© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

Together is powerful

Together is powerful

פרטיות במקום העבודה – שימוש במצלמות

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה בסוף אוקטובר 2017 הנחיה לגבי השימוש במצלמות מעקב במקומות עבודה ובמסגרת יחסי עבודה. הנחיה זו איננה הפתעה, שכן טיוטא של הנחיה זו פורסמה עוד בשנה שעברה לקבלת הערות הציבור.

 

ההנחיה מאזכרת את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין טלי איסקוב בנוגע לסוגיות הפרטיות במקום העבודה, אשר ניתן בקשר עם סוגיות ניטור תיבות הדואר האלקטרוני של העובדים בעבודה, ולמעשה מסתמכת על עקרונות פסק דין כעקרונות מנחים גם בנוגע לסוגיות המצלמות במקום העבודה.

 

ההנחיה מסבירה כי היא משקפת את הפרשנות של הרשות לסוגיות הפרטיות במקום העבודה, וזו תשמש את הרשות להגנת הפרטיות בעת הפעלת סמכויותיה, כולל סמכויות האכיפה הנתונות לה.

 

עיקרי ההנחיה:

  • לעובד עומדת זכות לפרטיות במקום העבודה.
  • על המעסיק לבחון את הלגיטימיות של התקנת המצלמות, שכן ישנה חשיבות רבה למטרת ההתקנה. בין המטרות הלגיטימיות מוזכרות הגנה על בטחון הנוכחים בעסק, שמירה על תכולה ורכוש, אבטחת מידע אישי רגיש ומערכות המשמשות לניהולו, כלי ניהולי לפיקוח על משמעת העובדים ואיכות השירות.
  • יש לפעול בשקיפות עם העובדים ולקבוע מדיניות מפורטת אודות קיומן של המצלמות, מטרתן, אופן והיקף השימוש בהן.
  • צילומי סתר וצילום במקומות שאינם במרחב הציבורי אסורים.
  • השימוש בצילומים יהיה מותר רק בהתאם למטרות שהוגדרו על ידי המעסיק.
  • על המעסיק לבחון האם התקנת המצלמות הכרחית או שמא ישנה דרך אחרת להשגת המטרות, אשר פוגענית פחות כלפי פרטיות העובדים וגם לבחון את המיקום של המצלמות באופן מידתי ובתום לב.

 

הנחיה זו, המתבססת על הגישה של בית הדין לעבודה, אשר קבע את הזכות הבסיסית של העובד לפרטיות במקום העבודה, וממשיכה את העיסוק הנרחב בסוגיות הפרטיות גם על ידי בתי הדין לעבודה וגם על ידי הרגולטור. בהקשר זה נזכיר את תקנות הגנת הפרטיות (מאגרי מידע) שהותקנו השנה וצפויות להיכנס לתוקף במאי 2018, ואשר נועדו להסדיר את השימוש במאגרי המידע, בין היתר, גם מאגרי המידע של המעסיקים  אודות עובדיהם.

 

מגמה זו בישראל מתישבת עם המגמה העולמית, שממשיכה לעסוק בפרטיות. כך, במאי 2018 צפויות להיכנס לתוקף גם תקנות הפרטיות האירופיות GDPR, שנועדו להגן על המידע האישי של פרטים המתגוררים במדינות האיחוד האירופי. בנוסף, רק לאחרונה ניתן פסק דין על ידי בית המשפט האירופי לזכויות אדם בתיק בעניין Bărbulescu v Romania, אשר הפך פסיקה קודמת של בית המשפט ברומניה, וקבע כי מעסיק אשר עיין בתכתובות הפרטיות של העובד פגע בפרטיות העובד, מאחר והעובד לא ידע מראש את היקף המעקב אחריו וטבעו. גם פסיקה זו קבעה, כי על המעסיקים לקבוע מדיניות ברורה לעובדים, שתהיה הגיונית וסבירה.