דניאל קלינמן

כיום הדין מאפשר למסד את פעילותם של ארגונים ללא כוונת רווח (אותם ארגונים הנכללים ב"מגזר השלישי") בשתי תצורות עיקריות: עמותה וחברה לתועלת הציבור (חל"צ).

הדילמה המרכזית שבפניה ניצבים לא אחת מתנדבים בהתארגנויות לא ממוסדות היא שאלת אופן ההתאגדות המשפטית המתאים לאופי פעילותן – עמותה או חל"צ.

בראשית הדברים נקדים ונאמר כי נקודות השוני בין שני סוגי התאגידים הללו אינן מהותיות ברוב המקרים, אך בכל אופן הן עדין קיימות ולכן רצוי להכירן לפני שמגבשים החלטה בעניין אופן ההתאגדות.

המאפיינים המשותפים לעמותות ולחל"צ הם למעשה אלה המייחדים את מעמדן כארגונים ללא מטרת רווח. בראש ובראשונה, בשני התאגידים החוק אוסר על חלוקת רווחים (לבעלי המניות בחל"צ ולחברים בעמותה). בנוסף, שני התאגידים, כל עוד הם מקיימים תנאים מסוימים, זכאים לקבל אישורי ניהול תקין (עמותה מרשם העמותות וחל"צ מרשם ההקדשות) ולאחר מכן גם אישור הכרה כמוסד ציבורי לפי פקודת מס הכנסה, הן לצורכי מס הכנסה (לפי סעיף 9(2) לפקודה) והן לצורכי קבלת תרומות (לפי סעיף 46 לפקודה. כמו כן, בשני התאגידים הדין מחייב למנות ועדת ביקורת (וכן מבקר פנימי ככל שהמחזור הכספי עולה על 10 מיליון ש"ח) ומאפשר לשלם תגמול סביר למנהליהם בעבור השתתפותם בישיבות.

יחד עם זאת, לצד המאפיינים המשותפים לעמותה ולחל"צ, קיימים כאמור גם מספר הבדלים ביניהן, שעיקריהם מוצגים בטבלה להלן:

לצד סוגי ההתאגדויות המסורתיות הנכללות במגזר השלישי (עמותות וחל"צ), פעילות המהווה 'עסק חברתי' – Social Enterprise (המכונה 'המגזר הרביעי') הולכת ותופסת תאוצה ברחבי העולם ובישראל בפרט ואף נתמכת על-ידי מדיניות הממשלה.

עסק חברתי הוא למעשה יציר כלאיים של המגזר השלישי והמגזר השני (העסקי) השואף לרווח (אך לא למקסום רווחיו) ושפעילותו מכוונת למימוש מטרות חברתיות, הממומנת בעיקר באמצעות הרווחים הנובעים מפעילותו העסקית, ואשר נשען פחות על פילנתרופיה.

נכון להיום, באין הכרה רשמית ומפורשת של המחוקק בעסקים חברתיים, אלה מוקמים בדרך כלל על-ידי ארגוני המגזר השלישי (עמותות וחל"צ) כדרך לקידום מטרותיהם החברתיות בדרכים שאינן נשענות על כספים פילנתרופיים, או על-ידי יזמים עצמאיים בעלי חזון חברתי המבקשים לקדמו במסגרת פעילות השוק העסקי.

כמו כן, לאחרונה אף גובשה הצעת חוק לתיקון חוק החברות (בהכנה לקריאה ראשונה) שמטרתה ליצור מבנה משפטי ייחודי המתאים לצרכיו של עסק חברתי. על-פי הצעת החוק, לעסקים חברתיים יתאפשר להתאגד בתצורה של חברה שתיקרא "חברה שהיא עסק חברתי". חברה שהיא עסק חברתי תהיה רשאית לחלק לבעלי מניותיה דיבידנדים בשיעור שלא יעלה על 50% מרווחיה, כשיתר הרווחים ישמשו לקידום מטרותיה החברתיות. בנוסף ליצירת חברה שהיא עסק חברתי, הצעת החוק כוללת גם הצעה לתיקון פקודת השותפויות באופן שתכלול 'שותפות שהיא עסק חברתי'.

כיום ישנן כבר מספר קרנות השקעה לתמיכה בעסקים חברתיים שהוקמו בתמיכת הממשלה. אין ספק, כי יצירת מבנה משפטי ייחודי לעסקים חברתיים תסייע לשם עידוד ההשקעה בעסקים חברתיים על-ידי יצירת תמריצים להשקעות בעסקים אלה כדוגמת אלה הקיימים בתחומים מועדפים כגון תחום ההיי טק.

Source: barlaw.co.il