© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

Together is powerful

Together is powerful

מדיניות בג”ץ בנוגע למניעת הטרדה מינית בעבודה

בית הדין הארצי לעבודה הוא ערכאה עצמאית ולפיכך, רק לעתים נדירות מתערב בג”ץ בפסיקתו. לאחרונה, בצעד חריג, התערב בג”ץ פעמיים בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה ובשני המקרים – עשה זאת כחלק ממדיניות משפטית שנועדה למגר את תופעת ההטרדה המינית במקומות עבודה.

 

בהליך הראשון, בג”ץ פסק שהתפטרות על רקע הטרדה מינית מהווה התפטרות בדין מפוטר ועל כן מזכה בפיצויי פיטורים. בכך הפך בג”ץ את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שסבר אחרת.

 

גם בהליך השני, הפך בג”ץ את פסיקת בית הדין הארצי לעבודה. הפעם, בנוגע לזכויות הנפגעת לפרטיות. בג”ץ פסק שלצורך הכנת חוות דעת פסיכיאטר מומחה בבית הדין לעבודה בנוגע למצבה הנפשי של נפגעת הטרדה מינית לא ניתן לעיין בניירות העבודה של הפסיכולוג שטיפל בה. עיון במסמכים אלה מהווה פגיעה של ממש בפרטיות הנפגעת (והמטפל). בפסק הדין הבהיר בג”ץ, כי כאשר מדובר בתביעות בעניינים רגישים, דוגמת מניעת הטרדה מינית, לא ניתן להניח שהמתלוננת ויתרה על זכותה לפרטיות בעצם הגשת תביעתה. ויתור כזה עלול להוות חסם מפני הגשת תביעות. לפי בג”ץ, לחברה  יש אינטרס בשלמותם הנפשית של נפגעי הטרדה מינית, לא פחות משלמותם הגופנית.

 

שני פסקי הדין מהווים נדבך נוסף בעמדת בג”ץ בנוגע למניעת הטרדה מינית לפיה הוא רואה בחומרה את מקרי ההטרדה המינית בעבודה ומצהיר על רצונו להילחם בתופעה זו בכלל ובמקומות העבודה בפרט.

תגים: בית הדין הארצי לעבודה | הטרדה מינית בעבודה