© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

Together is powerful

Together is powerful

חיפוש לפי תחום

עדכוני לקוחות /  מגזר חברתי

רשם העמותות שינה את מדיניותו בנוגע למתן אישור ניהול תקין לעמותות ולחברות לתועלת הציבור (חל"צ) ומעתה כל עמותה וחל"צ העומדות בקריטריונים מסוימים, תהיינה זכאיות לקבל אישור ניהול תקין לשנתיים, במקום לשנה אחת, כפי שהיה נהוג עד כה.
קטגוריות: מגזר חברתי
לאחרונה, ולאחר שהתקיימו מספר רב של מפגשים ודיונים בין נציגי ארגוני המגזר השלישי לבין נציגי מספר רשויות, בהובלת משרד ראש הממשלה - פרסמה הועדה הבין-משרדית להקלת נטל רגולטורי על עמותות וחל"צ את דו"ח מסקנותיה. בראשן גיבוש תכנית עבודה לטיוב רגולציה המתמקדת ביצירת תיאום ואחידות בדרישות הרשויות כתנאי להגשת בקשות מטעם עמותות וחל"צ לרשויות אלה.
קטגוריות: מגזר חברתי
לאחרונה הכנסת אישרה את החוק לצמצום השימוש במזומן, אשר עניינו החלת איסורים ומגבלות על מתן וקבלה של תשלום במזומן ובשיקים בסכומים הקבועים בחוק.
קטגוריות: לקוחות פרטיים | מגזר חברתי | מסחרי
לראשונה, עמותות חברתיות יכולות ליהנות מהתנאים הנוחים והאטרקטיביים של הלוואה בערבות המדינה למימון השקעה או הון חוזר בעמותה וללא העמדת ערבות אישית.
קטגוריות: מגזר חברתי
השנה האחרונה התאפיינה בעיקר בהבשלה של מספר תהליכים ויוזמות שקודמו בשנים האחרונות, בעיקר בנוגע לתחומי המיסוי והכרה בארגונים ללא כוונת רווח כמוסדות ציבוריים הזכאים להטבות מס בגין קבלת תרומות.
קטגוריות: מגזר חברתי
באופן תקדימי הכירה לאחרונה ועדת הכספים בארגון הפועל בחו"ל – כ'מוסד ציבורי' לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. הכרה המעניקה הטבת מס, בדרך של זיכוי מס לתורמים בגין תרומות המוענקות על-ידם לאותו ארגון.
קטגוריות: מגזר חברתי | מיסוי
סוגיות של פטור מאחריות, שיפוי וביטוח נושאי משרה בעמותות (ובחברות לתועלת הציבור) צוברים תאוצה בעת האחרונה, הן מצד נושאי המשרה בארגונים , המבקשים לחסות תחת ההסדרים הללו, בדומה לאלה המקובלים בחברות עסקיות, והן מצד חברות הביטוח הרואות בארגוני המגזר השלישי כשוק פוטנציאלי עסקי גדול ולא ממומש דיו.
קטגוריות: מגזר חברתי
בתחילת החודש פורסמה להערות הציבור הצעת חוק ממשלתית חדשה תחת השם -  חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון) (הגברת השקיפות לגבי נתמך שעיקר מימונו מתרומות של ישויות מדיניות זרות). הצעת החוק נועדה להגביר את השקיפות בפעילותן של עמותות וחברות לתועלת הציבור, שעיקר מימונן מתרומות של ישויות מדיניות זרות, מעבר לזו החלה על כלל הנתמכים שמקבלים תרומות כאמור.
קטגוריות: מגזר חברתי
חוזר מס הכנסה חדש, אוגוסט 2015
רקע ביום 16 באוגוסט 2015 פרסמה רשות המיסים חוזר חדש (מספר 8/2015) אשר נכנס לתוקף מיידי, המציג את אמות המידה והתבחינים המהותיים החדשים כתנאי להכרה בארגון כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. אישור הניתן לארגון לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מעניק הטבת מס, בדרך של זיכוי מס לתורמים בגין תרומות המוענקות על-ידם לאותו ארגון, בשיעור הנעמד כיום ב-35% לתורם יחיד ו-26.5% לתאגיד (בהתאם למס החברות). החוזר החדש, המחליף את החוזר הקודם בנושא זה משנת 2001, הינו תוצר של מסקנות שגיבשה וועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס, שרה פריש בחודש מאי 2014, אשר הוקמה בעקבות הנחיות בית המשפט העליון בבג"צ ויפאסנה שניתן בחודש אוגוסט 2012 (בג"צ 10893/08), אשר הורה לקבוע מדיניות ברורה בנוגע להליך האישור לפי סעיף 46. בעקבות החוזר הנ"ל צפוי להתפרסם חוזר נוסף של רשות המיסים בנוגע להיבטים טכניים-פרוצדוראליים לבחינת זכאות לאישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בהקשר זה יצוין, כי חלק מאותם היבטים טכניים-פרוצדוראליים אשר נכללו בהמלצות ועדת פריש כבר מיושמים הלכה למעשה אד-הוק במסגרת נוהל שאומץ לפני מספר חודשים על-ידי וועדת הכספים (עוד במהלך המושב של הכנסת ה-19) בשיתוף פעולה עם רשות המיסים. חלק מהמלצות ועדת פריש כרוך בתיקון החקיקה הקיימת (כגון הרחבת המטרות הציבוריות שבסעיף 9(2) לפקודה), וסביר שזה יבוצע בעתיד הקרוב, ובעקבותיו - ייכנסו לתוקף חידושים נוספים בנושא זה. להלן סקירת עיקר החידושים המהותיים אשר נכללו בחוזר החדש של רשות המיסים. החוזר מייצר בהירות ומחדד את הכללים והתבחינים המהותיים עליהם נסמכת רשות המיסים בבואה לבחון הכרה בארגון, כמוסד ציבורי לצורכי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בנוסף לכך, מקריאת החוזר החדש ניתן לראות בברור את המגמה של הגברת כללי הפיקוח, הבקרה והשקיפות החלים על ארגוני המגזר השלישי, מגמה המקבלת ביטוי גם בחקיקה בתחום מהעת האחרונה וגם בכללים והנחיות של רגולטורים נוספים, כגון רשות התאגידים במשרד המשפטים, המתעדכנים בתכיפות מעת לעת. אפיקי השקעה החוזר מחדד את ההוראה הכללית שנכללה בחוזר הקודם בנושא השקעת כספי המוסד. החוזר החדש קובע את אפיקי ההשקעה הסולידיים של כספי המוסד הלא-מיועדים ומפנה לעניין זה לחוק החברות (תיקון מס' 23), התשע"ד-2013 (ובהתאם לכללים הקבועים בתוספת השלישית לחוק החברות, הכלולות בתיקון האמור) - הדן בנושא אפיקי השקעה סולידיים לכספים עודפים של קרנות לתועלת הציבור (סוג תאגיד ללא כוונת רווח חדש שנוצר בחקיקה עד לא מזמן). עוד נקבע בחוזר, כי המוסד יגיש חוות דעת רו"ח, המצהיר כי נבדקו אפיקי ההשקעה כאמור. בנוסף לכך, יוכרו אפיקי השקעה סולידיים