© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

עו

מגדל אלקטרה סיטי
רחוב הרכבת 58
תל אביב
6777016

דניאל קלינמן

דניאל הינו עורך דין במחלקה המסחרית של המשרד.

דניאל מלווה חברות, מקומיות ובינלאומיות, בעסקאות מיזוגים ורכישות ובעסקאות מסחריות אחרות ומסייע בעריכת מגוון רחב של הסכמים מסחריים כולל הסכמי מייסדים, בעלי מניות, השקעה, שירותים ועוד.

 

כמו כן, דניאל מעניק ייעוץ משפטי מקיף לתאגידים ישראלים וזרים במגוון סוגיות רגולטוריות הנלוות לפעילותם המסחרית, ובכלל זה סוגיות בנושא הגבלים עסקיים, הגנת הצרכן, הגנת הפרטיות ועוד.

 

דניאל מלווה בנוסף ארגונים ללא כוונת רווח (עמותות וחברות לתועלת הציבור) ומעניק להם סיוע בקבלת אישור ניהול תקין ואישור הכרה כמוסד ציבורי בנוגע לקבלת תרומות לפי דיני המס.

 

דניאל התמחה במשרד ברנע.

השכלה:


המרכז הבינתחומי, B.A , LL.B מנהל עסקים, 2015

חבר בלשכת עורכי דין:


חבר לשכת עורכי הדין משנת 2016



חדשות ועדכונים - דניאל קלינמן:


July 26, 2018

פלטפורמות P2P יהיו רשאיות להעמיד הלוואות מכספי הנוסטרו

ביולי 2018 פרסמה הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון טיוטת הנחיה המפרטת הוראות שנועדו לאפשר למפעילי מערכות לתיווך באשראי (P2P) להציע הלוואות מכספי הנוסטרו שלהן, באמצעות המערכת המופעלת על-ידם.

July 5, 2018

בשורה משמעותית לארגוני המגזר השלישי - חסכון ישיר של מיליוני שקלים בעקבות הפחתה דרמטית של הנטל הרגולטורי והבירוקרטי

לאחרונה, ולאחר שהתקיימו מספר רב של מפגשים ודיונים בין נציגי ארגוני המגזר השלישי לבין נציגי מספר רשויות, בהובלת משרד ראש הממשלה - פרסמה הועדה הבין-משרדית להקלת נטל רגולטורי על עמותות וחל"צ את דו"ח מסקנותיה. בראשן גיבוש תכנית עבודה לטיוב רגולציה המתמקדת ביצירת תיאום ואחידות בדרישות הרשויות כתנאי להגשת בקשות מטעם עמותות וחל"צ לרשויות אלה.

June 10, 2018

עמותות, חברות לתועלת הציבור ומה שביניהן

כיום הדין מאפשר למסד את פעילותם של ארגונים ללא כוונת רווח (אותם ארגונים הנכללים ב"מגזר השלישי") בשתי תצורות עיקריות: עמותה וחברה לתועלת הציבור (חל"צ).

 

הדילמה המרכזית שבפניה ניצבים לא אחת מתנדבים בהתארגנויות לא ממוסדות היא שאלת אופן ההתאגדות המשפטית המתאים לאופי פעילותן – עמותה או חל"צ.

 

בראשית הדברים נקדים ונאמר כי נקודות השוני בין שני סוגי התאגידים הללו אינן מהותיות ברוב המקרים, אך בכל אופן הן עדין קיימות ולכן רצוי להכירן לפני שמגבשים החלטה בעניין אופן ההתאגדות.

 

המאפיינים המשותפים לעמותות ולחל"צ הם למעשה אלה המייחדים את מעמדן כארגונים ללא מטרת רווח. בראש ובראשונה, בשני התאגידים החוק אוסר על חלוקת רווחים (לבעלי המניות בחל"צ ולחברים בעמותה). בנוסף, שני התאגידים, כל עוד הם מקיימים תנאים מסוימים, זכאים לקבל אישורי ניהול תקין (עמותה מרשם העמותות וחל"צ מרשם ההקדשות) ולאחר מכן גם אישור הכרה כמוסד ציבורי לפי פקודת מס הכנסה, הן לצורכי מס הכנסה (לפי סעיף 9(2) לפקודה) והן לצורכי קבלת תרומות (לפי סעיף 46 לפקודה. כמו כן, בשני התאגידים הדין מחייב למנות ועדת ביקורת (וכן מבקר פנימי ככל שהמחזור הכספי עולה על 10 מיליון ש"ח) ומאפשר לשלם תגמול סביר למנהליהם בעבור השתתפותם בישיבות.

 

יחד עם זאת, לצד המאפיינים המשותפים לעמותה ולחל"צ, קיימים כאמור גם מספר הבדלים ביניהן, שעיקריהם מוצגים בטבלה להלן:

 

 עמותהחברה לתועלת הציבור
רישוםרשם העמותותרשם החברות
רגולטוררשם העמותותרשם ההקדשות
חקיקהחוק החברותחוק החברות
מטרותללא כוונות רווח; ולכל מטרה חוקיתללא כוונת רווח; ולמטרות ציבוריות על-פי רשימה סגורה המפורטת בחוק החברות (או על-פי אישור ספציפי של השר הרלוונטי).
בעלותללא כוונת רווח; ולמטרות ציבוריות על-פי רשימה סגורה המפורטת בחוק החברות (או על-פי אישור ספציפי של השר הרלוונטי).הבעלות במניות אינה נכס בעל ערך כלכלי, אלא מבטאת את החברות בחל"צ ואינה ניתנת למעשה להעברה ולהורשה.
מוסדותאסיפה כללית, ועד מנהל וועדת ביקורת.אסיפה כללית, דירקטוריון וועדת ביקורת.
מספר חברי ועד/דירקטוריון לפחות שני חברי ועד.לפחות דירקטור אחד.
ניהול עצמיזכאי להיבחר ולכהן כחבר ועד (וכן כחבר וועדת ביקורת) רק מי שהוא חבר העמותה.זכאי להיבחר ולכהן כחבר ועד (וכן כחבר וועדת ביקורת) רק מי שהוא חבר העמותה.
עסקאות בעלי ענייןחוק העמותות אינו מתייחס לכך (למעט בנוגע לנושא גמול עבור השתתפותם של חברי ועד וועדת ביקרות בישיבות והחזר הוצאות).נדרש אישורו של בית המשפט לעסקת בעלי עניין, נוסף על יתר האישורים הנדרשים לצורך כך על-פי חוק החברות.
מינוי רו"חחובה מעל מחזור שנתי מסוים.חובה מעל מחזור שנתי מסוים.

 

לצד סוגי ההתאגדויות המסורתיות הנכללות במגזר השלישי (עמותות וחל"צ), פעילות המהווה 'עסק חברתי' – Social Enterprise (המכונה 'המגזר הרביעי') הולכת ותופסת תאוצה ברחבי העולם ובישראל בפרט ואף נתמכת על-ידי מדיניות הממשלה.

 

עסק חברתי הוא למעשה יציר כלאיים של המגזר השלישי והמגזר השני (העסקי) השואף לרווח (אך לא למקסום רווחיו) ושפעילותו מכוונת למימוש מטרות חברתיות, הממומנת בעיקר באמצעות הרווחים הנובעים מפעילותו העסקית, ואשר נשען פחות על פילנתרופיה.

 

נכון להיום, באין הכרה רשמית ומפורשת של המחוקק בעסקים חברתיים, אלה מוקמים בדרך כלל על-ידי ארגוני המגזר השלישי (עמותות וחל"צ) כדרך לקידום מטרותיהם החברתיות בדרכים שאינן נשענות על כספים פילנתרופיים, או על-ידי יזמים עצמאיים בעלי חזון חברתי המבקשים לקדמו במסגרת פעילות השוק העסקי.

 

כמו כן, לאחרונה אף גובשה הצעת חוק לתיקון חוק החברות (בהכנה לקריאה ראשונה) שמטרתה ליצור מבנה משפטי ייחודי המתאים לצרכיו של עסק חברתי. על-פי הצעת החוק, לעסקים חברתיים יתאפשר להתאגד בתצורה של חברה שתיקרא "חברה שהיא עסק חברתי". חברה שהיא עסק חברתי תהיה רשאית לחלק לבעלי מניותיה דיבידנדים בשיעור שלא יעלה על 50% מרווחיה, כשיתר הרווחים ישמשו לקידום מטרותיה החברתיות. בנוסף ליצירת חברה שהיא עסק חברתי, הצעת החוק כוללת גם הצעה לתיקון פקודת השותפויות באופן שתכלול 'שותפות שהיא עסק חברתי'.

 

כיום ישנן כבר מספר קרנות השקעה לתמיכה בעסקים חברתיים שהוקמו בתמיכת הממשלה. אין ספק, כי יצירת מבנה משפטי ייחודי לעסקים חברתיים תסייע לשם עידוד ההשקעה בעסקים חברתיים על-ידי יצירת תמריצים להשקעות בעסקים אלה כדוגמת אלה הקיימים בתחומים מועדפים כגון תחום ההיי טק.

 

Source: barlaw.co.il

לכל החדשות של דניאל קלינמן >

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: