© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

אריאלה דרייפוס

לאריאלה ניסיון עשיר במתן ייעוץ שוטף לתאגידים בינלאומיים, חברות ציבוריות ופרטיות, קרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי, יזמים וחברות סטארטאפ.

 

בין לקוחותיה של אריאלה חברות ממגוון רב של תעשיות – הייטק, מדעי החיים, מכשור רפואי, בלוקצ’יין, IoT, שירותים פיננסיים, סייבר, וגם טכנולוגיה מסורתית.

 

אריאלה מלווה חברות בניהול מו”מ במסגרת עסקאות פיננסיות ומיזוגים ורכישות מורכבות, שינוי מבנה והקמת שותפויות אסטרטגיות וגיוסי הון.

 

בנוסף, אריאלה מייעצת לחברות ויזמים הפועלים בתחום מדעי החיים בענייני רגולציה, ניסויים קליניים, דיני פרטיות, נהלים והסכמים.

 

טרם הצטרפותה למשרד, שימשה אריאלה כעוזרת מחקר של פרופסור דפנה ברק-ארז (כיום שופטת בית המשפט העליון) והתמחתה אצל שופטת בית המשפט העליון דורית ביניש.

השכלה:


אוניברסיטת בירמינגהם, אנגליה. LL.B, בהצטיינות, 2005

חבר בלשכת עורכי דין:


חברת לשכת עורכי הדין, משנת 2008



חדשות ועדכונים - אריאלה דרייפוס:


June 3, 2019

ברנע: מייצגים ג’ונסון אנד ג’ונסון בהשקעתה ב-TechsoMed הישראלית

סטארטאפ הביוטק הישראלי Techsomed, שמפתח פלטפורמת ניתוח תמונה, המיועדת לסייע בטיפול במחלות שונות, גייס 2.6 מיליון דולר בסבב השקעות בהובלת Johnson & Johnson Innovation, זרוע ההשקעות של ענקית התרופות והקוסמטיקה הבינלאומית.

הטכנולוגיה של Techsomed מאפשרת בקרה בזמן אמת של ההליך, כך שהרופא יכול להיות בטוח שהוא צרב את כל הרקמות הבעייתיות, ולוודא שהוא לא גרם נזק לרקמות סמוכות בריאות. המערכת אף מנבאת את השפעות ההליך במשך ה-24 השעות שלאחריו – וכך משפרת את הדיוק של הרופא ויעילות ההליך.

סבב הגיוס הנוכחי של החברה הובל על ידי Johnson & Johnson Innovation – JJDC וכלל השקעות מצד משקיעים קיימים וחדשים כמו Screen Holdings, מכון אלפרד מאן בטכניון (AMIT), קרן NextLeap Ventures ו-Axil Capital.

April 29, 2019

2019: השנה של הפמטק

אין זה סוד שאנו חיים בעולם שתוכנן בעיקר עבור גברים. אחת הדוגמאות האחרונות לכך הייתה כאשר נאס"א (סוכנות החלל של ארצות הברית) ביטלה את הליכת החלל הכלל-נשית הראשונה אי-פעם (בשל מחסור בחליפת חלל נוספת בגודל מתאים לאסטרונאוטית השנייה). עם זאת ולמרבה המזל, ניתן לראות ניצנים של שינוי בהובלת קבוצה מצומצמת של אנשים. אותה קבוצה מורכבת מיזמים ומשקיעים המתמקדים בתחום ה"פמטק" (Femtech) - תחום של מחקר ופיתוח מוצרים ושירותים טכנולוגיים המיועדים לטיפול בבריאות האישה. אך עדיין, הפמטק נמצא בתחילת דרכו, ומצפה לו קרב עיקש בדרך למעלה.

 

The Money Man

כל חברת סטארט-אפ יודעת שבפיץ' למשקיעים צריך לתאר תחילה את הבעיה, הצורך, ולאחר-מכן להציג את הפתרון. טיפ הזהב לכל מציג הוא להמתין לקבלת הינד הראש. אותו הנהון ראשוני מהמשקיע הפוטנציאלי, המסמן כי הוא מזדהה באופן אישי עם הבעיה. שהוא באמת הבין אותה. ורק לאחר-מכן להמשיך לתיאור המוצר. הבעיה היא כי מרבית המשקיעים הם גברים, המזדהים פחות עם הצורך ולכן פחות נוטים להשקיע בחברות פמטק.  יזמי פמטק, אם כך, נמצאים בעמדת נחיתות מהותית.

 

עצם נושא הפמטק - הכולל בין השאר את נושא בריאות האישה, ווסת, פוריות, הנקה וגיל המעבר – נתפס עדיין כטאבו, ועלול לגרום אפילו למשקיעים הגברים בעלי הכוונה הטובה ביותר, להתפתל בחוסר נוחות בכיסאותיהם, ולהימנע מלשאול שאלות נוספות. מהצד השני, ניתן לדמיין שהצגה של מכשיר וסתי לחדר מלא בטסטוסטרון עלולה להיות מביכה לא פחות.

 

ליסה גואלטיארי (Lisa Gualtieri), מייסדת חברת RecycleHealth, תיארה בצורה מושלמת את חוסר ההבנה המשוועת של צרכי נשים, כשצייצה:

גבר: "אני לא מבין למה מישהו צריך צמיד פיטביט, כשלסמארטפונים יש יכולת מעקב אחר פעילות."

אישה: "ברוב בגדי הנשים אין כיסים."

 

במצב שבו נשים מהוות רק כ-6% מכלל מקבלי ההחלטות בקרנות הון סיכון בארה"ב, אין זה מפתיע שקשה להשיג מימון עבור פתרונות המיועדים לענייני נשים.

 

הבשורה הטובה היא שלאט לאט המגמה משתנה. במהלך השלוש שנים האחרונות, סכום המוערך בכמיליארד דולר הושקע בטכנולוגיות המתמקדות בבריאות האישה, ולפי נתוני חברת מחקר ההון סיכון Pitchbook, תחום הפמטק גייס כ-650 מיליון דולר מקרנות הון סיכון בשנה האחרונה בלבד, וסכום של 241 מיליון דולר עד כה השנה. אנו עדים גם להקמת קרנות הון סיכון חלוצות בתחום הפמטק – Astarte Ventures, קרן הון הסיכון הראשונה המוקדשת בלעדית לתחום בריאות האשה והילד, וקרן הפמטק Portfolia.

 

נשים יזמות

משקיעים ומייסדים נוטים למקד את תשומת לבם בבעיות שהם מזדהים עימן באופן אישי ושחוו בעצמם. טניה בולר (Tania Boler), מנכ"לית חברת Elvie, פיתחה מכשיר קגל המחובר לאפליקציה ייעודית, שעוזר לנשים לבצע תרגילי קגל לחיזוק שרירי רצפת האגן עם משוב ביולוגי בזמן אמת. היא הסבירה, כי על אף שצברה 15 שנות ניסיון בתחום בריאות האישה, רק כאשר היא עצמה נכנסה להריון, היא הבינה שאין מענה לבעיות רבות בתחום. במילים אחרות, ייתכן שניסיון בלבד בתחום הבריאות אינו מספיק כדי להצמיח את תחום הפמטק – והחוויה האישית היא הכוח המניע החשוב ביותר.

 

המסקנה המתבקשת היא שאם אנו רוצים להוביל שיפור בבריאות של כ-50% מהאוכלוסייה הגלובלית, עלינו לתמוך ביזמות נשית. קיימים מקרים יוצאי דופן, כמו אפליקציית Glow, מערכת דיגיטלית לניטור חלון הפוריות שפותחה על-ידי אחד ממייסדי PayPal, מקס לבצ'ין (Max Levchin). וכמובן, שאסור לנו להגביל יזמות נשים לתחום הפמטק.

 

בישראל, נשים מובילות רק כ-8% מחברות הסטארט-אפ, ובמהלך 2017 -2018, רק כ-10% מהבקשות שהוגשו למסלול תנופה, תכנית התמריצים לחברות הזנק בשלבים מוקדמים של רשות החדשנות (הרשות הממשלתית המעניקה מימון ותמיכה למחקר ופיתוח בתחום ההיי-טק בישראל), הוגשו על-ידי יזמות נשים. נתונים מהתקופה האחרונה מראים גם כי רק כ-10% מהמימון שהוענק על-ידי משקיעים באיחוד האירופי למיזמים, ניתן למיזמים שבראשם עומדת אישה. נתון זה אינו מציג תמונה חיובית.

 

בישראל ניתן למצוא מאיצים, חממות ותוכניות חונכות שונות (she codes, Women Who Tech, SheStarts, ועוד) שפונים לטיפול בבעיית תת-הייצוג של נשים בתחום הטכנולוגיה באופן כללי. רשות החדשנות הישראלית משיקה תכנית תמריצים המיועדת למיזמי סטארט-אפ בהובלת נשים, אשר תעניק מענקי מו"פ של עד כ-75% מהוצאות מימון המו"פ של מיזם בשנתו הראשונה (עד לתקרה של כ-2.5 מיליון ש"ח), ועד כ-70% מהוצאות מימון המו"פ של המיזם בשנתו השנייה (עד לתקרה של כ-4.5 מיליון ש"ח).

 

בנוסף, החלו התפתחויות ישירות בתחום הפמטק. מבחינה גלובלית עם הקמת ארגון Femtech Collective, המונה מעל 500 יוצרים, משקיעים ומקצוענים בתחום ומבחינה מקומית, ועם הקמת Eve, מרכז הפמטק שהוקם לקידום התחום בישראל.

 

הסביבה המשפטית

מכיוון שתחום הפמטק הוא בפועל תת-מגזר של תחום המדטק (טכנולוגיה רפואית)-  אותם אתגרים עומדים בפניהם. מהבחינה המשפטית היזמים נדרשים לרישיונות והיתרים, אישורי מוצרים, עמידה בתקנות הגנת המידע והגנת הפרטיות, ציות לרגולציית HIPAA (חקיקה אמריקאית הקובעת צורה אחידה לניהול, שמירה והעברה של מידע רפואי), החזרי תשלומי ביטוח ועוד. מדובר בתחום שלא קל לנווט בו בכלל.

 

ועדיין, ניתן לראות פעולות חלוציות בתחום. אפליקציית הסלולר The Natural Cycle, שנועדה למעקב אחר אמצעי מניעה, עשתה היסטוריה כאשר הייתה לאפליקציה הראשונה שקיבלה את אישור ה-CE (התקינה האירופית על ציות לתקני בריאות, ביטחון וסביבה) כמכשיר רפואי בשנת 2017, וכשקיבלה את הכרת ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) ב-2018.

 

השקת מוצר פמטק איננה משימה קלה, ועלינו להוריד את הכובע בפני יזמים (נשים וגברים כאחד) אשר הצליחו לעשות זאת עד כה. שוק הפמטק צפוי להרקיע לשווי של כ-50 מיליארד דולר עד לשנת 2025, כך שאל מול האתגרים הרבים, מחכות גם שפע של הזדמנויות עבור יזמים ומשקיעים בענף, בשוק שרחוק שנות אור מלהיחשב שוק נישה.

 

Source: barlaw.co.il

February 11, 2019

סקירה של שוק המיזוגים והרכישות בישראל

עוה"ד מיקי ברנע ואריאלה דרייפוס, שותפים במחלקת התאגידים במשרדנו, סקרו עבור Lexology את תחום המיזוגים והרכישות בישראל.

לכל החדשות של אריאלה דרייפוס >

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: