© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

Together is powerful

Together is powerful

תניה מגבילה באיגרת חוב ליצירת שעבוד צף

בשוק מתן האשראי קיימת פרקטיקה מקובלת, לפיה מתן מימון מותנה ביצירת שעבוד צף על כלל נכסי התאגיד לטובת הגורם הממן. לרוב, איגרת החוב היוצרת את השעבוד כוללת גם תניה מגבילה, האוסרת על אותו תאגיד ליצור שעבודים נוספים ללא קבלת אישור בכתב ומראש מהגורם המממן. 

 

האם ברגע שתאגיד ייצר שעבוד צף הכולל תניה מגבילה, הוא הופך להיות שבוי של הגורם המממן לצורך קבלת מימון נוסף? 

 

במישור החוקי, פקודת החברות אינה אוסרת יצירת שעבודים נוספים לטובת גורמים אחרים, על אף הימצאותה של תניה מגבילה לטובת הגוף המממן. במישור החוזי, מדובר לכאורה בהפרה חוזית של תנאי איגרת החוב ופגיעה במערכת היחסים העדינה שבין התאגיד לבין הגורם המממן. 

 

אין כיום וודאות משפטית מוחלטת לגבי מעמדו המשפטי של שעבוד שנוצר לטובת גורם אחר בניגוד לתניה מגבילה שנכללה בשעבוד צף מוקדם יותר בזמן.

 

איתרנו מקרים בהם בתי המשפט בישראל קבעו כי אותם שעבודים, על אף שנעשו בניגוד לתניה מגבילה, בטלים כלפי הגוף המממן שלטובתו נוצר השעבוד הראשון, אך הם תקפים כלפי בעל החוב, אשר לטובתו נוצר השעבוד החדש.

 

לא הצלחנו לאתר תביעות חוזיות של גורם מממן נגד לווה, בעילה שהלווה פעל בניגוד לתנאי התניה המגבילה. ייתכן והסיבה לכך היא שבפועל, התוצאה המשפטית היא שאין “נפגעים” כתוצאה מאותה הפרה: הגורם המממן בעל השעבוד הצף נותר מוגן, הגורם שלטובתו נוצר השעבוד החדש, הסותר את השעבוד הצף, נותר מוגן אף הוא ואילו בעל החוב לא יכול להתכחש להתחייבויותיו כלפי אף אחד מהם. 

 

אז מה לעשות? יש לזכור כמה דברים. ראשית, על אף הימצאותה של תניה מגבילה באיגרת החוב, אין שום מניעה לבדוק את השוק ולקבל הצעות ממספר גורמים מממנים. במידת הצורך, ניתן לפנות אל הגורם המממן אשר לטובתו נוצר השעבוד הראשון וליידע אותו בדבר הכוונה ליצור שעבודים נוספים לטובת גורם מממן אחר. בכל מקרה, קבלת הצעות מגורמים מממנים נוספים עשויה לחזק את הפוזיציה של התאגיד מול הגורם המממן. על פי הפסיקה, סירוב של גורם מממן ליצירת שעבודים נוספים לטובת אחרים, מקום בו תנאי המימון שהציע הגורם המממן המתחרה טובים יותר והשעבוד הנוסף אותו מבקש התאגיד ליצור הוא שני בדרגה לשעבוד הצף, עשוי להיחשב כבלתי סביר וחסר תום לב.

 

בנוסף, יש לזכור כי “שעבוד צף” אינו מונח אבסטרקטי, אשר די לציינו באיגרת החוב בכדי לשעבד את כל נכסי התאגיד. קיימת חשיבות מכרעת לאופן בו מנוסחים הסעיפים באיגרות החוב המגדירים מהו הרכוש המשועבד. בתי המשפט בישראל קבעו לא פעם לגבי רכוש כזה או אחר של תאגיד כי אותו רכוש לא “נתפס ברשת” של השעבוד הצף. לתניה המגבילה אין משמעות לגבי נכסים אשר אינם נתפסים ברשת השעבוד הצף (גם אם בשל ניסוח רשלני של איגרת החוב), מאחר ואותם נכסים כלל לא משועבדים לטובת הגורם המממן.

 

משרד ברנע ושות’ מסייע ללקוחותיו בקבלת מימון מגופים מממנים ומייצג אותם לאורך כל שלבי המשא ומתן. לקבלת ייעוץ משפטי בנושא זה ובנושאים אחרים אתם מוזמנים לפנות אלינו.