© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is powerful

Together is powerful

חברות זרות חסינות מפני אכיפה פרטית בתחום ההגבלים העסקיים בישראל

על אף העלייה במודעות לעבירות בדיני התחרות והמגמה ההולכת וגוברת של החמרת הענישה בגינן, בעלי עסקים וצרכנים שנפגעו מביצוע עבירה בישראל אינם ששים לנקוט בהליכים אזרחיים כנגד העבריינים.

בניגוד לאכיפה מנהלית ופלילית, עליה מופקדות רשויות המדינה, על האכיפה הפרטית אמון האדם הפרטי. הרעיון העומד בבסיס האכיפה הפרטית הוא שרשות ההגבלים אינה “כלב השמירה” היחיד של התחרות. אכיפת דיני התחרות נתונה גם לציבור שנפגע מהעבירה.

לרשות כל אדם או תאגיד עומדים סעדים אזרחיים בגין הפרה של חוק ההגבלים העסקיים. הפרה של הוראה מהוראות החוק דינה כדין עוולה בנזיקין. חוק ההגבלים הישראלי פותח בפני פרטים ותאגידים הניזוקים מהפרה של הוראות החוק על ידי אחר, אפשרות לפרוע ממנו את נזקם באמצעות תביעה נזיקית רגילה.

בנוסף, חוק ההגבלים העסקיים מתיר לעומדים בתנאים מסוימים להגיש תובענה ייצוגית בגין הפרה של הוראות החוק. חלקן של התובענות הייצוגיות מוגשות לאחר שהפעיל הממונה על הגבלים עסקיים את סמכותו וקבע, כי עניין מסוים מהווה הגבל עסקי. קביעה זו מאפשרת לתובעים הייצוגיים להשתמש בה כראיה לכאורה במסגרת התביעה, וכך למעשה היא מסייעת לתובעים לעמוד בנטל המורכב של הוכחת התובענה.

בחלק ממדינות העולם המערבי אכיפה פרטית מהווה כלי הרתעתי משמעותי ואפקטיבי אף יותר מכלי האכיפה המצויים בידי רשויות המדינה.

 

המצב בישראל:

 

1. אצל חלק מהשופטים בישראל רמת הבקיאות בתחום ההגבלים אינה דומה לרמת הבקיאות בתחומי משפט אחרים.

2. על מנת להוכיח קיומו של הסדר כובל, מונופול, קרטל או פגיעה אחרת בתחרות נדרשים ניתוחים הגבליים כלכליים מהם בתי המשפט בישראל נוטים להירתע מהם.

3. בתי המשפט בישראל שבויים לעתים בקונספציה שהכתובת לנפגעי עבירות דיני תחרות היא רשות ההגבלים בעצמה. תפיסה זו שגויה, שכן לרשות ההגבלים עומדים משאבים מוגבלים ביותר שלא מאפשרים לה להתמודד לבדה עם כלל הרעות החולות בהיבטים התחרותיים בישראל. בנוסף, רשות ההגבלים אינה מוסמכת לפסוק בעצמה פיצויים לזכות התובע/הקורבן. 

4. אין בחוק הישראלי פיצוי מתמרץ (בניגוד למשפט האמריקאי, בו חבר המושבעים נוטה לפסוק פיצויים גבוהים לנפגעי עבירה בתחום זה). בנוסף, תובענות ייצוגיות אמורות להיות המכשיר המשמעותי ביותר בהיבט האכיפה האזרחית, אך בשל היעדר פיצויים מתמרצים בישראל עומדת בפני התובעים בעיה גנרית כללית – שאגב, אינה ייחודית רק לתחום ההגבלים.

בשורה של החלטות קבע הממונה על הגבלים עסקיים בישראל כי כאשר מתבצעת עבירה על דיני התחרות על ידי גורם שאינו ישראלי, אולם לעבירה יש השפעה מהותית על השוק בישראל, ניתן להחיל עליו את דיני התחרות הישראלים – “דוקטרינת ההשפעה המהותית”.

 

התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת נ’ AU Optronic ואח’

 

בע”ר 57451-03-16 התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת נ’ AU Optronic ואח’ דן בית המשפט המחוזי בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד החברות AU Optronic, LG, Samsung, Chi Mei ו-Sharp, שנקבע לגביהן בהליכים משפטיים בארה”ב ובאיחוד האירופי כי כרתו ביניהם הסדר כובל על ידי תיאום מחירים של פאנלים LCD המשמשים למסכים שטוחים של מחשבים, טלוויזיות וכד’.

בפסק הדין, שניתן לאחרונה אסר בית המשפט המחוזי המצאה של מסמכי התובענה לנתבעות. על פי פסק הדין גם אם ניתן להחיל על המקרה את דוקטרינת ההשפעה המהותית, הקרטל עצמו לא נעשה בתחומי ישראל ועל פי דיני הפרוצדורה הישראלים בית משפט בישראל יתיר המצאה מחוץ לתחום רק כאשר המעשה או המחדל נעשו בישראל. בכך למעשה דחה בית המשפט את התובענה. 

פסיקה זו מעוררת תהיות, לנוכח העובדה כי הממונה על ההגבלים העסקיים השתמש בעבר בדוקטרינת ההשפעה המהותית. על פי פסק הדין, השימוש בדוקטרינת ההשפעה המהותית רלבנטי רק במישור המנהלי ולא במישור האזרחי. הפועל היוצא מפסק הדין הוא כי חברות זרות, שאין להן מקום עסקים בישראל חסינות מפני אכיפה פרטית של חוק ההגבלים הישראלי כל עוד הן מנהלות את הקרטל מחוץ לישראל וזאת גם אם יש לקרטל השפעה שלילית מהותית על השוק הישראלי. 

כמובן שמדובר בתוצאה לא רצויה ולכן אנו צופים שבעתיד הלא רחוק המחוקק בישראל יתן לבתי המשפט בישראל סמכות שיפוט גם במישור האזרחי כלפי גופים זרים אשר לפעילותם מעבר לים יש השפעה מהותית שלילית על השוק הישראלי.

 

***

משרד ברנע מייעץ לחברות ישראליות וזרות בין היתר בתחומי ההגבלים העסקיים, ובכלל זה הסדרים כובלים. בעת הצורך, אנו מייצגים את לקוחותינו בפני הממונה על הגבלים עסקיים.