נוספים אשר אושרו על-ידי בעל סמכות פיקוח ייעודי לתחום בו פועל המוסד (למשל - מוסדות להשכלה גבוהה אשר משקיעים באישור ות"ת). צבירת נכסים לראשונה, רשות המיסים תבחן את אופן צבירת נכסי המוסד והיא מאמצת בכך את ההוראות שנקבעו בנושא זה בכללי ניהול תקין של רשות התאגידים במשרד המשפטים (בנוגע לעמותות וחל"צים). החוזר החדש קובע איסור על צבירת עודפים באופן לא סביר, וזאת מהעיקרון כי תכלית המוסד היא לפעול לקידום מטרותיו ולא לצבור עודפי הכנסה, ומהנחת היסוד, כי כספי תורמים מיועדים לצורך קידום ישיר של מטרות המוסד תוך זמן סביר. עוד נקבע בחוזר לעניין זה, כי המוסד יהא רשאי לצבור סכום סביר ביחס לפעילותו לרבות בשל התמודדות עם משברים וקשיים. יחד עם זאת צוין בחוזר, כי צבירת עודפים בהיקף של מעל ל-100% ממחזור פעילותו של המוסד תתאפשר רק כאשר קיים הסבר שיצדיק זאת בליווי נתונים ואסמכתאות (כגון הסכמת התורם). בכל מקרה, על המוסד להציג תכנית מבוססת ואמינה לניצול הכספים שנצברו בטווח הזמן הנראה לעין תוך פירוט הפעילות שבכוונת המוסד לבצע ב-3 השנים הבאות. בהקשר זה יצוין, כי מבחן המחזור השנתי כפי שאומץ בחוזר החדש אינו מיישר קו עם שינוי שנכלל לאחרונה במסגרת הנחיות חדשות ('כללי ניהול תקין') של רשם העמותות מחודש פברואר 2015, שם צוין, כי חל שינוי במדיניות רשם העמותות בכל הנוגע לעודפים, ולפיו – עמותה תידרש לתת הסבר שיצדיק את קיומם של עודפים בעמותה, רק במקרה של צבירת עודפים בגובה של מעל 200% מהמחזור במשך 3 שנים רצופות (ולא עודפים של מעל 100% מהמחזור וללא התייחסות לפרק הזמן בו נצברו אותם עודפים כאמור, כמצוין בחוזר החדש של רשות המיסים). כמו כן, אותו כלל אצבע חדש אשר רשות המיסים מאמצת כעת (בעקבות רשות התאגידים) בדמות  אפשרות צבירת נכסים עד פעם אחת או פעמיים המחזור השנתי של הארגון - אינו חף מביקורת, שהולכת ומתגברת לאחרונה. הביקורות גורסות, כי יצירת כלל אצבע טכני-שרירותי כאמור לאו דווקא מקדם מדיניות רצויה, ואף עלול לגרום נזקים לארגון, וכן ייתכן שמדובר בהתערבות ישירה מוגזמת של הרגולטורים בענייניו הפנימיים והניהוליים של הארגון. דווקא מדיניות כזו עלולה לפגוע ביציבות הפיננסית של הארגון, לפגוע בבניית תכניות פעולה לטווח ארוך, וכן אינה לוקחת בחשבון תרומות חד-פעמיות גדולות שלעיתים מתקבלות אצל אותם ארגונים מכוח עזבונות, צוואות, ירושות וכיו"ב. יתרה מכך, קריטריון זה עלול להוביל ארגונים להוצאת כספים 'בזבזנית' לקראת סופה של שנת דיווח חשבונאית על מנת שלא להיקלע למצב של עודפי נכסים אשר עלול להוביל לבחינה ובקרה מיותרת של הרגולטור.    הגבלת שכר לראשונה נקבעה תקרת שכר מותרת לעובדים ומנהלים. החוזר קובע, כי שכר עובדי המוסד הציבורי ומנהליו לא יעלה על עלות שכר מקסימאלית של מנכ"ל במשרד ממשלתי, בהתאם לטבלאות השכר במגזר הציבורי, ולמעט מקומות שבהם חלים הסכמי שכר ענפיים או קיבוציים. הוראות מפורטות בנושא זה צפויות להתפרסם במסגרת חוזר נוסף של רשות המיסים. נושא שכר הבכירים בארגוני המגזר השלישי זוכה לביקורת ציבורית בעת האחרונה, ונראה שדווקא לא ממש בצדק. מנתונים אמפיריים בנוגע למגזר זה (מתוך שנתון העמותות בישראל הנערך על-ידי ארגון גיידסטאר ישראל) עולה, כי השכר המשולם במגזר זה הינו הוגן וסביר, כאשר השכר החודשי הממוצע של חמשת מקבלי השכר הגבוהים במגזר זה עומד על כ-8,000 ש"ח, ושכרו החודשי הממוצע של העובד הבכיר ביותר (בדרך כלל מנכ"ל) במגזר זה עומד על כ-11,000 ש"ח, לאחר שנלקחו בחשבון הנתונים גם אודות אותם הבכירים המשתכרים משכורות גבוהות הרבה יותר מהממוצע (המגיעים לרוב מגופים כלכליים גדולים, כגון קרנות פילנתרופיות, ארגונים בינלאומיים ומוסדות בריאות גדולים). יצוין, כי כבר כיום, הנחיות משרד החשב הכללי מגבילות את תקרת הוצאות הנהלה וכלליות (ובכלל זה, שכר עובדים ומנהלים) בארגונים המקבלים תמיכה ישירה מתקציב המדינה על-ידי משרדי הממשלה, והן כאלה הנתמכים באופן עקיף על-ידי המדינה באמצעות ההכרה כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודה. כללים אלה מתייחסים הן לאחוז הוצאות הנהלה וכלליות מכלל המחזור הכספי של הארגון והן להגדרת הרכיבים שיש לכלול בהוצאות אלה, כתנאי לתמיכה ו/או להכרה כאמור. נצטרך להמתין לפרסום החוזר הנוסף של רשות המיסים על מנת לבחון ולהבין כיצד הגבלת השכר תתיישב עם ההנחיות הקיימות של החשב הכללי כאמור. פעילות עסקית ('עסקים חברתיים') החוזר קובע לראשונה, כי מוסד יהיה רשאי לקיים במסגרתו פעילות עסקית, שאינה משתלבת וכרוכה עם פעילותו הציבורית, בתנאים המצטברים הבאים: (א) היקף הפעילות העסקית אינו מהותי ביחס לכלל פעילות המוסד, אינו חלק מליבת העשייה (כגון העסקת בעלי מוגבלויות) ולא יעלה על שיעור של 25% מפעילות המוסד; וכן (ב) המוסד מנהל שתי מערכות ספרי חשבונות נפרדות, האחת לפעילותו הציבורית והשנייה לפעילותו העסקית ומדווח על הכנסתו מעסק כדין. הוראה זו מצאה את מקומה בחוזר החדש, בעקבות המלצות ועדת פריש, בין היתר על מנת לתת מענה (וגם אם חלקי בלבד) להתפתחותו של 'העסק החברתי' ('המגזר הרביעי') במשק הישראלי בשנים האחרונות. גם כאן צפויה להיערך הסדרה חקיקתית בנוגע לסוגיות המס עבור עסקים אלה, אך זאת בעתיד היותר רחוק. פעילות בחו"ל החוזר קובע לראשונה, כי גם מוסד הפועל בחו"ל למען אזרחי ישראל בחו"ל, יוכל ליהנות מהטבת המס. כמו כן, פעילות מוסד בעלת אינטרס לאומי מובהק (כגון הסברה) או פעילות הומניטארית דחופה ומידית (כגון אסונות ומשברים שונים בעולם) תאושר, וזאת בכפוף לאישורים ממשרד האוצר וממשרד החוץ. אישור מוסד כאמור עשוי שיהא לפרק זמן מוגדר בהתאם לאופי הפעילות. ומה לא השתנה? לצד החידושים בחוזר החדש, שעיקרם מפורט לעיל, ישנם מספר קריטריונים שלא השתנו. אחד מהם, ולמרות הביקורת הרבה בנוגע אליו – הינו הקריטריון שקובע, כי ארגון המסייע במישרין או בעקיפין לפעילות פוליטית-מפלגתית, לא יוכל לזכות להכרה כמוסד ציבורי לצורכי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. קריטריון זה נשאר עמום כשהיה. ניסוחו כפי שהוא (ועל סמך ניסיון העבר) עלול להותיר ארגונים רבים של החברה האזרחית המקיימים פעילות הנושאת (גם) צביון פוליטי במטרה לעודד פעילות אזרחית, לקדם את השיח הציבורי או להשפיע על מקבלי ההחלטות בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי (גם באמצעות ביקורת) – שלא לקבל את ההכרה המיוחלת לצורכי מס ובכך לצמצם או אף למנוע מהם גיוס תרומות מהציבור הרחב בשל אותה פעילות שהם מקדמים ולסכל את פעילותם. ראוי ורצוי היה לנצל הזדמנות זו ולערוך שינוי גם בקריטריון זה. במדינות מפותחות ודמוקרטיות נעשית הבחנה בין פעילות אזרחית-חברתית העומדות בסתירה לעמדת מקבלי ההחלטות והממשל או שנועדה להשפיע עליהם, שהינה פעילות מותרת על-פי דין ואף מזכה את הארגון הפועל בהטבות מס בעת גיוס מימון עבור פעילות זו, לבין פעילות פוליטית המתכנסת לגבולות גזרה של תמיכה במפלגות או במועמדים אשר גיוס כספים בגינה אינו זוכה להטבת מס. דוגמה טובה לכך הינה ארה"ב שם נחקק בשנת 2002 החוק הפדראלי הידוע בשם 'מקיין-פיינגולד' (Bipartisan Campaign Reform Act) אשר מותח קו ברור בין פעילות לקידום מטרות מפלגתיות לבין פעילות פוליטית אך א-מפלגתית. בהקשר זה, וועדת פריש הרחיבה רבות על חשיבות החברה האזרחית לדמוקרטיה ולחוסן החברתי, וסיכמה בין היתר בדוח המלצותיה, כי קיומה של החברה האזרחית היא אבן יסוד בכל מדינה. חשיבות כפולה לה – לחיזוקה של הדמוקרטיה ולחוסנה של החברה. ארגוני החברה האזרחית משמשים ביטוי לאזרחות פעילה ולמעורבות. באופן זה הם משמשים כ"כלב השמירה" לדמוקרטיה וכגורם באיזון הבין-מגזרי – שלטון-כלכלה-חברה. רבים מהם עוסקים בהגנה על זכויות האזרחים, בהתרעה על עוולות חברתיות, בהעלאת נושאים לסדר היום הציבורי ובהצגת ביקורת כלפי המדיניות הציבורית ודרכי יישומה. ישנו צורך להעצים את ארגוני המגזר האזרחי הן כספקים של שירותים חברתיים, אותם אין ביכולתה של המדינה להעניק, והן כיוצרי זירה שבה ניתן לאזרחים להתאגד, להשמיע את קולם ולהשפיע על סדר היום הציבורי. צורך זה, כפי שהודגש בדוח הוועדה – ניכר במיוחד לאור המבנה של החברה הישראלית כחברה מרובת שסעים ומתחים חברתיים (בין חרדים לחילוניים, בין תפיסות עולם במנעד שבין 'שמאל' ו'ימין', בין מזרחים לאשכנזים ומתחים הנגרמים בשל הפערים הכלכליים). כל אלה זקוקים לזירה פלורליסטית והוגנת, המכירה בשונות וברב-תרבותיות שתאפשר למתן מתחים ולקרב בין שסעים. זירה שבה יתאפשר לקבוצות השונות לבטא עצמן, לקדם את סדר היום שלהן, להכיר את השונה מהן ולקיים דיאלוג פורה.  
קטגוריות: מגזר חברתי | מיסוי
התיקון נכנס לתוקפו בחודש פברואר 2015 ועוסק בחידוד כללי הממשל התאגידי החלים על עמותות. התיקון כולל הוראות, שעיקרן חיזוק אופי הביקורת בעמותות, הגברת השקיפות וחיזוק סמכויות הפיקוח והחקירה של רשם העמותות. אחד השינויים העיקריים שנקבעו בתיקון הינו, כי עמותה שמחזורה עולה על 10 מיליון ש"ח (או על סכום גבוה יותר שייקבע על-ידי שר המשפטים) - מחויבת במינוי מבקר פנימי אשר עיקרי תפקידו הם לבדוק את תקינותן של פעולות העמותה מבחינת השמירה על החוק ונוהל עסקים תקין, הכנת תכנית עבודה שנתית או תקופתית שתאושר על-ידי וועד העמותה, וכן עריכת ביקורת פנימית בנושאים נוספים לפי צורך בנוסף על תכנית העבודה כאמור. מינויו של המבקר הפנימי בעמותות הרלוונטיות הינו בנוסף על גופי הביקורת הפנימיים הקיימים והמוסדרים על-פי חוק בעמותה (ועדת ביקורת / גוף מבקר ורואה חשבון מבקר). על-פי הוראות התיקון, המבקר הפנימי יהיה כפוף לוועדת הביקורת (או לגוף המבקר, לפי העניין) בכל הקשור למישור המקצועי, ולוועד העמותה במישור ההיררכי-ארגוני. התיקון קובע הוראות גם בנושאים נוספים: הרחבת סמכויות וועדת הביקורת (או הגוף המבקר לפני העניין) של עמותה; מתן סמכויות פיקוח והסמכת מפקחים על-ידי רשם העמותות; הרחבת סמכויות הפיקוח של רשם העמותות באמצעות הסתייעות בבודקים חיצוניים; הרחבת סמכויות רשם העמותות בנוגע לחקירה עצמית של עמותה (וללא מינוי חוקר חיצוני); וכן הוראות כלליות שונות במספר תחומים הנוגעים לקשר בין רשם העמותות לבין העמותות, ובין העמותות, בינן לבין עצמן.  
קטגוריות: מגזר חברתי
בחודש מאי 2015 ניתן פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, לפיו מנכ"ל עמותה ומורשה חתימה שלה, וכן עזבונו של אביו ז"ל, מי שהיה יושב ראש ועד העמותה, יחויבו אישית נוכח התנהלות העמותה בסך כולל של כ-13 מיליון ש"ח. מדובר על עמותה, שעל-פי מטרותיה הוקמה לצורך עזרה לנפגעי סמים, הגברת המודעות בציבור לנגע הסמים והסברה בתחום, וכן הגברת המודעות בציבור לסכנות הנובעות משימוש באלימות. קודם לפסיקה זו של בית המשפט המחוזי, ניתן בשנת 2011 צו לפירוק העמותה בעקבות בקשה לפירוק שהוגשה על-ידי רשם העמותות, לאחר שנתגלו ממצאים חמורים בדוח חוקר אודות העמותה אשר התמנה על-ידי הרשם. בית המשפט קבע אז, בהתבסס על דוח החוקר, כי קיים אינטרס ציבורי ברור שפירוק העמותה ייעשה על-ידי בית המשפט. בעקבות צו הפירוק, נתמנה מפרק לנכסי העמותה. על-פי ממצאי דוח החוקר אודות העמותה עלו ממצאים חמורים, על-פיהם מוסדות העמותה לא תיפקדו כראוי ולא פיקחו על פעולותיהם של מנכ"ל העמותה, שפעל בניגוד לטובת העמותה, ושלא להגשמת מטרותיה, תוך הטעיית התורמים של העמותה וניצול תמימותם ורצונם הטוב. כך, ממצאי הדוח העלו, כי העמותה התרימה מהציבור סכומים, בהיקף נרחב, בלא שפעלה לקידום מטרותיה ובפועל עיקר פעילותה של העמותה הסתכם בגיוס תרומות על מנת לשלם תשלום משכורות עובדי העמותה. מאותו דוח עלו ממצאים נוספים, לפיהם בעמותה התקיים, בנוסף למערך ההתרמה הרגיל, גם מערך תרומות נפרד בהיקף נרחב, אשר לא בא לידי ביטוי בספרי העמותה, וכי כספים שנאספו באמצעות קופות התרמה (כ-500 קופות צדקה שהוצבו בבתי עסק שונים) ושוברי תשלום לא הגיעו לקופת העמותה אלא נלקחו שלא כדין, על-ידי בעלי תפקידים בעמותה לשם תשלום משכורות. בנוסף, עלה מהדוח, כי בוצעו תשלומים במזומן לעובדים ללא דיווח לרשויות המס. לאור כל זאת, ובעקבות בקשת המפרק, קבע בית המשפט כי מנכ"ל העמותה, וכן עזבונו של אביו ז"ל, מי שהיה יושב ראש ועד העמותה, יחוייבו להשיב לעמותה סך של כ-6.5 מיליון ש"ח כל אחד, וביחד כ-13 מיליון ש"ח. עוד נפסק, כי אותו מפרק שנתמנה בעקבות צו הפירוק כאמור, יתמנה ככונס נכסים על נכסי הנדל"ן וזכויות במקרקעין של אותו מנכ"ל ועל כל נכסי העיזבון של יושב הראש לצורך מימוש פסק הדין וסכום החוב הפסוק. על-פי הוראות חוק העמותות, הכספים שיתקבלו בקופת הפירוק של העמותה כתוצאה ממימוש הנכסים יועברו לעמותות בעלות מטרות דומות על מנת לממש את המטרות שלשמן הכספים נתרמו במקורם על-ידי הציבור. פסק דין זה מהווה דוגמה להטלת אחריות אישית על נושאי משרה בעמותה וללא צורך בהרמת מסך תאגידית. זאת בהתאם להוראות הדין המאפשרות לחייב אדם בתשלום חובות העמותה בגין אחריות אישית במקרה בו העמותה התנהלה תוך מרמה או עשתה שימוש בלתי הוגן בכספים מצד האחראים לה, תוך הפרת חובת האמונים וחובת הזהירות החלה עליהם (על-פי סעיפים 373-374 לפקודת החברות החלים על עמותה שבפירוק מכוח סעיף 54 לחוק העמותות). כמו כן, פסק הדין מעורר את החשיבות של פעילות עמותה בהתאם למטרותיה. על-פי הוראות הדין, עמותה אינה רשאית לבצע פעולות שאינן במסגרת מטרותיה הרשומות. כמו כן, על עמותה להשתמש במשאביה (כספים, נכסים, ציוד וכיו"ב) אך ורק לצורך קידום מטרות העמותה. במידה והעמותה קיבלה כספים, בין כתרומות ובין כתמיכות לצורך קידום מטרה מסוימת, עליה להשתמש באותם כספים למטרה לשמה ניתנו ולא למטרות אחרות (ואף אם המטרות האחרות הינן במסגרת מטרות העמותה). בנוסף, אם המצג שהוצג כלפי התורמים הוא כי יעשה שימוש מסוים בכספי העמותה, יש להשתמש בכספים לאותו שימוש, ולא לצבור אותם או להעבירם לשימושים אחרים (גם אם הם במסגרת המטרות).​פעילות עמותה שלא בהתאם למטרותיה, עלולה להוביל לפירוקה, להטלת אחריות אישית על נושאי משרה ובעלי תפקידים בה, ואף במקרים מסוימים להטלת סנקציות פליליות.
קטגוריות: מגזר חברתי
הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: