© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

Together is powerful

Together is powerful

פסק דין תקדימי בנושא מיסוי מחירי העברה

בתחילת החודש, בית המשפט המחוזי (מרכז) נתן את החלטתו בערעור בנוגע למיסוי בינלאומי של מכירת קנין רוחני על-ידי ג’יטקו בע”מ, חברת בת ישראלית של מיקרוסופט קורפוריישן.

 

לפני כ-10 שנים, מיקרוסופט רכשה 100% ממניות ג’יטקו בתמורה ל-90 מיליון דולר. זמן קצר לאחר הרכישה, 150 העובדים של ג’יטקו הועברו לחברת מיקרוסופט ישראל (חברת בת נוספת של מיקרוסופט), ותשעה חודשים לאחר מכן, מכרה ג’יטקו למיקרוסופט את כל הקניין הרוחני אשר בבעלותה בתמורה ל-26.6 מיליון דולר. התמורה עבור הקניין הרוחני נקבעה על-ידי חברת ייעוץ חיצונית.

 

רשות המסים הישראלית לא קיבלה את עמדתה של מיקרוסופט בנוגע לתמורה ששולמה בגין הקנין הרוחני של ג’יטקו, ומתוקף סעיף 85א. לפקודת מס הכנסה )בענין מחירי העברה בעסקאות בינלאומיות בין גורמים בעלי יחסים מיוחדים), קבעה שעל מכירת הקנין הרוחני חל מיסוי בהתאם לתנאי השוק. עמדת רשות המיסים היתה כי עסקת מכירת הקניין הרוחני היוותה מכירה דה-פקטו של כלל עסקיה של ג’יטקו, וכי הערך האמיתי של הקנין הרוחני היה קרוב יותר ל- 90 מיליון דולר, התמורה אשר שולמה על-ידי מיקרוסופט עבור המניות של ג’יטקו, ולא 26.6 מיליון דולר, סכום התמורה אשר דווח על-ידי ג’יטקו בגין מכירת הקניין הרוחני.

 

מיקרוסופט ערערה על עמדת הרשות והגישה תביעה לבית המשפט. בהחלטתו, בית המשפט קיבל את עמדת רשות המיסים וקבע כי מכירת הקניין הרוחני היתה, בפועל, עסקה רחבה יותר, שכללה את מכירת הרוב המוחלט של נכסי ג’יטקו, ולא רק את הקניין הרוחני שלה, וכי התמורה עבור עסקת מכירת הקניין הרוחני צריכה להיות כ-80 מיליון דולר.

 

בנוסף, בית המשפט קבע כי הסינרגיה שנוצרה עקב הרכישה אינה נכס של הקונה, כי ניתן לראות בהעברת כלל העובדים במקשה אחת כחלק מעסקת רכישה נכס של חברת היעד, וכי ניתן להטיל על העסקה את כללי מחירי ההעברה בישראל, אפילו אם העסקה הבסיסית אינה מפחיתה את החבות המס (אלא דווקא מגדילה את נטל המס).

 

החלטה זו של בית המשפט מדגישה את החשיבות של יצירת מבנה מס נכון עבור עסקאות מיזוגים ורכישות.

 

לאור החלטה זו, קונים פוטנציאליים, השוקלים להשתמש בקניין הרוחני של חברת היעד לאחר השלמת העסקה שלא באמצעות חברת היעד, צריכים כעת לשקול לעבור לביצוע עסקאות לרכישת נכסים, על אף ההעדפה של בעלי המניות של חברת היעד לביצוע עסקאות רכישת מניות.

 

לכל הפחות, החלטה זו ממחישה את הצורך של קונים ושל חברות יעד כאחד, לבחון ולבנות בזהירות רבה את המבנה של עסקאות מיזוגים ורכישות דומות, על מנת לוודא שהוגדרו ערכים נפרדים הניתנים לזיהוי כחלק מעסקת רכישת המניות והעסקה העוקבת למכירת הקניין הרוחני של חברת היעד.