© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

עו

מגדל אלקטרה סיטי
רחוב הרכבת 58
תל אביב
6777016

תחומי עיסוק:

שיר רוזנצוויג

שיר מתמחה בתחום האכיפה הרגולטורית והצווארון הלבן בישראל ובחו”ל.

שיר מייצגת חברות ואנשים פרטיים במגוון רחב של הליכי אכיפה פליליים ומנהליים מורכבים, החל משלבי החקירה, השימוע ולכל אורך המשפט.

 

שיר מייעצת ללקוחותיה במסגרת הליכים משפטיים מורכבים הנוגעים להלבנת הון, שוחד, הונאה, סחר פנים, הגבלים עסקיים והונאות ניירות ערך, בפני רשויות ישראליות, רשויות זרות ופורומים משפטיים בארץ ובחו”ל.

 

לשיר ניסיון ייחודי בטיפול בחקירות פנימיות הכוללות חשדות להונאה תאגידית, עמידה בדרישות רגולטוריות וכללי ממשל תאגידי תקין.

 

שיר התמחתה במשרד עורכי דין מוביל.

השכלה:


אוניברסיטת תל-אביב, ,LL.B שנת 2017

חבר בלשכת עורכי דין:


חברת לשכת עורכי הדין בישראל משנת 2018



חדשות ועדכונים - שיר רוזנצוויג:


8 בספטמבר, 2020

גילוי מסמכים אלקטרוני (eDiscovery) – מה חשוב לדעת

כאשר מתקיים הליך משפטי, הצדדים נדרשים לחשוף אחד בפני השני פרטים הקשורים לסכסוך ולהליך הליטיגציה. בעוד שבעבר הליך גילוי המסמכים לווה בארגזי קלסרים שהוחלפו בין התובע לנתבע, כיום רוב המסמכים מופקים לצדדים באופן אלקטרוני.

כך אלפי מסמכים מסוגים שונים (מסמכי וורד, PDF, גיליונות אקסל, מיילים, תמונות וקבצי שמע) עוברים בין הצדדים. מעבר על המסמכים, ניתוחם ואיתור החומרים הדרושים לשם ניהול ההליך הופכים למורכבים יותר ויותר ודורשים זמן ומשאבים.

 

המעבר לגילוי מסמכים אלקטרוני הוביל חברות לפתח פתרונות לאחסון וניהול מסמכים שגולו במסגרת הליך משפטי - מערכות ה-eDiscovery. באמצעות מערכות אלו מתחלפת מלאכת הסינון הידני האנושי בבינה מלאכותית והקלסרים מתחלפים בתיקיות המחולקות לפי קטגוריות.

 

העלויות הכרוכות בהליך זה אינן נמוכות. הן תלויות בעיקר בנפח המסמכים שמועלים למערכת, בכמות המשתמשים בה וכן בשעות עבודת המתכנתים לפי דרישת הלקוח. יחד עם זאת, בתיקים של עשרות ומאות אלפי מסמכים, המחיר עשוי להשתלם נוכח החיסכון בזמן והאופטמיזציה של החיפוש בראיות. ארצות הברית היא המובילה בתחום זה וה- eDiscovery הפך לנורמה. כך שלמעשה, גילוי המסמכים והעברתם לצד השני מתבצעת ישירות למערכת ה-eDiscovery.

 

כיצד לנהל זאת נכון?

 

  1. ניהול מידע - כצעד מקדים וכהכנה לתרחיש עתידי בו אתם עשויים להיות צד להליך משפטי, מומלץ לנהל מבעוד מועד את המידע שהינכם מפיקים ומקבלים. זאת, באמצעות נהלים מתאימים. כך למשל, נוהל שמירת מידע מסוים תחת מערכת ניהול מידע מאוחדת, סיווג לנושאי תוכן שונים שבבסיס כל מסמך, או סיווג לסוג המסמך.

  2. עבודה מרחוק –  יש לבנות נוהל המגדיר ומחייב שמירת מידע או מסמכים מסוימים במערכת ניהול מידע מאוחדת, כך שלא יוותרו מסמכים חשובים בתיקיות אישיות במחשבו הפרטי של העובד. כיום, בעידן הקורונה שהוביל עסקים רבים לעבודה מרחוק בתצורה מלאה או חלקית, חשוב לפתח נהלי עבודה מסודרים בארגון בנושא ניהול מידע מאוחד.


  3. מחיקת מידע שאיננו נחוץ. יש להגדיר סוג מידע שאיננו נחוץ לטווח הרחוק, כמו למשל התכתבויות מייל פנים-ארגוניות, אותו ניתן למחוק כל פרק זמן מוגדר מראש, או לחלופין, שניתן שלא לשומרו כלל. סוגיה זו עלולה להעלות חשש שמא, במידה ויפתחו הליכים כנגדכם, יראו מחיקות אלו כשיבוש מהלכי משפט. אולם, ככל שיהיה מדובר בנוהל מוצהר וסביר בו תקופה מוגדרת למחיקה עיתית או לאי שמירה כאמור, וככל שכשיתגלה על פתיחת ההליך, לא ימחקו מסמכים הרלוונטיים אליו – לא תתגבש עבירת השיבוש, משום שלא יתמלא יסודה הנפשי שהוא מטרה לפגוע בקיומו של הליך שיפוטי קונקרטי (אורי אלגד נ’ מדינת ישראל ). בארצות הברית, כבר ניתנה לסוגיה התייחסות ספציפית כשנקבע על ידי בית המשפט העליון כי אדם המורה על עובדיו לגרוס מסמכים תחת נוהל שמירת מסמכים, לא בקשר עם הליך משפטי מסוים שבו המסמכים עשויים להיות מהותיים, אינו גורם לשיבוש משפט (Arthur Andersen LLP v. United States, 544 U.S. 696 (2005)).     

 

יתרונות

 

ניהול וסידור מסמכים נכון יחסוך זמן יקר בהתמצאות יעילה ואיכותית בחומר הראיות לכשיהיה הליך משפטי. כתוצאה מכך, ניתן יהיה לבנות אסטרטגיה משפטית איכותית.

כמו כן, ניהול מידע שכזה יחסוך ויצמצם מחלוקות מול הצדדים האחרים להליך בכל הנוגע לגילוי מסמכים.

 

 

24 במאי, 2020

גם הרגולטורים צריכים להיכנס מתחת לאלונקה

התפשטות הקורונה היא בין האירועים המכוננים של המאה ועל רגולטורים להתאים את עצמם למצב החדש. מדיניות האכיפה הנוכחית של הרשות גורמת לכך שנושאי משרה וחברות שפעלו בתום לב נדרשים לתת על כך את הדין במסגרת הליך אכיפה מנהלי.

30 במרץ, 2020

על עבירת השוחד

רשויות האכיפה מנסות בשנים האחרונות להגביר את מלחמתן בתופעות השוחד והשחיתות. כך, אנו עדים לשורה של נבחרי ציבור שהורשעו במתן או קבלת שוחד, הנתפסת מהחמורות שבעבירות הצווארון הלבן. מהי הגדרת השוחד ומהם העונשים המקסימליים?

 

עבירת השוחד מתגבשת כאשר עובד ציבור מקבל דבר מאחר, שבגינו הוא מתחייב או שקיימת בגין הענקתו ציפייה להדדיות. זאת באופן שעשוי להשפיע על שיקול דעתו השלטוני. פעולה זו מציבה את עובד הציבור במצב של ניגוד עניינים, אשר פוגע באופן אינהרנטי באמון הציבור ובפעולתו התקינה של המינהל הציבורי.

 

הוכחת עבירת שוחד

 

על מנת להוכיח התגבשותה של עבירת השוחד, יש לבסס קיומם של שלושה מרכיבים עובדתיים:

 

נוטל השוחד יהיה עובד ציבור - החוק מגדיר עובד ציבור בהרחבה. ההגדרה כוללת בין היתר, תפקידים קבועים או זמניים, בשכר או בהתנדבות, וגם לגבי מי שרק מועמד לתפקיד, או שטרם החל במילויו. המחוקק גם קבע כי עובד ציבור הוא גם מי שהוא עובד בתאגיד המספק שירות לציבור.למשל, נקבע בפסיקה שעובד חברת אבטחה פרטית אשר מוצב כמאבטח בבניין ממשלתי הוא עובד ציבור. כך גם נקבע לגבי קרנות נאמנות ואגודות משותפות, כי אלו תאגידים המספקים שירות לציבור לעניין עבירה זו.;

 

טובת הנאה שניתן לראותה כאסורה - יש להוכיח שניתן מתת כלשהו לעובד הציבור. המתת יכול שיהיהכסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת, והדבר יכול להינתן לפני קבלת תמורה כלשהי או לאחריה. בהקשר זה, חשוב לציין שמגוון רחב של הטבות עשוי להיחשב ל"טובת הנאה". כך למשל, במסגרת כתב האישום כנגד נוני מוזס ב"פרשת 2000", נטען כי שיפור אופן סיקורו של נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" היווה "טובת הנאה".

 

נטילת המתת נעשית בעבור פעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור - לעניין זה יש להוכיח, כי המתת ניתן לעובד הציבור בקשר כלשהו לתפקידו כעובד ציבור, ולא באופן שאינו קשור כלל לתפקידו הציבורי, אלא אך ורק כאדם פרטי. סוגיה אשר חזרה על עצמה רבות בפסיקה בהקשר זה, ולאחרונה בעניין פואד בן-אליעזר, היא סוגיית עירוב המטרות. קרי, כאשר נטען, כי המתת ניתן בחלקו עבור מטרות לגיטימיות ובחלקו עבור מטרות שאינן לגיטימיות. בית המשפט בחן מתי ניתן לראות בכספים שהועברו כספי שוחד. גם אם הועברו בין חברים, כך שחלקם עבר במסגרת היחסים החבריים וחלקם כשוחד. בית המשפט מנה מספר אינדיקציות לקיומה של מטרה פסולה מצידו של נותן השוחד, שאיננה נוכח קשרי החברות עם בן-אליעזר, כגון סכום הכסף הגבוה שהועבר, גיבויו בהסכם הלוואה שהיו בו פערים, ואי השבת הכספים על ידי בן-אליעזר.

 

כמו כן, הפסיקה הדגישה שהאיסור חל גם אם לוקח השוחד לא עשה, לא התכוון או לא היה מוסמך לעשות את הפעולה שבשלה ניתן המתת. למעשה, אין צורך להוכיח כי מקבל השוחד נתן בפועל תמורה, או היטיב בפועל עם נותן השוחד. על מנת להוכיח שעובד הציבור נטל את המתת בעבור פעולה הקשורה בתפקידו, די להוכיח אפשרות סבירה שבעתיד יצטלבו דרכיהם של נותן המתת ושל עובד הציבור בתוקף תפקידו כעובד ציבור. משמע העבירה היתה בבחינת "שלח לחמך על פני המים". פרשנות זו נידונה רבות בהקשר של מתן תרומות. כך למשל בפרשת הולילנד, בעניין אורי לופוליאנסקי, אשר הורשע בקבלת שוחד עת העביר כספים מנותן השוחד לארגון "יד שרה". אז קבע בית המשפט העליון, כי אין חובה שהמקבל יהיה זקוק בעת מתן התרומה לשירותיו של עובד הציבור. די בכך שהמקבל יזדקק לחסדיו של עובד הציבור בהמשך.

 

בנוסף, לשם התגבשות עבירת השוחד אין הכרח שגם מקבל השוחד וגם נותן השוחד יהיו מודעים לקיומו של מתן שוחד. כלומר, עבירת השוחד יכולה להיות מושלמת גם אם עובד הציבור לא היה מודע לכוונה לשחדו, וגם אם לא סיפק כל תמורה למשחד. כך למשל, בעניין הולילנד נקבע, כי נותן השוחד יכול להעניק לעובד הציבור מתנה כגון חתונה או הלוואה. זאת מבלי שעובד הציבור מודע כלל לאפשרות שהדבר נעשה "בעד פעולה הקשורה בתפקידו". במצב שכזה, התשובה לשאלה אם ניתן שוחד תיגזר על פי רצונו של הנותן, לא המקבל. צדו השני של המטבע הוא, כי ייתכנו מצבים בהם עובד הציבור לוקח טובת הנאה מתוך הבנה שגויה כי נותן המתנה מתכוון לשחדו. במצב כזה מתגבשת עבירת השוחד מצד עובד הציבור. 

 

לאור הפרשנות הרחבה שניתנה לכל אחד מרכיבי עבירת השוחד, יש לתת את הדעת לכך שמקרי שוחד אינם מצטמצים למקרים "קלאסיים" בהם הועברו מעטפות מתחת לשולחן. הם מקיפים מנעד רחב של סיטואציות אשר עשויות להיכנס לגדרי העבירה, כמו תרומות או העצמת מוניטין אישי.

 

כמו כן, עבירת השוחד מהווה גם עבירת מקור לצורך קיום עבירה של הלבנת הון ולכן העמדה לדין בגין שוחד עלולה להוביל להעמדה לדין בעבירת הלבנת הון.

 

מדיניות ענישה

 


בשנת 2010, במסגרת תיקון לחוק העונשין, הוחמר עונשם של לוקחי ונותני השוחד באופן משמעותי, הן בגובה הקנס והן בעונשי המאסר. עונשו של לוקח שוחד עומד כיום על עשר שנות מאסר. עונשו של נותן שוחד עומד כיום על שבע שנות מאסר. 

 

לפי הנחיות פרקליט המדינה, החמרת עונשי המאסר מבטאת את חומרת עבירות השוחד, שהן עבירות המצויות במדרג החומרה הגבוה ביותר של עבירות השחיתות. השינוי המהותי בקנסות שניתן להטיל בגין העבירה נועד לפגוע במוטיבציה הכלכלית העומדת בבסיסה של פשיעה מסוג זה.

 

בהתאמה, גם מפסיקת בתי המשפט אנו למדים על מגמת החמרה בענישה. כך למשל, נקבע כי ראוי שכל אדם שהורשע בשוחד יישא עונש מאסר בפועל לתקופה ממשית. היעדר עבר פלילי אינו מצדיק כשלעצמו הקלה בעונש. באשר לנותני שוחד קבע בית המשפט העליון, כי למרות שרף הענישה של מקבל השוחד גבוה משל נותן השוחד, מדובר בעבירה חמורה. במצבים מסוימים, כאשר נותן השוחד הוא מחולל השחיתות, ראוי להתייחס דווקא אליו בחומרה רבה עוד יותר מאשר המקבל.

 

Source: barlaw.co.il

לכל החדשות של שיר רוזנצוויג >

תחומי עיסוק:
הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: