© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

Together is powerful

Together is powerful

מדיניות התביעה בהעמדה לדין פלילי וענישה של תאגיד

באוקטובר 2019 פרסם פרקליט המדינה הנחיה חדשה בעניין מדיניות התביעה בהעמדה לדין פלילי וענישה של תאגידים. לפי ההנחיה, תאגידים עם מנגנוני ציות ואכיפה פנימית אשר יפעלו למניעת עבירות – הדבר יישקל לזכותם בעת החלטה האם להענישם ולהעמידם לדין.

 

המטרה עיקרית של ההנחיה החדשה, היא בהטלת אחריות פלילית על תאגיד היא הרתעה ומניעת הישנות העבירות. בנוסף, וזהו החידוש העיקרי בהנחיה, הטלת אחריות פלילית על תאגיד נועדה להעניק לתאגידים ולנושאי המשרה בהם תמריץ ליצירת מנגנוני פיקוח ובקרה שיוכלו למנוע מראש את ביצוע העבירות.

 

בעולם בו אנו חיים כיום, תאגידים על כל צורותיהם, מהווים חלק מרכזי ומשמעותי בפעילות כלכלית. כפועל יוצא מכך, התאגיד הפך לישות משפטית מרכזית בהיבטים שונים של שיטת המשפט הישראלית. בין היתר, הוכר התאגיד כנושא חובות משפטיות עצמאיות לצד זכויות משפטיות עצמאיות.

 

במסגרת ההנחיה, מונה פרקליט המדינה את השיקולים שעל התביעה לשקול במסגרת בחינת שאלת העניין הציבורי בהעמדת תאגיד לדין, וביניהם: חומרת העבירה ונסיבותיה; מאפייניו של התאגיד החשוד; מידת הכשל בתרבות הציות לחוק בתאגיד; מידת המעורבות של נושאי משרה בכירים בתאגיד בביצוע העבירה; מידת שיתוף הפעולה של התאגיד עם החקירה ומידת תרומתו לחקירה; הפגיעה שתיווצר כתוצאה מהעמדתו לדין של התאגיד; אמצעי אכיפה חלופיים; חילופי שליטה בתאגיד או שינוי מהותי באופן פעילותו של התאגיד; עברו הפלילי של התאגיד, וחברה בפירוק.

 

עוד נכתב בהנחיה, כי קיומה של תכנית אכיפה פנימית אפקטיבית, המהווה חלק מתרבות ארגונית של ציות, תישקל כשיקול מקל עם התאגיד.

 

כך לראשונה, חשיבותם של מנגנוני פיקוח ובקרה פנימיים על ידי רשויות התביעה בישראל מוכרת כשיקול רשמי בהעמדה לדין פלילי וענישה של תאגיד. בהנחיה נכתב, כי ישנה חשיבות מיוחדת להתייחסות לתאגיד כאל ישות עצמאית, אשר ניתן להטיל עליה אחריות בפלילים, וזאת, בין היתר, משום שאפשרות להטלת אחריות בפלילים על תאגיד יוצרת תמריצים עבור התאגיד לפעול לאיתור ומניעה של עבירות המבוצעות במסגרתו.

 

בארה”ב למשל, חשיבות קיומם של מנגנוני פיקוח ובקרה פנימיים אפקטיביים והשפעתם על מדיניות רשויות התביעה בהעמדה לדין, אינה דבר חדש. כבר ב-2012, החליט ה-DOJ שלא לפתוח בהליך פלילי כנגד תאגיד העניק Morgan Stanley, בין היתר, משום שהוכח כי התאגיד הנהיג מנגנוני פיקוח ובקרה פנימיים אפקטיביים. לעומת זאת, כנגד עובד התאגיד גארת’ פיטרסון, הוחלט לפתוח בהליך פלילי, בין היתר, כי פיטרסון השתתף בלא פחות משבע הדרכות בנושא ציות וקיבל 35 מזכרים אשר נועדו למנוע את אותה התנהגות בה הואשם לבסוף – מתן שוחד לפקיד ציבור.

 

עד לפרסום ההנחיה, בישראל לא הוכרה במסגרת מדיניות רשמית, חשיבותה של אכיפה פנימית כחלק משיקולי העמדה לדין. יש לציין, כי במסגרת הליכי אכיפה מנהליים ניתן לראות ניצנים של שינוי בהקשר זה, וכבר קיימים מקרים לא מעטים בהם חלק משיקולי רשות ניירות ערך בהחלטה האם להתקשר בהסדר אכיפה מנהלי חלף ניהול הליך, היו קיומם של מנגנוני פיקוח ובקרה פנימיים אפקטיביים בתאגיד.

תגים: מנגנוני פיקוח ובקרה פנימיים | תאגידים | תכנית אכיפה