© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is powerful

Together is powerful

האם יש להקדים פנייה לנתבע טרם הגשת תובענה ייצוגית?

בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בהיקף התובענות הייצוגיות המוגשות בישראל. מדי שנה מוגשות בישראל כ-1,500 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, ולשם השוואה בארה”ב כולה מוגשות כ-3,000 תובענות ייצוגיות בשנה. מחקרים מצביעים על כך שכ-60% מהתובענות הייצוגיות המוגשות בישראל מסתיימות בהסתלקות מהתביעה או בזניחתה, ומכאן שככלל ניתן לקבוע כי בישראל מוגשים הרבה מאוד הליכי סרק בתחום התובענות הייצוגיות, שעלות ההתמודדות עמם לבתי העסק היא רבה, ואשר הם משקפים הלכה למעשה ניסיון מצד התובעים להתעשר ללא מאמץ וללא עילה.

 

הליך של פנייה מוקדמת טרם הגשת התביעה, המקובל בתחומי המשפט המינהלי ומכונה “מיצוי הליכים”, עשוי היה לייתר חלק משמעותי מהתביעות הייצוגיות – בעיקר כאלו שבהן לתובע אין מידע על הנעשה בתאגיד, ואין עילה של ממש להגשת התביעה. הליך מקדים שכזה גם עשוי לקדם הידברות בין הצדדים טרם הגשת התובענה הייצוגית, באופן שיביא לחסכון במשאבים שיפוטיים, וכן לחיסכון משמעותי בעלויות המשפטיות הכרוכות בטיפול בתביעה מצד בתי העסק. 

 

על רקע זה, ובהעדר הוראה מפורשת בעניין זה בחוק תובענות ייצוגיות, בתי המשפט בישראל התחבטו בשאלה האם נכון וראוי להטיל על גורם המבקש להגיש תובענה ייצוגית חובה לפנות לנתבע בפניה מוקדמת עוד לפני הגשת התובענה הייצוגית, על מנת להביא בפניו את טענותיו ולקבל את התייחסותו.

 

ההלכה הפסוקה בסוגיה זו התפתחה ממקרה בו בשנת 2015 קבע בית המשפט העליון (בהרכב של שלושה שופטים), כי במקום בו מוגשת תובענה ייצוגית נגד רשות מרשויות המדינה (למשל תאגיד מים), חלה חובת פניה מוקדמת לרשות. פסק הדין ההוא לא התייחס במפורש לתביעות ייצוגיות כנגד בתי עסק פרטיים, ואולם צוין בו כי יתכן שבנסיבות מסוימות היעדר פניה מוקדמת יהוה הפרה של החובות המוטלות על התובע הייצוגי ובא כוחו גם בתובענה ייצוגית נגד גורם פרטי.

 

הואיל ופסק הדין נגע לסוגיית רוחב מהותית במשפט הישראלי, בית המשפט העליון החליט באופן חריג לקיים דיון נוסף בשאלה בהרכב מורחב של שבעה שופטים, ולאחרונה, ביום 17.12.2019, פורסם פסק דינו התקדימי והחשוב בסוגיה, שעשוי להיות רלוונטי לכל בתי העסק בישראל.

 

אמנם השאלה שנדונה בפסק הדין הייתה האם יש לחייב גורם המבקש להגיש תובענה ייצוגית כנגד רשות מדינה, לפנות לרשות בפנייה מוקדמת טרם הגשה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. אולם במסגרת זו, בית המשפט העליון לא הצטמצם לשאלה הקונקרטית שבפניו, ונדרש – כדי להעמיד הלכה על מכונה – לבחון באופן רחב יותר האם נכון יהיה להחיל חובת פניה מוקדמת גם על תביעות ייצוגיות שמוגשות נגד בתי עסק פרטיים, למשל תביעות ייצוגיות בנושאים צרכניים, בעילות מכוח החזקה בניירות ערך או בנושאים אחרים.

 

לאחר מתן פסק הדין נשמעו קולות ביקורתיים כאילו יש בו כדי להביא לגל נוסף של תובענות ייצוגיות ול”פריצת סכרים” בתחום. ואולם, לטעמנו, קריאה מעמיקה בפסיקת בית המשפט מעלה כי יש בו גם בשורה של ממש עבור עסקים פרטיים המבקשים להדוף תובענות ייצוגיות.

 

בית המשפט העליון (בהרכב מורחב בראשות הנשיאה חיות) אמנם פסק כי  אין חובה לבצע פנייה מוקדמת טרם הגשת התובענה ובכך מאפשר לכאורה הגשה של תביעות סרק.  ואולם, באותה נשימה נפסק כי לבתי המשפט נתון שיקול דעת רחב לשקול האם היה מקום לבצע פנייה מוקדמת בנסיבות הקונקרטיות של המקרה שמובא בפניהם, וכי במקרים המתאימים ניתן יהיה לייחס לתובע או לבא כוחו חוסר תום לב בשל אי פנייה מוקדמת.

 

אנו סבורים כי אמירה זו עשויה לשמש בסיס לטענה מצד נתבעים בתובענות ייצוגיות, הכוללים גם בתי עסק וגם את רשויות המדינה, וכי במקרים המתאימים יש לסלק על הסף תובענה ייצוגית שלא נעשתה בה פנייה מוקדמת, ולו מחמת חוסר תום הלב של התובע הייצוגי או של בא כוחו, וחוסר יכולתם לייצג בהגינות את הקבוצה.

 

כמובן שלקביעה כזו בדבר חוסר תום הלב של יוזמי ההליך עשויה להיות השלכה גם על הפחתת סכומי שכר הטרחה והגמול שייפסקו לטובתם, אפילו בהליכים שהתברר בדיעבד כי היה מוצדק להגישם. מתוך כך, הגם שהיעדר פניה מוקדמת לא יחסום על הסף את בירור התביעה הייצוגית, במקרים המתאימים יעמוד לבתי העסק קו הגנה נוסף ומשמעותי שבאמצעותו יוכלו לבקש להדוף תובענות ייצוגיות מופרכות וסחטניות, שמוגשות בחופזה וללא הקדמת פניה לתאגיד הנתבע, ולכל הפחות להפחית את סכומי הגמול ושכר הטרחה שייפסקו, אם ייפסקו, לטובת התובע.

תגים: פנייה מוקדמת | תביעה ייצוגית