© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

אסף שלו

אסף מעניק ליווי וייעוץ משפטי למגוון חברות וליזמים ומשקיעים פרטיים בכל הקשור לתחום דיני החברות והמשפט המסחרי, לרבות בנושאי תאגוד, הלוואה ומימון, השקעות וגיוסי הון, מיזוגים ורכישות, וכן במגוון רחב נוסף של עסקאות מסחריות.

אסף מחזיק בניסיון וידע נרחב, הכולל מתן חוות דעת משפטיות וגיבוש הסכמים מסחריים בתחומים שונים, כגון הסכמי מייסדים, הסכמי שיתופי פעולה, הסכמי שירותים, הפצה, זיכיון, ייצור מכר ואספקה, הסכמי הלוואה ובטחונות, הסכמי מחקר ופיתוח ועוד.

 

אסף בעל ניסיון רב בתחום ארגוני המגזר השלישי – ארגונים ללא כוונת רווח (עמותות, חברות לתועלת הציבור) ומעניק ייעוץ לארגונים גדולים במיוחד בעלי היקף תקציבי גדול, כמו גם לארגונים קטנים יותר הנמנים באופן מסורתי עם המגזר השלישי בתחומי החינוך, הקהילה, הרווחה, התרבות ועוד, לרבות ייעוץ להנהלת אותם ארגונים בפעילותה השוטפת במסגרת הייחודית שבה היא פועלת.

 

כמו כן, אסף מייעץ ומלווה את הארגונים בתחום המגזר השלישי, עוד לפני שלב ההקמה בפועל על מנת להתאים את אופן הפעולה הרצוי על-ידי הלקוח, וכן בשלב עריכת מסמכי ההתאגדות הנחוצים, לרבות סיוע בנוגע להליכים אשר יבטיחו לארגון קבלת אישור ניהול תקין ואישור הכרה כמוסד ציבורי בנוגע לקבלת תרומות לפי דיני המס.

 

אסף מעניק ייעוץ למעסיקים בתחום דיני העבודה, הכולל גיבוש חוזי העסקה, תכניות תגמול לעובדים, התקשרויות עם קבלני משנה וכן טיפול בהסדרי סודיות ואי-תחרות.

 

בנוסף, לאסף מומחיות בייעוץ לתאגידים בתחום המשפט הסביבתי לצורך עמידה בדרישות רגולציה, ובכלל זה, עריכת חוות דעת משפטיות בנושאי זיהום מים, זיהום קרקע, שפכים, פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני, מחזור, רישוי עסקים ועוד.

השכלה:


אוניברסיטת חיפה, LL.B, B.A (לימודי אסיה), 2007


חבר בלשכת עורכי דין:


חבר לשכת עורכי הדין בישראל משנת 2008



חדשות ועדכונים - אסף שלו:


August 6, 2018

הרפורמה החדשה בתחום הגנת הפרטיות ואבטחת המידע - היום שאחרי והעתיד לבוא...

בחודש מאי האחרון נכנסו לתוקף תקנות הגנת הפרטיות-אבטחת מידע החדשות. מדובר על רפורמה משמעותית  המהווה נקודת מפנה בכל הקשור לאבטחת המידע האישי בישראל ושמירה על פרטיותם של אזרחי מדינת ישראל.

 

התקנות קובעות - לראשונה - מנגנונים וכלים פנים-ארגוניים, שמטרתם הפיכת אבטחת המידע בקשר עם מאגר המידע, בהתאם למאפייני המאגר, לחלק משגרת ניהול הארגון בכלל, וניהול המידע בפרט. מטרת המנגנונים היא להמחיש בצורה ברורה יותר את חובותיהם ואחריותם של ארגונים בתחום אבטחת המידע.

 

כל זאת, על מנת להגן על זכויות נושאי המידע במאגר המידע, מפני שימוש לרעה במידע אודותיהם, הן על-ידי גורמים מחוץ לארגון והן על-ידי עובדי הארגון עצמם. מלבד זאת, התקנות החדשות נועדו גם לשמר את מעמדה של ישראל כמדינה שחקיקת הגנת הפרטיות בה תואמת את דרישות החקיקה האירופית המקבילה (בין היתר ולאור רגולציית ה-GDPR האירופית החדשה שנכנסה גם היא לתוקף לאחרונה).

 

הרפורמה בתחום אבטחת המידע כפי שמקבלת ביטוי באמצעות התקנות החדשות, נחלקת למספר רבדים, הכוללים: מיפוי ואפיון מאגר המידע; קביעת רמת האבטחה הנדרשת בגינו על-פי המיפוי והאפיון כאמור (מאגר יחיד, רמה בסיסית, בינונית או גבוהה) ועל-פי מספר פרמטרים (זהות הארגון ופועלו, רגישות המידע, מספר נושאי המידע ומספר מורשי הגישה למאגר); וכן אימוץ מדיניות ציות ואכיפה סדורה בקשר עם אבטחת המאגר בהתאם לרמת האבטחה הנדרשת וקבוע לעניין זה בתקנות.

 

כך, בעת אירוע שמהווה פגיעה בפרטיות במאגר המידע, מצבו של ארגון שנקט בכל האמצעים והפעולות הנדרשות ממנו על-פי התקנות כאמור לעיל על מנת למנוע את התרחשות הפגיעה, יהיה שונה מארגון שלא נקט בהם.

 

ומכאן לאחד החידושים הבולטים בתקנות שהוא - חובת דיווח על אירועי אבטחה חמורים לרשות להגנת הפרטיות, שאמונה על אכיפת התקנות.

 

בעניין זה, הרשות להגנת הפרטיות נוקטת מדיניות אכיפה מקלה וסובלנית, כפי שפורסם על-ידה, כלפי המדווחים לה אודות מקרי אירועי אבטחה, שמיושמת בהדרגה עד ליום 1 בינואר 2019, כשלאחר מועד זה – תבוצע אכיפה ויישום מלאים של התקנות על-ידי הרשות בנושא זה. יחד עם זאת, ולפי המדיניות הרשמית, הרשות תחמיר עם גורמים שלא דיווחו על אירועי אבטחה שאירעו אצלם כנדרש בתקנות (ע"ע – הפרסומים בתקשורת אודות פרשת אירוע האבטחה שאירע לאחרונה בחברת איתוראן).

 

במישור האחריות – הפרה של חלק מהחובות הנוגעות לאבטחת המידע מהוות עבירה פלילית וגם עלולות להוביל להטלת קנס מנהלי, הן ברמת הארגון והן ברמת נושאי המשרה ושדרת הניהול בארגון.

 

כיום האכיפה נחשבת לדלה ומקלה יחסית והסנקציות המנהליות הכספיות בנושא הן נמוכות מאוד.

 

יחד עם זאת, לא לעולם חוסן, והצעת חוק ממשלתית מחודשת המקודמת בימים אלה - נועדה להסדיר מתן סמכויות פיקוח ואכיפה אפקטיביות נרחבות לרגולטור (ברוח חקיקת ה-GDPR האירופית) וכן מתן סמכות להטלת עיצומים כספיים בגין הפרות החוק בסכומים משמעותיים שעשויים להגיע עד לסך של כ-3 מיליון ש"ח (כפונקציה של גודל המאגר, רגישות המידע המצוי בו וחומרת ההפרה). כמו כן, על-פי ההצעה, תוטל אחריות ישירה על נושאי משרה בארגון לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות על-ידי עובדיו בקשר עם מאגרי המידע.

 

פורסם לראשונה באתר גלובס Dun's 100

August 5, 2018

חובת גילוי מדיניות משלוחים ומתן שירות לאחר מכירה

עו"ד אסף שלו בראיון לדה מרקר בנוגע להנחיה החדשה של הרשות להגנת הצרכן, לפיה יחויבו חברות ובעלי עסקים, המפעילים חנות או אתר אינטרנט, לפרט במיקומים בולטים לאילו אזורים הם מסרבים לספק שירות.

July 10, 2018

עדכונים בדיני הגנת הצרכן

מספר עדכונים בדיני הגנת הצרכן בנושא חובת גילוי מדיניות משלוחים ומתן שירות לאחר מכירה; הרחבת הוראות לעניין תיאום מועד ביקור נותן שירות במענו של הצרכן והקלה בחובת סימון מוצרי הלבשה.

לכל החדשות של אסף שלו >

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: