© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

Together is powerful

Together is powerful

הגברת חובות שקיפות על ארגוני המגזר השלישי בעניין קבלת תרומות

בתחילת החודש פורסמה להערות הציבור הצעת חוק ממשלתית חדשה תחת השם –  חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון) (הגברת השקיפות לגבי נתמך שעיקר מימונו מתרומות של ישויות מדיניות זרות).

הצעת החוק נועדה להגביר את השקיפות בפעילותן של עמותות וחברות לתועלת הציבור, שעיקר מימונן מתרומות של ישויות מדיניות זרות, מעבר לזו החלה על כלל הנתמכים שמקבלים תרומות כאמור.

 

נתמך (עמותה וחברה לתועלת הציבור) ייחשב “נתמך שעיקר מימונו מישויות מדיניות זרות” אם עיקר מקורות המימון שלו בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או בשנת הכספים הקודמת לה היה מתרומות של ישויות מדיניות זרות. חישוב מקורות המימון ייעשה בצורה מצטברת ויתייחס לכלל התרומות שהתקבלו מישויות מדיניות זרות בכל אחת משנות הכספים כאמור.

“ישות מדינית זרה” כבר מוגדרת בחקיקה הקיימת בישראל באופן רחב וכוללת – מדינות זרות, איחודים של מדינות, גופים ורשויות של מדינות ורשויות מקומיות של מדינות, תרומות מהרשות הפלסטינית, או מתאגידים שהשליטה בהם מצויה בידי אחד מהנ”ל.

על-פי הצעת החוק, נתמכים שעיקר מימונם מישויות מדיניות זרות יחויבו לציין זאת בפרסומים ודוחות שהם עורכים המיועדים לציבור או זמינים לו.

 

החובה על הנתמכים לציין את העובדה שעיקר מימונם הוא מישויות מדיניות זרות תחול עליהם גם בממשקים מסוימים עם נבחרי ציבור ועובדי ציבור. כך, נתמך שעיקר מימונו מישויות מדיניות זרות יחויב לציין זאת בכל פנייה בכתב שהוא עושה לנבחר ציבור או לעובד ציבור וכן בדיונים שנערך להם פרוטוקול המתקיימים במקום עבודתו של נבחר הציבור או עובד הציבור.

בפניות לנבחרי ציבור או לעובדי ציבור ובדוחות שעורך ומפיץ הנתמך, יפרט הנתמך, לצד ציון העובדה בדבר עיקר המימון הזר, גם את שמות הישויות המדיניות הזרות שתרמו לו בשנים הרלוונטיות.

נציג של נתמך שעיקר מימונו מישויות מדיניות זרות השוהה בכנסת יענוד תג זיהוי שבו יפורטו שמו ושם הנתמך שהוא נציגו. הסדר זה דומה להסדר החל על שדלנים לפי חוק הכנסת.

הפרת החובה לציין את עובדת היותו של נתמך כזה שעיקר מימונו מתרומות זרות, מקום שהיא נדרשת להיעשות בכתב, או הפרת החובה לענוד תג זיהוי בכנסת תהווה עבירה לפי סעיף 64א לחוק העמותות, נכון להיום, הקנס על עבירה כאמור עומד על סך של 29,200 שקלים חדשים.

 

הצעת חוק זו, ככל שתתקבל (במתכונת זו או אחרת), תצטרף למגמה הולכת וגוברת בשנים האחרונות של הגברת חובות השקיפות, הדיווח והפיקוח על ארגוני המגזר השלישי במדינת ישראל באמצעות חקיקה, בנוגע להסדרה כללית של פעילותם בכלל, ובייחוד בעניין המימון והפעילות של ארגונים אלה בתחום הפוליטי. על-פי דברי ההסבר לחקיקה הקיימת בתחום זה צוין, כי ארגונים רבים בישראל מקבלים תרומות ממדינות זרות ומגופים מדיניים זרים. פעמים רבות, תרומות אלה משמשות לפעילויות פוליטיות בישראל. לפיכך צוין, כי חקיקה זו נועדה לאזן בין זכותם של ארגונים פוליטיים במדינה דמוקרטית לפעול בחופשיות, לבין זכותו של הציבור בישראל לדעת מי מממן את קידומן של עמדות פוליטיות כאלו ואחרות.

 

מארג החקיקה הקיים כיום בישראל בעניין זה כולל מספר חובות דיווח מצד נתמכים המקבלים תרומה מ’ישות מדינית זרה’ (למעט ארגונים שהוחרגו מחובות אלה במפורש בחקיקה), ובכלל זה: (א) דיווח רבעוני לרשם הרלוונטי ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים אודות תרומות כאמור שהתקבלו באותו רבעון, וזאת ללא תלות במחזור הכספי של הנתמך (אי-הגשת הדיווח הינה עבירה שדינה קנס של עד 29,200 ש”ח, ומתן תשובה כוזבת בקשר לדיווח כאמור הינו עבירה שדינה מאסר של 3 שנים); (ב) דיווח כאמור יתפרסם באתר האינטרנט של אתר משרד המשפטים, ואם יש לגוף הנתמך או למי מטעמו אתר אינטרנט, יפורסם גם בו המידע באופן בולט; (ג) ככל שהתרומה מיועדת למימון מסע פרסום מיוחד, יש לציין זאת באותו פרסום; (ד) על הגוף הנתמך לעשות ככל שביכולתו כדי לברר אם התרומה שקיבל הינה תרומה מישות מדינית זרה.

 

כמו כן ובנוסף לכל החובות המפורטות לעיל- על פי חוק העמותות, עמותות שמחזורן הכספי בשנת מס אחת עולה על 300,000 ש”ח, מחויבות לציין במפורש בדוחותיהן אם קיבלו (או לא קיבלו) תרומות מ’ישות מדינית זרה’ ששוויין המצטבר עולה על 20,000 ₪. אם קיבלו תרומות כאמור, הן נדרשות לפרט אותן בדוחות הכספיים שלהם ולציין בין היתר, את זהות נותן התרומה, סכום התרומה, מטרתה או ייעודה והתנאים למתן התרומה, אם יש תנאים כאלה.

הוראה נוספת בחוק העמותות קובעת, כי עמותה שמחזורה השנתי גדול יותר, ועומד על 750,000 ש”ח ומעלה, תהיה מחוייבת בכתיבת ספרי חשבונות ובהם תקבולים ותשלומים הכוללים סעיפים נפרדים לתרומות מ’ישות מדינית זרה’.