© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

אסף שלו

אסף מעניק ליווי וייעוץ משפטי למגוון חברות וליזמים ומשקיעים פרטיים בכל הקשור לתחום דיני החברות והמשפט המסחרי, לרבות בנושאי תאגוד, הלוואה ומימון, השקעות וגיוסי הון, מיזוגים ורכישות, וכן במגוון רחב נוסף של עסקאות מסחריות.

אסף מחזיק בניסיון וידע נרחב, הכולל מתן חוות דעת משפטיות וגיבוש הסכמים מסחריים בתחומים שונים, כגון הסכמי מייסדים, הסכמי שיתופי פעולה, הסכמי שירותים, הפצה, זיכיון, ייצור מכר ואספקה, הסכמי הלוואה ובטחונות, הסכמי מחקר ופיתוח ועוד.

 

אסף בעל ניסיון רב בתחום ארגוני המגזר השלישי – ארגונים ללא כוונת רווח (עמותות, חברות לתועלת הציבור) ומעניק ייעוץ לארגונים גדולים במיוחד בעלי היקף תקציבי גדול, כמו גם לארגונים קטנים יותר הנמנים באופן מסורתי עם המגזר השלישי בתחומי החינוך, הקהילה, הרווחה, התרבות ועוד, לרבות ייעוץ להנהלת אותם ארגונים בפעילותה השוטפת במסגרת הייחודית שבה היא פועלת.

 

כמו כן, אסף מייעץ ומלווה את הארגונים בתחום המגזר השלישי, עוד לפני שלב ההקמה בפועל על מנת להתאים את אופן הפעולה הרצוי על-ידי הלקוח, וכן בשלב עריכת מסמכי ההתאגדות הנחוצים, לרבות סיוע בנוגע להליכים אשר יבטיחו לארגון קבלת אישור ניהול תקין ואישור הכרה כמוסד ציבורי בנוגע לקבלת תרומות לפי דיני המס.

 

אסף מעניק ייעוץ למעסיקים בתחום דיני העבודה, הכולל גיבוש חוזי העסקה, תכניות תגמול לעובדים, התקשרויות עם קבלני משנה וכן טיפול בהסדרי סודיות ואי-תחרות.

 

בנוסף, לאסף מומחיות בייעוץ לתאגידים בתחום המשפט הסביבתי לצורך עמידה בדרישות רגולציה, ובכלל זה, עריכת חוות דעת משפטיות בנושאי זיהום מים, זיהום קרקע, שפכים, פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני, מחזור, רישוי עסקים ועוד.

השכלה:


אוניברסיטת חיפה, LL.B, B.A (לימודי אסיה), 2007


חבר בלשכת עורכי דין:


חבר לשכת עורכי הדין בישראל משנת 2008



חדשות ועדכונים - אסף שלו:


June 10, 2018

עמותות, חברות לתועלת הציבור ומה שביניהן

כיום הדין מאפשר למסד את פעילותם של ארגונים ללא כוונת רווח (אותם ארגונים הנכללים ב"מגזר השלישי") בשתי תצורות עיקריות: עמותה וחברה לתועלת הציבור (חל"צ).

 

הדילמה המרכזית שבפניה ניצבים לא אחת מתנדבים בהתארגנויות לא ממוסדות היא שאלת אופן ההתאגדות המשפטית המתאים לאופי פעילותן – עמותה או חל"צ.

 

בראשית הדברים נקדים ונאמר כי נקודות השוני בין שני סוגי התאגידים הללו אינן מהותיות ברוב המקרים, אך בכל אופן הן עדין קיימות ולכן רצוי להכירן לפני שמגבשים החלטה בעניין אופן ההתאגדות.

 

המאפיינים המשותפים לעמותות ולחל"צ הם למעשה אלה המייחדים את מעמדן כארגונים ללא מטרת רווח. בראש ובראשונה, בשני התאגידים החוק אוסר על חלוקת רווחים (לבעלי המניות בחל"צ ולחברים בעמותה). בנוסף, שני התאגידים, כל עוד הם מקיימים תנאים מסוימים, זכאים לקבל אישורי ניהול תקין (עמותה מרשם העמותות וחל"צ מרשם ההקדשות) ולאחר מכן גם אישור הכרה כמוסד ציבורי לפי פקודת מס הכנסה, הן לצורכי מס הכנסה (לפי סעיף 9(2) לפקודה) והן לצורכי קבלת תרומות (לפי סעיף 46 לפקודה. כמו כן, בשני התאגידים הדין מחייב למנות ועדת ביקורת (וכן מבקר פנימי ככל שהמחזור הכספי עולה על 10 מיליון ש"ח) ומאפשר לשלם תגמול סביר למנהליהם בעבור השתתפותם בישיבות.

 

יחד עם זאת, לצד המאפיינים המשותפים לעמותה ולחל"צ, קיימים כאמור גם מספר הבדלים ביניהן, שעיקריהם מוצגים בטבלה להלן:

 

 עמותהחברה לתועלת הציבור
רישוםרשם העמותותרשם החברות
רגולטוררשם העמותותרשם ההקדשות
חקיקהחוק החברותחוק החברות
מטרותללא כוונות רווח; ולכל מטרה חוקיתללא כוונת רווח; ולמטרות ציבוריות על-פי רשימה סגורה המפורטת בחוק החברות (או על-פי אישור ספציפי של השר הרלוונטי).
בעלותללא כוונת רווח; ולמטרות ציבוריות על-פי רשימה סגורה המפורטת בחוק החברות (או על-פי אישור ספציפי של השר הרלוונטי).הבעלות במניות אינה נכס בעל ערך כלכלי, אלא מבטאת את החברות בחל"צ ואינה ניתנת למעשה להעברה ולהורשה.
מוסדותאסיפה כללית, ועד מנהל וועדת ביקורת.אסיפה כללית, דירקטוריון וועדת ביקורת.
מספר חברי ועד/דירקטוריון לפחות שני חברי ועד.לפחות דירקטור אחד.
ניהול עצמיזכאי להיבחר ולכהן כחבר ועד (וכן כחבר וועדת ביקורת) רק מי שהוא חבר העמותה.זכאי להיבחר ולכהן כחבר ועד (וכן כחבר וועדת ביקורת) רק מי שהוא חבר העמותה.
עסקאות בעלי ענייןחוק העמותות אינו מתייחס לכך (למעט בנוגע לנושא גמול עבור השתתפותם של חברי ועד וועדת ביקרות בישיבות והחזר הוצאות).נדרש אישורו של בית המשפט לעסקת בעלי עניין, נוסף על יתר האישורים הנדרשים לצורך כך על-פי חוק החברות.
מינוי רו"חחובה מעל מחזור שנתי מסוים.חובה מעל מחזור שנתי מסוים.

 

לצד סוגי ההתאגדויות המסורתיות הנכללות במגזר השלישי (עמותות וחל"צ), פעילות המהווה 'עסק חברתי' – Social Enterprise (המכונה 'המגזר הרביעי') הולכת ותופסת תאוצה ברחבי העולם ובישראל בפרט ואף נתמכת על-ידי מדיניות הממשלה.

 

עסק חברתי הוא למעשה יציר כלאיים של המגזר השלישי והמגזר השני (העסקי) השואף לרווח (אך לא למקסום רווחיו) ושפעילותו מכוונת למימוש מטרות חברתיות, הממומנת בעיקר באמצעות הרווחים הנובעים מפעילותו העסקית, ואשר נשען פחות על פילנתרופיה.

 

נכון להיום, באין הכרה רשמית ומפורשת של המחוקק בעסקים חברתיים, אלה מוקמים בדרך כלל על-ידי ארגוני המגזר השלישי (עמותות וחל"צ) כדרך לקידום מטרותיהם החברתיות בדרכים שאינן נשענות על כספים פילנתרופיים, או על-ידי יזמים עצמאיים בעלי חזון חברתי המבקשים לקדמו במסגרת פעילות השוק העסקי.

 

כמו כן, לאחרונה אף גובשה הצעת חוק לתיקון חוק החברות (בהכנה לקריאה ראשונה) שמטרתה ליצור מבנה משפטי ייחודי המתאים לצרכיו של עסק חברתי. על-פי הצעת החוק, לעסקים חברתיים יתאפשר להתאגד בתצורה של חברה שתיקרא "חברה שהיא עסק חברתי". חברה שהיא עסק חברתי תהיה רשאית לחלק לבעלי מניותיה דיבידנדים בשיעור שלא יעלה על 50% מרווחיה, כשיתר הרווחים ישמשו לקידום מטרותיה החברתיות. בנוסף ליצירת חברה שהיא עסק חברתי, הצעת החוק כוללת גם הצעה לתיקון פקודת השותפויות באופן שתכלול 'שותפות שהיא עסק חברתי'.

 

כיום ישנן כבר מספר קרנות השקעה לתמיכה בעסקים חברתיים שהוקמו בתמיכת הממשלה. אין ספק, כי יצירת מבנה משפטי ייחודי לעסקים חברתיים תסייע לשם עידוד ההשקעה בעסקים חברתיים על-ידי יצירת תמריצים להשקעות בעסקים אלה כדוגמת אלה הקיימים בתחומים מועדפים כגון תחום ההיי טק.

 

Source: barlaw.co.il

June 5, 2018

משרד המשפטים מבקש להעניק סמכות מנהלית לרשם החברות למחוק חברה ממרשם החברות

לאחרונה פרסם משרד המשפטים תזכיר לתיקון חוק החברות, שעניינו מחיקה מנהלית של חברה ממרשם החברות. מטרת התיקון היא להסמיך את הרשם לבצע מחיקה מנהלית של חברה ממרשם החברות.

May 8, 2018

תקנות הגנת הפרטיות בישראל

עו"ד אסף שלו התראיין למוסף ממון בנוגע לתקנות הגנת הפרטיות ואבטחת המידע שנכנסות לתוקף היום בישראל. התקנות קובעות סטנדרט חדש בנוגע לאבטחת מידע אישי המצוי במאגרי מידע.

לכל החדשות של אסף שלו >

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: