© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

Together is powerful

Together is powerful

חיפוש לפי תחום

עדכוני לקוחות 

התיקון לתקנות הדוחות
כחלק מסדרת הקלות שמקדמת רשות ניירות ערך על מנת להקל בעול הרגולציה החל על הגורמים המפוקחים על-ידה, פורסמו לאחרונה ברשומות מספר תיקונים לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים). התיקון לתקנות הדוחות כולל בין היתר הקלות בנוגע למועדי הדיווח, דיווחים אודות שינויים בהחזקות בעלי עניין, הקלה בהכללת מידע על דרך הפניה, דיווחים אודות משא ומתן ועיכוב פרסום ועוד. התיקון לתקנות הדוחות יכנס לתוקף במהלך חודש ינואר 2016
קטגוריות: שוק הון
בימים האחרונים פורסמה הודעה רשמית מטעם הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע שבמשרד המשפטים לפיה בעקבות החלטת בית הדין לצדק של האיחוד האירופי על ביטול הסדר ה-‘Safe Harbor’ בנוגע להעברת מידע אישי מאירופה לארה"ב – לא ניתן בשלב זה להעביר מידע אישי מישראל לארגונים בארה"ב על בסיס אותו הסדר. הסעיפים המרכזיים בהודעה - העברת מידע אישי מחוץ למדינות האיחוד האירופי על-פי העקרונות המפורטים בהוראות הדירקטיבה האירופאית להגנה על מידע אישי – העברת מידע אישי אל מחוץ לגבולות מדינות האיחוד האירופי אסורה, אלא בהתקיים חריגים ספציפיים, וביניהם העברת מידע לטריטוריה שהוכרזה על-ידי האיחוד האירופי כמספקת רמה הולמת של הגנה למידע אישי. הסדר ה-Safe Harbor בהחלטת נציבות האיחוד האירופי מיום מיולי 2000  נקבע, כי תאגידים הכלולים בהסדר הקרוי ‘Safe Harbor’ מבטיחים רמה נאותה של הגנה על מידע אישי. לפי ההסדר אשר הושג בין משרד המסחר האמריקאי לבין הנציב האירופי -  ארגון אמריקאי המעוניין להיכלל בהסדר, מתחייב לקבל על עצמו עקרונות הגנת מידע אישי מחמירים הדומים לדרישות הדין האירופי ובכפוף להוראות הדירקטיבה האירופאית ("הסדר ה-Safe Harbor"). הסדר ה-Safe Harbor אפשר לאותן אלפי חברות אמריקאיות, החוסות תחתיו (ובכלל זה, חברות כגון גוגל, פייסבוק, אמזון ומייקרוסופט), להעביר מידע אישי אודות אזרחי האיחוד האירופי, מאירופה לארה"ב, לצורכי עיבוד, שמירה ואחסון. החלטת בית הדין לצדק של האיחוד האירופי בעקבות הגילויים שהופצו על-ידי אדוארד סנודן משנת 2013, באשר לשימוש שעושים שירותי המודיעין האמריקאים במידע, הגיש משתמש פייסבוק בעל אזרחות אוסטרית (מקסימיליאן שרמס) תלונה לנציבות הגנת המידע באירלנד, על כך שהחוק והפרקטיקה האמריקאים לא נותנים הגנה מספקת מפני מעקב של הרשויות האמריקאיות אחרי מידע המועבר לארה"ב, ובתוך כך, שרתים של פייסבוק הממוקמים בארה"ב המעבדים את המידע של משתמשים אירופאיים. נציבות המידע האירית דחתה את התלונה בהתבסס בעיקר על החלטת הנציבות האירופית הנ"ל, המאשרת את הסדר ה-Safe Harbor. לאור זאת, התלונה הנ"ל הגיע לפתחו של בית הדין לצדק של האיחוד האירופי. בהחלטתו מיום 6 באוקטובר 2015, פסק בית הדין האירופי, כי לפי הדין האמריקאי, התחייבות חברות אמריקאיות לעקרונות השימוש במידע לא חלה על הרשויות הציבוריות ורשויות המדינה בארה"ב, ולפיכך – דרישות של רשויות אמריקאיות לחשיפת מידע לשם שמירה על ביטחון לאומי או אינטרס ציבורי המגיעות מטעם הרשויות, מחייבות את החברות האמריקאיות, אפילו כשהן נוגדות את האמור בהסדר ה-Safe Harbor. בית הדין קבע, כי על אף הוראות הדירקטיבה האירופית, החוק האמריקאי מאפשר לרשויות שם לגשת לנתונים אישיים ולעבד אותם באופן שאינו תואם את המטרות שלשמן נאסף, ואינו מידתי. על-פי קביעת בית הדין, לא ניתן להגדיר את החוק בארה"ב כמידתי, שכן הוא מעניק סמכויות נרחבות מדי לרשויות, כגון הסמכות לאחסן ולשמור את כל המידע האישי של כל נושאי המידע שהמידע אודותם מועבר ממדינות האיחוד האירופי. כל זאת ללא הבחנה, מגבלה או חריג שנובעים ממטרת עיבוד המידע, ומבלי להעמיד קריטריונים לקביעת מגבלות שיחולו על גישת רשויות המדינה למידע ועל יכולתה לעשות בו שימושים נוספים. לגישת בית הדין, החקיקה המעניקה לרשויות המדינה הרשאה גורפת לגשת לתוכנים של מסרי תקשורת – פוגעת באופן מהותי בזכות היסוד לפרטיות. כמו כן ציין בית הדין, כי החוק האמריקאי אינו מעמיד לרשות נשוא המידע אמצעים למימוש זכות העיון במידע המוחזק עליו בארה"ב, וכך פוגע הדין האמריקאי בזכות היסוד להגנה משפטית אפקטיבית על זכויותיו של הפרט. לאור כל זאת, קבע בית הדין האירופי, שהחלטת הנציבות האירופית, המאשרת את הסדר ה-Safe Harbor – בטלה. לפיכך, בית הדין הורה גם לנציבות הגנת המידע האירית לבחון את התלונה שהוגשה לה ולבדוק האם יש מקום להשעות את העברת המידע של משתמשי פייסבוק האירופאיים לארה"ב בעילה של חוסר אפשרות לערוב להגנה נאותה על מידע זה. השלכות פסק הדין האירופי על משטר הגנת המידע בישראל תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), תשס"א-2011 אוסרות על העברה של מידע ממאגר מידע בישראל אל מחוץ לגבולותיה, אלא אם הדין הפנימי של המדינה הנעברת מבטיח רמת הגנה על המידע שאינה פחותה מהדין הישראלי, או מתקיים אחד החריגים המנויים בסעיפי המשנה של סעיף 2 לתקנות. אחד מן החריגים, המפורט בתקנה 2(8)(2) קובע, כי ניתן להעביר מידי אישי מישראל גם למדינה זרה אליה מתיר האיחוד האירופי להעביר מידע. לאור החלטת הנציבות האירופית, הקובעת כי ארגונים המחוייבים לעקרונות הסדר ה-Safe Harbor מספקים הגנה ברמה הולמת למידע אישי כמשמעותה בסעיף 25(2) לדירקטיבה האירופית – הייתה עמדת רמו"ט עד כה, כי חברות אלה נכנסות לחריג המאפשר העברת מידע אישי מישראל בהתאם לתקנה 2(8)(2) לתקנות. רמו"ט מציינת כעת בהודעתה, כי לאור פסק דינו של בית הדין האירופי לעיל - בשלב זה עמדתה היא - שלא ניתן עוד להסתמך על חריג זה בתקנות כבסיס להעברת מידע אישי מישראל לארגונים בארה"ב. בהינתן שכעת הסדר ה-Safe Harbor אינו בתוקף לפי הדין האירופי, וכל עוד לא נקבע הסדר תקף אחר או התקבלה החלטה רשמית אחרת של האיחוד האירופי ביחס להעברת מידע ממדינות האיחוד האירופי ליעדים בארה"ב, נדרשים אפוא בעלי המאגרים המעוניינים להעביר מידע אישי מישראל לארגונים בארה"ב, לבחון האם הם יכולים לבסס את העברת המידע על אחד מן החריגים האחרים הקבועים בתקנות.
קטגוריות: טכנולוגיה | מסחרי
כחלק מניסיונה של רשות ניירות ערך להקל את עול הרגולציה, פורסם השבוע תיקון לתקנות ניירות ערך, העוסק בדוחות תקופתיים ומיידיים.  המצב כיום במצב הקיים, במקרים מסויימים ישנה חובה להגיש דוח מיידי כבר בשלב משא ומתן להסכם. עם זאת, ניתן לעכב את פרסום הדוח המיידי כל עוד המידע לא פורסם ברבים, ובתנאי שהגשת הדוח עלולה למנוע השלמת פעולה או עסקה שהתאגיד צד לה או שיש לו עניין זה, או שקיים חשש שפרסומו עלול למנוע השלמת העסקה או להרע באופן ניכר את תנאיה. במצב הנוכחי קיים קושי בזיהוי נקודת הזמן בה מידע הופך מהותי ומצריך דיווח לציבור מחד, והרצון שלא לפגוע בסיכויי העסקה לצאת אל הפועל מאידך. גם עניין ההרעה הניכרת בתנאי העסקה אינו חף מקשיים וקשה ליישום. התיקון התיקון נועד לאפשר לתאגיד לעכב, מכל סיבה שהיא, פרסום דיווח אודות משא ומתן לקראת התקשרות בהסכם. סמכות התאגיד לעכב את הדיווח כאמור היא עד להתקשרותו בהסכם מקדים. התיקון מבהיר כי הסכם מקדים כולל גם הסכם בעל פה ובלבד שהסכם כאמור כולל את עיקרי העסקה. נוסף על ההקלה בעיכוב הדיווח אודות משא ומתן, נותרה זכות עיכוב כללית ביחס לאירועים אחרים (למשל לתקופה שלאחר ההתקשרות בהסכם המקדים) בתנאים הקיימים כיום בתקנה (קרי זו הנובעת מחשש שפרסום עלול למנוע השלמת העסקה או להרע באופן ניכר את תנאיה). בנוסף, הכלל הקיים לפיו קמה חובת דיווח במקרה בו מתפרסם המידע ברבים, יחול גם במקרה שדבר המשא ומתן יתפרסם. התיקון אף מעגן בתקנות את הוראות הגילוי שהיו נהוגות עובר לתיקון, כי ישנם מצבים בהם קיימת חובה לפרסום מידע על משא ומתן מהותי לפני ביצוע פעולה וולונטרית בניירות ערך, ובהם פרסום הצעת רכש, פרסום תשקיף (להבדיל מתשקיף מדף) או הליך מיזוג. חשוב להדגיש כי ישנה אבחנה בין המועד בו קמה חובת דיווח לגבי ארוע עתידי לבין המועד בו אותו ארוע עתידי מתגבש לכדי "מידע פנים". במילים אחרות, גם בטרם קמה חובת הדיווח לגבי משא ומתן מסויים, ייתכן שהידיעה בדבר המשא ומתן מהווה "מידע פנים". אין ספק שפעם שהחברה בחרה בעיכוב דיווח ראוי לראות במידע משום "מידע פנים", וכל מי שהמידע מצוי בידיו מנוע מביצוע פעולות בניירות הערך של התאגיד. לעניין זה, בדברי ההסבר לתיקון נכללת עמדת רשות ניירות ערך כי קיימים מצבים בהם משא ומתן הינו מהותי ומהווה מידע פנים בחברה, אך לא חלה בגינו חובת דיווח (למשל במקרה בו עוכב דיווח על-ידי תאגיד). בכך מיישרת הרשות קו עם עמדת בתי המשפט בנושא ומתרחקת מעמדת ועדת האכיפה המנהלית (המתמנה על-ידי יו"ר הרשות) שהובעה בהחלטה בעניין אפריקה ישראל תעשיות בע"מ, לפיה מבחן המהותיות לצורך הפרת השימוש במידע פנים זהה למבחן לצורך קיומה של חובת דיווח.
קטגוריות: שוק הון
בהתאם לציפיות רשות המיסים החליטה להאריך את תוקף הוראת השעה בדבר גילוי מרצון אנונימי. רשות המיסים הודיעה כי הוראת השעה בדבר גילוי מרצון שהיתה אמורה לפוג ביום 6 בספטמבר 2015, מוארכת. הוראת השעה פורסמה לפני כשנה ובמסגרתה ההליך האנונימי הוגבל לשנה ואילו ההליך הרגיל הוגבל עד ל 31.12.2016. בשנה האחרונה הוגשו 3290 בקשות, כ 60% מהן אנונימיות. לאור הצלחה זו הוחלט לאריך את משך הזמן של הוראת השעה. פרטים נוספים באשר למועדים יפורסמו בהמשך.
קטגוריות: מיסוי
חוזר מס הכנסה חדש, אוגוסט 2015
רקע ביום 16 באוגוסט 2015 פרסמה רשות המיסים חוזר חדש (מספר 8/2015) אשר נכנס לתוקף מיידי, המציג את אמות המידה והתבחינים המהותיים החדשים כתנאי להכרה בארגון כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. אישור הניתן לארגון לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מעניק הטבת מס, בדרך של זיכוי מס לתורמים בגין תרומות המוענקות על-ידם לאותו ארגון, בשיעור הנעמד כיום ב-35% לתורם יחיד ו-26.5% לתאגיד (בהתאם למס החברות). החוזר החדש, המחליף את החוזר הקודם בנושא זה משנת 2001, הינו תוצר של מסקנות שגיבשה וועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס, שרה פריש בחודש מאי 2014, אשר הוקמה בעקבות הנחיות בית המשפט העליון בבג"צ ויפאסנה שניתן בחודש אוגוסט 2012 (בג"צ 10893/08), אשר הורה לקבוע מדיניות ברורה בנוגע להליך האישור לפי סעיף 46. בעקבות החוזר הנ"ל צפוי להתפרסם חוזר נוסף של רשות המיסים בנוגע להיבטים טכניים-פרוצדוראליים לבחינת זכאות לאישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בהקשר זה יצוין, כי חלק מאותם היבטים טכניים-פרוצדוראליים אשר נכללו בהמלצות ועדת פריש כבר מיושמים הלכה למעשה אד-הוק במסגרת נוהל שאומץ לפני מספר חודשים על-ידי וועדת הכספים (עוד במהלך המושב של הכנסת ה-19) בשיתוף פעולה עם רשות המיסים. חלק מהמלצות ועדת פריש כרוך בתיקון החקיקה הקיימת (כגון הרחבת המטרות הציבוריות שבסעיף 9(2) לפקודה), וסביר שזה יבוצע בעתיד הקרוב, ובעקבותיו - ייכנסו לתוקף חידושים נוספים בנושא זה. להלן סקירת עיקר החידושים המהותיים אשר נכללו בחוזר החדש של רשות המיסים. החוזר מייצר בהירות ומחדד את הכללים והתבחינים המהותיים עליהם נסמכת רשות המיסים בבואה לבחון הכרה בארגון, כמוסד ציבורי לצורכי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בנוסף לכך, מקריאת החוזר החדש ניתן לראות בברור את המגמה של הגברת כללי הפיקוח, הבקרה והשקיפות החלים על ארגוני המגזר השלישי, מגמה המקבלת ביטוי גם בחקיקה בתחום מהעת האחרונה וגם בכללים והנחיות של רגולטורים נוספים, כגון רשות התאגידים במשרד המשפטים, המתעדכנים בתכיפות מעת לעת. אפיקי השקעה החוזר מחדד את ההוראה הכללית שנכללה בחוזר הקודם בנושא השקעת כספי המוסד. החוזר החדש קובע את אפיקי ההשקעה הסולידיים של כספי המוסד הלא-מיועדים ומפנה לעניין זה לחוק החברות (תיקון מס' 23), התשע"ד-2013 (ובהתאם לכללים הקבועים בתוספת השלישית לחוק החברות, הכלולות בתיקון האמור) - הדן בנושא אפיקי השקעה סולידיים לכספים עודפים של קרנות לתועלת הציבור (סוג תאגיד ללא כוונת רווח חדש שנוצר בחקיקה עד לא מזמן). עוד נקבע בחוזר, כי המוסד יגיש חוות דעת רו"ח, המצהיר כי נבדקו אפיקי ההשקעה כאמור. בנוסף לכך, יוכרו אפיקי השקעה סולידיים נוספים אשר אושרו על-ידי בעל סמכות פיקוח ייעודי לתחום בו פועל המוסד (למשל - מוסדות להשכלה גבוהה אשר משקיעים באישור ות"ת). צבירת נכסים לראשונה, רשות המיסים תבחן את אופן צבירת נכסי המוסד והיא מאמצת בכך את ההוראות שנקבעו בנושא זה בכללי ניהול תקין של רשות התאגידים במשרד המשפטים (בנוגע לעמותות וחל"צים). החוזר החדש קובע איסור על צבירת עודפים באופן לא סביר, וזאת מהעיקרון כי תכלית המוסד היא לפעול לקידום מטרותיו ולא לצבור עודפי הכנסה, ומהנחת היסוד, כי כספי תורמים מיועדים לצורך קידום ישיר של מטרות המוסד תוך זמן סביר. עוד נקבע בחוזר לעניין זה, כי המוסד יהא רשאי לצבור סכום סביר ביחס לפעילותו לרבות בשל התמודדות עם משברים וקשיים. יחד עם זאת צוין בחוזר, כי צבירת עודפים בהיקף של מעל ל-100% ממחזור פעילותו של המוסד תתאפשר רק כאשר קיים הסבר שיצדיק זאת בליווי נתונים ואסמכתאות (כגון הסכמת התורם). בכל מקרה, על המוסד להציג תכנית מבוססת ואמינה לניצול הכספים שנצברו בטווח הזמן הנראה לעין תוך פירוט הפעילות שבכוונת המוסד לבצע ב-3 השנים הבאות. בהקשר זה יצוין, כי מבחן המחזור השנתי כפי שאומץ בחוזר החדש אינו מיישר קו עם שינוי שנכלל לאחרונה במסגרת הנחיות חדשות ('כללי ניהול תקין') של רשם העמותות מחודש פברואר 2015, שם צוין, כי חל שינוי במדיניות רשם העמותות בכל הנוגע לעודפים, ולפיו – עמותה תידרש לתת הסבר שיצדיק את קיומם של עודפים בעמותה, רק במקרה של צבירת עודפים בגובה של מעל 200% מהמחזור במשך 3 שנים רצופות (ולא עודפים של מעל 100% מהמחזור וללא התייחסות לפרק הזמן בו נצברו אותם עודפים כאמור, כמצוין בחוזר החדש של רשות המיסים). כמו כן, אותו כלל אצבע חדש אשר רשות המיסים מאמצת כעת (בעקבות רשות התאגידים) בדמות  אפשרות צבירת נכסים עד פעם אחת או פעמיים המחזור השנתי של הארגון - אינו חף מביקורת, שהולכת ומתגברת לאחרונה. הביקורות גורסות, כי יצירת כלל אצבע טכני-שרירותי כאמור לאו דווקא מקדם מדיניות רצויה, ואף עלול לגרום נזקים לארגון, וכן ייתכן שמדובר בהתערבות ישירה מוגזמת של הרגולטורים בענייניו הפנימיים והניהוליים של הארגון. דווקא מדיניות כזו עלולה לפגוע ביציבות הפיננסית של הארגון, לפגוע בבניית תכניות פעולה לטווח ארוך, וכן אינה לוקחת בחשבון תרומות חד-פעמיות גדולות שלעיתים מתקבלות אצל אותם ארגונים מכוח עזבונות, צוואות, ירושות וכיו"ב. יתרה מכך, קריטריון זה עלול להוביל ארגונים להוצאת כספים 'בזבזנית' לקראת סופה של שנת דיווח חשבונאית על מנת שלא להיקלע למצב של עודפי נכסים אשר עלול להוביל לבחינה ובקרה מיותרת של הרגולטור.    הגבלת שכר לראשונה נקבעה תקרת שכר מותרת לעובדים ומנהלים. החוזר קובע, כי שכר עובדי המוסד הציבורי ומנהליו לא יעלה על עלות שכר מקסימאלית של מנכ"ל במשרד ממשלתי, בהתאם לטבלאות השכר במגזר הציבורי, ולמעט מקומות שבהם חלים הסכמי שכר ענפיים או קיבוציים. הוראות מפורטות בנושא זה צפויות להתפרסם במסגרת חוזר נוסף של רשות המיסים. נושא שכר הבכירים בארגוני המגזר השלישי זוכה לביקורת ציבורית בעת האחרונה, ונראה שדווקא לא ממש בצדק. מנתונים אמפיריים בנוגע למגזר זה (מתוך שנתון העמותות בישראל הנערך על-ידי ארגון גיידסטאר ישראל) עולה, כי השכר המשולם במגזר זה הינו הוגן וסביר, כאשר השכר החודשי הממוצע של חמשת מקבלי השכר הגבוהים במגזר זה עומד על כ-8,000 ש"ח, ושכרו החודשי הממוצע של העובד הבכיר ביותר (בדרך כלל מנכ"ל) במגזר זה עומד על כ-11,000 ש"ח, לאחר שנלקחו בחשבון הנתונים גם אודות אותם הבכירים המשתכרים משכורות גבוהות הרבה יותר מהממוצע (המגיעים לרוב מגופים כלכליים גדולים, כגון קרנות פילנתרופיות, ארגונים בינלאומיים ומוסדות בריאות גדולים). יצוין, כי כבר כיום, הנחיות משרד החשב הכללי מגבילות את תקרת הוצאות הנהלה וכלליות (ובכלל זה, שכר עובדים ומנהלים) בארגונים המקבלים תמיכה ישירה מתקציב המדינה על-ידי משרדי הממשלה, והן כאלה הנתמכים באופן עקיף על-ידי המדינה באמצעות ההכרה כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודה. כללים אלה מתייחסים הן לאחוז הוצאות הנהלה וכלליות מכלל המחזור הכספי של הארגון והן להגדרת הרכיבים שיש לכלול בהוצאות אלה, כתנאי לתמיכה ו/או להכרה כאמור. נצטרך להמתין לפרסום החוזר הנוסף של רשות המיסים על מנת לבחון ולהבין כיצד הגבלת השכר תתיישב עם ההנחיות הקיימות של החשב הכללי כאמור. פעילות עסקית ('עסקים חברתיים') החוזר קובע לראשונה, כי מוסד יהיה רשאי לקיים במסגרתו פעילות עסקית, שאינה משתלבת וכרוכה עם פעילותו הציבורית, בתנאים המצטברים הבאים: (א) היקף הפעילות העסקית אינו מהותי ביחס לכלל פעילות המוסד, אינו חלק מליבת העשייה (כגון העסקת בעלי מוגבלויות) ולא יעלה על שיעור של 25% מפעילות המוסד; וכן (ב) המוסד מנהל שתי מערכות ספרי חשבונות נפרדות, האחת לפעילותו הציבורית והשנייה לפעילותו העסקית ומדווח על הכנסתו מעסק כדין. הוראה זו מצאה את מקומה בחוזר החדש, בעקבות המלצות ועדת פריש, בין היתר על מנת לתת מענה (וגם אם חלקי בלבד) להתפתחותו של 'העסק החברתי' ('המגזר הרביעי') במשק הישראלי בשנים האחרונות. גם כאן צפויה להיערך הסדרה חקיקתית בנוגע לסוגיות המס עבור עסקים אלה, אך זאת בעתיד היותר רחוק. פעילות בחו"ל החוזר קובע לראשונה, כי גם מוסד הפועל בחו"ל למען אזרחי ישראל בחו"ל, יוכל ליהנות מהטבת המס. כמו כן, פעילות מוסד בעלת אינטרס לאומי מובהק (כגון הסברה) או פעילות הומניטארית דחופה ומידית (כגון אסונות ומשברים שונים בעולם) תאושר, וזאת בכפוף לאישורים ממשרד האוצר וממשרד החוץ. אישור מוסד כאמור עשוי שיהא לפרק זמן מוגדר בהתאם לאופי הפעילות. ומה לא השתנה? לצד החידושים בחוזר החדש, שעיקרם מפורט לעיל, ישנם מספר קריטריונים שלא השתנו. אחד מהם, ולמרות הביקורת הרבה בנוגע אליו – הינו הקריטריון שקובע, כי ארגון המסייע במישרין או בעקיפין לפעילות פוליטית-מפלגתית, לא יוכל לזכות להכרה כמוסד ציבורי לצורכי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. קריטריון זה נשאר עמום כשהיה. ניסוחו כפי שהוא (ועל סמך ניסיון העבר) עלול להותיר ארגונים רבים של החברה האזרחית המקיימים פעילות הנושאת (גם) צביון פוליטי במטרה לעודד פעילות אזרחית, לקדם את השיח הציבורי או להשפיע על מקבלי ההחלטות בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי (גם באמצעות ביקורת) – שלא לקבל את ההכרה המיוחלת לצורכי מס ובכך לצמצם או אף למנוע מהם גיוס תרומות מהציבור הרחב בשל אותה פעילות שהם מקדמים ולסכל את פעילותם. ראוי ורצוי היה לנצל הזדמנות זו ולערוך שינוי גם בקריטריון זה. במדינות מפותחות ודמוקרטיות נעשית הבחנה בין פעילות אזרחית-חברתית העומדות בסתירה לעמדת מקבלי ההחלטות והממשל או שנועדה להשפיע עליהם, שהינה פעילות מותרת על-פי דין ואף מזכה את הארגון הפועל בהטבות מס בעת גיוס מימון עבור פעילות זו, לבין פעילות פוליטית המתכנסת לגבולות גזרה של תמיכה במפלגות או במועמדים אשר גיוס כספים בגינה אינו זוכה להטבת מס. דוגמה טובה לכך הינה ארה"ב שם נחקק בשנת 2002 החוק הפדראלי הידוע בשם 'מקיין-פיינגולד' (Bipartisan Campaign Reform Act) אשר מותח קו ברור בין פעילות לקידום מטרות מפלגתיות לבין פעילות פוליטית אך א-מפלגתית. בהקשר זה, וועדת פריש הרחיבה רבות על חשיבות החברה האזרחית לדמוקרטיה ולחוסן החברתי, וסיכמה בין היתר בדוח המלצותיה, כי קיומה של החברה האזרחית היא אבן יסוד בכל מדינה. חשיבות כפולה לה – לחיזוקה של הדמוקרטיה ולחוסנה של החברה. ארגוני החברה האזרחית משמשים ביטוי לאזרחות פעילה ולמעורבות. באופן זה הם משמשים כ"כלב השמירה" לדמוקרטיה וכגורם באיזון הבין-מגזרי – שלטון-כלכלה-חברה. רבים מהם עוסקים בהגנה על זכויות האזרחים, בהתרעה על עוולות חברתיות, בהעלאת נושאים לסדר היום הציבורי ובהצגת ביקורת כלפי המדיניות הציבורית ודרכי יישומה. ישנו צורך להעצים את ארגוני המגזר האזרחי הן כספקים של שירותים חברתיים, אותם אין ביכולתה של המדינה להעניק, והן כיוצרי זירה שבה ניתן לאזרחים להתאגד, להשמיע את קולם ולהשפיע על סדר היום הציבורי. צורך זה, כפי שהודגש בדוח הוועדה – ניכר במיוחד לאור המבנה של החברה הישראלית כחברה מרובת שסעים ומתחים חברתיים (בין חרדים לחילוניים, בין תפיסות עולם במנעד שבין 'שמאל' ו'ימין', בין מזרחים לאשכנזים ומתחים הנגרמים בשל הפערים הכלכליים). כל אלה זקוקים לזירה פלורליסטית והוגנת, המכירה בשונות וברב-תרבותיות שתאפשר למתן מתחים ולקרב בין שסעים. זירה שבה יתאפשר לקבוצות השונות לבטא עצמן, לקדם את סדר היום שלהן, להכיר את השונה מהן ולקיים דיאלוג פורה.  
קטגוריות: מגזר חברתי | מיסוי
בחודש אפריל השנה פורסם תיקון 101 לחוק התכנון והבניה. החוק מתמקד בהעברת סמכויות לוועדות המקומיות והרחבתן, כלל שינויים בתחום רישוי הבנייה, שמטרתם לקצר, לייעל ולפשט הליכים אלה. להלן נסקור בקצרה את השינויים אשר יכנסו לתוקף ביום 1.1.16: נקבעו 3 מסלולי רישוי בניהמבנים פטורים מהיתר - מבנים קלים כגון מחסן, פרגולה, גגון, גדר, סגירת חורף ועוד (שינוי זה נכנס לתוקף החל מתחילת חודש אוגוסט). היתר במסלול מקוצר - מבנים שיקבע השר, שאינם עשויים ליצור סיכון או הפרעה של ממש, השפעה מהותית על חזות הבניין, על הסביבה, אופיין ומאפייניהן. מדובר בתוספות בניה כגון ממ"ד, מרפסת, חדר עד 25 מ"ר, מעלית, סגירת קומת עמודים ועוד. היתר במסלול מלא – ב- 1.1.16 ייכנסו לתוקף השינויים בנוגע למסלול רישוי מקוצר, בו מתקצר זמןההמתנה למתן תשובה מהרשות ל -  45 ימי עבודה. במקרה של אי מתן תשובה תיחשב הבקשה להיתר כהיתר, ובנוגע למסלול רישוי מלא בו באם לא יינתן היתר בתום התקופה של 90 ימי עבודה, ניתן להגיש ערר לוועדת ערר מחוזית אשר מוסמכת לתת את ההיתר.החוק מפרט שלבי עבודה ולוחות זמנים להליך היתר הבניה, עד למתן תעודת גמר / טופס 4 / אישור אכלוס. הוחלט על הקמת מכונים חיצוניים לבקרה על התכנון והביצועהמטרה המרכזית של הקמת המכונים היא לרכז את כל הגורמים המאשרים בעירייה ומחוצה לה, ולבצע בקרה מקצועית בנקודה אחת (one stop shop). נקבעו הוראות לעניין הקמת והסמכת מכוני בקרה מורשים הוגדרו תפקידים לבקרי תכן - לבדיקת התאמת ההיתר להוראות החוק בדבר בטיחות ויציבות הבניין והמשתמש, ולבקרי ביצוע - לבדיקת ביצוע העבודות. רישוי מקוון – נקבעו הוראות להגשת בקשות להיתר בניה בדרך מקוונת. דיור בהישג יד -  בנוסף לנושא הרישוי, ב- 1.1.16 יכנס לתוקף פרק נוסף בתיקון 101 העוסק בדיור בהישג יד – התוספת הששית לחוק התכנון והבניה. התיקון מסמיך ועדה מקומית, בין היתר, לאשר תכניות שבהן הוספת שטחי בנייה ותוספת שימושים ציבוריים, לרבות מגורים להשכרה, אשר יחולו על בניינים ומגרשים שנקבעו בתכניות כמיועדים לדיור בהישג יד. עדכון בנוגע לשינויים צפויים בתחום תכנון ובנייה במסגרת הצעת תקציב המדינה לשנת 2015-16 שאושרה בממשלה ביום 6.8.15בהמשך למאמצים לפתור את משבר הדיור, הוצעו מספר שינויים נוספים בחקיקה בענייני תכנון ותשתיות, רישום מקרקעין, בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ובתמ"א 35. מטרה  השינויים הינה הגדלת היצע הדירות בשוק על ידי הסרת חסמים והגברת קצב פיתוח קרקעות, תכנון ובניית דירות.שינויים אלה כוללים, בתמצית, הוספת וועדות תכנון מקומיות והרחבת סמכויותיהן, קיצור הליכי איחוד וחלוקה, האצת בנייה ושיווק על קרקעות מדינה, מימון ממשלתי לתכנון מתחמי דיור בבעלות פרטית, שחרור חסמי תשתית, עידוד הסכמי פיתוח בין רשויות מקומיות ויזמים, פטור מהיתרי בנייה לעבודות תשתית לאומית מסוגים מסוימים, חקיקה ראשית אחידה בנושא היטלי פיתוח ברשויות והמרת דירות בשימוש חורג לשימוש מגורים.  עדכון בנוגע לשינויים מוצעים בחוק מיסוי מקרקעין ביחס לדירות מגוריםבמסגרת הצעת תקציב המדינה לשנת 2015-16 במסגרת הרפורמה בשוק הדיור ובמטרה להגדיל את היצע הקרקעות והדירות למגורים, הוצעו במסגרת הצעת תקציב המדינה לשנת 2015-16, מספר שינויים בחוק מיסוי מקרקעין, אשר נסקור  בקצרה להלן: הוראת שעה ביחס למכירת קרקעות ע"י יחידים:הוצע לקבוע הוראת שעה לתקופה של 3 שנים לפיה במכירת קרקעות המיועדות למגורים ע"י יחידים, יעמוד שיעור מס השבח על השבח הריאלי עד ליום 7.11.01 על 25% בלבד (זאת לעומת שיעור מס היכול להגיע גם לכ- 50%). התנאים להפחתת שיעור מס השבח כאמור הינם: (1) קיימת ביחס לנכס הנמכר תכנית המתירה בניה של 10 דירות מגורים לפחות (2) יום רכישת הזכות בנכס הנמכר הינו בין 1.4.61 לבין 5.11.01 (3) במידה שניתן לבנות על הנכס הנמכר 1000 דירות לפחות – המכירה היא לקבלן שהנכס יהווה עבורו מלאי עסקי (4) במידה שניתן לבנות על הנכס הנמכר פחות מ-1000 דירות – הסתיימה בנייתן של 80% מהדירות או לפחות 10 דירות לפי הגבוה בתוך 28-48 חודשים מיום העסקה (תלוי במספר הדירות).בהצעה נקבעו סייגים לתחולת ההקלה, למשל, במקרים של מכירה לקרוב, מכירה ללא תמורה, עסקה פטורה ממס (באופן מלא או חלקי), שינוי ייעוד ופעולה באיגוד. קיצור תקופות למכירת דירה נוספת לצורך תשלום מס שבח ומס רכישה מופחתים:הוצע לקצר את התקופה בה הרוכש מתחייב למכור את דירתו הנוספת לשם תשלום מס רכישה מופחת עבור דירה יחידה לתקופה של 12 חודשים (במקום 24 חודשים) וכן, לקצר את התקופה בה ייחשב מוכר דירה כבעל דירה יחידה אם רכש דירה נוספת בתקופה של 12 החודשים שקדמו למכירה (במקום 18 חודשים). הגבלת תקופת הפטור לדירת ירושה לתקופה של שנתיים מיום הפטירה: במצב הנוכחי אין מגבלת זמן לקבלת הפטור. על פי ההצעה, הגבלת תקופת הפטור לשנתיים לא תחול במקרים הבאים: (1) אם בין היורשים נכלל בן הזוג של המוריש וכל עוד הוא בחיים (2) אם בין היורשים נכלל ילדו של המוריש שטרם מלאו לו 21 שנים – התקופה לקבלת הפטור תסתיים שנתיים לאחר המועד שמלאו לו 21 (3) אם בין היורשים נכלל ילדו של המוריש שהוא חסוי – התקופה לקבלת הפטור תסתיים שנתיים לאחר שחדל להיות חסוי. מוכר שעשה שימוש בדירת ירושה למכירת דירה נוספת כדירה יחידה, לא יוכל למכור את דירת הירושה בפטור לדירה יחידה:הוצע לקבוע, כי מוכר שמכר דירת מגורים כדירה יחידה תוך שימוש בחזקה לפיה דירת הירושה לא תחשב כדירה נוספת, לא יוכל להנות מפטור לדירה יחידה בעת מכירת דירת הירושה. פטור על הסכום האינפלציוני החייב במכירה בחישוב מס מוטב:הוצע לקבוע כי במכירת דירת מגורים אשר מס השבח בגינה מחושב בחישוב ליניארי חדש, יינתן פטור גם על הסכום האינפלציוני החייב, בגין חלק השבח הפטור. התיקון המוצע יהיה רטרואקטיבי מיום 1.1.14.
קטגוריות: נדל"ן
בסוף חודש יולי האחרון, אישרה הכנסת תיקון לחוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה. התיקון נועד לאפשר למדינת ישראל להמשיך בתמיכתה בחברות השונות הפועלות בתחום החדשנות הטכנולוגית, תוך ניצול היכולות שהתפתחו בישראל, וכן להתמודד עם האתגרים המוצבים כיום בפני הענף, ובכלל זה תחרות גוברת מצד מדינות רבות, זאת לאור חשיבותה של תעשיית ההיי-טק לכלכלת ישראל. בהתאם לתיקון החדש, לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה (ה-OCS) ומרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח (מתימו"פ), אשר אחראיים על הפעלת תכניות לאומיות שונות במסגרת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, ישמשו בסיס להקמת רשות חדשה – הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית כתאגיד סטטוטורי עצמאי. על מנת להשיג את הגמישות המירבית הנדרשת, תוסמך הרשות החדשה תהיה אמונה על תרגום מדיניות הממשלה לתכוניות פעולה לקידום חדשנות טכנולוגית בתעשייה וכן תהיה אמונה על ניהול מערך התמריצים בכפוף לחוק המו"פ. בראש הרשות החדשה יעמוד המדען הראשי, ומשימותיו יכללו את הקמתן של תכניות עידוד שונות אשר עתידות להחליף את כל התוכניות הקיימות, הן תוכניות מכוח חוק המו"פ וכאלה שפרסמו במסגרת חוזרי מנכ"ל משרד הכלכלה, כגון תכניות החממות. העברת ידע התיקון החדש מבטל את ההוראות הקיימות בחוק המו"פ ובתקנותיו בנושא העברת של ייצור והעברת של ידע מחוץ לישראל, כאשר מועצת הרשות תקבע את הוראות רלוונטיות לעניין זה, ביחס לכל אחת מתוכניות העידוד שתתקין המועצה. בתקופת הביניים, ישארו בתוקף ההוראות הקיימות בנושא העברות ידע לחו"ל בגין תכניות העידוד הקיימות. התיקון אמנם מדגיש את הצורך לשמור ידע בארץ, אך יתכן והתיקון גם יוביל לגישה מתאימה יותר כלפי בקשות להעברות ידע בכל הקשור לתוכניות העידוד החדשות והקיימות, וכן יקל על חלק מהקשיים המתעוררים בעסקאות בינלאומיות. הרשות הרשות תורכב משני גופים מרכזיים – מועצת הרשות, וועדת המחקר, כאשר ברשות שני הגופים יעמוד המדען הראשי. מועצת הרשות תהיה הגוף האחראי על קביעת תכניות העידוד השונות. המועצה תמנה שמונה חברים, ובכללם שלושה נציגים מהציבור. הכללת נציגים מהציבור מיועדת להגביר את הדיאלוג בין הרשות לבין הסקטור הפרטי וכך לוודא שהרשות תמלא את תפקידה במתן מענה אופטימלי לצרכים של השוק. אולם, ככלל, המועצה לא תהיה מוסמכת לאשר תוכניות עידוד כלשהן, אלא אם כן כל נציגי הממשלה המועצה נוכחים בדיון. ועדות המחקר ימשיכו בתפקידן כאחראיות על הענקת התמריצים בפועל, על הניהול השוטף של התכניות ועל החלטות בנושאי העברות ידע וייצור. פעילות הרשות תמומן מתקציב המדינה. תשלומי התמלוגים ישולמו לקופת המדינה ואמורים לשמש לעידוד חדשנות טכנולוגית. כמו כן, במקרים חריגים, ומקום בו ישנה הצדקה מקצועית לכך, תורשה הרשות להנפיק אגרות חוב לשם גיוס הון למימון תכניות עידוד ספציפיות. התיקון יכנס לתוקף ב- 1.1.2016, וכל התמריצים שהוענקו על פי חוק המו"פ יחושבו כמוענקים על-ידי הרשות. כמו כן, הרשות תכנס בנעלי המדען הראשי בכל הנוגע להסכמי מחקר בינלאומיים. התיקון טומן בחובו תקווה להגברת הגמישות ופיתוח סוגים חדשים של תמריצים ותמיכה ממשלתיים לחברות בתחום החדשנות הטכנולוגית. יש לראות ולעקוב אחר יישום הוראותיו לעניין הקמת הרשות כדי לבחון האם ההבטחה שהתמיכה הממשלתית תהיה חדשנית ושקופה אכן תמומש.
קטגוריות: טכנולוגיה
לאחרונה נכנס לתוקף המשטר הרגולטורי החדש בארץ בכל הנוגע לזירת סוחר לחשבונו העצמי. זאת לאחר תהליך חקיקתי שארך מעל ארבע וחצי שנים מאז חקיקתה של החקיקה הראשית הרלוונטית. בהתאם לחקיקה זו, מונתה רשות ניירות ערך לתפקיד הרגולטור הממונה על רישוי בעלי העניין הרלוונטיים וכמפקחת העל על יישום ואכיפת דבר החקיקה. נכון ליום 2 באוגוסט 2015, עדיין בודקת הרשות את הבקשות לרשיון שהוגשו. אולם, באותו מועד, הוציאה הרשות אזהרה לציבור הרחב בנושא אלגו-טריידינג; דהיינו, ביחס לעסקים שונים המציעים לציבור, ברוב המקרים, דרך האינטרנט, הזדמנויות לסחור במוצרים פיננסיים, כאשר החלטות המסחר מתבצעות באופן אוטומטי בהתבסס על אלגוריתם. לאור הגידול במספר התלונות שהתקבלו אצל רשות ניירות ערך בנדון, קבעה הרשות כי שירותים כאמור מחייבים בדרך כלל קבלת רשיון רגולטורי והוסיפה כי הצעת שירותים כאמור ללא רשיון מהווה העברה על החוק. הרשות הדגישה כי מטרתן של הדרישות הרגולטוריות שנקבעו בחקיקה היא להגן על לקוחות ועל כספם ולקבוע הסדרים חקיקתיים העוסקים, בין היתר, בחובת הנאמנות, בחובת הסודיות, בחובות הדיווח ובמניעת ניגודי עניינים. העדר פיקוח רגולטורי חושף לקוחות הסוחרים באמצעות עסקים כאלה לסיכונים משמעותיים העלולים להסתיים באיבוד כל כספם. ניתוח בהנחה שתעשיית האלגו-טריידינג תמשיך להתרחב בישראל, סביר מאוד כי המחוקק ורשות ניירות ערך ינקטו בצעדים, בין חקיקתיים או מנהלתיים, שמטרתם להגן על הציבור מפני עסקים הפועלים ללא רשיון. צעדים מעין אלה יתקבלו בברכה, כי בסופו של דבר, הם יובילו לגירוש מן השוק של עסקים מפוקפקים הפועלים באופן בלתי חוקי ואשר אינם מעוניינים ו/או אינם מסוגלים להגן על כספם של לקוחותיהם. צעדים אלה יאפשרו לעסקים מכובדים וראויים להעניק שירות הולם ללקוחותיהם ולהגדיל את נתח השוק שלהם. נקווה שצעדים אלה יינקטו בהקדם.
קטגוריות: אינטרנט
בחודש מאי 2015 ניתן פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, לפיו מנכ"ל עמותה ומורשה חתימה שלה, וכן עזבונו של אביו ז"ל, מי שהיה יושב ראש ועד העמותה, יחויבו אישית נוכח התנהלות העמותה בסך כולל של כ-13 מיליון ש"ח. מדובר על עמותה, שעל-פי מטרותיה הוקמה לצורך עזרה לנפגעי סמים, הגברת המודעות בציבור לנגע הסמים והסברה בתחום, וכן הגברת המודעות בציבור לסכנות הנובעות משימוש באלימות. קודם לפסיקה זו של בית המשפט המחוזי, ניתן בשנת 2011 צו לפירוק העמותה בעקבות בקשה לפירוק שהוגשה על-ידי רשם העמותות, לאחר שנתגלו ממצאים חמורים בדוח חוקר אודות העמותה אשר התמנה על-ידי הרשם. בית המשפט קבע אז, בהתבסס על דוח החוקר, כי קיים אינטרס ציבורי ברור שפירוק העמותה ייעשה על-ידי בית המשפט. בעקבות צו הפירוק, נתמנה מפרק לנכסי העמותה. על-פי ממצאי דוח החוקר אודות העמותה עלו ממצאים חמורים, על-פיהם מוסדות העמותה לא תיפקדו כראוי ולא פיקחו על פעולותיהם של מנכ"ל העמותה, שפעל בניגוד לטובת העמותה, ושלא להגשמת מטרותיה, תוך הטעיית התורמים של העמותה וניצול תמימותם ורצונם הטוב. כך, ממצאי הדוח העלו, כי העמותה התרימה מהציבור סכומים, בהיקף נרחב, בלא שפעלה לקידום מטרותיה ובפועל עיקר פעילותה של העמותה הסתכם בגיוס תרומות על מנת לשלם תשלום משכורות עובדי העמותה. מאותו דוח עלו ממצאים נוספים, לפיהם בעמותה התקיים, בנוסף למערך ההתרמה הרגיל, גם מערך תרומות נפרד בהיקף נרחב, אשר לא בא לידי ביטוי בספרי העמותה, וכי כספים שנאספו באמצעות קופות התרמה (כ-500 קופות צדקה שהוצבו בבתי עסק שונים) ושוברי תשלום לא הגיעו לקופת העמותה אלא נלקחו שלא כדין, על-ידי בעלי תפקידים בעמותה לשם תשלום משכורות. בנוסף, עלה מהדוח, כי בוצעו תשלומים במזומן לעובדים ללא דיווח לרשויות המס. לאור כל זאת, ובעקבות בקשת המפרק, קבע בית המשפט כי מנכ"ל העמותה, וכן עזבונו של אביו ז"ל, מי שהיה יושב ראש ועד העמותה, יחוייבו להשיב לעמותה סך של כ-6.5 מיליון ש"ח כל אחד, וביחד כ-13 מיליון ש"ח. עוד נפסק, כי אותו מפרק שנתמנה בעקבות צו הפירוק כאמור, יתמנה ככונס נכסים על נכסי הנדל"ן וזכויות במקרקעין של אותו מנכ"ל ועל כל נכסי העיזבון של יושב הראש לצורך מימוש פסק הדין וסכום החוב הפסוק. על-פי הוראות חוק העמותות, הכספים שיתקבלו בקופת הפירוק של העמותה כתוצאה ממימוש הנכסים יועברו לעמותות בעלות מטרות דומות על מנת לממש את המטרות שלשמן הכספים נתרמו במקורם על-ידי הציבור. פסק דין זה מהווה דוגמה להטלת אחריות אישית על נושאי משרה בעמותה וללא צורך בהרמת מסך תאגידית. זאת בהתאם להוראות הדין המאפשרות לחייב אדם בתשלום חובות העמותה בגין אחריות אישית במקרה בו העמותה התנהלה תוך מרמה או עשתה שימוש בלתי הוגן בכספים מצד האחראים לה, תוך הפרת חובת האמונים וחובת הזהירות החלה עליהם (על-פי סעיפים 373-374 לפקודת החברות החלים על עמותה שבפירוק מכוח סעיף 54 לחוק העמותות). כמו כן, פסק הדין מעורר את החשיבות של פעילות עמותה בהתאם למטרותיה. על-פי הוראות הדין, עמותה אינה רשאית לבצע פעולות שאינן במסגרת מטרותיה הרשומות. כמו כן, על עמותה להשתמש במשאביה (כספים, נכסים, ציוד וכיו"ב) אך ורק לצורך קידום מטרות העמותה. במידה והעמותה קיבלה כספים, בין כתרומות ובין כתמיכות לצורך קידום מטרה מסוימת, עליה להשתמש באותם כספים למטרה לשמה ניתנו ולא למטרות אחרות (ואף אם המטרות האחרות הינן במסגרת מטרות העמותה). בנוסף, אם המצג שהוצג כלפי התורמים הוא כי יעשה שימוש מסוים בכספי העמותה, יש להשתמש בכספים לאותו שימוש, ולא לצבור אותם או להעבירם לשימושים אחרים (גם אם הם במסגרת המטרות).​פעילות עמותה שלא בהתאם למטרותיה, עלולה להוביל לפירוקה, להטלת אחריות אישית על נושאי משרה ובעלי תפקידים בה, ואף במקרים מסוימים להטלת סנקציות פליליות.
קטגוריות: מגזר חברתי
בשנה האחרונה קיבל בית המשפט המחוזי בישראל החלטה שעשויה להשפיע באופן מרחיק לכת על חברות ויזמים הפעילים בתחום המסחר האלקטרוני בישראל. על חברות יפניות המבקשות לפעול בישראל בתחום המסחר האלקטרוני  להיות מודעות להשלכות של ההחלטה של בית המשפט.
קטגוריות: אינטרנט
יתרונות הנובעות מפעילות מורשית תחת משטר רגולטורי: ערך ערך גבוה יותר עבור המפעיל, בשל הוודאות הגדולה יותר המוענקת למשקיעים ולשוק כולו. לפעילות "נקיה יותר" מיוחס ערך גבוה יותר, למרות שלעיתים עסקים מורשים גורפים פחות הכנסות. רשוי עתידי מונע מכשולים רגולטוריים מול הרגולטורים: מפעילים הפועלים ללא רשיון רגולטורי מסכנים את יכולתם לקבל רשיונות בעתיד, הן בתחום שיפוט בו הם פועלים והן בתחומי שיפוט אחרים. צדדים שלישיים – מתווכים ולקוחות קבלת רשיון רגולטורי היא גם חשובה למערכות היחסים עם מתווכים למיניהם, כגון חברות שירותי סליקה, בנקים, ספקי שירותי אינטרנט ועוד. כל ההתנהלות של עשיית עסקים ללא רשיון הופכת לקשה יותר ונלווית בעלויות גבוהות יותר. בנוסף, נוטים לקוחות להעדיף מפעילים בעלי רשיון רגולטורי. הכרה ברשיונות חוצי גבולות באיחוד האירופאי ניתנת הכרה ברשיון רגולטורי מכל אחד מתחומי השיפוט של האיחוד האירופאי על בסיס "פספורט" של הרשיון לכל יתר תחומי השיפוט בתוך האיחוד האירופאי, ללא צורך בקבלת רשיון רגולטורי נוסף. סנקציות מן סתם, מפעילים חוסכים לעצמם את שורת הסנקציות המוטלות על מפעילים הפועלים ללא רישיון רגולטורי. השלכות של יישום משטר רגולטורי: יציאה של מפעילים / פחות תחרות / התכנסות השוק מפעילים אשר לא יצליחו להשיג רשיון ייצאו מהשוק או ימכרו את עסקיהם לבעלי רשיון חדשים, דבר אשר יסייע לבעלי רישיון להשיג נתחי שוק גדולים יותר. מפעילים חדשים ידחו כניסה עד להתייצבות השוק מפעילים אשר טרם נכנסו לשוק בהעדר משטר רגולטורי יעדיפו לדחות את כניסתם עד להתייצבות המשטר הרגולטורי החדש. צעד זה מסייע למפעילים הקיימים לתפוס נתח שוק לפני כניסת התחרות החדשה. מערכת יחסים קרובה עם הרגולטורים מעורבות בתהליך החקיקה לקראת משטר הרשוי יוצרת למפעילים מערכת יחסים קרובה עם הרגולטורים, דבר אשר יתכן ויטיבו להם בתור בעלי הרשיונות העתידיים. כניסה לשוק של משקיעים חדשים משטר רשוי חדש מאפשר למשקיעים, שעד כה נמנעו מלהיכנס לשוק בהעדר משטר רישוי, להיכנס לשוק ולהזרים מימון נוסף למפעילים המורשים. 
קטגוריות: אינטרנט
לאחרונה פורסם תיקון לחוק שכר מינימום, אשר עתיד להתעדכן באופן הדרגתי תוך התיחסות לארבע תקופות. התקופה הראשונה תחל ביום 1 ביום 1 באפריל 2015 ובה יתעדכן שכר המינימום ל-4,650 ש"ח (ברוטו). בשכר אפריל 2015, המשולם בתחילת חודש מאי 2015, יש לכלול את העדכון הראשון. כל המעסיקים במשק, לרבות מי שאינם מעסיקים עובדים בשכר מינימום, חייבים לציין בכל תלושי השכר את גובה סכום שכר המינימום. לאור זאת, חובה לעדכן את תלושי השכר בהתאם. על פי החוק, לצורך חישוב העמידה בשכר המינימום יש לקחת בחשבון שכר יסוד/שכר משולב, תוספות יוקר ותוספות קבועות המשולמות לעובד עקב עבודתו.עדכוני שכר המינימום הבאים יהיו: ביום 1 באפריל 2016 יתעדכן השכר לגבוה מבין 4,650 ₪ או 47.5% מהשכר הממוצע במשק כפי שיהא באותו מועד. ביום 1 ביולי 2016 יתעדכן השכר לגבוה מבין השכר בתקופה השניה או 4,825 ₪. ביום 1 בינואר 2017 שכר המינימום יתעדכן ל-5,000 ₪.  ככל שיידרשו פרטים נוספים, או בדיקה למול נסיבות ספציפיות, ניתן לפנות למחלקת דיני העבודה של משרדנו.
קטגוריות: דיני עבודה
נוהל ניסויי חדש של הנפקת אשרות עבודה עבור מומחים זרים פורסם לאחרונה על-ידי רשות האוכלוסין וההגירה הישראלית. הנוהל החדש מקצר את התהליך הקיים ומאפשר לנושאי האשרות לעבוד בישראל עד 30 יום בשנה (ברציפות או במצטבר). בעבר, נדרשו חברות רב-לאומיות, שביקשו לשלוח בעלי מקצוע לארץ לתקופות קצרות ובלוח זמנים קצר, למטרת עבודה במרכזי המו"פ הישראליים שלהן או עבודה עם השותפים אסטרטגיים, להגיש בקשה ולקבל היתר עבודה (ממשרד הכלכלה) ולאחר מכן לעבור תהליך לקבלת אשרת עבודה מקונסוליה ישראלית בחו"ל – הכל לפני הכניסה לישראל. בהתאם לנוהל החדש, בקשות להיתרי עבודה עבור עובדים מומחים יטופלו על ידי משרד הכלכלה בהליך מזורז, כך שיושלמו במלואן, ברוב המקרים, תוך ששה ימים. לאחר קבלת היתר העבודה, יוכל המומחה להיכנס לארץ כתייר, בתנאי שתוך שני ימי עסקים מיום כניסתו לארץ, הוא יתייצב ברשות ההגירה על מנת להחליף את אשרת התייר באשרת עבודה. תהליך חדש זה צפוי להקל על חברות זרות, המבקשות לשלוח עובדים מומחים שלהן לארץ על מנת לנהל את פעילויותיהן בארץ, וכן לאפשר להן לשלוח מומחים לארץ באופן דחוף לטפל בענייניהן.
קטגוריות: דיני עבודה
התיקון נכנס לתוקפו בחודש פברואר 2015 ועוסק בחידוד כללי הממשל התאגידי החלים על עמותות. התיקון כולל הוראות, שעיקרן חיזוק אופי הביקורת בעמותות, הגברת השקיפות וחיזוק סמכויות הפיקוח והחקירה של רשם העמותות. אחד השינויים העיקריים שנקבעו בתיקון הינו, כי עמותה שמחזורה עולה על 10 מיליון ש"ח (או על סכום גבוה יותר שייקבע על-ידי שר המשפטים) - מחויבת במינוי מבקר פנימי אשר עיקרי תפקידו הם לבדוק את תקינותן של פעולות העמותה מבחינת השמירה על החוק ונוהל עסקים תקין, הכנת תכנית עבודה שנתית או תקופתית שתאושר על-ידי וועד העמותה, וכן עריכת ביקורת פנימית בנושאים נוספים לפי צורך בנוסף על תכנית העבודה כאמור. מינויו של המבקר הפנימי בעמותות הרלוונטיות הינו בנוסף על גופי הביקורת הפנימיים הקיימים והמוסדרים על-פי חוק בעמותה (ועדת ביקורת / גוף מבקר ורואה חשבון מבקר). על-פי הוראות התיקון, המבקר הפנימי יהיה כפוף לוועדת הביקורת (או לגוף המבקר, לפי העניין) בכל הקשור למישור המקצועי, ולוועד העמותה במישור ההיררכי-ארגוני. התיקון קובע הוראות גם בנושאים נוספים: הרחבת סמכויות וועדת הביקורת (או הגוף המבקר לפני העניין) של עמותה; מתן סמכויות פיקוח והסמכת מפקחים על-ידי רשם העמותות; הרחבת סמכויות הפיקוח של רשם העמותות באמצעות הסתייעות בבודקים חיצוניים; הרחבת סמכויות רשם העמותות בנוגע לחקירה עצמית של עמותה (וללא מינוי חוקר חיצוני); וכן הוראות כלליות שונות במספר תחומים הנוגעים לקשר בין רשם העמותות לבין העמותות, ובין העמותות, בינן לבין עצמן.  
קטגוריות: מגזר חברתי
החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים בעניין מונופול הגז עוררה ביתר שאת את העדרה של מסגרת חקיקתית מסודרת בכל הקשור לתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל. בהקשר זה, לפני כחודש - עוד לפני החלטת הממונה - הניחה הממשלה על שולחן הכנסת את הצעת חוק האזורים הימיים. הצעת החוק נוסחה באופן שמאמץ את ההוראות המנהגיות של אמנת הים הבינלאומית משנת 1982, זאת אף שמדינת ישראל אינה חתומה על האמנה. הצעת החוק מגדירה חמישה אזורים ימיים, ובכלל זה את האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל. לצד הגדרת גבולות האזור הכלכלי הבלעדי, מוסיפה הצעת החוק וקובעת את סמכויות המדינה ואת החוקים שיחולו באותו אזור. אימוצה של הצעת החוק על ידי הכנסת תיצור וודאות ותפחית את העמימות בכל הקשור לחיפוש, הפקה, ניצול וניהול של נפט וגז טבעי במים הכלכליים של ישראל. ברנע ושות' נמנה בין משרדי עורכי הדין המובילים והמנוסים בישראל בתחום התשתיות ומימון פרויקטים. במסגרת זו, המשרד מספק ללקוחותיו ייעוץ שוטף לכל הסוגיות המשפטיות השונות בתחום הגז לרבות בנושאים רגולטוריים שונים, השגת רישיונות, כתיבת ועריכת מכרזים, היבטי מימון שונים ועוד.
קטגוריות: משפט סביבתי | תשתיות ומימון פרויקטים
לפני כחודש פורסם תיקון לחוק ההגבלים העסקיים. התיקון ייכנס לתוקפו ביום 25 באוגוסט 2015.​במסגרת התיקון לחוק, בוטל סעיף 3(6) לחוק ההגבלים העסקיים, אשר החריג הסדרי בלעדיות הדדית מתחולת חוק ההגבלים העסקיים.עד כה, כאשר שני מנהלי עסקים ערכו ביניהם הסדר בלעדיות הדדית בתחום הפצה או רכישה, למשל הסדר לפיו יצרן פלוני התקשר עם מפיצים להפצה בלעדית של מוצריו, כל אחד ביחס לחלק גיאוגרפי אחר של ישראל (כך לכל מפיץ לא היו מפיצים מתחרים בתחומו הגיאוגרפי ביחס למוצר והמפיץ התחייב שלא להפיץ מוצרים של מתחרים באותו השטח), ההסדר כלל לא היה נבחן בפריזמה של דיני ההגבלים העסקיים, זאת ללא קשר להשפעה הפוטנציאלית על התחרות של ההסדר. משעה שהביטול יכנס לתוקף, צדדים שיבקשו ליצור הסדר בלעדיות הדדי, אשר נכלל קודם לכן בגדר סעיף 3(6) לחוק ההגבלים העסקיים, יידרשו לעבור דרך ההליכים הקבוע בחוק ההגבלים העסקיים לאישור הסדר כובל.הואיל ודיני ההגבלים העסקיים מכירים בכך שפרקטיות של הסדרי בלעדיות, בין יצרנים למפיצים ומשווקים, מקובלות בשוק ויש בהן כדי לקדם את התחרות, הממונה התקין שני פטורי סוג, המאפשרים למי נופל בגדרם, להמנע מהצורך לקבל אישור פרטני של הממונה על ההגבלים העסקיים, פטורי הסוג המרכזיים הרלוונטיים לענייננו הם שניים: א) כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית)ב) כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) החיסרון המרכזי של פטורי סוג אלה הוא כי השימוש בהם מחייב את הצדדים להגדיר את השוק בו הם פועלים ולהעריך את נתחי השוק שלהם. זאת ועוד, פטורי סוג אלה לא חלים מקום בו צד להם הוא מי שנתח השוק שלו עולה על 30%.פטור סוג נוסף שיכול לסייע לצדדים המבקשים לכלול בהסכם ביניהם הסדר בלעדיות הוא הקבוע בכללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים ואין בהם כבילות מחיר מסוימות). לצורך שימוש בפטור זה הצדדים נדרשים להעריך את ההשפעה התחרותית של ההסדר ביניהם, דבר שאינו תמיד קל וייתכן ומחייב חוות דעת כלכלית ומשפטית. על כן, ההשפעה המרכזית של ביטול סעיף 3(6) לחוק ההגבלים העסקיים ישפיע על הסדרים בהם אחד הצדדים להסדר, היצרן, המפיץ או המשווק, הם שחקנים משמעותיים המחזיקים בנתח שוק העולה על 30%, שכן הסדרים אלה יחייבו קבלת פטור פרטני מהממונה, בעוד שקודם לכן, הם הוחרגו מגדר הסדרים כובלים לפי חוק ההגבלים העסקיים.נציין כי התיקון חל לא רק על הסכמים שייחתמו החל מ-25 באוגוסט 2015 ואילך, אלא גם על כל ההסכמים אשר נחתמו בעבר ויעמדו בתוקפם במועד זה. על כן, על צדדים הנוהגים לכלול הסדרי בלעדיות הדדית בהסכמיהם לבדוק את ההסכמים ולתקנם בהתאם.
לפני כשבועיים, פורסם תיקון לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), המחייב מעסיקים פוטנציאליים במסירת הודעות בכתב למועמדים לעבודה הנמצאים בהליכי מיון והשמה אצלם. מטרת התיקון הינה לצמצם, במידת מה, את פערי המידע שבין המעסיק הפוטנציאלי לבין המועמד לעבודה, בכדי לאפשר למועמד לעבודה לכלכל את צעדיו בצורה מושכלת בעת חיפוש העבודה. התיקון לחוק מטיל על מעסיקים הפוטנציאליים שתי חובות: החובה למסור הודעה בכתב למועמד בנוגע להתקדמות הליכי המיון לעבודה, אחת לחודשיים החל מיום תחילת השתתפות המועמד בהליכי המיון. החובה למסור הודעה בכתב בנוגע לאי קבלתו של המועמד לתפקיד אליו עבר הליך מיון, וזאת לא יאוחר מ-14 יום לאחר שאדם אחר התקבל לתפקיד זה.  החוק קובע את הפרטים שעל המעסיק לכלול בהודעות: שם המעסיק ושם המועמד, מועד תחילת הליכי המיון, זהות הגורם שעורך את הליכי המיון (ככל שלא מדובר במעסיק עצמו), התפקיד לגביו נערכים המיונים, שם שולח ההודעה מטעם המעסיק ותפקידו. חשוב לציין, כי הגדרת המחוקק להליך מיון היא רחבה, וכוללת בתוכה כל ריאיון או בחינה שנעשו למועמד. לפיכך, החובות החדשות יחולו בכל מקרה של הליכי הגיוס והמיון, גם כאשר לא מדובר בהליכי מיון ארוכים, הכוללים מבדקים ומכוני מיון. החוק לא יחול על שלושה סוגי מעסיקים - מעסיק המגייס עובדים זמניים לתקופת הקצרה מ-30 ימים, מעסיק בענף ההסעדה, ומעסיק "קטן", אשר מועסקים אצלו לא יותר מ-25 עובדים. החובות החדשות יחולו על המעסיקים מיום 30.01.2015 ויחולו גם לגבי הליכי גיוס ומיון שהתחילו לפני מועד זה. כך, מועמדים שמצויים במהלכם של הליכי הגיוס במועד כניסת החוק לתוקף יהיו זכאים לקבל הודעה לגבי מידת התקדמותם בהליכי המיון תוך חודשיים מיום כניסת התיקון לתוקף. הסנקציה בגין הפרת החובות החדשות הינה כספית. מעסיקים שיפרו את חובותיהם כלפי המועמדים לעבודה יהיו חשופים לפסיקת פיצוי כספי לטובת המועמדים על ידי בית הדין לעבודה, בשיעור אשר ייראה לו לנכון בנסיבות העניין, מבלי שהמועמד יצטרך להוכיח כי נגרם לו נזק ממשי כלשהוא. התיקון לחוק מטיל על מעסיקים חובות חדשות ביחס לאוכלוסיית המועמדים לעבודה, כחלק ממגמה מסתמנת בשוק העבודה לפיה הוחלו על המעסיקים חובות באשר לאוכלוסיה זו. הדבר מחייב את המעסיקים לבחון את נהלי העבודה מול המועמדים לעבודה ולעצב פרקטיקות עבודה חדשות, התואמות את דרישות הדין. ככל שיידרשו פרטים נוספים, או בדיקה למול נסיבות ספציפיות, ניתן לפנות למחלקת דיני עבודה במשרדנו.
טיפול בפסולת אלקטרונית
לאחרונה נכנס לתוקף החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות וכן תקנות שהותקנו מכוחו. החוק והתקנות קובעים הסדרים לעניין טיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני, סוללות ומצברים בישראל, על מנת לעודד שימוש חוזר בציוד חשמלי ואלקטרוני, סוללות ומצברים, ועל מנת להקטין את ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות השליליות של ציוד וסוללות כאמור ושל פסולת הנוצרת מהם. החוק מיישם פרקטיקות בינלאומיות אירופאיות מומלצות (WEEE), ומהווה נדבך נוסף במדיניות המשרד להגנת הסביבה לטיפול בפסולת מוצקה, המצטרף להסדרים קיימים אחרים בתחום. תחילה מוגדרים ומפורטים בחוק מהם אותם 'ציוד חשמלי ואלקטרוני' וכן 'סוללות ומצברים'. בעוד שהגדרת 'סוללות ומצברים' שבחוק די ברורה, הרי שהגדרת אותו 'ציוד חשמלי ואלקטרוני' עליו חל החוק הינה מורכבת, וכוללת מספר תנאים טכניים ומצטברים לא מעטים המצריכים בדיקה טכנית-מקצועית מדוקדקת. כך יש לבחון, בין היתר, האם הציוד נכלל ברשימת הפריטים החשמליים המפורטת בתוספת לחוק לפי קבוצות סיווג (שבה מצויים למשל מיקרוגל, מכונת כביסה, מחשב ועוד); מתח חשמלי בהתאם לנתונים מוגדרים שבחוק; האם הציוד מיועד למלא את תפקידו ו/או מותקן כחלק מציוד אחר שהחוק חל/לא חל עליו; האם הציוד מצוי תחת רשימת הפריטים המפורטת בחוק בגינם החוק לא חל (שבה מצויים למשל ציוד חשמלי ואלקטרוני רפואי מזוהם או שצפוי להזדהם, התקנים אלקטרוניים רפואיים המיועדים להשתלה, נורות להט, ציוד תעשייתי רכב מנועי ועוד).   בהמשך, חלק מרכזי ועיקרי בחוק מפרט וקובע הוראות בנוגע לאחריות המוטלת על כל הגורמים בשרשרת המכירה של ציוד חשמלי ואלקטרוני, סוללות ומצברים בישראל: יצרנים, יבואנים, משווקים ומחזיקים בפסולת הציוד, כאשר מסגרת האחריות והחובות המוטלות על יצרנים ויבואנים על-פי החוק הינה הרחבה ביותר מבין כל הגורמים בשרשרת המכירה של ציוד חשמלי וסוללות כאמור. כך, חובותיהם של יצרנים ויבואנים על-פי החוק כוללות, בין היתר: חובת מחזור פסולת ציוד ואלקטרוני וכן של סוללות ומצברים בהתאם למדרג כמויות שנתי; חובות דיווח למשרד להגנת הסביבה; חובת הכנת ופרסום הוראות לטיפול סביבתי ולהכנה לשימוש חוזר לכל סוג של ציוד חשמלי ואלקטרוני, סוללות ומצברים הנמכר על-ידם בישראל. חובות משווקים על-פי החוק כוללות, בין היתר: חובת משווק המוכר ציוד חשמלי ואלקטרוני (המתאים גם לשימוש ביתי) לקבל את פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני (המתאים גם לשימוש ביתי) בבית העסק במועד המכירה או במועד האספקה; חובת אחסון פסולת ציוד וסוללות; חובת התקשרות עם גוף יישום מוכר לשם העברת ופינוי פסולת הציוד והסוללות שברשותו תמורת מימון הפינוי כאמור; וכן חובת ניהול רישומים בדבר הפסולת והציוד שהתקבלה ושפונתה כאמור. חובותיהם של מחזיקים על-פי החוק כוללות התקשרות עם גוף יישום מוכר לצורך העברת פסולת הציוד והסוללות שברשותו (מימון פינוי הפסולת יחול על אותו גוף יישום מוכר). בפרקים האחרונים של החוק נקבעו הוראות עונשיות (קנסות ומאסרים על-פי 3 רמות חומרה); הוראות בנוגע לחובות ואחריות על נושאי משרה בתאגיד (והטלת קנסות בגין הפרתן); וכן עיצומים כספיים מנהליים בנוגע להפרות חובות רלוונטיות הכלולות בחוק (בהתאם למדרג חומרת ההפרה).
קטגוריות: משפט סביבתי
לאחרונה ניתנה החלטה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין מפעלי ים המלח בע"מ נ' מדינת ישראל. במסגרת ההליך נדונה עתירה של חברת מפעלי ים המלח שביקשה להפעיל תניית בוררות בהתאם להסכם זיכיון עליו חתמה עם מדינת ישראל. העתירה הוגשה לאחר שהמדינה סירבה למנות בורר בהתאם לסעיפי הבוררות שנקבעו בהסכם. מפעלי ים המלח ביקשו להעביר לבוררות את עצם הקמת וועדת ששינסקי, בטענה שהיא מפרה את התחייבות המדינה כלפיה שלא להעלות את שיעור התמלוגים שהחברה משלמת בעבור רישיון הכרייה אותם קיבלה מהמדינה. כזכור, ועדת שישינסקי הוקמה לצורך בחינת מדיניות תמלוגים שמקבלת המדינה בעד השימוש במשאבי טבע לאומיים.בית המשפט דחה את בקשת מפעלי ים המלח, וקבע שהקמת ועדת שישנסקי אינה יוצרת סכסוך הנכנס לגדר תניית הבוררות בהסכם הזיכיון. חשוב להדגיש שקביעת בית המשפט נעשתה בהתייחס ללשון תניית הבוררות בהסכם הזיכיון, ולא מן הנמנע שניסוח שונה של תניית הבוררות היה מאפשר למפעלי ים המלח לברר את טענותיה כנגד הקמתה של וועדת ששינסקי במסגרת הליכי בוררות.
קטגוריות: ליטיגציה
כחלק מהמאבק בהון השחור, בחודש ספטמבר פרסמו רשויות המס, נוהל "גילוי מרצון" חדש, המיועד לישראלים שלא דיווחו כנדרש על הכנסותיהם והונם. הנוהל מעודד "גילוי מרצון" ותשלום מיסים כדין, ומונע חשיפה להליכים פליליים. הנוהל החדש מחליף את הנוהל הקיים, והוא יהיה בתוקף עד לסוף שנת 2016. הנוהל החדש גם עוסק במסים עקיפים (כגון מע"מ, היטלי יבוא ומסוי העברות נדל"ן).במסגרת הנוהל, עד לחודש ספטמבר 2015 ניתן להגיש בקשה ראשונית לגילוי מרצון על בסיס אנונימי - ללא גילוי זהות הנישום, עד לאחר אישור הבקשה. על פי הנוהל ניתן יהיה לקזז הפסדים בפועל רק במהלך שנות הגילוי. נוהל המעבר כולל מסלול מהיר המיועד לנישומים "קטנים", להם הון לא מדווח בסכום שלא עולה על 2 מיליון ש"ח, ובתנאי שההכנסה החייבת בגינו היא פחות מ-0.5 מיליון ש"ח. לא ניתן להגיש בקשה באופן אנונימי במסלול המהיר.
קטגוריות: לקוחות פרטיים | מיסוי
הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: