© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

עו

מגדל אלקטרה סיטי
רחוב הרכבת 58
תל אביב
6777016

תחומי עיסוק:

שיר רוזנצוויג

שיר מתמחה בתחום האכיפה הרגולטורית והצווארון הלבן בישראל ובחו”ל.

שיר מתמחה בתחום האכיפה הרגולטורית והצווארון הלבן בישראל ובחו”ל.

 

שיר מייצגת חברות ואנשים פרטיים במגוון רחב של הליכי אכיפה פליליים ומנהליים מורכבים, החל משלבי החקירה, השימוע ולכל אורך המשפט.

 

שיר מייעצת ללקוחותיה במסגרת הליכים משפטיים מורכבים הנוגעים להלבנת הון, שוחד, הונאה, סחר פנים, הגבלים עסקיים והונאות ניירות ערך, בפני רשויות ישראליות, רשויות זרות ופורומים משפטיים בארץ ובחו”ל.

 

לשיר ניסיון ייחודי בטיפול בחקירות פנימיות הכוללות חשדות להונאה תאגידית, עמידה בדרישות רגולטוריות וכללי ממשל תאגידי תקין.

 

שיר התמחתה במשרד עורכי דין מוביל.

השכלה:


אוניברסיטת תל-אביב, ,LL.B שנת 2017

חבר בלשכת עורכי דין:


חברת לשכת עורכי הדין בישראל משנת 2018



חדשות ועדכונים - שיר רוזנצוויג:


24 במאי, 2020

גם הרגולטורים צריכים להיכנס מתחת לאלונקה

התפשטות הקורונה היא בין האירועים המכוננים של המאה ועל רגולטורים להתאים את עצמם למצב החדש. מדיניות האכיפה הנוכחית של הרשות גורמת לכך שנושאי משרה וחברות שפעלו בתום לב נדרשים לתת על כך את הדין במסגרת הליך אכיפה מנהלי.

30 במרץ, 2020

על עבירת השוחד

רשויות האכיפה מנסות בשנים האחרונות להגביר את מלחמתן בתופעות השוחד והשחיתות. כך, אנו עדים לשורה של נבחרי ציבור שנחקרו במרוצת השנים בגין עבירה זו, הנתפסת מהחמורות שבעבירות הצווארון הלבן. מהי הגדרת השוחד ומהם העונשים המקסימליים?

 

עבירת השוחד, אשר מחוקקת תחת סעיפים 290-291 לחוק העונשין, מתגבשת כאשר עובד ציבור מקבל דבר מאחר, שבגינו הוא מתחייב או שקיימת בגין הענקתו ציפייה להדדיות, באופן שעשוי להשפיע על שיקול-דעתו השלטוני. פעולה שכזו מציבה את עובד הציבור במצב של ניגוד עניינים, אשר פוגע באופן אינהרנטי באמון הציבור ובפעולתו התקינה של המינהל הציבורי.

 

על מנת להוכיח התגבשותה של עבירת השוחד, יש לבסס קיומם של שלושה מרכיבים עובדתיים:

 

נוטל השוחד יהיה עובד ציבור - החוק מגדיר עובד ציבור בהרחבה, בין היתר, גם לתפקידים קבועים או זמניים, בשכר או בהתנדבות, וגם לגבי מי שרק מועמד לתפקיד, או שטרם החל במילויו. המחוקק גם קבע כי עובד ציבור הוא גם מי שהוא עובד בתאגיד המספק שירות לציבור, למשל, נקבע בפסיקה שעובד חברת אבטחה פרטית אשר מוצב כמאבטח בבניין ממשלתי הוא עובד ציבור. כך גם נקבע לגבי קרנות נאמנות ואגודות משותפות, כי אלו תאגידים המספקים שירות לציבור לעניין עבירה זו.;

 

טובת הנאה שניתן לראותה כאסורה - יש להוכיח שניתן מתת כלשהו לעובד הציבור. המתת יכול שיהיהכסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת, והדבר יכול להינתן לפני קבלת תמורה כלשהי או לאחריה. בהקשר זה, חשוב לציין שמגוון רחב של הטבות עשוי להיחשב ל"טובת הנאה". כך למשל, לשיטת התביעה במסגרת כתב האישום כנגד נוני מוזס בפרשת "2000", שיפור אופן סיקורו של נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" היווה "טובת הנאה".

 

נטילת המתת נעשית בעבור פעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור - לעניין זה יש להוכיח, כי המתת ניתן לעובד הציבור בקשר כלשהו לתפקידו כעובד ציבור, ולא באופן שאינו קשור כלל לתפקידו הציבורי, אלא אך ורק כאדם פרטי. סוגיה אשר חזרה על עצמה רבות בפסיקה בהקשר זה, ולאחרונה בעניין פואד בן-אליעזר, היא סוגיית עירוב המטרות. קרי, כאשר נטען, כי המתת ניתן בחלקו עבור מטרות לגיטימיות ובחלקו עבור מטרות שאינן לגיטימיות. בית המשפט בחן מתי ניתן לראות בכספים שהועברו כספי שוחד, גם אם הועברו בין חברים, כך שחלקם עבר במסגרת היחסים החבריים וחלקם כשוחד. בית המשפט מנה מספר אינדיקציות לקיומה של מטרה פסולה מצידו של נותן השוחד, שאיננה נוכח קשרי החברות עם בן-אליעזר, כגון סכום הכסף הגבוה שהועבר, גיבויו בהסכם הלוואה שהיו בו פערים, ואי השבת הכספים על ידי בן-אליעזר.

 

כמו כן, הפסיקה הדגישה שהאיסור חל גם אם לוקח השוחד לא עשה, לא התכוון או לא היה מוסמך לעשות את הפעולה שבשלה ניתן המתת וכי אין צורך להוכיח כי מקבל השוחד נתן בפועל תמורה, או היטיב בפועל עם נותן השוחד. על מנת להוכיח שעובד הציבור נטל את המתת בעבור פעולה הקשורה בתפקידו די להוכיח אפשרות סבירה שבעתיד יצטלבו דרכיהם של נותן המתת ושל עובד הציבור בתוקף תפקידו כעובד ציבור, בבחינת "שלח לחמך על פני המים". פרשנות זו נידונה רבות בהקשר של מתן תרומות. כך למשל בפרשת הולילנד, בעניין אורי לופוליאנסקי, אשר הורשע בקבלת שוחד עת העביר כספים מנותן השוחד לארגון "יד שרה", בית המשפט העליון קבע, כי אין חובה שהמקבל יהיה זקוק בעת מתן התרומה לשירותיו של עובד הציבור, אלא די בכך שהמקבל יזדקק לחסדיו של עובד הציבור בהמשך.

 

בנוסף, לשם התגבשות עבירת השוחד אין הכרח שגם מקבל השוחד וגם נותן השוחד יהיו מודעים לקיומו של מתן שוחד. כלומר, עבירת השוחד יכולה להיות מושלמת גם אם עובד הציבור לא היה מודע לקיום הכוונה לשחדו, וגם אם לא סיפק כל תמורה למשחד. כך למשל, בעניין הולילנד נקבע, כי נותן השוחד יכול להעניק לעובד הציבור מתנה כגון חתונה או הלוואה, מבלי שעובד הציבור מודע כלל לאפשרות שהדבר נעשה "בעד פעולה הקשורה בתפקידו". במצב שכזה, התשובה לשאלה אם ניתן שוחד תיגזר על פי רצונו של הנותן, לא המקבל. צדו השני של המטבע הוא, כי ייתכנו מצבים בהם עובד הציבור לוקח טובת הנאה מתוך הבנה (שגויה) כי נותן המתנה מתכוון לשחדו. במצב כזה מתגבשת עבירת השוחד מצידו של עובד הציבור, ככל שהוא לקח את המתת מתוך הבנה, כי זו ניתנה בעבור תמורה הקשורה בתפקידו הציבורי.

 

הנה כי כן, לאור הפרשנות הרחבה שניתנה לכל אחד מרכיבי עבירת השוחד, כפי שתיארנו לעיל, יש לתת את הדעת לכך שמקרי שוחד אינם מצטמצים למקרים ה"קלאסיים" בהם הועברו מעטפות מתחת לשולחן למשל, אלא - הם מקיפים מנעד רחב ביותר של מקרים וסיטואציות אשר עשויות להיכנס לגדרי העבירה, כמו תרומות או העצמת מוניטין אישי.

 

כמו כן, עבירת השוחד מהווה גם עבירת מקור לצורך קיום עבירה של הלבנת הון ולכן העמדה לדין בגין שוחד עלולה להוביל להעמדה לדין בעבירת הלבנת הון.

 

מדיניות ענישה
בשנת 2010, במסגרת תיקון לחוק העונשין, הוחמר עונשם של לוקחי ונותני השוחד באופן משמעותי, הן בגובה הקנס והן בעונשי המאסר, כך שעונשו של לוקח שוחד עומד כיום על עשר שנות מאסר, ועונשו של נותן שוחד עומד כיום על שבע שנות מאסר.

 

לפי הנחיות פרקליט המדינה בעניין מדיניות הענישה בעבירת השוחד, החמרת עונשי המאסר מבטאת את חומרת עבירות השוחד, שהן עבירות המצויות במדרג החומרה הגבוה ביותר של עבירות השחיתות. השינוי המהותי בקנסות שניתן להטיל בגין העבירה נועד לפגוע במוטיבציה הכלכלית העומדת בבסיסה של פשיעה מסוג זה.

 

בהתאמה, גם מפסיקת בתי המשפט אנו למדים על מגמת החמרה בענישה. כך למשל, נקבע כי ראוי שכל אדם שהורשע בשוחד יישא עונש מאסר בפועל לתקופה ממשית, וכי היעדר עבר פלילי אינו מצדיק כשלעצמו הקלה בעונש. כמו כן, באשר לנותני שוחד נקבע בפסיקת בית המשפט העליון, כי למרות שרף הענישה של מקבל השוחד גבוה משל נותן השוחד, החומרה הגלומה במתן השוחד גם היא רבה עד מאד, וכי במצבים מסוימים, כאשר נותן השוחד הוא מחולל השחיתות, ראוי להתייחס דווקא אליו בחומרה רבה עוד יותר מאשר המקבל.

 

Source: barlaw.co.il

23 במרץ, 2020

גביית עדויות בישראל במסגרת משפט פלילי המתנהל בארצות הברית

בתי המשפט הפדרליים בארה"ב מאשרים לאחרונה יותר ויותר גביית עדויות מחוץ לתחום השיפוט במסגרת משפטים פליליים המתנהלים בארה"ב. בעוד שגביית עדויות מחוץ לארה"ב בעבור הליכים אזרחיים היא הליך נפוץ, גביית עדות עבור הליכים פליליים היא אירוע נדיר מאוד.

 

משמעות אישור זה הינה, כי נאשם ישראלי (יחיד או חברה), אשר מתנהלים נגדו הליכים בארה"ב וקיים חשש, כי עדי ההגנה מטעמו יסרבו להעיד עבורו מחשש להיכנס לארה"ב, יוכל לפתור בעיה זו באמצעות הליך זה. 

 

גביית עדות מחוץ לתחום השיפוט משמעה התכנסות בחדר פרטי, לרוב במשרד עורכי דין, כאשר עד שהוזמן מטעם ההגנה או התביעה מוסר את עדותו בהתאם לשאלות ששואל אותו הצד שביקש להזמינו ולאחר מכן העד נחקר על ידי הצד שכנגד. העדות מוקלטת בווידאו ובהמשך, ניתן יהיה לבקש מבית המשפט בו מתנהל המשפט, להציג את הקלטת הווידאו לשופט או למושבעים, מבלי להביא את העד פיסית לעדות במהלך המשפט.

 

מדובר בהליך חריג, שכן סדרי הדין הפליליים (בישראל ובארה"ב) אינם מתירים הצגת עדות של עד שלא ב"שידור חי" מול השופט או חבר המושבעים. זאת מתוך התפיסה לפיה אין טוב ממראה עיניים וכי ההתרשמות הטובה ביותר על מנת לקבוע האם אדם דובר אמת או שקר חייבת להיעשות באופן ישיר ובלתי אמצעי.

 

אולם נוכח הרחבת סמכות השיפוט של ארה"ב בשנים האחרונות אל עבר העמדה לדין בארה"ב בגין מעשים שנעשו מחוצה לה וכנגד אזרחי מדינות אחרות, שאינם אזרחי ארה"ב, עדי הגנה או תביעה עשויים להימצא מחוץ לארה"ב, אך יחד עם זאת להיות נחוצים מאוד לאחד הצדדים במשפט לשם הוכחת טענותיו.

 

עדים עשויים לחשוש להיכנס לארה"ב מסיבות שונות. כך למשל, מהחשש שהם עצמם מבוקשים בארה"ב. חשש זה הינו חשש ממשי, שכן עדי הגנה שהינם אנשים המעורבים באותה פרשה, עשויים להיכנס לארצות הברית מבלי לדעת שהוגש נגדם כתב אישום אשר נשמר כחסוי עד כה ולגלות זאת רק עם מעצרם בכניסה אליה. כמו כן, עדים כאלה עשויים לחשוש מהפללה עצמית באם יעידו.

 

עם זאת, עבור עדים החוששים ממצבים כאמור, ישנו גם יתרון ממשי במסירת עדות שתסייע בהגנת הנאשם,  שכן, ככל שתוכח חפותו של הנאשם – הרי שזו תסייע לעד להוכיח את חפותו, או אף להתנגד להליך של הסגרתו לארה"ב, אם וככל שארה"ב תחליט להגיש כתב אישום גם כנגדו ולבקש את הסגרתו אליה.

 

התנאים הכלליים לקבלת בקשה לגביית עדות מחוץ לארה"ב בעבור משפט פלילי

בקשה לגביית עדות מחוץ לארה"ב תתקבל על ידי בית המשפט האמריקאי רק נוכח "נסיבות חריגות במיוחד ולשם עשיית צדק". בקשה כזו תתקבל רק ככל שמוכחת "אי-זמינות אמיתית" של העד שעדותו מתבקשת וכן מהותיות העדות.

 

על הנאשם נגדו מתנהל ההליך בארה"ב להגיש בקשה זו באמצעות סניגורו ולהצביע במסגרתה על הסיבות בשלן עד קריטי להגנתו מסרב להיכנס לארה"ב ועל מידת חשיבותה של העדות לצורך ברור העובדות המלא על מנת שלא תפגע הגנתו של הנאשם.

 

עניינים חשובים שיש לשקול מראש לפני גביית עדות מחוץ לארה"ב

במקרים מורכבים, בהם עומד כתב אישום גלוי כנגד העד, העד עשוי לסרב להעיד בשל הכלל הקובע, כי כל דבר שיאמר בעדותו עשוי לשמש כנגדו בבוא היום כשיתנהל משפט נגדו ואף יותר מכך - יש חשש ממשי שגם הרשויות בישראל יחליטו לחקור פתאום את אותה פרשה אם יש לה גם זיקה לישראל (כפי שאירע לאחרונה בעניין חברת טבע, במסגרתו לאחר חתימת הסדר טיעון עם הרשויות בארה"ב, נפתחה חקירה פלילית והוגש כתב אישום בישראל בגין אותו עניין ואותה מסכת עובדתית).

 

הפתרון לכך עשוי להיות בהגשת בקשה למתן חיסיון מפני שימוש בעדותו של העד כנגדו, ואולם, הדבר יצריך ליווי משפטי מקצועי של העד עלי-ידי סניגור ישראלי ואמריקאי, לשם הגשת בקשה בעלת סיכויים סבירים להתקבל תוך הגנה מקסימלית עליו.

 

יתרון נוסף לנאשם משימוש בהליך זה הינו, כי מרגע אישור הבקשה, על התביעה הפדרלית לספק לו או לעורך דינו כל הצהרה (עדות) של העד שברשותה, אשר הנאשם היה זכאי לקבלה במהלך המשפט. עדות זו היא דבר שהנאשם זכאי לו בארה"ב רק בסמוך מאוד למשפטו (בניגוד לדין הנוהג בישראל) ועל כן קבלתה מראש תאפשר לו להתכונן טוב יותר למשפטו בעזרתה.

 

ראוי לציין, כי הליך זה של גביית עדויות הינו הליך יקר. ככל שהתביעה הפדרלית ביקשה את גביית העדות, בית המשפט רשאי לצוות עליה לשלם על הוצאות הנסיעות של הנאשם ושל עורך דינו, ועל ההוצאות של תמלול העדות. יחד עם זאת, התקנה לא דנה בנושא תשלום עלויות נוספות הכרוכות בהליך שכזה, אשר לרוב יושתו על הנאשם. כמו למשל תצלום וידאו של העדות, עלויות מתורגמן במידה והעדים אינם דוברי אנגלית, עלויות שכר טרחה בארצות הברית ובמדינה בה נערך הליך גביית הראיות, ועוד.

 

כמו כן, לאור העובדה שבית המשפט לא מחויב לקבל עדויות שנגבו בהליך שכזה כקבילות ראייתית ולאור האפשרות במקרים מסוימים, כי יפתח הליך הסגרה כנגד העד, מומלץ כי הליך זה יבוצע בליווי עורכי דין מקומיים המנוסים בקיום הליכים מסוג זה, וכן בנסיבות מסוימות, מנוסים בניהול הליכי הסגרה.  

 

פורסם לראשונה באתר כלכליסט Dun's

לכל החדשות של שיר רוזנצוויג >

תחומי עיסוק:
הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: