© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

ליאת קיסרי יהלומי
עו

מגדל אלקטרה סיטי
רחוב הרכבת 58
תל אביב
6777016

ליאת קיסרי יהלומי

ליאת מספקת ייעוץ במגוון רחב של שירותים משפטיים המותאמים לצרכים הייחודיים של לקוחותיה הפרטיים, בין אם הם יחידים עתירי הון ובני משפחותיהם, נאמנים ואפוטרופוסים – בין אם מקומיים או תושבי חוץ – קרנות צדקה פרטיות וחברות משפחתיות.

במסגרת זו, ליאת מלווה לקוחות פרטיים וחברות בעסקאות מקרקעין מגוונות, הכוללות, בין היתר, רכישה/מכירה של נכסי יוקרה וכן השכרה של נכסי יוקרה ו/או נכסים מסחריים.

 

ליאת מעניקה ייעוץ בכל הקשור לתכנון מס ולניהול נאמנויות ועיזבונות, לרבות אישור וקיום צוואות וכלל ההליכים הנלווים המתנהלים ברשויות הרלבנטיות. בנוסף, ליאת מתמחה בניהול מו”מ ובעריכת הסכמי קדם-נישואין, הסכמי ממון והסכמי חיים משותפים.

 

ליאת מייצגת לקוחות ברכישה של פריטים יקרי ערך, כגון דירות יוקרה להשקעה ופריטי אמנות, ומסייעת להם בתהליך התרומה למוסדות ציבוריים ופרטיים.

 

ליאת נבחרה על ידי מדריך הדירוג היוקרתי Chambers and Partners, כעורכת הדין מובילה בתחום הלקוחות הפרטיים (Chambers High Net Worth – HNW 2019).

השכלה:


המרכז הבינתחומי, LL.B, B.A התמחות בנדל"ן, 2005


חבר בלשכת עורכי דין:


חברת לשכת עורכי הדין בישראל משנת 2007



חדשות ועדכונים - ליאת קיסרי יהלומי:


2 באוקטובר, 2019

כלים משפטיים חיוניים לתקופה שבין החיים למוות

בשנת 2017 נעשה תיקון בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המאפשר לערוך ייפוי כוח מתמשך שיכנס לתוקפו כשמייפה הכוח הופך לבלתי כשיר. אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך הם שני כלים משפטיים, המאפשרים מינוי של אדם לטפל בענייניו של אדם אחר  במצב שאינו מסוגל לדאוג לעצמו ולנהל את חייו באופן עצמאי. במקרים אלה, כאשר האדם הופך בלתי כשיר, אפשר למנות לו אפוטרופוס או להשתמש בייפוי כוח מתמשך, עליו חתם כשהיה כשיר. לייפוי כוח מתמשך ישנם יתרונות רבים על פני מינוי אפוטרופוס. במאמר זה אסקור כמה מהבולטים שבהם.

 

כאמור, שני הכלים המשפטיים המוזכרים לעיל, מאפשרים להסמיך אדם אחר לפעול בשמו של אדם אשר לא מסוגל עוד לדאוג לעצמו. התיקון בחוק מאפשר לערוך ייפוי כוח מתמשך, אשר נכנס לתוקפו כאשר מייפה הכוח הופך לבלתי כשיר. עד התיקון, ניתן היה לערוך ייפוי כוח כללי, אשר היה תקף רק כל עוד מייפה הכוח כשיר. ברגע שהפך מייפה הכוח ללא כשיר, ייפוי הכוח היה פוקע. במצב זה, האופציה היחידה הייתה לפנות לביהמ"ש בבקשה לקבלת מינוי כאפוטרופוס.

 

אחד היתרונות הבולטים של ייפוי כוח מתמשך על פני אפוטרופסות הוא היעילות. הליך מינוי אפוטרופוס הוא הליך ארוך ומסורבל: לשם מינוי אפוטרופוס, יש צורך בהגשת בקשה לביהמ"ש ולצרף לבקשה חוות דעת של פסיכיאטר או מומחה מקצועי רלוונטי אחר, שתעיד על היעדר כשירות קוגניטיבית של האדם (שייקרא "החסוי")  וחוסר יכולת לנהל את ענייניו בעצמו. במסגרת הדיון בבקשה, בית המשפט יבחן את ההתאמה, הכשירות והמסוגלות של האדם שמבקש להתמנות כאפוטרופוס ואת עמדת יתר בני המשפחה של החסוי, גם באמצעות מינוי פקיד סעד ממחלקת הרווחה במקום מגוריו של החסוי. הליכים אלה דורשים השקעת משאבים (זמן, שכ"ט לעו"ד ועוד).

 

לעומת זאת, כאשר קיים ייפוי כוח מתמשך – הפעלתו הרבה יותר מהירה וקלה: הממנה יכול להגדיר מראש בייפוי הכוח באילו תנאים ייפוי הכוח ייכנס לתוקף, כגון הצגת חוו"ד בהתאם לחוק הכשרות (ברירת המחדל) או באופן אחר שיקבע. כאשר התנאים מתמלאים ומוצגת אסמכתא בדבר קיום התנאים הנ"ל- התהליך מושלם בקלות.

 

כך, למשל: ניתן לקבוע כי מספיקה המלצה של רופא המשפחה. כאשר תנאי זה מתמלא – הממונה מתייצב במשרדי האפוטרופוס הכללי עם ייפוי הכוח וההמלצה הנ"ל של רופא המשפחה, והאפוטרופוס הכללי נותן אישור מידי לכניסתו לתוקף של ייפוי הכוח המתמשך. יש בכך חיסכון אדיר בזמן ובמשאבים: ייפוי הכוח נכנס לתוקף, ללא צורך בבחינת המינוי שנקבע, ללא צורך בבחינת כשירות האדם שמונה ומסוגלותו וללא בחינת עמדת קרובי המשפחה. כל זאת, מאחר שמייפה הכוח מינה מראש  את מיופה הכוח, במסגרת ייפוי הכוח המתמשך.

 

אלמנט נוסף, ההופך את ייפוי הכוח ליעיל יותר – היעדר צורך בפיקוח: אפוטרופוס נתון לפיקוח של משרד האפוטרופוס הכללי ונדרש להגיש דו"חות שונים בהתאם לקבוע בדין. בייפוי כוח מתמשך, ניתן לפטור את מיופה הכוח מחובה זו, ולקבוע שלא יהיה פיקוח של האפוטרופוס הכללי (פיקוח מכביד  לעיתים יתר על המידה ומסרבל), אולם בשני המקרים, הן כשממונה אפוטרופוס והן כשממונה מיופה כוח, שניהם חייבים לנהל פנקסים ורישומים מדויקים  של כלל ההכנסות וההוצאות שהוצאו עבור האדם שמונו לדאוג לענייניו.

 

חשוב לציין, כי הפיקוח של האפוטרופוס הכללי דרוש לצורך שמירה על האינטרסים של האדם שמונה לו אפוטרופוס, אך כאשר ממנים אדם בייפוי כוח מתמשך – אינטרסים אלה נשמרים בד"כ באופן מובנה משום שעל פי רוב מיופה הכוח נבחר על ידי המייפה, בהתבסס על מערכת יחסים של קרבה ואמון.

 

כמו כן, כדי לנטרל את הסיכונים האפשריים ולהבטיח את האינטרסים של מיופה הכוח – ניתן ואף מומלץ להגדיר במסגרת ייפוי הכוח תפקיד של "אדם מיודע" ולבחור אדם נוסף, שיעודכן ויקבל דיווח על פעולות מיופה הכוח בזמן אמת או בסמוך לכך. האדם המיודע מהווה גורם מפקח וכך יש מנגנון פיקוח קרוב.

 

היעילות באה לידי ביטוי גם בכך שבייפוי כוח מתמשך ניתן לקבוע מראש מינוי של מספר מיופי כוח או מינוי מיופה כוח מחליף למקרה שיפקע מינויו של מיופה הכוח המקורי, וניתן לקבוע את יחסי הגומלין בין מיופי הכוח, בעוד שבהליך מינוי אפוטרופוס, ככל שיהיה צורך בהחלפת אפוטרופוס לא תהיה ברירה אלא לפנות שוב לביהמ"ש ולבקש למנות אפוטרופוס מחליף, וכל ההליך של בחינת התאמת האפוטרופוס יתחיל מחדש.

 

מבחינת האוטונומיה ושליטת האדם על גורלו, מינוי אפוטרופוס נחשב למהלך קיצוני יותר מייפוי כוח מתמשך, משום שלאפוטרופוס מוענקת שליטה כמעט מוחלטת על גופו ורכושו של אדם, ולעיתים, בהעדר אדם קרוב שמבקש ומסכים להתמנות כאפוטרופוס, ביהמ"ש עשוי למנות עמותה או אדם זר כאפוטרופוס. לעומת זאת, בייפוי כוח מתמשך המצב שונה – לממנה יש יכולת לשלוט באופן בו יתפתחו הדברים ולהבטיח את האינטרסים שלו. בעת ניסוח ייפוי הכוח המתמשך, רשאי הממנה לעצב מראש את עתידו. כאשר המייפה משקיע מחשבה ועורך ייפוי כוח בהתאמה אישית, הוא יכול לכלול בו מגוון מנגנונים העונים על הצרכים הייחודיים שלו, בהתאם להשקפותיו וצרכיו, באופן שמבטיח את שמירת האינטרסים החשובים בעיניו. המסמך יכול לכלול התייחסות להיקף רכושו של הממנה, לאירועים עתידיים, נתינת מתנות, הלוואות, מעבר מקום מגורים, מעבר למסגרת טיפולית, טיפולים רפואיים וכיוצ"ב, ומיופה הכוח מצדו, מחויב למלא אחר הוראותיו של מייפה הכוח ככל שקיומן אפשרי בנסיבות העניין. חשוב להבהיר כי יפוי כוח מתמשך פוקע במועד פטירת מייפה הכוח.

 

נכון, אמנם גם אפוטרופוס מחויב לפעול לטובת האדם שלטובתו מונה, אך אפוטרופוס מתמנה רק בשלב בו האדם שזקוק למינוי אפוטרופוס כבר אינו יכול לקבל החלטות בעצמו ואינו יכול לבטא את רצונו ועמדתו בעניין בו יש צורך לקבל החלטה. חסרונות אלו בולטים במיוחד כשממונה אדם זר. בנוסף, מיופה הכוח יקבל שכר רק אם מייפה הכוח קבע זאת מראש, תוך ציון גובה השכר. לעומת זאת, אפוטרופוס רשאי לבקש שכר בהתאם לתעריף הקבוע בדין.

 

כלי משפטי נוסף שהתיקון לחוק מאפשר הינו הותרת מסמך "הנחיות מקדימות". אף בהיעדר יכולת למנות אפוטרופוס במסגרת יפוי כוח מתמשך, רשאי עורך מסמך ההנחיות לבקש שבית המשפט ימנה עבורו אפוטרופוס בהתאם לעקרונות המפורטים במסמך הנ"ל. היתרון הבולט הינו שאותו מייפה כוח רשאי לכלול במסמך הנ"ל הוראות, בקשות ומשאלות עבור מיופה הכוח שייבחר על ידי בית המשפט אף מבלי שיש באפשרותו לבחור אפוטרופוס מסוים. מסמך הנחיות מקדימות לאפוטרופוס יכול שיתייחס לרווחתו  האישית של האדם - לצרכיו היומיומיים, למקום מגוריו, לבריאותו, לענייניו הגופניים, הנפשיים או החברתיים וכן לענייני רכוש - טיפול בכלל נכסיו, כספיו והתחייבויותיו של האדם.  בעת הצורך למינוי אפוטרופוס, בתי המשפט יקפידו על מינוי אפוטרופוס הולם ומתאים לדרישות והנחיות עורך מסמך ההנחיות.

 

Source: barlaw.co.il

24 בינואר, 2019

על החיים וגם קצת על המוות...

סכסוכי ירושה, טומנים בחובם פוטנציאל הרסני למרקם היחסים המשפחתי. מטבע הדברים, ככל שעיזבון המנוח גדול יותר, כך גם הופכים קרבות הירושה לקשים ומרים יותר. סכסוכי ירושה משפחתיים עלו בשנים האחרונות לכותרות, כמו במקרה של המאבק על חלוקת רכוש העיזבון של שאול אייזנברג, שהסתיים לאחר מספר שנים. הסכסוך החל כשבנו של שאול אייזנברג הציג צילום צוואה לפיה הוא היורש של 80% מהעיזבון, כאשר ארבע אחיותיו תקבלנה כל אחת 5% ואילו האחות החמישית נושלה. לאחר מאבק ארוך, הגיעו הצדדים לפשרה לפיה ארבע האחיות תקבלנה 5% כל אחת, מהיתרה האם והבת החמישית תקבלנה 45% והבן יקבל 55%.

 

גם במקרה של ילדיו ואלמנתו של יולי עופר פרץ מאבק ירושה שהגיע לפתחו של בית המשפט. יולי עופר בצוואתו האחרונה הוריש את אחזקתו בחברת עופר השקעות לבתו ליאורה, בעוד בנו דורון קיבל חלק קטן בעיזבון. צוואה זו ביטלה צוואה קודמת שערך, בה הוריש את רכושו לילדיו בחלקים שווים. כך החל מאבק משפטי כשליאורה ביקשה לקיים את הצוואה המאוחרת ודורון התנגד לה. לבסוף הוכרע, כי ליאורה תקבל 51% מהאחזקות בחברה ודורון יחזיק ב- 15%.

 

סכסוכים אלה הם בעלי עוצמה רגשית גבוהה, מה שמקשה על השגת פשרה, במיוחד כאשר בין המנוח לזוכה על פי הצוואה היה קשר רגשי עמוק או כאשר המניעים לנישול היו מניעים רגשיים. במקרים כאלה שיקולי זמן וכסף לרוב יידחקו הצידה, או כפי שביטא זאת בית המשפט העליון "הצוואה היא מסמך מיוחד במינו. היא מסמך משפטי, אך מסמך זה אינו חסר נשמה. הוא כמו מכתב אישי אחרון, ביטוי של משאלות, אהבות, רגשות ואף חשבונות, היוצאים ממעמקי לבו של אדם המהרהר במותו ובמה שיקרה אחרי מותו".

 

אז כיצד נמנע מראש סכסוכים הנוגעים לעיזבון?

צוואה היא הדרך הבטוחה ביותר לדאוג לחלוקת העיזבון על פי רצונו של הנפטר. הצוואה הינה הצהרה בכתב, המהווה מסמך משפטי, ומסדירה את חלוקת רכושו של אדם לאחר מותו וכן מבטלת כל צוואה קודמת. הצוואה כוללת הוראות מדויקות לחלוקת הרכוש ותנאים לביצועה ומתייחסת לכל רכוש שהיה לאדם בעת מותו וכן לרכוש חובק עולם (במקרים אלה מומלץ לערוך צוואה ספציפית עבור כל מדינה זרה בה נמצאים הנכסים). מנגד, הצוואה יכולה להיות כללית יותר ולפרט רק קווים מנחים כלליים לביצועה. כמו כן, אין הגבלה על מספר הצוואות שאדם יכול להשאיר אחריו, אך הצוואה המאוחרת ביותר שתקפה, היא זו שתקוים והיא מבטלת את הצוואות שקדמו לה.

 

מומלץ לפרט ככל הניתן את הנכסים הכלולים בעיזבון. יש לכך חשיבות מיוחדת כאשר יש נכסים רבים. פעמים רבות, יורשים בוחרים לוותר על חלקם בעיזבון, לערוך חלוקה מחודשת או להסתלק מכלל העיזבון או מחלקים ממנו. במידה ולא יפורטו הנכסים, היורש לא יוכל להסתלק מנכס ספציפי, ויידרש להסתלק מכלל העיזבון. למה זה חשוב? נניח שאב הוריש לשני ילדיו בחלקים שווים דירה וחשבון בנק. לאחד הילדים כבר יש דירה, בעוד שלילד השני אין. אם הנכסים פורטו בצוואה, האח יוכל להסתלק באופן ספציפי מזכויותיו בדירה לטובת אחיו השני או שהם יוכלו לערוך ביניהם הסכם חלוקת עיזבון חדש וכך יוכלו לחסוך הליכי רישום והעברה של מחצית הדירה כמו גם תשלומי מיסים נוספים. במקרים בהם יש נכסים רבים, חשוב עוד יותר להשאיר ליורשים אפשרות לחלק ביניהם את הרכוש בהסכמה. במקרה בו העיזבון כולל נכסים עליהם הוטל עיקול ונכסים עליהם לא הוטלו עיקולים, אם לא פורטו הנכסים, היורשים יאלצו לקחת הכל או לא לקחת כלום. כאשר הנכסים מפורטים, היורשים יוכלו לקחת את הנכסים הלא מעוקלים ולהסתלק מהנכסים עליהם הוטל העיקול.

 

לקראת החתימה על הצוואה, מומלץ לקבל חוות דעת רפואית מלאה המתייחסת לתפקודו הקוגניטיבי של עורך הצוואה, כמו גם אישור מרופא המשפחה המפרט את ההיסטוריה הרפואית שלו  – בכדי להראות כי המצווה כשיר, צלול ובריא בשכלו ובנפשו. בנוסף, מומלץ לצלם את מעמד החתימה בווידאו, על מנת להוכיח מסוגלות לערוך צוואה באופן חופשי ולנסות להמחיש את אומד דעתו של המצווה בזמן אמת.

 

לאמור לעיל ישנה חשיבות גדולה יותר ככל שעורך הצוואה מבוגר יותר או במקרה שבו עורך הצוואה החליט לנשל מהצוואה חלק מקרוביו. כאשר יש כוונה לנשל יורש, יש לציין את הסיבה ולהסביר את המניעים. כדאי לקחת בחשבון, שבמקרים כאלו בדרך כלל תוגש תביעה בביהמ"ש לענייני משפחה על ידי היורש שנושל. במקרה שקיימת צוואה יקומו לו מתנגדים ובמקרה שאין צוואה, הסכסוך יהיה בנוגע להיקף העיזבון (למשל על נכסים שהמנוח העביר עוד בחייו). בזמן שהתביעה מתבררת וגם הערעור לאחר מכן, לא ניתן לעשות כל שימוש בעיזבון.

 

ומה בנוגע להסכמי ממון?

פסק הדין המרכזי בנושא ניתן בפרשת בן דרור (תמ"ש 32240/96), שם נקבע כי במקרה של צוואה הסותרת הסכם ממון, הוראות הסכם הממון עדיפות. זאת מכיוון שהסכם הממון נעשה בעוד הנפטר היה בחיים. בכדי לשנות הסכם ממון, שני הצדדים להסכם צריכים היו להסכים לשינוי, בעוד יורשי הנפטר לא היו צד להסכם ולא יכלו להתנגד לו. במקרה של קיום הסכם ממון בין בני זוג, מומלץ לערוץ צוואה על מנת שהצד השני יהיה מנוע מלטעון לזכויות בעיזבון מכוח חוק הירושה.

 

בכל אחד מהמקרים המצוינים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בדיני ירושה ובעריכת צוואות, כדי למנוע סכסוך עתידי בין בני המשפחה, במיוחד כאשר ישנם נכסים רבים.

 

פורסם לראשונה באתר Dun's 100 כלכליסט

30 בדצמבר, 2018

מאמר בנושא סכסוכי ירושה: על החיים וגם קצת על המוות

עו"ד ליאת קיסרי, שותפה במחלקת לקוחות פרטיים, במאמר לכלכליסט Dun's100 בנושא סכסוכי ירושה, צוואות ועיזבונות.

לכל החדשות של ליאת קיסרי יהלומי >

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: