© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

Together is powerful

Together is powerful

התפתחויות ביחסי בנקים – חברות פינטק

לאחרונה נתן בית המשפט המחוזי בתל-אביב החלטה בהליך המתנהל בפניו מזה מספר חודשים ובמסגרתו ביקשה חברת פינטק צו מניעה אשר יורה לבנק להימנע מלשנות את תנאי ניהול החשבון שלה באופן חד-צדדי.

 

הרקע להליך הוא שינוי בתנאים לניהול חשבון נותן שירותי מטבע שהתנהל בבנק למעלה מ-5 שנים, קודם להצבת התנאים החדשים. דרישות הבנק נגעו לאופן בו ביצעה החברה פעולות בחשבון עבור לקוחותיה ונועדו לאפשר לבנק בדיקה של העיסקה לגופה, מבלי להסתמך על הבקרה שמבצעת החברה, כמי שכפופה להוראות חוק איסור הלבנת הון, תש”ס-2000, בהיותה רשומה, לפי חוק זה, כ”נותן שירותי מטבע”.

 

החלטה זו מעניינת במספר מישורים.

 

בהחלטתו מדגיש בית המשפט כי פעולת הבנק מתבססת על חשש לקיומו של פוטנציאל סיכון להלבנת הון, מבלי שהבנק הצביע על פעולה מסוימת המעוררת חשש כזה. בית המשפט מציין כי אומנם לבנקים תפקיד ציבורי ואף אכיפתי במניעת השימוש בחשבונות בנק להלבנת הון ומימון טרור, ועומדת להם האפשרות לסרב לתת שירות בנקאי, אולם, עליהם להפעיל שיקול דעת בעשיית שימוש בכוח זה. בהמשך לכך, נקבע כי הבנקים נדרשים לעמוד ברף ראייתי ולהצביע על קיומה של התנהלות בלתי חוקית בחשבון, טרם עשיית פעולה חד צדדית ולא די בחשש תיאורטי. בהחלטתו מדגיש בית המשפט גם את ההיבט האנטי-תחרותי בפעולת הבנק מול החברה שלמעשה מתחרה בשירותי הבנק.

 

מדובר בהחלטה בצו ביניים וככל שהצדדים לא ישכילו להגיע להסדר ביניהם, בית המשפט יידרש לשאלות המהותיות שהעלתה החברה במסגרת תביעתה כנגד הבנק. ייתכן שזו תהיה ההכרעה הראשונה לגופו של עניין בשורה של שאלות כבדות משקל הנוגעות ליחסים שבין חברות הפינטק לבין הבנקים, שכן הבנקים מהווים מצד אחד, ספק שירות חיוני עבור חברות אלה, ומצד שני, רואים עצמם כנמצאים בתחרות מול החברות המציעות שירותים דומים לאלה של הבנקים ולעיתים אף במחיר נמוך יותר.

 

המסקנות הפרקטיות שחברות יכולות להסיק מההחלטה, לעניין דרך התנהלות שתאפשר להן לעמוד מול דרישות הבנקים, הן ראשית, לקיים הידברות שוטפת ועניינית מול הבנק על מנת שלא להקים לבנק טענות של אי-שיתוף פעולה מצד בעל החשבון; שנית, לשים דגש על התנהלות מסודרת ועניינית מול הרגולטורים הענפיים הרלוונטיים, כך שיהיה בתקשורת זו כדי להצביע על התנהלות סבירה ותקינה מצד החברה; שלישית, לקיים מדיניות מסודרת בתחום איסור הלבנת הון, גם מקום בו טרם הותקנו הצווים הרלוונטיים.

 

חשוב לציין, כי נעשים ניסיונות לשנות את מערכת היחסים בין חברות הפינטק לבין הבנקים, למשל באמצעות מזכר ההבנות שנחתם, אגב תיקונו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע”ו-2016, בין בנק ישראל לבין רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון בעניין ניהול חשבון בתאגיד בנקאי של מערכת לתיווך באשראי, אשר על השפעתו נוכל ללמוד בעתיד.