© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

Together is powerful

Together is powerful

אחריות נושא משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון

בחודש מרץ 2018 אושר בכנסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח-2018, שמטרתו לעדכן את הדין החל כיום בישראל בתחום חדלות הפירעון.

 

דיני חדלות פירעון מוסדרים כיום בחקיקה מיושנת, לא מעודכנת ומפוזרת אשר פוגעת בחייבים, בנושים ובמשק כולו. החוק שאושר, כאמור, ב-2018 נועד לתקן את המצב ולספק לכלכלה הישראלית חקיקה מודרנית בתחום חדלות הפירעון. 

 

לחוק שלוש מטרות עיקריות: ראשית, הצבת השיקום הכלכלי של החייב כערך מרכזי. שנית, הגדלת פירעון החוב לנושים וחלוקת קופת הנשייה בצורה שוויונית יותר בין הנושים החזקים לנושים החלשים. שלישית, הגברת היציבות והוודאות של הדין באמצעות קיצור הליכים והפחתת הבירוקרטיה.

 

כניסתו לתוקף של החוק נקבעה ליום 15.9.2019 (18 חודשים מיום פרסומו).

 

חלק ח’ לחוק עוסק באחריות נושאי משרה ובעלי תפקיד (יזם התאגיד, כהגדרתו בחוק החברות, תשנ”ט-1999, נושא משרה, נאמן או מי שפעל מטעמו וכן, כונס נכסים) בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון. החידוש העיקרי, בעניין זה בחוק, הוא שמעבר לאחריות כלפי התאגיד, שקיימת עוד קודם לכניסתו לתוקף של החוק, כמו: חובת האמונים וחובת הזהירות, על נושאי המשרה ובעלי התפקיד בתאגיד תוטל גם אחריות מיוחדת בגין התקופה שקדמה לכניסתו הרשמית של התאגיד להליכי חדלות פירעון.

 

החוק קבע, כי במקרה בו ידע דירקטור (והכוונה גם למי שממלא בפועל תפקיד של דירקטור – “דירקטור צללים”) או מנהל כללי או היה עליו לדעת כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון ולא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקפה, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן או הממונה, לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות כי הדירקטור או המנהל הכללי יישא באחריות כלפי התאגיד לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל מחדלו. בנוסף, קבע החוק, כי חברה אינה רשאית לפטור ו/או לשפות דירקטור ומנהל כללי בגין הפרת חובתו האמורה. בצד אחריות זו, החוק קבע כי לדירקטור או למנהל כללי לא תקום חבות בגין האמור לעיל אם הוכיח כי הסתמך בתום לב הסתמכות סבירה על מידע ולפיו התאגיד אינו נמצא בחדלות פירעון, וכן, החוק קבע חזקה, לפיה דירקטור או מנהל כללי נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון של התאגיד, אם נקט אמצעים להערכת מצבו הכלכלי של התאגיד ופעל כדי שהתאגיד ינקוט אחד האמצעים כמפורט להלן:

  • קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים;
  • ניהול משא ומתן עם נושי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר חוב;
  • פתיחה בהליכי חדלות פירעון.

משמעות הפרת החובה על-ידי נושאי משרה – ככל שבית המשפט ימצא כי בעל תפקיד בתאגיד הפר חובה כלפי התאגיד שמקימה עילה לחיובו בפיצוי, תשלום או השבת נכס לתאגיד, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן או הממונה, לאחר מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות לאותו אדם לפצות, לשלם או להשיב את הנכס לתאגיד.