות השיפוט מתעוררת לא פעם כאשר בעלי הדין מגיעים ממדינות שונות עם שיטות משפט שונות. לרוב, ההכרעה איזה בית משפט ידון במחלוקת נגזרת משאלת תוקף המצאת כתב התביעה לנתבע הזר.

על פי תזכיר חוק האקלים שהתפרסם לאחרונה תתבצע מניעה וצמצום של פליטות גזי חממה, וכן תקודם היערכות מדינית להשפעות משבר האקלים ונזקיו.

החוק המוצע מיישם הערות שהתקבלו מהציבור ולאחר שפורסם באפריל 2020, ומטרתו לתקן את חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי).

שר הבינוי והשיכון חתם על תקנות המכר אשר קובעות שלושה קריטריונים מצטברים בכדי שניתן יהיה לקבוע גמר בניה.

ועדה מקומית לתכנון ובנייה גבעתיים הגישה ערר על החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, אשר אישרה תוכנית לפינוי בינוי בשטח של כ- 13 דונם, אך קבעה כי אין היא יכולה לחייב את היזם בביצוע המטלות הציבוריות. 

בית המשפט הכלכלי בתל-אביב, החזיר את הוודאות לדירקטורים בנוגע למבחן הרווח בחלוקת דיבידנד. בית המשפט קבע כי מבחן הרווח הינו מבחן טכני הצופה פני עבר, אלא אם ידוע לדירקטורים על קיומו של אירוע מהותי שיש בו כדי לשנות את מצבה של החברה.

ביום 30 בדצמבר 2020 הודיעה רשות התחרות לחברת SOS כי היא מטילה עליה עיצום כספי בסך של כ-6,300,000 ש״ח וכן עיצום כספי על נושא משרה בכירה בחברה בסך 350,000 ש״ח. בעקבות תלונה שהוגשה לרשות על ידי מתחרה של SOS, הגיעה הרשות לכלל מסקנה כי SOS התקשרה עם לקוחותיה בהסכמי בלעדיות ונקטה במדיניות לפיה היא לא תספק שירותי תדלוק ללקוח ככל שזה החל לעבוד במקביל גם עם ספק שירותי תדלוק מתחרה.

לפני מספר ימים הודיעה רשות ניירות ערך כי באופן זמני, היא לא תיזום או תמליץ על נקיטת אמצעי אכיפה כנגד תאגידים בעלי רישיון לניהול תיקים, ייעוץ או שיווק השקעות אשר לא יקיימו את דרישות ביטוח אחריות מקצועית.

הודעה זו באה לאור התייקרות ביטוח האחריות המקצועית בשנים האחרונות, אשר מקשה על בעלי רישיון לניהול תיקים, ייעוץ או שיווק השקעות, המחויבים כחלק מתנאי הרישיון, להחזיק בביטוח. 

המערערת הגישה בקשה לוועדה המקומית בית דגן לקבלת היתר עבור שיפוץ, תחזוקת בניין ותוספות בנייה לו. כתנאי לאישור, הוועדה המקומית הוציאה דרישות לתשלום היטל תיעול ואגרת סלילת רחובות.

הקורונה נגעה השנה גם בתחום הנדל"ן המניב, שכן מטבע הדברים, עולות כל העת שאלות ביחס לחובות ולזכויות של משכירי ושוכרי נכסים שונים לצרכי מסחר, בידור, פנאי ועוד, במצב הנוכחי של הגבלות ממשלה על הפעילות בנכסים אלו.

בניגוד למרבית פעילות התיווך הפיננסי בישראל, תחום הברוקר דילר בישראל פעל עד כה בצורה לא מפוקחת וללא רגולציה ייעודית. לאור כך, פרסמה רשות ניירות ערך תזכיר חוק שמטרתו להסדיר את תחום הברוקר דילר בישראל.

במטרה להרחיב את אלטרנטיבות ההשקעה של הציבור פרסמה רשות ניירות ערך טיוטה ראשונה להערות הציבור של מפרט מאפייני ליבה של שני מוצרים פיננסיים חדשים – קרנות נאמנות אלטרנטיביות מסוג קרן גידור ואגד קרנות גידור.

הפרלמנט האירופי אימץ לאחרונה רגולציה חדשה להסדרת פעילותן של פלטפורמות מימון המונים, שתחול באופן רוחבי על כלל מדינות האיחוד האירופי. בהתאם להוראות הרגולציה החדשה, ניתן יהיה לגייס באמצעות פלטפורמת גיוס המונים עד לסך של 5 מיליון אירו. כמו כן, הוסדרו בה כללי הגנה על ציבור המשקיעים בפלטפורמות, חובות דיווח שחלות על הגופים המגייסים מימון בפלטפורמות ועוד.

בית המשפט קובע כי פטירתה של דיירת מוגנת אינו מבטל את הסכם הפינוי בינוי שחתמה מול חברה, וכי כל עוד ההסכם לא בוטל בחייה של הדיירת, אין עילה לבטלו רק כתוצאה מפטירתה.

דיירת מוגנת אשר התגוררה בדירה ביהוד, חתמה עם חברה על הסכם פינוי בינוי עם תנאים מתלים, ולפיו תקבל דירה חדשה בפרויקט ופיצוי כספי בסך 900000 ₪ ובתמורה תוותר על זכויותיה כדיירת מוגנת בדירה.

לאחר פטירתה ובעת השבעה נציגי המערערות ביקשו מהמשיבים לפנות את הדירה, תוך שהם טוענים כי עם פטירתה של המנוחה, הופכים ילדיה לפולשים.

תושבי שכונת כפר שלם, סירבו לפנות את הקרקע לטובת פרויקט הרכבת הקלה, ולמסור את החזקה ללא קבלת פיצוי. זאת למרות שכבר בשנת 2017 פורסמה הודעה בדבר פינוי הקרקע.  בהתאם לה,  נתיבי תחבורה עירונית להסעת המונים מונתה כגוף המורשה לעשות שימוש בסמכויותיו לפי פקודת הקרקעות ובכלל זה לתפוס חזקה בלעדית במקרקעין.

בית המשפט המחוזי דן לאחרונה בסכסוך בין תובעים, אשר המדינה הפקיעה קרקע השייכת לאביהם בשנת 1976 ולטענתם המינהל הפר את ההבטחה שניתנה להם שנתיים אחרי, לפיצוי קרקע במקום אחר. 

התובעים דרשו לחייב את המדינה להחזיר לבעלותם את הקרקע או לחילופין לחייב את המדינה בתשלום מלוא הפיצויים בגין הפקעת הקרקע.

החלטה מעניינת של בית המשפט הנוגעת להשפעות נגיף הקורונה התקבלה לאחרונה במסגרת סכסוך על הסכם שכירות להפעלת מלון.

הסכם השכירות נחתם בפברואר 2020 כאשר חודש מרץ שולם ואילו התשלומים של אפריל ומאי לא שולמו. משכך, התובעת הגישה תביעה לפינוי מושכר בטענה להפרה יסודית של ההסכם. הנתבעת טענה שאינה צריכה לשלם עבור חודשים אפריל-מאי מאחר ולא יכלה להפעיל את המלון בהתאם להסכם השכירות עקב הקורונה. השוכרת טענה כי התקיימה עילת הסיכול לפי סעיף 18 לחוק התרופות ולפי קיימות בעניינה נסיבות שבעטיין קיום החוזה הוא בלתי אפשרי.

כידוע בפרויקטים של התחדשות עירונית, הדיירים בוחרים את החברה שעימם הם מוכנים לצאת למסע הארוך, על בסיס יחסי אמון אישיים בין הצדדים. יחסי אמון אלו הם אלו מובילים את הצדדים לחתימה על הסכם מחייב, והדיירים מצפים כי החברה שעימם התקשרו לא תשתנה ולא תועבר לידי בעלים אחרים. בהחלטה שניתנה בבית המשפט המחוזי לאחרונה נבחן מקרה בו לאחר שנחתם הסכם בין החברה היזמית לבין בעלי הזכויות בקרקע, מכרה החברה היזמית את השליטה לחברה אחרת.  

בית משפט המחוזי דחה לאחרונה את טענת תושבי רמת השרון כי יש לשמור על ייחודה כעיר מושבה ולא לאפשר בנייה רוויה.

תושבי רמת השרון, העירייה והועדה המקומית לתכנון ובנייה עתרו כנגד תוכנית "שכונת שתיל רמת השרון". במסגרת התכנית אמורות להבנות 285 יחידות דיור על שטח אשר יעודו ישונה מקרקע חקלאית לקרקע למגורים. 

בימים האחרונים אושר תיקון לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, המחייב מעסיקים לערוך ולפרסם דו”ח שכר שנתי המצביע על פערי שכר בין עובדות לעובדים. עיקר התיקון קובע על מעסיקים מסוימים לערוך אחת לשנה דו”ח פנימי המפרט את השכר הממוצע בקרב עובדיהם ומצביע על פערי השכר הממוצע בין גברים ונשים בכל קבוצת עובדים במקום העבודה.

פסק דין חשוב בתחום יחסי מרות ומניעת הטרדה מינית במקום העבודה קובע כי לא בכל מקרה של יחסי מרות במקום העבודה יש להניח באופן אוטומטי כי בעל סמכות ניהולית הטריד מינית. בפסק דין זה, ניתן לומר שבית הדין הארצי לעבודה מיתן, במידת מה, את ההנחיה הגורפת בנוגע להטרדה מינית על ידי בעל מרות.

בימים האחרונים ניתן פסק דין חשוב על ידי בית הדין הארצי לעבודה.  פסק הדין נוגע למעסיקים רבים במשק המשתמשים בשירותי חברות קבלן. בפסק הדין נדון עניינו של עובד קבלן נקיון, שהוצב בחברת החשמל, ופוטר מעבודתו אצל קבלן הנקיון.

תקופה מעניינת של שינויי חקיקה עומדת לעבור עלינו.

בחוק ההסדרים המתוכנן, ישנם מספר רפורמות נדל"ניות משמעותיות מאוד, עליהם דובר רבות במשך שנים. כמו כן, עומד להיות מאושר התיקון לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), אשר מבצע מספר עדכונים חשובים

ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) פסקה לאחרונה כי מכירת זכות במקרקעין מחייבת את המוכר במס שבח ואת הקונה במס רכישה, אך חיובים אלה לא יחולו על מכירת זכות במקרקעין מנאמן לנהנה.

אף שישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בתחום הפינטק, חברות פינטק נאלצות להתמודד קשיים רגולטורים רבים. תזכיר חוק חדש שפורסם נועד לאפשר הקמה של “ארגז חול” אשר יוקם בהשראה של תוכניות שונות שהונהגו כבר ביפן, אוסטרלי וסינגפור.

כחלק מהשינוי המבני אותו מנהיג משרד האוצר, שמטרתו להגביר את התחרות בשוק השירותים הבנקאיים והפיננסיים, פורסמה לאחרונה להערות הציבור תזכיר חוק מתן שירותי מידע פיננסי. מטרת החוק הינה להסדיר את נושא שיתוף מידע פיננסי הקיים בבנקים וחברות כרטיסי האשראי אודות לקוחותיהם עם גופים פיננסיים אחרים (חוץ בנקאיים). 

לאחרונה, קיבלה ועדת ערר החלטה כי אין לכלול את רכיב הפיתוח כחלק ממחיר העסקה לצורך חיוב במס רכישה. הערר התקבל כנגד החלטת מנהל מיסוי מקרקעין חדרה, אשר במסגרת זכייה במכרז של החברה לפיתוח קיסריה, להתקשרות בהסכמי בניה, חייב את העוררות בתשלום מס רכישה על הוצאות פיתוח שנכללו בעסקה. זאת על אף שהן טרם בוצעו במועד חתימת ההסכם.

רשות ניירות ערך אישרה לבורסה לניירות ערך בתל אביב להרחיב את פעילות המסחר המתקיימת בפלטפורמת המסחר הנפרדת שלה למשקיעים מוסדיים, כך שיהיה ניתן להנפיק ולסחור בה בסוגי ניירות ערך נוספים.

יוזמה חדשה ומבורכת של רשות הפטנטים באה לאפשר ליזמים, בהליך מקדמי ומהיר, להגיש בקשה זמנית לרישום פטנט. מדובר בצעד משמעותי אשר יכול לחולל מהפכה בחיזוק החדשנות היזמית בישראל ולהקל על  ישראלים רבים המבקשים להגן על פטנטים עתידיים. , במסגרת המסלול המהיר הבקשה לא תיבחן  במשך שנה, ותאפשר לקבוע תאריך הגשה מוקדם עבור רישום פטנט.

לאור משבר הקורנה, פנתה רב בריח לחברה שהשכירה לה נכס וביקשה לדחות את תשלום דמי השכירות ולשלמם בפריסה. המשכירה התנגדה וביהמ"ש דחה את בקשת רב בריח למנוע מהמשכירה לממש ערבות בנקאית להבטחת השכירות.

החלטה תקדימית של ועדת הערר לתכנון ובנייה פיצויים והיטלי השבחה במחוז תל אביב קבעה כי חישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי בינוי יבוצע באמצעות כימות התועלת שתוכנית הפינוי בינוי מקנה לבעלי הדירות הישנות בלבד (דירה חדשה מול דירה ישנה) וכי יש להתעלם מהדירות העודפות שמקבל היזם ומכל תמורה אחרת שמקבל היזם ולא מקבלים בעלי הדירות הישנות.

במסגרת תכנית הסיוע הכלכלית להתמודדות עם נגיף הקורונה, גובש מתווה על ידי משרד הפנים, משרד האוצר ומרכז השלטון המקומי, ובסיוע המשרד להגנת הסביבה, לפיו תינתן לעסקים הנחה בגובה של 25% עד לסוף שנת 2020 בתשלום הארנונה.

הנחת הארנונה תינתן למגזר העסקי – משרדים, שירותים ומסחר, תעשייה, בתי מלאכה, בתי מלון, חניונים ועוד. שר הפנים אריה דרעי יחתום על התקנות לאחר שאלה יופצו להערות הציבור.

החלטה זו הינה בהמשך להנחיית שר הפנים דרעי שאפשרה לרשויות לקבוע הסדרי תשלום אשר דוחים את תשלומי הארנונה ל-1/5. במסגרת הסיכום הוחלט כי תישלח הנחיה מעודכנת לרשויות, לפיה יתאפשר להן לדחות לעסקים את תשלומי הארנונה למחצית השנייה של שנת 2020 ולאפשר להם הסדרי תשלום מקלים אשר יעלו בהדרגה מה – 1/7 ועד סוף השנה.

האם דירה בבעלות בית חולים, שמכירתה אפשרה רכישת ציוד רפואי חיוני עבור המוסד הרפואי, מזכה את אותו מוסד בפטור מהיטל השבחה? ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה במחוז תל אביב קבעה שלא.

מועצת השמאות הבינלאומית מציעה לציין באופן מפורש בשומה לגבי קיום מצב של חוסר ודאות מהותית לגבי שווי הנכס, אם להערכת השמאי זהו המצב. לפי חיים מסילתי – יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, הכוונה לכלול מצבים של משבר פתאומי שפורץ הגורם לכך שלא ניתן להסתמך על עסקות השוואה, שכן כל עסקות ההשוואה קודמות למשבר.

ב-30 במרץ 2020, פרסמה רשות ניירות ערך הוראת שעה במסגרת ההקלות לבעלי רישיון בשל "משבר הקורונה" בקשר לבירור צרכיו והנחיותיו של הלקוח. 

לאור משבר הקורונה והשפעותיו, פורסמו לאחרונה על ידי רשות ניירות ערך מספר עדכונים והקלות בקשר עם החובות החלות על מנהלי תיקים יועצים ומשווקי השקעות.

הצעה של מנהל התכנון להמשך קיום דיונים מסוימים במוסדות התכנון בעת המשבר באמצעות "חיבור מרחוק".

על פי הנחיית משרד האוצר ומשרד השיכון, רשות מקרקעי ישראל הודיעה על דחיית מועדי התשלום.

להלן עדכון על אופי הפעילות באגף רישוי ופיקוח של עיריית תל אביב.

אושרו תקנות לשעת חירום המורות על הקפאת לוח הזמנים שנקבע בחוק התכנון והבניה ובחוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים לדיור וניתן שיקול דעת בהקלה על הוצאת תעודת גמר.

המשנה ליועמ"ש החליט, כי רשות מקרקעי ישראל תפעל באופן מידי לביטול ההחלטה הנוגעות לשומות ואשר התקבלה בתחילת החודש.

בעקבות משבר הקורונה, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים פרסם ב-18 במרץ 2020 תקנות חדשות, המתירות למעסיקים להעסיק עובדים בשעות נוספות בהיקף חריג העולה משמעותית על זה שנקבע עד היום.

השינויים החוקיים האחרונים נותנים בידי עסקים כלים שלא היו קודם לכן להתמודד עם הקשיים התזרימיים בתקופה זו של משבר הקורונה.

מה קורה במצב בו עובדי קבלן לא מגיעים לעבודה בעקבות התפשטות נגיף הקורונה וכתוצאה מכך יהיה איחור במסירת הדירה ? האם הרוכש יהא זכאי לפיצוי או שהאיחור יהווה סיבה מוצדקת לאיחור?

כחלק ממהלך של רשות ניירות ערך להנגיש לציבור הרחב את האפשרות להשקיע בקרנות גידור ולפתח מנגנון פיקוח עליהן, פרסמה הרשות להערות הציבור מסמך המפרט את מאפייני הליבה של שני מוצרים פיננסיים חדשים – קרנות נאמנות אלטרנטיביות מסוג קרן גידור ואגד קרנות גידור.

ועדת ערר מיסוי מקרקעין קבעה לאחרונה, כי גורם מארגן של קבוצת רכישה שרכש חלקים לצורך מכירתם בעתיד נחשב חלק מקבוצת הרכישה ולכן עליו לשלם מס רכישה בגין הדירות המוגמרות ולא בגין שווי הקרקע.

שתי החלטות סותרות של מנהל מיסוי מקרקעין בנוגע להטבות מס שבח לדירת מגורים בעל היתר בנייה שאינו מותר למגורים.

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים דחה ערעור בעניין סירוב הועדה המקומית למתן היתר לביצוע הריסה ובניה מכח תמ"א 38/2, בטענה, כי המבקשים לא עמדו בשני התנאים המצטברים לצורך קבלת תמריצי הבניה הניתנים על פי התכנית.

בהחלטת ועדת ערר שניתנה לאחרונה, הוחלט כי סטייה ממדיניות מהנדס העיר הנוגעת לזכויות המקסימאליות שאפשר לקבל מכוח תמ"א 38 מחייבת פירוט ונימוק מצד הועדה המקומית לתכנון ובנייה.

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע לאחרונה, כי הקפאה מוחלטת ל-3 שנים של כל הבקשות להיתרי בנייה על בסיס רעיון עתידי, כשאין אפילו טיוטה ומבלי לבדוק אם הבקשה סותרת את התכנית העתידית - פוגעת פגיעה חמורה בזכות הקניינית.

בית המשפט העליון קיבל עתירה של המדינה לחייב בדמי שימוש מחזיקים במקרקעין שהופקעו, על אף שהמדינה לא העלתה דרישה כזאת במשך 11 שנים (מאז ההפקעה).

בג"ץ דחה עתירה של חוכרים לדורות אשר עתרו נגד רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) אשר החליטה לסיים חכירה במקרקעין ולהשיבם לידיה, על פי סעיף בחוזה החכירה המאפשר לה לבטלו.

בניסיון להוזיל את עלויות הביטוח של בעלי הרישיון, נקטה לאחרונה רשות ניירות ערך במספר צעדים.

רגולציה חדשה שתאפשר לחברות ניהול תיקים להעניק ללקוחותיהן שירותי ניהול ושיווק השקעות מותאמים באמצעות פלטפורמה אינטרנטית.

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה, כי כל ביטול החלטה מנהלית צריך להיעשות על ידי הרשות שקיבלה את ההחלטה ובאותה הפרוצדורה שבה התקבלה. במקרה בו הוענק פטור מהיטל השבחה על מנת לבטלו על חברי מועצת העיר לשוב ולהצביע, להבדיל ממצב בו בקשת הפטור מונחת לראשונה לפניהם.

ועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז תל אביב קבעה, כי הפטור שניתן לעניין תשלום היטל השבחה הינו פטור מפורש וחד משמעי החל אך ורק על זכויות שניתנו במסגרת תכנית תמ"א 38 או מכוח תכנית מפורשת שאושרה לפיה.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה דחתה ערר בנוגע להיקף זכויות הבנייה בפרויקט פינוי בינוי ב"שכונת הרומנים" בנתניה וקבעה, כי שיקולי כדאיות כלכלית ורווחיות גבולית אינם מחייבים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי קיימת חשיבות לאומית בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, אולם אין בכך כדי להביא לאישור אוטומטי של כל בקשה להיתר מכוח תמ"א 38 ולקבלת סל הזכויות המרבי האפשרי.

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה במחוז צפון קבעה, כי על מנת לשמור על הכדאיות הכלכלית של פרויקט תמ"א 38/2 הממוקם מחוץ לאזורי הביקוש, מספיק לבנות חניון עילי ואין לחייב את היזם לבנות חניון תת קרקעי.

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום נקבע כי שינויים בדירה שנעשו לבקשת הרוכש אינם מהווים עילה לאיחור במסירתה וכי יש לפצותו בגין האיחור שנגרם.

בית המשפט העליון דחה ערעור נגד ועדת הערר המחוזית לאשר בקשה להיתר בניה מכוח תמ"א 38 וקבע, כי דרישה כי דיירי בניין ישתתפו בעלות הפרויקט הינה תקיפה ישירה של הוראות תמ"א 38.

בית משפט מחוזי מרכז קבע בפסק דין תקדימי, כי לא ישולם כפל מס במכירת מניות לחברה אחרת בפרויקטים של התחדשות עירונית. על פי פסק הדין, במקרה שבו חברת פרויקט העבירה את כלל זכויותיה בפרויקט לחברה אחרת לא ישולם מס רכישה כל עוד לא התקיימו התנאים המתלים לביצוע העסקה של התחדשות עירונית.

באוקטובר 2019 פרסם פרקליט המדינה הנחיה חדשה הנוגעת מדיניות התביעה בבואה לשקול העמדה לדין של תאגיד וכן בגיבוש עמדתה ביחס לדרכי הענישה של תאגידים.

משרד הבינוי והשיכון הטיל לאחרונה עיצום כספי בסך של 6.5 מיליון ש"ח על יזם של פרויקט תמ"א 38 בקריית ביאליק, אשר לא המציא לרוכשי הדירות בפרויקט, בטוחה לכספים ששילמו על חשבון מחיר הדירה, בהתאם להוראות חוק הבטחת השקעות.

ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין קבעה, כי העברת נכס מקרקעין הנמצא בישראל מהבעלים (היוצר) לידי נאמן, לא תחשב לאירוע מס. החלטה המנוגדת לחוזר המס של רשות המיסים, העוסק במיסוי נאמנויות.

בית המשפט העליון ביטל לאחרונה פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז, לפיו נדחתה בקשת היתר בניה מכוח תכנית תמ"א 38/2. בית המשפט העליון קבע, כי נדרש היה להצביע על פגם משמעותי באופן הפעלת שיקול דעתה של ועדת הערר כדי להצדיק את התערבות בית המשפט.

בית המשפט קבע לאחרונה כי חוזה בעל תנאי מתלה תקף ומחייב את הצדדים ממועד חתימתו, גם טרם התקיימות התנאים המתלים.

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד התיר לאחרונה פרויקט תמ"א ברעננה, למרות התנגדותה של ועדת הערר המחוזית.

כאשר מתבצעות  עסקאות קומבינציה כמכר חלקי, מתגלעות לעתים קרובות מחלוקות לגבי קביעת שווי המכירה. שכן, שווי המכירה יכול להיות מחושב באחת משתי דרכים: על פי שווי השוק של המקרקעין שנמכרו לקבלן או לפי שווי שירותי הבנייה שיוענקו למוכר.

בית המשפט קבע לאחרונה, כי מכירת זכויות במקרקעין לצד שלישי טרם תשלום מלוא התמורה על פי חוזה המכר איננה מהוות הפרה שלו.

בית המשפט העליון פסק לאחרונה, כי ניתן לקזז הפסד כנגד רווח הון רק כשירידת הערך מומשה דרך מכירה.

בית המשפט העליון דחה לאחרונה את עתירתו של ארגון עמק שווה, שהגיש התנגדות לשינוי בייעוד הקרקע באתר הארכיאולוגי "תל שילה" לועדה להתנגדויות של מועצת התכנון העליונה. בית המשפט בחן את התכנית והליך קבלתה והאם קיימים פגמים המצדיקים את ביטולה. 

רשות ניירות ערך ומשרד המשפטים פרסמו לציבור קול קורא לצורך התאמות בכללי הממשל התאגידי, כחלק מבחינת דרכי ההתמודדות עם בעיות העלולות להופיע כתוצאה ממעבר החברות הציבוריות למבנה בעלות מבוזר.

רשות ניירות ערך פרסמה לאחרונה מסמך להערות הציבור לקראת פרסום תזכיר חוק להסדרת תחום האיגוח בישראל. הצעד של הרשות נעשה אגב מהלך רחב יותר של יצירת איגוח בישראל, בדומה לקיים בעולם.

ועדת הערר המחוזית בתל אביב אישרה באופן תקדימי את קביעת הועדה המקומית לתכנון ובנייה לפיה במקרה בו נדרשת תב"ע חדשה המעניקה זכויות רבות יותר מאלה הקבועות בכללי התמ"א, נדרשת הסכמת כל הדיירים.

ממונה חוק המכר הוציא החודש נייר עמדה בקשר לארגון של קבוצות רכישה. בנייר העמדה מפורטים המבחנים שיקבעו האם מארגן קבוצת רכישה ייחשב כיזם או כמארגן לעניין חוק המכר.

בהחלטה שניתנה לאחרונה על ידי ועדת ערר נקבע, כי מחסן שהוסב למגורים במשך תקופה ארוכה לא יוכר כדירה לצורך חישוב מס שבח. קביעה זו, שהתקבלה פה אחד, נתמכה בנימוקים שונים על ידי חברי הועדה.

במסגרת פסק דין של המפקחת על הבתים המשותפים בתל אביב, אכפה המפקחת חתימה של הסכם תמ"א 38 על דייר שעיכב את הוצאתו לפועל של הפרויקט. בין היתר פסקה, כי אפשר להצמיד שטחים מהגינה המשותפת לדירות הקרקע, כתחליף למרפסות שמקבלות הדירות הגבוהות. אולם קבעה, כי שטחי הגינה של דירות הקרקע יוקטנו, כך שיהיו זהים לשטחי המרפסות שיתווספו לדירות.

בית המשפט המחוזי ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים (מחוז מרכז) קבע בתשובה לעתירה, כי על אף התקיימות פגם מנהלי, אשר כביכול עשוי לבסס עילה לביטול תכנית בנין עיר – הרי שבמקרה זה הפכה התכנית למעשה עשוי ועל כן, אין לבטלה.

בית המשפט העליון קיבל לאחרונה את ערעורה של רשות המיסים וקבע, כי הזכאות לפריסת מס שבח נתונה רק לאדם פרטי ולא לחברה.

ביהמ"ש העליון פסק לאחרונה בשאלה האם יש לכלול את רכיב המע"מ בשווי הנכס לצורך חיוב בהיטל השבחה. בית המשפט העליון דחה את החלטת המחוזי ובחר לאמץ את תקן 11 שפרסמה מועצת שמאי המקרקעין ב-2009 הקובע כי היטל ההשבחה מחושב ללא המע"מ.

בפסק דין תקדימי של בית המשפט המחוזי בתל אביב נקבע, כי יבוטלו הערות אזהרה שנרשמו לטובת רוכשי דירות בפרויקט תמ"א 38 מכיוון שהחברה היזמית נקלעה לפירוק, והסכמי המכר עם רוכשי הדירות מהווים "נכס מכביד".

בית המשפט המחוזי בתל-אביב פסק לאחרונה, כי לא ניתן להעביר זכויות יזם מקורי בהסכם תמ"א 38 ליזמים חדשים ללא הסכמת הדיירים.

רשות ניירות ערך פרסמה לאחרונה הצעה לתיקון חוק ניירות ערך בעניין פיקוח על חתמים ומפיצים, הכוללת הוספת סעיף לחוק שיסמיך אותה לקבוע הוראות לחתמים ומפיצים לצורך פיקוח על פעילותם.

על רקע העלייה בהיקפי ההשקעה בפרויקטים תחבורתיים, פורסם לאחרונה מסמך הנחיות לחברות התשתית של משרד התחבורה, בו הן התבקשו לאמץ קווים מנחים מחייבים בקשר למספר נושאים הנוגעים לחוזים ומכרזים.

החלטת בית המשפט בתיק זה מהווה החלטה תקדימית באופן שבו השופטת רונן יישמה את כללי הבחינה וקבעה, כי כלל שיקול הדעת העסקי נסוג בפני החלטות המתקבלות תחת ניגוד עניינים של נושאי המשרה.

מועמדים המגישים בקשה עד ל-30 במאי 2019 יהיו רשאים להמשיך להציע שירותי ברוקראז' בהתאם לתנאים הקודמים של הרשות, עד קבלת החלטת הרשות לגבי בקשותיהם.

פסק דינו של בית המשפט העליון, קבע לאחרונה מהם היקף ההוראות, שהמפקח על רישום המקרקעין מוסמך לתת בכל הנוגע לרכוש המשותף בבית משותף, המוגדר כ"בית מורכב".

שמונה חודשים לאחר כניסתן לתוקף של תקנות אבטחת המידע של האיחוד האירופי, הרגולטור הצרפתי (CNIL) הטיל קנס בסך 50 מיליון יורו על גוגל – הקנס הגבוה ביותר שהוטל עד כה מתוקף ה-GDPR.

ועדת הערר לתכנון ובניה פיצויים והיטלי השבחה מחוז ירושלים קבעה כי בני משפחה שאינם יחידה כלכלית אחת, אינם תא משפחתי אחד לצורך פטור מהיטל השבחה להרחבת דירה עד 140 מ"ר.

חוזר חדש של רשות המיסים קובע תנאים להענקת אופציות לעובדים שהבשלתן תלויה בביצועי העובד או תלוית אירוע אקזיט או הנפקה.

לאחרונה, החליטה נציבות המידע הבריטית (ICO – Information Commissioner's Office) להפעיל את סמכותה ופנתה לתאגיד קנדי באמצעות הודעת אכיפה בטענת הפרה של ה-GDPR.

בפסק דין תקדימי שניתן בתביעה שהגישה נציגות בית משותף בבנין בתל אביב, אסרה המפקחת על רישום מקרקעין במשרד המשפטים על בעל דירה בבניין להמשיך להשכיר את דירתו לטווח קצר (Airbnb, Booking).

במבזק דיני עבודה הנוכחי אנו מעדכנים לגבי יום השבתון שנקבע לבחירות הכלליות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות והתיקון לתקנות למניעת הטרדה מינית.

בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים דחה לאחרונה עתירה שהוגשה כנגד ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה, וקבע כי מבנה שלא קיבל היתר בניה אינו יכול לבצע פרויקט של תמ"א 38. לדבריו, השאיפה לחזק מבנים מפני רעידות אדמה לא נועדה להכשיר עבריינות בניה ולא נועדה להלבין בניינים שנבנו ללא קבלת היתר.

ברזיל והודו מצטרפות למגמה העולמית בתחום של הגנת הפרטיות. חוקים חדשים הצפויים להיכנס שם לתוקף עשויים לחול גם על חברות ישראליות אשר עושות עסקים במדינות אלו.

בחודש יוני 2018, פרסם בנק ישראל מדיניות חדשה בעניין הקלת הדרישות להקמת בנקים קטנים ודיגיטליים חדשים. המפקח על הבנקים הודיע על ההחלטה, שלפיה רף ההון העצמי ההתחלתי של הבנקים החדשים נקבע בהיקף של 50 מיליון שקל – קיטון דרסטי מהרמות שנדרשו בעבר. 

לאחרונה נחקק חוק בקליפורניה, המרחיב באופן משמעותי את ההגנה המוענקת למי שמידע אישי נאסף לגביו, ומטיל כללים וחובות שונים על עסקים וחברות האוספים ועושים שימוש במידע.

בסוף השבוע שעבר, אושרה בכנסת הרפורמה ההיסטורית במשק החשמל. התחנה הראשונה, אלון תבור, עתידה להימכר עד דצמבר 2019.

מספר עדכונים בדיני הגנת הצרכן בנושא חובת גילוי מדיניות משלוחים ומתן שירות לאחר מכירה; הרחבת הוראות לעניין תיאום מועד ביקור נותן שירות במענו של הצרכן והקלה בחובת סימון מוצרי הלבשה.

בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי כי סכסוך משפטי בין רשת חברתית לבין משתמשיה הישראלים יתברר בבית המשפט בישראל וזאת על אף שבתנאי השימוש קיימת תניית שיפוט המקנה סמכות שיפוט בלעדית לבית המשפט בקליפורניה.

דירקטוריון הבורסה לניירות ערך בתל אביב אישר ב-23 במרץ, 2018, השקת מדד מניות חדש בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה.

תיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה לעניין עבודת לילה ולהיתר הכללי להעסקת עובדים בשעות נוספות.

שר העבודה חיים כץ חתם לאחרונה על צו ההרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה. בהתאם לצו ההרחבה, יקוצר שבוע העבודה מ-43 שעות ל-42 שעות, ללא הפחתה בשכר.

ועדת הערר המחוזית בתל אביב, ביטלה לאחרונה היתר בנייה שנתנה עיריית תל אביב לבעלים של משרד שביקש להסב אותו למגורים, בבניין המיועד להריסה במסגרת תמ"א 38.

עיריית גבעתיים מתכננת לשנות את פני מזרח העיר בשורה של פרויקטי פינוי בינוי, שיוקמו לאורך רחוב בן גוריון שבגבול גבעתיים-רמת גן. על מנת לקדם את התכנית, הועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז תל אביב אישרה את בקשת העירייה לעצור הוצאת היתרים לתמ"א 38 בשטח התכנית למשך תקופה של שנתיים.

מספר עדכונים חדשים בנושא הגברת האכיפה בגין עבירות בטיחות בעבודה ושינוי בגיל פרישת חובה מיוחד למי שילדו נפטר.

הותמ"ל החליטה לראשונה, כי בשכונת המגורים קריית משה ברחובות תופקד תכנית להתחדשות עירונית הכוללת הקמת 9,500 יחידות דיור במקום 1,300 יחידות המצויות בשכונה כיום.

הועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב אישרה לאחרונה באופן סופי את תכנית רובע 3 בתל אביב שתאפשר הקמת 8,000 יחידות דיור חדשות. הדרך לאישורה הסופי של התוכנית, אשר הוכנה במסגרת סעיף 23 לתמ"א 38, הייתה ארוכה ורבת מכשולים. 

בשנת 2017 פרסמה רשות המיסים חוזר בנוגע לשימוש ביתרות הצבורות בקופות הפיצויים המרכזיות, ומעסיקים רבים פנו לפרק את קופות הפיצויים הללו. חשוב לדעת, כי לפירוק הקופה המרכזית לפיצויים ישנן גם השלכות על תחום יחסי העבודה עם העובדים.

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם דו"ח ביקורת בנושא מימון מפלגות בנוגע לסיעות בכנסת ה-20 לתקופה שהחל מחודש אפריל 2015 ועד לתום שנת 2016.

בית משפט מחוזי בישראל דחה ערעור שהגיש אדם שהיה מעורב בשיווק ומכירת כרטיסים נטענים (pre-paid) לביצוע תשלום עבור הימורים באתרי הימורים מקוונים. בית המשפט קבע כי פעילות זו מהווה מתן סיוע לפעילות בלתי חוקית של הימורים מקוונים וכן עבירה על חוק איסור הלבנת הון הישראלי.

ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת אישרה הצעה מתוקנת לתקנות בתי המשפט (אגרות), לפיהן תוטל אגרה על המבקשים להגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית. מדובר בשינוי מהותי בתחום התובענות הייצוגיות, שכן אלה היו פטורות מאגרות עד כה.

רשות החשמל פרסמה שימוע המזמין להציע הצעות לקביעת תעריף לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו וולטאית במיתקנים שיחוברו למתח גבוה ולמתח נמוך.

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה בסוף אוקטובר הנחיה לגבי השימוש במצלמות מעקב במקומות עבודה ובמסגרת יחסי עבודה.

ב- 30 באוקטובר 2017, אושר בקריאה שניה ושלישית בכנסת תיקון לחוק שכר המינימום. תיקון החוק יכנס לתוקף רק לאחר פרסומו הרשמי ברשומות.

לפני כשבועיים פרסמה מועצת האיחוד האירופי דוח המסכם את תפקודו של ההסדר של מגן הפרטיות אשר אפשר העברת מידע אישי מהאיחוד האירופי לארצות הברית.

לאחרונה, אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת עדכון כולל לתקנה 35 לתקנות הנגשת שירותי אינטרנט הנקראות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013.

הכנסת אישרה חוק חדש אשר מסמיך את בתי המשפט בארץ להוציא צווי חסימה שיחולו, בין השאר, על אתרי אינטרנט להימורים מקוונים.

חברת אפל תגביל באופן משמעותי את היכולת של מפרסמים לאסוף ולהשתמש במידע פרטי. התכונה החדשה שתוכנס לדפדפן הספארי נקראת Intelligent Tracking Prevention (ITP – מניעת מעקב אינטליגנטית), והיא מטילה הגבלת זמן בת 24 שעות על שימוש ב-cookies של צדדים שלישיים, והגבלת זמן בת 30 יום על שימוש ב-cookies על ידי אתרי אינטרנט בהם מבקר הגולש.

בית המשפט הפדרלי לערעורים בניו-יורק פסק לאחרונה כי כאשר משתמש חדש מאשר במסך ההרשמה של אפליקציה את "תנאי השירות" ו"מדיניות הפרטיות", גם מבלי להיכנס למסמכים המשפטים אשר נמצאים בקישורים אלה - אישורו מספיק על מנת לשכלל את התקשרותו המשפטית עם החברה כחוזה מחייב.

הרשות להגנת מידע הספרדית הטילה קנס בסך 1.4 מיליון דולר על חברת פייסבוק בגין שלושה מקרים בהם החברה אספה מידע אישי לגבי אידיאולוגיה, מגדר, אמונות דתיות, העדפות אישיות והיסטוריית חיפוש מבלי להודיע למשתמשים באופן נאות לשם מה נאסף המידע.

בתביעה שהופנתה לאחרונה לבית הדין האירופי לצדק, הביעה הפרקליטה הראשית כי מחברת המבחן של מועמד, לרבות ההערות שנכתבו בתוך המחברת על-ידי הבוחן, מהוות מידע אישי שהמועמד זכאי לקבלו.

בית המשפט העליון של הודו קבע לאחרונה שהזכות לפרטיות הינה חלק בלתי נפרד מהזכות לחיים ולחירות המוגנות בחוקה ההודית, ועקב כך, היא זכאית לאותה הגנה משפטית.

שר התקשורת מינה לאחרונה וועדת מכרזים שתפעל לגיבוש ועריכת מכרז להקצאת תדרים לאספקת שירותי סלולאר מתקדמים.

לאחרונה התקבלה החלטת ממשלה שבה אושרו עיקרי מדיניות לאומית ל"הזדהות בטוחה". ההחלטה נועדה לקבוע את האופן בו תאומת זהותו של אדם בעת קבלת שירותים ממשלתיים במתכונת דיגיטלית, לצורך שיפור השירותים הניתנים לתושבים והנגשתם בצורה פשוטה.

מספר עדכונים חדשים בנושא הרמת מסך ההתאגדות, חישוב פיצויי פיטורים לעובדים שעתיים ומסירת תלוש שכר אלקטרוני.

לאחרונה, בוצע תיקון בחוק הגנת הצרכן, שבו נקבע הסדר בדבר הדרכים הניתנות לצרכנים לבטל עסקאות, ובדבר חובות הגילוי המוטלות על העוסקים כלפי הצרכנים לעניין הדרכים לביטול עסקאות.

הרשות למשפט, טכנולוגיה ומדע (רמו"ט) פרסמה לאחרונה טיוטת הנחיה חדשה ביחס לאופן הטיפול במידע אישי של לקוחות המוחזק על ידי חברה נרכשת והמועבר לחברה רוכשת. זאת במסגרת עסקאות מיזוגים ורכישות.

אחת מהסוגיות המרכזיות הנוגעת לפרטיות בישראל היא האם ובאיזו מידה פעילות של חברה ישראלית עשויה להיות כפופה לדינים זרים בתחום הגנת הפרטיות. סוגיה זו הפכה לבעלת חשיבות קריטית, עם התקנתן של התקנות החדשות בתחום הגנת הפרטיות באיחוד האירופי.

ממשלת בריטניה התחייבה לאחרונה, לחוקק חוק חדש להגנת נתונים. הצעת החוק היא חלק מהתחייבותה של ממשלת בריטניה ליישם למרות תהליך הברקזיט את עקרונות הפרטיות שנקבעו ברגולציה האירופאית החדשה להגנת מידע  General Data Protection Regulation (GDPR).

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה בתחילת יולי 2017 את ביטול תשלומי האגרה לרישום מאגרי מידע ואגרות תקופתיות, אותם נדרש בעל מאגר מידע לשלם.

ביום 24.7.2017 פרסם הממונה על חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון שתי הבהרות הנוגעות לחוק המכר ופרויקטים של התחדשות עירונית.

לאחרונה פרסמה הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע הנחייה חדשה העוסקת בפרשנות ויישום הוראות חוק הגנת הפרטיות בעניין דיוור ישיר ושירותי דיוור ישיר. הנחיה זו מבקשת להסדיר, בין היתר, את סוגית ההסכמה לשימוש במידע לצורך דיוור ישיר ושירותי דיוור הישיר.

בחוות דעת משפטית שהגיש היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט העליון לאחרונה במסגרת ערעור שהוגש על-ידי פייסבוק, סבר היועץ המשפטי שחברות זרות (בייחוד כאלה העושות עסקים דרך האינטרנט) לא יכולות להתחמק מהחלת סמכות שיפוט ישראלית, גם אם תנאי השימוש באתרי האינטרנט שלהן קובעים אחרת.

לאחרונה נכנסו לתוקף כללים חדשים המהווים תיקון ועדכון לכללים העיקריים העוסקים בשפכי תעשייה שמקורם במפעלים והמוזרמים למערכת הביוב.

החלטת בית המשפט החדשה בנושא מיסוי מחירי העברה עלולה לגרום לשינוי מבנה של עסקאות מיזוגים ורכישות ממניות לנכסים.

מה דינם של תשלומים שמעניק בעל שליטה בחברה ציבורית מכיסו הפרטי לנושאי משרה עבור עבודתם בחברה? האם רשאי בעל שליטה להבטיח אישית לנושאי משרה בחברה תגמול נוסף שאינו עולה בקנה אחד עם מדיניות התגמול של החברה? - שאלות אלה נדונו לאחרונה בהחלטתו של בית המשפט הכלכלי (מפי כב' השופטת רות רונן) בעניין דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ ואח'.

לאחרונה, אישרה הכנסת תיקון חדש (תיקון 9) לחוק מכר דירות, לפיו יזמים הבונים דירות למכירה יוכלו לא להפקיד בטוחה עבור מרכיב המע"מ בעסקה, וכך יקטן הסכום המופקד על ידם.

בחודש מרץ 2017 פורסם תיקון לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), , לפיו, "תאגידים קטנים" מדווחים שהציבור אינו מחזיק תעודות התחייבות שהונפקו על ידיהם, יוכלו לפרסם דוחות כספיים על בסיס חצי שנתי. לעניין זה תשמש הגדרת "תאגיד קטן" הקבועה בתקנות האמורות.

וועדת חוק חוקה ומשפט אישרה לאחרונה את תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז - 2017, שבהן נקבעו נורמות חדשות ומקיפות לפעילותם של מי שמנהלים או מחזיקים במאגרי מידע בכל הנוגע לנהלי אבטחת מידע. למעשה, התקנות נוגעות לגופים רבים במשק הישראלי, בין אם מדובר בעסקים קטנים המנהלים מידע על לקוחותיהם ובין אם מדובר בתאגידי ענק.

לאחרונה, נושא האפליה בשוק העבודה בכלל ונושא הגילנות בפרט, תופס יותר ויותר מקום בדיון הציבורי. בהקשר זה, מצאנו לנכון להביא לידיעתכם פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בעניין בת שבע שמחי נ' מוצרי מעברות בע"מ, הנוגע לנושא זה.

לאחרונה, ניתן פסק דין תקדימי ומשמעותי, על ידי בית המשפט העליון בנושא הביקורת השיפוטית שיש להחיל על החלטות עסקיות בחברה.

פסק הדין מאמץ באופן רשמי את כלל "שיקול הדעת העסקי" במשפט הישראלי באשר לסטנדרט הביקורת שיש להחיל על החלטות דירקטוריון. כן נקבע בפסק הדין כי יש מקום לאמץ גם את כלל ה"בחינה המוגברת" בנסיבות בהן כלל שיקול הדעת העסקי אינו מספק מענה הולם. בנוסף, עוסק פסק הדין בנושאים שטרם זכו להתייחסות בית המשפט ובהם סוגיות של חלוקת דיבידנד, רכישה ממונפת, חובות נושאי משרה בחברה והיחס ביניהם.

במסגרת הנחיה חדשה שפרסם לאחרונה רשם מאגרי המידע ברשות למשפט טכנולוגיה ומידע, גופים כגון ספקי שירותים אשר שומרים הקלטות משיחות טלפון או תכתובות צ'ט עם לקוחותיהם, יאלצו לאפשר ללקוחותיהם (נושאי המידע) לעיין גם במידע מסוג זה, על פי זכות העיון הקבועה בחוק הגנת הפרטיות והתקנות שהותקנו מכוחו.

המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב אישרה לאחרונה בקשה לאישור הגשת תובענה כתובענה ייצוגית של בעלי מניות המיעוט כנגד בעל השליטה ונושאי משרה בחברת דלק מערכות אנרגיה בע"מ. בית המשפט דן בשאלה האם חל איסור על בעל מניות שליטה בחברה ציבורית שנסחרת במדדים לבצע פעולות של רכישת מניות בחברה, כאשר פעולות אלה עתידות להביא לכך שמנית החברה לא תיסחר עוד במדדים.

לראשונה, עמותות חברתיות יכולות ליהנות מהתנאים הנוחים והאטרקטיביים של הלוואה בערבות המדינה למימון השקעה או הון חוזר בעמותה וללא העמדת ערבות אישית.

החוק החדש קובע כי, החל מיום 1.1.2017, חייב במס ישלם, בכל שנת מס (ינואר עד דצמבר), מס בסכום שנקבע בהתאם להוראות החוק, בעד כל דירת מגורים שבבעלותו, למעט 2 דירות, לפי בחירתו. כלומר, בעלים של 3 דירות ומעלה יחויב בתשלום מס בגין הדירה השלישית ומעלה, בהתאם לאחוז בעלותו בדירות הנוספות כאמור.

על מנת לשכלל את שוק השותפויות הישראלי, ועל מנת לגשר על פער מהותי שקיים בין דיני השותפויות בארץ לבין דיני השותפויות בעולם, פרסם משרד המשפטים בחודש דצמבר 2016 נוסח להערות הציבור של תזכיר לחוק השותפויות.

השנה האחרונה התאפיינה בעיקר בהבשלה של מספר תהליכים ויוזמות שקודמו בשנים האחרונות, בעיקר בנוגע לתחומי המיסוי והכרה בארגונים ללא כוונת רווח כמוסדות ציבוריים הזכאים להטבות מס בגין קבלת תרומות.

לפני כשנה וחצי נכנס לתוקפו משטר רגולטורי חדש המחייב מפעילים של זירות סוחר לקבל רישיון כתנאי לפעילותן, ומטיל איסור על הפעלת זירת סוחר ללא רישיון. במסגרתו של אותו משטר רגולטורי, החליטה רשות ניירות ערך, שהוסמכה כרגולטור האחראי על זירות הסוחר, שלא לאשר מסחר באופציות בינאריות בזירות סוחר בשל המאפיינים של האופציות ושל הזירות.

שלושה עדכונים בנושא זכויות עובדים נכנסו לתוקפם בחודש יולי האחרון, וכעת העדכון הנוסף לגבי אותן שלוש זכויות צפוי להיכנס לתוקף ביום 1.1.2017.

בחודש נובמבר פרסם משרד התשתיות האנרגיה והמים הליך תחרותי (call for bids) ראשון מסוגו לקבלת הצעות עבור 24 רישיונות ל- 24 שטחים (בלוקים) במימי  הים התיכון של ישראל. במרחק של 7 קילומטר לפחות מהחוף.

בחודש אוקטובר פרסמה רשות החשמל הצעת החלטה לשימוע להסדרת הליך תחרותי לקביעת תעריף לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית.

לפני מספר ימים, אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת תיקון לסעיף 35 לתקנות הנגישות לשירות (אתרי אינטרנט), הנקראות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

באופן תקדימי הכירה לאחרונה ועדת הכספים בארגון הפועל בחו"ל – כ'מוסד ציבורי' לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. הכרה המעניקה הטבת מס, בדרך של זיכוי מס לתורמים בגין תרומות המוענקות על-ידם לאותו ארגון.

הכנסת קיבלה תיקון לחוק התקשורת החל גם על "דבר פרסומת" שהינו מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או הפצת תעמולה. 

לאחר תקופה של כשנה, במהלכה שרר חוסר בהירות בסוגיית שיעורי ההפרשות לביטוחים הפנסיוניים - זאת בעקבות תיקון מספר 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) מחודש אוגוסט 2015, לאחרונה הוסדר הנושא ובא על פתרונו.

לאחרונה פורסמו שינויים עיקריים המוצעים בהצעת החוק לחוק המכר. השינויים העיקריים המוצעים בהצעת החוק כוללים:

בחודשים האחרונים רשות ניירות ערך קידמה סדרת הקלות נוספת בכללי הממשל התאגידי החלים על חברות ציבוריות ובמסגרתן

רשות ניירות ערך בוחנת בקשות שהוגשו לקבלת רשיון עבור מסחר פיננסי מקוון בחשבון נוסטרו כאשר כחלק מתהליך רישוי זה, הרשות מפרסמת מעת לעת הודעות לעיתונות המבהירות סוגיות שונות הקשורות להיקף החקיקה בנושא.

בתחילת חודש אפריל, פרסמה רשות המסים הישראלית חוזר חדש בנושא מיסוי תאגידים זרים הפועלים בישראל באמצעות האינטרנט. החוזר מתמקד במס חברות, אבל גם מתייחס בקצרה לנושא רישום אצל רשות המע"מ; בהתאם, החוזר סוקר עניינים שונים כגון מוסד קבע, סוכן תלוי, המקום בו מתנהלת הפעילות העסקית, וכו'.

אמש התפרסם תזכיר לתיקון חוק מס ערך מוסף. התזכיר עוסק בהטלת מע"מ על ספקי שירותים על מסחר אלקטרוני ושירותים דיגיטליים שנמצאים מחוץ לישראל ומספקים מוצרים אלקטרוניים ושירותים דיגיטליים ללקוחות בישראל. זאת, אפילו שספקים אלה אינם בעלי נוכחות במדינת ישראל.

במהלך 20 השנים האחרונות, היוזמה של בחינת הקמה של קזינו בישראל חוזרת מדי פעם לכותרות. עם זאתת, נושא זה לא זכה עד כה לקידום של ממש על ידי הממשלות השונות, מטעמים שונים, כגון ההתנגדות של המפלגות הדתיות, החשש מפני עלייה בהתמכרויות להימורים, התנגדות אידיאולוגית לקזינו ועוד.

בשנת 2014 נחקק פרק לחוק השקעות משותפות בנאמנות אשר עיקרו הינו הצעת יחידות של קרנות נאמנות זרות בישראל. תוקפו של התיקון לפרק זה הותנה בכניסתם לתוקף של תקנות ייעודיות בנושא.

לפני כשבועיים  פרסם משרד המשפטים מהדורה מעודכנת חדשה של חוברת "הנחיות להתנהלות עמותות", וכן מהדורה מעודכנת וחדשה של חוברת ההנחיות המשלימה לעניין "רישום עמותות, שם מטרות ותקנון". חוברות אלה כוללות מספר עדכונים והבהרות לנוסחן הקודם.

לאחרונה דן בית המשפט המחוזי בחוקיותו של משחק הפוקר טקסס הולד'ם. זאת במסגרת ערעור פלילי על פסק דינו של בית משפט השלום בנוגע לכתב אישום אשר הוגש נגד המערערת ובעלה, בגין ניהול של טורניר פוקר טקסס הולד'ם בדירתם. הערעור נסב על שאלה אחת בלבד – האם משחק הפוקר טקסס הולד'ם הוא משחק אסור אם לאו; וביתר דיוק – האם רכיב המזל גובר על רכיב הכישורים במשחק הזה, כפי שטענה המדינה  או האם הכישורים גוברים על המזל,  כפי שטענה  המערערת.

סוגיות של פטור מאחריות, שיפוי וביטוח נושאי משרה בעמותות (ובחברות לתועלת הציבור) צוברים תאוצה בעת האחרונה, הן מצד נושאי המשרה בארגונים , המבקשים לחסות תחת ההסדרים הללו, בדומה לאלה המקובלים בחברות עסקיות, והן מצד חברות הביטוח הרואות בארגוני המגזר השלישי כשוק פוטנציאלי עסקי גדול ולא ממומש דיו.

בין Mylan N.V, חברה ציבורית זרה אשר מניותיה נסחרות בנאסד"ק, לבין Perigo Company Plc. , חברה זרה שמניותיה רשומות למסחר בבורסת New York Stock Exchange ובבורסה לניירות ערך בתל אביב התנהלו מגעים לעסקה במסגרתה תרכוש מיילן את מניותיה של פריגו. לאחר שמגעים אלה לא צלחו, הודיעה מיילן בארה"ב על התחייבותה לפרסם הצעת רכש למניותיה של פריגו וזאת חרף התנגדותו של דירקטוריון פריגו להצעה (Hostile Takeover).

פריגו מצידה, ביקשה להתגונן בפני ההצעה בין היתר באמצעות קבלת צו מניעה זמני מבית משפט בישראל בטענה כי הצעתה של מיילן נעשתה שלא כדין.

בתחילת החודש פורסמה להערות הציבור הצעת חוק ממשלתית חדשה תחת השם -  חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון) (הגברת השקיפות לגבי נתמך שעיקר מימונו מתרומות של ישויות מדיניות זרות).

הצעת החוק נועדה להגביר את השקיפות בפעילותן של עמותות וחברות לתועלת הציבור, שעיקר מימונן מתרומות של ישויות מדיניות זרות, מעבר לזו החלה על כלל הנתמכים שמקבלים תרומות כאמור.

בחלוף שנה מכניסת צו ההרחבה בדבר עידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות וקליטתם במקומות עבודה לתוקף – על כל מעסיק המעסיק למעלה מ- 100 עובדים למנות אחראי מטעמו אשר יפעל לכך שיהיה ייצוג הולם של בעלי מוגבלויות בקרב עובדיו.

המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה את תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב.

התזכיר מבוסס על עקרונות הדירקטיבה של מועצת האיחוד האירופי בדבר פליטות מתעשייהוהינו חלק ממאמצי ממשלת ישראל לטיוב הרגולציה הסביבתית ולקידום צמיחה ירוקה.

מטרתו של החוק המוצע היא לטייב את מערכי הרישוי הקיימים, הן בפן הרגולטורי והן בפן הסביבתי. זאת באמצעות רפורמה כוללת המבוססת על התאמה לסטנדרטים המקובלים באיחוד האירופי, תוך איחוד מספר הליכי רישוי סביבתי קיימים להליך אחד, שיבוצע על-פי לוקחות זמנים ברורים ולפי קריטריונים מקובלים. כך, תחול רגולציה סביבתית חדשה על מפעלים ופעילויות בסקטורים שהם בעלי השפעה ניכרת על הסביבה בישראל, באמצעות הליכי רישוי סביבתי משולב לביצוע פעולות ועיסוקים המתבצעים כיום על-פי היתרים ואישורים שונים. 

שנה לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים, נתן פסק דין המאפשר לחברות יזמיות לגייס מימון ללא תשקיף - הפך בית המשפט העליון את ההחלטה. בית המשפט העליון פסק כי הסכמי הלוואה שהציע יזם למשקיעים מן הציבור מהווים ניירות ערך ולפיכך מחייבים פרסום תשקיף בהתאם להוראות חוק ניירות ערך.

כחלק מסדרת הקלות שמקדמת רשות ניירות ערך על מנת להקל בעול הרגולציה החל על הגורמים המפוקחים על-ידה, פורסמו לאחרונה ברשומות מספר תיקונים לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים).

התיקון לתקנות הדוחות כולל בין היתר הקלות בנוגע למועדי הדיווח, דיווחים אודות שינויים בהחזקות בעלי עניין, הקלה בהכללת מידע על דרך הפניה, דיווחים אודות משא ומתן ועיכוב פרסום ועוד. התיקון לתקנות הדוחות יכנס לתוקף במהלך חודש ינואר 2016

בימים האחרונים פורסמה הודעה רשמית מטעם הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע שבמשרד המשפטים לפיה בעקבות החלטת בית הדין לצדק של האיחוד האירופי על ביטול הסדר ה-‘Safe Harbor’ בנוגע להעברת מידע אישי מאירופה לארה"ב – לא ניתן בשלב זה להעביר מידע אישי מישראל לארגונים בארה"ב על בסיס אותו הסדר.

כחלק מניסיונה של רשות ניירות ערך להקל את עול הרגולציה, פורסם השבוע תיקון לתקנות ניירות ערך, העוסק בדוחות תקופתיים ומיידיים. במצב הקיים, במקרים מסויימים ישנה חובה להגיש דוח מיידי כבר בשלב משא ומתן להסכם. עם זאת, ניתן לעכב את פרסום הדוח המיידי כל עוד המידע לא פורסם ברבים, ובתנאי שהגשת הדוח עלולה למנוע השלמת פעולה או עסקה שהתאגיד צד לה או שיש לו עניין זה, או שקיים חשש שפרסומו עלול למנוע השלמת העסקה או להרע באופן ניכר את תנאיה.

ביום 16 באוגוסט 2015 פרסמה רשות המיסים חוזר חדש (מספר 8/2015) אשר נכנס לתוקף מיידי, המציג את אמות המידה והתבחינים המהותיים החדשים כתנאי להכרה בארגון כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. אישור הניתן לארגון לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מעניק הטבת מס, בדרך של זיכוי מס לתורמים בגין תרומות המוענקות על-ידם לאותו ארגון, בשיעור הנעמד כיום ב-35% לתורם יחיד ו-26.5% לתאגיד (בהתאם למס החברות).

החוזר החדש, המחליף את החוזר הקודם בנושא זה משנת 2001, הינו תוצר של מסקנות שגיבשה וועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס, שרה פריש בחודש מאי 2014, אשר הוקמה בעקבות הנחיות בית המשפט העליון בבג"צ ויפאסנה שניתן בחודש אוגוסט 2012 (בג"צ 10893/08), אשר הורה לקבוע מדיניות ברורה בנוגע להליך האישור לפי סעיף 46.

בעקבות החוזר הנ"ל צפוי להתפרסם חוזר נוסף של רשות המיסים בנוגע להיבטים טכניים-פרוצדוראליים לבחינת זכאות לאישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בהקשר זה יצוין, כי חלק מאותם היבטים טכניים-פרוצדוראליים אשר נכללו בהמלצות ועדת פריש כבר מיושמים הלכה למעשה אד-הוק במסגרת נוהל שאומץ לפני מספר חודשים על-ידי וועדת הכספים (עוד במהלך המושב של הכנסת ה-19) בשיתוף פעולה עם רשות המיסים. חלק מהמלצות ועדת פריש כרוך בתיקון החקיקה הקיימת (כגון הרחבת המטרות הציבוריות שבסעיף 9(2) לפקודה), וסביר שזה יבוצע בעתיד הקרוב, ובעקבותיו - ייכנסו לתוקף חידושים נוספים בנושא זה.

להלן סקירת עיקר החידושים המהותיים אשר נכללו בחוזר החדש של רשות המיסים. החוזר מייצר בהירות ומחדד את הכללים והתבחינים המהותיים עליהם נסמכת רשות המיסים בבואה לבחון הכרה בארגון, כמוסד ציבורי לצורכי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בנוסף לכך, מקריאת החוזר החדש ניתן לראות בברור את המגמה של הגברת כללי הפיקוח, הבקרה והשקיפות החלים על ארגוני המגזר השלישי, מגמה המקבלת ביטוי גם בחקיקה בתחום מהעת האחרונה וגם בכללים והנחיות של רגולטורים נוספים, כגון רשות התאגידים במשרד המשפטים, המתעדכנים בתכיפות מעת לעת.

לאחרונה נכנס לתוקף המשטר הרגולטורי החדש בארץ בכל הנוגע לזירת סוחר לחשבונו העצמי. זאת לאחר תהליך חקיקתי שארך מעל ארבע וחצי שנים מאז חקיקתה של החקיקה הראשית הרלוונטית. בהתאם לחקיקה זו, מונתה רשות ניירות ערך לתפקיד הרגולטור הממונה על רישוי בעלי העניין הרלוונטיים וכמפקחת העל על יישום ואכיפת דבר החקיקה.

בחודש מאי 2015 ניתן פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, לפיו מנכ"ל עמותה ומורשה חתימה שלה, וכן עזבונו של אביו ז"ל, מי שהיה יושב ראש ועד העמותה, יחויבו אישית נוכח התנהלות העמותה בסך כולל של כ-13 מיליון ש"ח.

מדובר על עמותה, שעל-פי מטרותיה הוקמה לצורך עזרה לנפגעי סמים, הגברת המודעות בציבור לנגע הסמים והסברה בתחום, וכן הגברת המודעות בציבור לסכנות הנובעות משימוש באלימות.

קודם לפסיקה זו של בית המשפט המחוזי, ניתן בשנת 2011 צו לפירוק העמותה בעקבות בקשה לפירוק שהוגשה על-ידי רשם העמותות, לאחר שנתגלו ממצאים חמורים בדוח חוקר אודות העמותה אשר התמנה על-ידי הרשם. בית המשפט קבע אז, בהתבסס על דוח החוקר, כי קיים אינטרס ציבורי ברור שפירוק העמותה ייעשה על-ידי בית המשפט. בעקבות צו הפירוק, נתמנה מפרק לנכסי העמותה.

על-פי ממצאי דוח החוקר אודות העמותה עלו ממצאים חמורים, על-פיהם מוסדות העמותה לא תיפקדו כראוי ולא פיקחו על פעולותיהם של מנכ"ל העמותה, שפעל בניגוד לטובת העמותה, ושלא להגשמת מטרותיה, תוך הטעיית התורמים של העמותה וניצול תמימותם ורצונם הטוב. כך, ממצאי הדוח העלו, כי העמותה התרימה מהציבור סכומים, בהיקף נרחב, בלא שפעלה לקידום מטרותיה ובפועל עיקר פעילותה של העמותה הסתכם בגיוס תרומות על מנת לשלם תשלום משכורות עובדי העמותה.

מאותו דוח עלו ממצאים נוספים, לפיהם בעמותה התקיים, בנוסף למערך ההתרמה הרגיל, גם מערך תרומות נפרד בהיקף נרחב, אשר לא בא לידי ביטוי בספרי העמותה, וכי כספים שנאספו באמצעות קופות התרמה (כ-500 קופות צדקה שהוצבו בבתי עסק שונים) ושוברי תשלום לא הגיעו לקופת העמותה אלא נלקחו שלא כדין, על-ידי בעלי תפקידים בעמותה לשם תשלום משכורות. בנוסף, עלה מהדוח, כי בוצעו תשלומים במזומן לעובדים ללא דיווח לרשויות המס.

לאור כל זאת, ובעקבות בקשת המפרק, קבע בית המשפט כי מנכ"ל העמותה, וכן עזבונו של אביו ז"ל, מי שהיה יושב ראש ועד העמותה, יחוייבו להשיב לעמותה סך של כ-6.5 מיליון ש"ח כל אחד, וביחד כ-13 מיליון ש"ח. עוד נפסק, כי אותו מפרק שנתמנה בעקבות צו הפירוק כאמור, יתמנה ככונס נכסים על נכסי הנדל"ן וזכויות במקרקעין של אותו מנכ"ל ועל כל נכסי העיזבון של יושב הראש לצורך מימוש פסק הדין וסכום החוב הפסוק. על-פי הוראות חוק העמותות, הכספים שיתקבלו בקופת הפירוק של העמותה כתוצאה ממימוש הנכסים יועברו לעמותות בעלות מטרות דומות על מנת לממש את המטרות שלשמן הכספים נתרמו במקורם על-ידי הציבור.

פסק דין זה מהווה דוגמה להטלת אחריות אישית על נושאי משרה בעמותה וללא צורך בהרמת מסך תאגידית. זאת בהתאם להוראות הדין המאפשרות לחייב אדם בתשלום חובות העמותה בגין אחריות אישית במקרה בו העמותה התנהלה תוך מרמה או עשתה שימוש בלתי הוגן בכספים מצד האחראים לה, תוך הפרת חובת האמונים וחובת הזהירות החלה עליהם (על-פי סעיפים 373-374 לפקודת החברות החלים על עמותה שבפירוק מכוח סעיף 54 לחוק העמותות).

כמו כן, פסק הדין מעורר את החשיבות של פעילות עמותה בהתאם למטרותיה. על-פי הוראות הדין, עמותה אינה רשאית לבצע פעולות שאינן במסגרת מטרותיה הרשומות. כמו כן, על עמותה להשתמש במשאביה (כספים, נכסים, ציוד וכיו"ב) אך ורק לצורך קידום מטרות העמותה. במידה והעמותה קיבלה כספים, בין כתרומות ובין כתמיכות לצורך קידום מטרה מסוימת, עליה להשתמש באותם כספים למטרה לשמה ניתנו ולא למטרות אחרות (ואף אם המטרות האחרות הינן במסגרת מטרות העמותה). בנוסף, אם המצג שהוצג כלפי התורמים הוא כי יעשה שימוש מסוים בכספי העמותה, יש להשתמש בכספים לאותו שימוש, ולא לצבור אותם או להעבירם לשימושים אחרים (גם אם הם במסגרת המטרות).
​
פעילות עמותה שלא בהתאם למטרותיה, עלולה להוביל לפירוקה, להטלת אחריות אישית על נושאי משרה ובעלי תפקידים בה, ואף במקרים מסוימים להטלת סנקציות פליליות.

בשנה האחרונה קיבל בית המשפט המחוזי בישראל החלטה שעשויה להשפיע באופן מרחיק לכת על חברות ויזמים הפעילים בתחום המסחר האלקטרוני בישראל. על חברות יפניות המבקשות לפעול בישראל בתחום המסחר האלקטרוני  להיות מודעות להשלכות של ההחלטה של בית המשפט.

יתרונות הנובעות מפעילות מורשית תחת משטר רגולטורי: ערך - ערך גבוה יותר עבור המפעיל, בשל הוודאות הגדולה יותר המוענקת למשקיעים ולשוק כולו. לפעילות "נקיה יותר" מיוחס ערך גבוה יותר, למרות שלעיתים עסקים מורשים גורפים פחות הכנסות. רשוי עתידי - מונע מכשולים רגולטוריים מול הרגולטורים: מפעילים הפועלים ללא רשיון רגולטורי מסכנים את יכולתם לקבל רשיונות בעתיד, הן בתחום שיפוט בו הם פועלים והן בתחומי שיפוט אחרים.

לאחרונה פורסם תיקון לחוק שכר מינימום, אשר עתיד להתעדכן באופן הדרגתי תוך התיחסות לארבע תקופות. התקופה הראשונה תחל ביום 1 ביום 1 באפריל 2015 ובה יתעדכן שכר המינימום ל-4,650 ש"ח (ברוטו). בשכר אפריל 2015, המשולם בתחילת חודש מאי 2015, יש לכלול את העדכון הראשון.

כל המעסיקים במשק, לרבות מי שאינם מעסיקים עובדים בשכר מינימום, חייבים לציין בכל תלושי השכר את גובה סכום שכר המינימום. לאור זאת, חובה לעדכן את תלושי השכר בהתאם.

על פי החוק, לצורך חישוב העמידה בשכר המינימום יש לקחת בחשבון שכר יסוד/שכר משולב, תוספות יוקר ותוספות קבועות המשולמות לעובד עקב עבודתו.
עדכוני שכר המינימום הבאים יהיו:

• ביום 1 באפריל 2016 יתעדכן השכר לגבוה מבין 4,650 ₪ או 47.5% מהשכר הממוצע במשק כפי שיהא באותו מועד.
• ביום 1 ביולי 2016 יתעדכן השכר לגבוה מבין השכר בתקופה השניה או 4,825 ₪.
• ביום 1 בינואר 2017 שכר המינימום יתעדכן ל-5,000 ₪.

 
ככל שיידרשו פרטים נוספים, או בדיקה למול נסיבות ספציפיות, ניתן לפנות למחלקת דיני העבודה של משרדנו.

נוהל ניסויי חדש של הנפקת אשרות עבודה עבור מומחים זרים פורסם לאחרונה על-ידי רשות האוכלוסין וההגירה הישראלית. הנוהל החדש מקצר את התהליך הקיים ומאפשר לנושאי האשרות לעבוד בישראל עד 30 יום בשנה (ברציפות או במצטבר).

בעבר, נדרשו חברות רב-לאומיות, שביקשו לשלוח בעלי מקצוע לארץ לתקופות קצרות ובלוח זמנים קצר, למטרת עבודה במרכזי המו"פ הישראליים שלהן או עבודה עם השותפים אסטרטגיים, להגיש בקשה ולקבל היתר עבודה (ממשרד הכלכלה) ולאחר מכן לעבור תהליך לקבלת אשרת עבודה מקונסוליה ישראלית בחו"ל – הכל לפני הכניסה לישראל.

בהתאם לנוהל החדש, בקשות להיתרי עבודה עבור עובדים מומחים יטופלו על ידי משרד הכלכלה בהליך מזורז, כך שיושלמו במלואן, ברוב המקרים, תוך ששה ימים. לאחר קבלת היתר העבודה, יוכל המומחה להיכנס לארץ כתייר, בתנאי שתוך שני ימי עסקים מיום כניסתו לארץ, הוא יתייצב ברשות ההגירה על מנת להחליף את אשרת התייר באשרת עבודה.

תהליך חדש זה צפוי להקל על חברות זרות, המבקשות לשלוח עובדים מומחים שלהן לארץ על מנת לנהל את פעילויותיהן בארץ, וכן לאפשר להן לשלוח מומחים לארץ באופן דחוף לטפל בענייניהן.

התיקון נכנס לתוקפו בחודש פברואר 2015 ועוסק בחידוד כללי הממשל התאגידי החלים על עמותות. התיקון כולל הוראות, שעיקרן חיזוק אופי הביקורת בעמותות, הגברת השקיפות וחיזוק סמכויות הפיקוח והחקירה של רשם העמותות.

אחד השינויים העיקריים שנקבעו בתיקון הינו, כי עמותה שמחזורה עולה על 10 מיליון ש"ח (או על סכום גבוה יותר שייקבע על-ידי שר המשפטים) - מחויבת במינוי מבקר פנימי אשר עיקרי תפקידו הם לבדוק את תקינותן של פעולות העמותה מבחינת השמירה על החוק ונוהל עסקים תקין, הכנת תכנית עבודה שנתית או תקופתית שתאושר על-ידי וועד העמותה, וכן עריכת ביקורת פנימית בנושאים נוספים לפי צורך בנוסף על תכנית העבודה כאמור.

מינויו של המבקר הפנימי בעמותות הרלוונטיות הינו בנוסף על גופי הביקורת הפנימיים הקיימים והמוסדרים על-פי חוק בעמותה (ועדת ביקורת / גוף מבקר ורואה חשבון מבקר). על-פי הוראות התיקון, המבקר הפנימי יהיה כפוף לוועדת הביקורת (או לגוף המבקר, לפי העניין) בכל הקשור למישור המקצועי, ולוועד העמותה במישור ההיררכי-ארגוני.

התיקון קובע הוראות גם בנושאים נוספים: הרחבת סמכויות וועדת הביקורת (או הגוף המבקר לפני העניין) של עמותה; מתן סמכויות פיקוח והסמכת מפקחים על-ידי רשם העמותות; הרחבת סמכויות הפיקוח של רשם העמותות באמצעות הסתייעות בבודקים חיצוניים; הרחבת סמכויות רשם העמותות בנוגע לחקירה עצמית של עמותה (וללא מינוי חוקר חיצוני); וכן הוראות כלליות שונות במספר תחומים הנוגעים לקשר בין רשם העמותות לבין העמותות, ובין העמותות, בינן לבין עצמן.

החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים בעניין מונופול הגז עוררה ביתר שאת את העדרה של מסגרת חקיקתית מסודרת בכל הקשור לתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל.

בהקשר זה, לפני כחודש - עוד לפני החלטת הממונה - הניחה הממשלה על שולחן הכנסת את הצעת חוק האזורים הימיים.

הצעת החוק נוסחה באופן שמאמץ את ההוראות המנהגיות של אמנת הים הבינלאומית משנת 1982, זאת אף שמדינת ישראל אינה חתומה על האמנה.

הצעת החוק מגדירה חמישה אזורים ימיים, ובכלל זה את האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל. לצד הגדרת גבולות האזור הכלכלי הבלעדי, מוסיפה הצעת החוק וקובעת את סמכויות המדינה ואת החוקים שיחולו באותו אזור. אימוצה של הצעת החוק על ידי הכנסת תיצור וודאות ותפחית את העמימות בכל הקשור לחיפוש, הפקה, ניצול וניהול של נפט וגז טבעי במים הכלכליים של ישראל.

ברנע נמנה בין משרדי עורכי הדין המובילים והמנוסים בישראל בתחום התשתיות ומימון פרויקטים. במסגרת זו, המשרד מספק ללקוחותיו ייעוץ שוטף לכל הסוגיות המשפטיות השונות בתחום הגז לרבות בנושאים רגולטוריים שונים, השגת רישיונות, כתיבת ועריכת מכרזים, היבטי מימון שונים ועוד.

לפני כשבועיים, פורסם תיקון לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), המחייב מעסיקים פוטנציאליים במסירת הודעות בכתב למועמדים לעבודה הנמצאים בהליכי מיון והשמה אצלם. מטרת התיקון הינה לצמצם, במידת מה, את פערי המידע שבין המעסיק הפוטנציאלי לבין המועמד לעבודה, בכדי לאפשר למועמד לעבודה לכלכל את צעדיו בצורה מושכלת בעת חיפוש העבודה.
 
התיקון לחוק מטיל על מעסיקים הפוטנציאליים שתי חובות:

1. החובה למסור הודעה בכתב למועמד בנוגע להתקדמות הליכי המיון לעבודה, אחת לחודשיים החל מיום תחילת השתתפות המועמד בהליכי המיון.
2. החובה למסור הודעה בכתב בנוגע לאי קבלתו של המועמד לתפקיד אליו עבר הליך מיון, וזאת לא יאוחר מ-14 יום לאחר שאדם אחר התקבל לתפקיד זה.

 
החוק קובע את הפרטים שעל המעסיק לכלול בהודעות: שם המעסיק ושם המועמד, מועד תחילת הליכי המיון, זהות הגורם שעורך את הליכי המיון (ככל שלא מדובר במעסיק עצמו), התפקיד לגביו נערכים המיונים, שם שולח ההודעה מטעם המעסיק ותפקידו.
 
חשוב לציין, כי הגדרת המחוקק להליך מיון היא רחבה, וכוללת בתוכה כל ריאיון או בחינה שנעשו למועמד. לפיכך, החובות החדשות יחולו בכל מקרה של הליכי הגיוס והמיון, גם כאשר לא מדובר בהליכי מיון ארוכים, הכוללים מבדקים ומכוני מיון.
 
החוק לא יחול על שלושה סוגי מעסיקים - מעסיק המגייס עובדים זמניים לתקופת הקצרה מ-30 ימים, מעסיק בענף ההסעדה, ומעסיק "קטן", אשר מועסקים אצלו לא יותר מ-25 עובדים.
 
החובות החדשות יחולו על המעסיקים מיום 30.01.2015 ויחולו גם לגבי הליכי גיוס ומיון שהתחילו לפני מועד זה. כך, מועמדים שמצויים במהלכם של הליכי הגיוס במועד כניסת החוק לתוקף יהיו זכאים לקבל הודעה לגבי מידת התקדמותם בהליכי המיון תוך חודשיים מיום כניסת התיקון לתוקף.
 
הסנקציה בגין הפרת החובות החדשות הינה כספית. מעסיקים שיפרו את חובותיהם כלפי המועמדים לעבודה יהיו חשופים לפסיקת פיצוי כספי לטובת המועמדים על ידי בית הדין לעבודה, בשיעור אשר ייראה לו לנכון בנסיבות העניין, מבלי שהמועמד יצטרך להוכיח כי נגרם לו נזק ממשי כלשהוא.
 
התיקון לחוק מטיל על מעסיקים חובות חדשות ביחס לאוכלוסיית המועמדים לעבודה, כחלק ממגמה מסתמנת בשוק העבודה לפיה הוחלו על המעסיקים חובות באשר לאוכלוסיה זו. הדבר מחייב את המעסיקים לבחון את נהלי העבודה מול המועמדים לעבודה ולעצב פרקטיקות עבודה חדשות, התואמות את דרישות הדין.
 
ככל שיידרשו פרטים נוספים, או בדיקה למול נסיבות ספציפיות, ניתן לפנות למחלקת דיני עבודה במשרדנו.

לאחרונה נכנס לתוקף החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות וכן תקנות שהותקנו מכוחו. החוק והתקנות קובעים הסדרים לעניין טיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני, סוללות ומצברים בישראל, על מנת לעודד שימוש חוזר בציוד חשמלי ואלקטרוני, סוללות ומצברים, ועל מנת להקטין את ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות השליליות של ציוד וסוללות כאמור ושל פסולת הנוצרת מהם.

לאחרונה ניתנה החלטה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין מפעלי ים המלח בע"מ נ' מדינת ישראל. במסגרת ההליך נדונה עתירה של חברת מפעלי ים המלח שביקשה להפעיל תניית בוררות בהתאם להסכם זיכיון עליו חתמה עם מדינת ישראל. העתירה הוגשה לאחר שהמדינה סירבה למנות בורר בהתאם לסעיפי הבוררות שנקבעו בהסכם.

רשות ההגבלים העסקיים פרסמה לאחרונה גילוי דעת, המרחיב את הרגולציה התחרותית כבר לשלב בדיקות הנאותות הנערכות אגב משא ומתן לקראת התקשרות בעסקה.
כחלק ממגמה בינלאומית, מגבירה רשות ההגבלים הישראלית את התערבותה לשלב המשא ומתן לקראת ביצוע עסקאות בין מתחרים. 

לאחרונה דן בית המשפט הגבוה לצדק בעתירה שביקשה להורות לשר האוצר ומנהל רשות המסים להטיל מס ערך מוסף על תאגידים בינלאומיים כגון גוגל ופייסבוק, לגביהם נטען שהם מספקים שירותים ומוכרים סחורות בישראל דרך רשת האינטרנט, וזאת מבלי שהם נדרשים לשלם מע"מ דבר שנותן להם יתרון בלתי הוגן על פני מתחרים ישראליים.

לפני כשבועיים ניתנה החלטה על-ידי המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו המבהירה כי הצעה של ניירות ערך של חברה זרה בישראל כפופה להוראות חוק ניירות ערך, זאת גם כאשר בהסכם ההשקעה נכללת תניית דין ושיפוט זר.