© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

עו

מגדל אלקטרה סיטי
רחוב הרכבת 58
תל אביב
6777016

תחומי עיסוק:

דפנה קליין

דפנה בעלת ניסיון רב בייצוג חברות ישראליות ובינלאומיות בהליכי ליטיגציה מורכבים בעלי פרופיל ציבורי גבוה, בפני בתי המשפט המחוזיים, בית המשפט העליון והליכי גישור ובוררות. 

דפנה מלווה חברות בתובענות ייצוגיות, הליכים מנהליים ונושאים מסחריים נוספים בהתדיינויות מסחריות מורכבות. כמו כן, בסכסוכים משפטיים הנוגעים להסכמי הפצה ופיתוח, לרבות אכיפתם של הסכמים אלו, מאבקי שליטה בתאגידים, תביעות כספיות אזרחיות, סכסוכי בעלי מניות, תביעות קבלניות, מקרקעין, ועוד.

 

דפנה מייצגת תאגידים בינלאומיים וישראליים בסכסוכים חוזיים ומסחריים הנוגעים לפרויקטים רחבי היקף מול מזמינים, קבלני משנה וגורמים נוספים.

 

בנוסף, דפנה מייצגת לקוחות באופן שוטף בערכאות השונות של בתי המשפט, לרבות ניהול הליכים בהתראה קצרה (כדוגמת צווי מניעה במעמד צד אחד ועיקולים) בתחומי זכויות יוצרים, סודות מסחריים, הגבלים עסקיים, סוגיות נזיקיות, סוגיות שעניינן עושר ולא במשפט ועוד.

השכלה:


אוניברסיטת בר אילן, LL.B משנת 2007

חבר בלשכת עורכי דין:


חברת לשכת עורכי הדין משנת 2008



חדשות ועדכונים - דפנה קליין:


June 13, 2019

בית המשפט העליון: הודעת טקסט שירותית אינה מהווה הפרה של חוק הספאם

בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בשאלה האם שליחת הודעת טקסט במסגרת מתן שירות ללקוח מהווה הפרה של חוק הספאם.

May 13, 2019

מסר פרסומי או מידע שירותי? – כיצד בתי המשפט בישראל מפרשים את חוק הספאם

יותר ויותר אנשים בוחרים להגיש תביעות בגין הפרת חוק הספאם, ובתי המשפט מצידם, בפסיקותיהם האחרונות, מעבירים מסר מעודד לצרכנים. כך, בתי המשפט פוסקים פיצויים משמעותיים ומאשרים הגשת תובענות ייצוגיות כנגד החברות המפרסמות וגם כנגד נושאי משרה.

 

חוק הספאם, כפי שהוא מופיע בסעיף 30א' לחוק התקשורת, נועד לייצר את האיזון הראוי בין ההגנה על פרטיות המשתמש, לבין שימוש מסחרי לגיטימי לצורך שיווק ישיר.

 

בהקשר זה, בתי המשפט קבעו כי על מנת שמסר יהווה "דבר פרסומת" יש לבחון את מטרתו העיקרית. דבר פרסומת מוגדר כ"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה".

 

למעשה, בתי המשפט בוחנים את השאלה האם מטרת המסר היא לפרסם מוצר או שירות, לעודד את רכישתם או לתת מידע שירותי. הפוטנציאל לפגיעה בפרטיות ברור יותר כאשר מטרת המסר היא עידוד רכישה של מוצר או שירות, אך איך יש להתייחס למסר אשר מטרתו העיקרית היא לתת מידע שירותי ?

 

בארה"ב, החוק יוצר אבחנה ברורה בין פרסומים מסחריים-שיווקיים ופרסומים שירותיים הנוגעים ליחסי חברה-לקוח, תמיכה טכנית ומידע שלאחר רכישה ("transactional or relationship content"). החוק האמריקאי לשליטה בפורנוגרפיה ושיווק לא רצויים -The Controlling the Assault of Non-Solicited Pornography And Marketing (CAN-SPAM) Act, שנכנס לתוקף ב-2003 ותוקן מספר פעמים מאז, מתיר לשלוח הודעות דוא"ל ואחרות, כל עוד עיקר התוכן שלהן הינו בעל אופי שירותי. כך לדוגמא, החוק האמריקאי מתיר לשלוח הודעה, הכוללת מידע ביחס למשלוח מוצר שהוזמן או המעדכנת על סיום תוקפה של פוליסת ביטוח, גם אם אליה מצטרף "מסר נלווה" בו מוצע לרכוש מוצר המשך .

