© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

Together is powerful

Together is powerful

משרד המשפטים ורשות ני”ע מבקשים להתאים את הממשל התאגידי בישראל לחברות ללא גרעין שליטה

בהליכי הניסוח והחקיקה של חוק החברות, התשנ”ט-1999 ניתן דגש רב לסוגיות העולות בחברות ציבוריות שלהן בעלי שליטה. בשנות ה-90 הרוב המוחלט של החברות הציבוריות נשלטו על ידי גרעין שליטה, ולכן כללי הממשל התאגידי הישראלי מכוונים בעיקרם לחברות מסוג זה.

 

אולם, בשנים האחרונות אנו עדים לגידול ניכר במספר החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה בתל אביב והמתנהלות ללא גרעין שליטה. נכון לדצמבר 2018 מספר החברות הציבוריות ללא גרעין שליטה היה כ-12% מכלל החברות הנסחרות בישראל (ללא חברות ברישום כפול) ושווי השוק שלהן היווה 28% מתוך שווי השוק הכולל.

 

על כן, בחודש ספטמבר 2019, פרסמו רשות ניירות ערך ומשרד המשפטים לציבור קול קורא לצורך התאמות בכללי הממשל התאגידי, כחלק מבחינת דרכי ההתמודדות עם בעיות העלולות להופיע כתוצאה ממעבר החברות הציבוריות למבנה בעלות מבוזר.

 

החשש העיקרי הוא שחוק החברות, בנוסחו הנוכחי, אינו מותאם להעניק כלים להתמודד עם בעיית הנציג בחברות ללא גרעין שליטה. במילים אחרות, החשש הוא שנושאי משרה בכירים, אשר שולטים בניהול השוטף של החברה אשר אין לה בעל שליטה, ינצלו את יתרון פערי המידע ויפעלו לקידום טובתם האישית על חשבון טובת החברה או בעלי המניות בה. מצד שני, בעלי המניות, בשל ביזורם, יהיו חסרי תמריץ או יכולת לפקח באופן יעיל על פעולות נושאי המשרה או למנות דירקטורים שיפעלו כך בשמם.

 

בקול הקורא מבקשים משרד המשפטים ורשות ניירות ערך את התייחסות הציבור בין היתר לנקודות הבאות:

  1. המבחן הכמותי לעניין הגדרת “שליטה”.
  2. הרכב הדירקטוריון, ושאלת הצורך בעיגון שיעור מינימלי של דירקטורים בלתי תלויים בחברות ללא גרעין שליטה.
  3. הליכי מינוי והצעת מועמדים לכהונה כדירקטורים (בלתי תלויים ותלויים) בחברות ללא גרעין שליטה, ובכלל זה הסמכות להציע מועמדים לדירקטוריון, יכולת של בעלי מניות ונושאי משרה להשתתף בהליך בחירת הדירקטורים ואופן אישור המינוי, לרבות הצורך בהקמת ועדת מינויים.
  4. ועדות דירקטוריון נדרשות בחברות ללא גרעין שליטה והרכבן, לרבות תנאי הכשירות לכהונה בהן.
  5. תקופת כהונה של דירקטורים (בלתי תלויים ותלויים) והסמכות להעבירם מכהונתם בחברות ללא גרעין שליטה.
  6. הפרדה בין תפקידי יו”ר דירקטוריון ומנכ”ל בחברות ללא גרעין שליטה.
  7. אופן אישור עסקאות של החברה עם בעלי מניות דומיננטיים – לרבות הגדרתו של בעל מניות שעסקאות עמו טעונות אישור מיוחד בחברות ללא גרעין שליטה.
  8. אופן אישור עסקאות עם דירקטורים ועם נושאי משרה אחרים ואופן אישור תנאי התגמול שלהם בחברות ללא גרעין שליטה.
  9. האפשרות לאמץ מנגנוני הגנה מפני השתלטויות עוינות.

להלן קישור לקול קורא.

תגים: גרעין שליטה | ממשל תאגידי | משרד המשפטים | רשות ניירות ערך