 

גם הפסיקה הישראלית אינה מונעת פרסום שירותים אשר תכליתם מתן שירות לנמען, אף אם הם עצמם כוללים גם אינטרס כלכלי עקיף. כך, לדוגמא, בבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד אי איי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ, נדון העניין בו צורף "מסר נלווה" הכולל הצעה לרכישת פוליסה להודעת מסרון המעדכנת בדבר סיומה. בית המשפט קבע מפורשות כי משעה שהמטרה העיקרית במסר שנשלח היא שירותית, הרי שלא מדובר ב"מסר פרסומי" (כהן חללה ואח' נ' אי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ, 29.6.2014). בסופו של יום, נמחקה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בהסכמה, בהמלצת בית המשפט, בטענה כי מדובר ב"מסר מעורב" אשר אינו עומד בהגדרה של מסר פרסומי.

 

יחד עם זאת, מקרה זה הינו גבולי ונמצא, למעשה, "בתחום האפור", בין מסר פרסומי למידע שירותי.

 

מקרים דומים אחרים, בהם בתי המשפט עסקו בהודעות הכוללות מסר שירותי, שבצידן מסר פרסומי, הניבו פסיקה שונה בתכלית. במקרים אלו בתי המשפט החילו את הכלל לפיו הודעות, שמטרתן עידוד עקיף של הוצאת כספים ורכישת מוצרים ושירותים, נכללות בחוק הספאם.

 

כך לדוגמא, חברת פסגות שלחה למבוטחיה הודעות הכוללות "לינק" לקורסים חינמיים, אשר נועדו, לדבריהם, לחנך להתנהלות פיננסית נכונה. במקרה זה, בית המשפט קבע כי אחת ממטרות ההודעה היתה לחשוף את הנמען לשירותים ולמוצרים שפסגות מציעה כדי לגייס לקוחות חדשים או לצרף לקוחות קיימים לשירותים נוספים, ולכן מדובר במסר פרסומי (‏זיו גלסברג נ' פסגות בית השקעות בע"מ, 9.5.2017). בהליך זה, בית המשפט אישר את הגשת התובענה כייצוגית, והליך זה עודנו מתנהל כיום.

 

בנוסף, בהליכים אחרים מהעת האחרונה, בתי המשפט קבעו שגם הודעה הכוללת, למשל, הזמנה להרצאה או למפגש, ובמקרים מסוימים, אפילו הודעה הנושאת ברכת חג שמח - עלולה להיחשב כמסר פרסומי.

 

השאלה הנבחנת בכל מקרה לגופו היא האם מטרת ההודעה היא למשוך ולעודד את ציבור הנמענים לבצע רכישה כלשהי של מוצרים ושירותים (גם אם מדובר ברכישה עתידית).

 

נראה, כי הגישה הפרשנית של בתי המשפט נוטה להחמיר עם הזמן, ולהכניס יותר ויותר פרסומים תחת הגדרה של מסר פרסומי. כך שגם אם המסר הנשלח ללקוחות אינו פרסומי במהותו הישירה, קיים חשש סביר שתחת פרשנות בית המשפט, יחולו עליו החובות הנלוות להגדרת המסר כפרסומת, ובראשן הדרישה (אשר יכולה להיות מכבידה במיוחד) לקבלת הסכמה מראש למשלוח הודעות.

 

Source: barlaw.co.il

October 14, 2018

אחריות נושאי משרה בתביעות "ספאם"

לא רבים יודעים שמנהלים בחברה אשר נוהגת לשלוח הודעות פרסומת באופן המפר את חוק הספאם – חשופים באופן אישי לתביעה. אף לתביעה ייצוגית במיליוני שקלים. החשיפה גדלה במידה משמעותית, כאשר מדובר בבעלי מניות או דירקטורים יחידים בחברה, או כאשר אחראים באופן אישי לשליחת הפרסומים המפרים.

 

לאחרונה, בתי המשפט בכלל הערכאות, קבעו כי אין מניעה לתבוע נושאי משרה בחברה המפרה את חוק ה"ספאם", וכי ישנו טעם רב לעשות כן, לטובת עיקרון ההרתעה. זאת על אף שהטלת פיצוי על אדם פרטי עשויה להוביל לפגיעה קשה בו ובמשפחתו.

 

חיוב אישי של נושא תפקיד בחברה יכול להיעשות בכמה דרכים. הראשונה, היא האפשרות של בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות מעל החברה ולייחס את החובות של החברה לנושאי משרה בה.   מדובר בהליך מורכב ביותר וקשה להוכחה, במסגרתו על התובע להראות לבית המשפט כי השימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה נעשה למטרות תרמית וכיו"ב.

 

השנייה, מכוח סעיף 30א(ח)  ל"חוק הספאם", אשר בו נקבע, כי אם התאגיד הפר את הוראת החוק, אז יוצאים מנקודת הנחה כי גם המנהל הפר אותה, אלא אם הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

 

החזקה האמורה חלה על פי לשונה רק במקרה של הליך פלילי, ועדיין קיימות דעות לכאן ולכאן בשאלה אם ניתן להרחיבה גם לתחומי ההליך האזרחי. כלומר, יש להוכיח כי לנושא המשרה היתה מעורבות באופן אישי במשלוח דבר הפרסומת, או במתן הוראות באופן אישי לאחרים לשיגור דבר הפרסומת.

 

בפועל, ניתן לראות יותר ויותר החמרה מצד בתי המשפט בבחינתם את התנהלות נושא המשרה, ואף "זליגה" של נטל ההוכחה בהקשר זה.

 

הדרך השלישית, היא למעשה הדרך הישירה, בה מוכיחים אחריות אישית של המנהל.  במקרה זה על מנת שתוטל על נושא המשרה חבות אישית בגין הפרת סעיף 30א לחוק (ולא כהרמת מסך), יש לראות בו עצמו כמי ששיגר את דברי הפרסומת בלא שניתנה הסכמה לכך קודם לכן.

 

כאמור, לאחרונה בתי המשפט נדרשו פעמים מספר לדיון, באיזה אופן ובאיזה היקף נכון וראוי להשית את האחריות על מנהלי החברות, ובאילו מהדרכים האמורות.

 

בית המשפט העליון, אשר דן בסוגיית אחריות החברות מגה מערכת מתמטית מתקדמת, לוטונט, ניו ספורט ובעליהן, עמד על שאלת אחריותו של נושא משרה בתאגיד לפי חוק "הספאם", וקבע כי די בכך שנושאי משרה הם בעלי המניות והדירקטורים היחידים בחברות שבשליטתם, כדי לבסס אפשרות סבירה שייקבע כי הם נושאים באחריות אישית, כמי שמעורבים בפועל בביצוען. כמו כן נקבע באותם פסק דין, כי ישנו סיכוי סביר כי אין צורך בהרמת מסך על מנת להטיל אחריות אישית על נושאי המשרה שכן פעולתם נועדה לקדם את עסקי התאגיד בו הם מועסקים.

 

לאור הלך הרוח המשפטי האמור, בתי המשפט כיום בודקים אם נושא המשרה נקט בפעולות סבירות למניעת משלוח הפרסומים המפרים. הבדיקה מחמירה במיוחד כאשר נושא המשרה הנתבע הוא הבעלים, המנהל, או זה שהיה מעורב בעצמו בהתקשרות עם המפרסמים השונים ונהנה מתוצאותיה.

 

החזקה, לפיה אם החברה הפרה את הוראות "חוק הספאם" אז גם מנהלה "אשם עד שתוכח חפותו", וכן הדרך הפרשנית המקלה בה נוקטים בתי המשפט בבוחנם את האחריות האישית של המנהל, מרחיבות ביותר את היקף האחריות אשר בד"כ מיוחסת לנושא משרה, ומחייבת כל נושא משרה רלוונטי להראות פעולות אקטיביות לטובת יישום הוראות "חוק הספאם".

 

בהתאם, ניתן לראות יותר ויותר בתי משפט אשר קובעים כי ישנה עילת תביעה נגד נושא משרה, כאשר מדובר בהפרת חוק ה"ספאם". הדבר בא לידי ביטוי בתביעות אזרחיות (מתביעות קטנות ועד תביעות רחבות היקף) והן באישור תובענות ייצוגיות (בסך מיליוני שקלים). כך שטענה הנסמכת על כך שלמנהל אין כל קשר לסוגיית משלוח הפרסומים אלא רק לחברה כישות משפטית בפני עצמה, כבר לא מחזיקה מים בתביעות מעין אלו.

 

 Source: barlaw.co.il

לכל החדשות של דפנה קליין >

תחומי עיסוק:
הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: