© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה ושות' משרד עורכי דין

Together is powerful

Together is powerful

חיפוש לפי תחום

עדכוני לקוחות /  טכנולוגיה

פסיקה חדשה עשויה להשפיע על ממצאי בדיקות נאותות בהיבטי דיני עבודה ושאלת סיווגן של חברות הייטק כחברות הפועלות בענפי התעשייה.
קטגוריות: דיני עבודה | טכנולוגיה
בנק ישראל פרסם נייר עמדה בנושא פעילות אפליקציות התשלומים של הבנקים בעסקים. נייר העמדה מסיים מאבק ארוך, שניהלו חברות כרטיסי האשראי מול הבנקים.
קטגוריות: בנקאות ומימון | פינטק | רגולציה | רגולציה פיננסית
לפני מספר ימים ניתן פסק דין תקדימי בעניין תכניות אופציה לעובדים בהתאם לסעיף 102 לפקודה. בית המשפט קבע, כי משהוגשה הודעה לפקיד השומה על הקצאת אופציות בהתאם לסעיף 102 לפקודת מס הכנסה והוא לא חלק עליה תוך 90 ימים, רואים את התוכנית כאילו אושרה ולא יוכל פקיד השומה לטעון מאוחר יותר כי התוכנית לא מאושרת אלא במקרים חריגים מאוד. 
קטגוריות: מיסוי | סטארטאפים | תגמול עובדים ובכירים
משרד הכלכלה והתעשייה והרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה, מציגים שורת צעדים שמתאימים את החוק למשק הישראלי בשנת 2019.
קטגוריות: טכנולוגיה | סטארטאפים
חוזר חדש של רשות המיסים הקובע את התנאים להענקת אופציות לעובדים שהבשלתן תלויה בביצועי העובד או תלוית אירוע אקזיט או הנפקה.
קטגוריות: טכנולוגיה | מסחרי | תגמול עובדים ובכירים
בית המשפט המחוזי של דלוואר (Court of Chancery) פסק לאחרונה בהחלטה תקדימית כי ניתן לבטל הסכם רכישה בעקבות התרחשותו של "שינוי מהותי לרעה" (Material Adverse Effect) בחברה הנרכשת.
קטגוריות: טכנולוגיה | מסחרי | סטארטאפים
רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי) פרסמה הוראות חדשות למתן הרשאה לשימוש בידע מחוץ לישראל בתאגידים רב-לאומיים.
קטגוריות: טכנולוגיה | קניין רוחני ורישיונות
משרד ראש הממשלה פרסם ביוני 2018 את תזכיר חוק הגנת הסייבר ומערך הסייבר הלאומי, התשע"ח-2018. מטרת התזכיר להסדיר את ייעודו, תפקידיו וסמכויותיו של מערך הסייבר הלאומי.
קטגוריות: סייבר | רגולציה
רגע לפני כניסתו לתוקף של משטר הפיקוח החדש על נותני שירות בנכס פיננסי ב-1 ביוני 2018, חתם שר האוצר על צו שדוחה את מועד כניסתו לתוקף למועד המוקדם מבין השניים: 1 באוקטובר 2018 או מועד פרסומו של צו איסור הלבנת הון העוסק בנותני שירות בנכס פיננסי.
קטגוריות: פינטק
בעוד שלעניין המשטר הרגולטורי שחל על הצעה לציבור של מטבעות דיגיטליים (ICO) קיימת מידה של אי-וודאות, דומה כי דווקא בתחום השירותים קיימת הסדרה שצפויה להיכנס לתוקף ב-1 ביוני 2018 במסגרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.
קטגוריות: פינטק | שוק הון
לאחרונה נתן בית המשפט המחוזי בתל-אביב החלטה בהליך המתנהל בפניו מזה מספר חודשים ובמסגרתו ביקשה חברת פינטק צו מניעה אשר יורה לבנק להימנע מלשנות את תנאי ניהול החשבון שלה באופן חד-צדדי.
קטגוריות: פינטק
לאחרונה התקבלה החלטת ממשלה שבה אושרו עיקרי מדיניות לאומית ל"הזדהות בטוחה". ההחלטה נועדה לקבוע את האופן בו תאומת זהותו של אדם בעת קבלת שירותים ממשלתיים במתכונת דיגיטלית, לצורך שיפור השירותים הניתנים לתושבים והנגשתם בצורה פשוטה.
קטגוריות: סייבר | פרטיות | רגולציה
הרשות לחדשנות ("הרשות") הודיעה על התקנת הוראות חדשות הנוגעות לתשלום תמלוגים והעברת ידע ("הוראות למתן הרשאה לשימוש בידע מחוץ לישראל" ו-"הוראות לעניין שיעור התמלוגים וכללים לתשלומם"). מדובר בהוראות המהותיות הראשונות שהתקינה הרשות לחדשנות מאז הקמתה בינואר 2016 והעברת פעילות המדען הראשי אליה.
קטגוריות: סטארטאפים
רשות ההגבלים העסקיים מפרסמת להערות הציבור טיוטת גילוי דעת חדש בנושא שיתוף מידע בין המתחרים לצורך התמודדות עם איומי סייבר.
קטגוריות: הגבלים עסקיים | סייבר
חוק השירותים הפיננסיים מטיל חובת רישוי על העוסקים בשירותים פיננסים - מתן אשראי או מתן שירותים בנכס פיננסי. אחד החידושים העיקריים בחוק הוא הכפפתם, לראשונה, של נותני שירותים פיננסיים לפיקוחו של רגולטור פיננסי חדש אשר יסדיר את ענף נותני שירותי המטבע, ואת ענף האשראי החוץ מוסדי.
קטגוריות: פינטק
מוקדם יותר החודש פרסמה רשות המסים טיוטת חוזר בענין מנגנוני: Reverse Vesting ו- Holdback. עמדתה של רשות המסים עשויה להוות חרב פיפיות עבור יזמים.
קטגוריות: מיסוי | סטארטאפים
ביום חמישי, רגע לפני רדת המסך על שנת 2015, פורסם ברשומות החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית. החוק הוא תוצאה של יישום המלצות הועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח והוא כולל שלושה נושאים עיקריים: הסדרה לראשונה של תחום מימון ההמונים בישראל, הקלות והתאמות בדרישות הגילוי בתשקיף והקמת קרנות טכנולוגיה עילית נסחרות.
קטגוריות: טכנולוגיה | מסחרי | שוק הון
למדינת ישראל שתי שפות רשמיות – עברית וערבית. כתוצאה מכך, קבע רשם החברות בשנים האחרונות כי על כל מסמך המוגש לרשם להיות באחת משתי השפות הרשמיות, ובמקרה ומוגש מסמך בשפה האנגלית, הגשתו תדחה. מדובר במסמכי ייסוד, כגון תקנון של חברה ישראלית ואגרות חוב בנוגע לשעבוד נכסים של חברה ישראלית.
קטגוריות: טכנולוגיה | מסחרי
בימים האחרונים פורסמה הודעה רשמית מטעם הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע שבמשרד המשפטים לפיה בעקבות החלטת בית הדין לצדק של האיחוד האירופי על ביטול הסדר ה-‘Safe Harbor’ בנוגע להעברת מידע אישי מאירופה לארה"ב – לא ניתן בשלב זה להעביר מידע אישי מישראל לארגונים בארה"ב על בסיס אותו הסדר. הסעיפים המרכזיים בהודעה - העברת מידע אישי מחוץ למדינות האיחוד האירופי על-פי העקרונות המפורטים בהוראות הדירקטיבה האירופאית להגנה על מידע אישי – העברת מידע אישי אל מחוץ לגבולות מדינות האיחוד האירופי אסורה, אלא בהתקיים חריגים ספציפיים, וביניהם העברת מידע לטריטוריה שהוכרזה על-ידי האיחוד האירופי כמספקת רמה הולמת של הגנה למידע אישי. הסדר ה-Safe Harbor בהחלטת נציבות האיחוד האירופי מיום מיולי 2000  נקבע, כי תאגידים הכלולים בהסדר הקרוי ‘Safe Harbor’ מבטיחים רמה נאותה של הגנה על מידע אישי. לפי ההסדר אשר הושג בין משרד המסחר האמריקאי לבין הנציב האירופי -  ארגון אמריקאי המעוניין להיכלל בהסדר, מתחייב לקבל על עצמו עקרונות הגנת מידע אישי מחמירים הדומים לדרישות הדין האירופי ובכפוף להוראות הדירקטיבה האירופאית ("הסדר ה-Safe Harbor"). הסדר ה-Safe Harbor אפשר לאותן אלפי חברות אמריקאיות, החוסות תחתיו (ובכלל זה, חברות כגון גוגל, פייסבוק, אמזון ומייקרוסופט), להעביר מידע אישי אודות אזרחי האיחוד האירופי, מאירופה לארה"ב, לצורכי עיבוד, שמירה ואחסון. החלטת בית הדין לצדק של האיחוד האירופי בעקבות הגילויים שהופצו על-ידי אדוארד סנודן משנת 2013, באשר לשימוש שעושים שירותי המודיעין האמריקאים במידע, הגיש משתמש פייסבוק בעל אזרחות אוסטרית (מקסימיליאן שרמס) תלונה לנציבות הגנת המידע באירלנד, על כך שהחוק והפרקטיקה האמריקאים לא נותנים הגנה מספקת מפני מעקב של הרשויות האמריקאיות אחרי מידע המועבר לארה"ב, ובתוך כך, שרתים של פייסבוק הממוקמים בארה"ב המעבדים את המידע של משתמשים אירופאיים. נציבות המידע האירית דחתה את התלונה בהתבסס בעיקר על החלטת הנציבות האירופית הנ"ל, המאשרת את הסדר ה-Safe Harbor. לאור זאת, התלונה הנ"ל הגיע לפתחו של בית הדין לצדק של האיחוד האירופי. בהחלטתו מיום 6 באוקטובר 2015, פסק בית הדין האירופי, כי לפי הדין האמריקאי, התחייבות חברות אמריקאיות לעקרונות השימוש במידע לא חלה על הרשויות הציבוריות ורשויות המדינה בארה"ב, ולפיכך – דרישות של רשויות אמריקאיות לחשיפת מידע לשם שמירה על ביטחון לאומי או אינטרס ציבורי המגיעות מטעם הרשויות, מחייבות את החברות האמריקאיות, אפילו כשהן נוגדות את האמור בהסדר ה-Safe Harbor. בית הדין קבע, כי על אף הוראות הדירקטיבה האירופית, החוק האמריקאי מאפשר לרשויות שם לגשת לנתונים אישיים ולעבד אותם באופן שאינו תואם את המטרות שלשמן נאסף, ואינו מידתי. על-פי קביעת בית הדין, לא ניתן להגדיר את החוק בארה"ב כמידתי, שכן הוא מעניק סמכויות נרחבות מדי לרשויות, כגון הסמכות לאחסן ולשמור את כל המידע האישי של כל נושאי המידע שהמידע אודותם מועבר ממדינות האיחוד האירופי. כל זאת ללא הבחנה, מגבלה או חריג שנובעים ממטרת עיבוד המידע, ומבלי להעמיד קריטריונים לקביעת מגבלות שיחולו על גישת רשויות המדינה למידע ועל יכולתה לעשות בו שימושים נוספים. לגישת בית הדין, החקיקה המעניקה לרשויות המדינה הרשאה גורפת לגשת לתוכנים של מסרי תקשורת – פוגעת באופן מהותי בזכות היסוד לפרטיות. כמו כן ציין בית הדין, כי החוק האמריקאי אינו מעמיד לרשות נשוא המידע אמצעים למימוש זכות העיון במידע המוחזק עליו בארה"ב, וכך פוגע הדין האמריקאי בזכות היסוד להגנה משפטית אפקטיבית על זכויותיו של הפרט. לאור כל זאת, קבע בית הדין האירופי, שהחלטת הנציבות האירופית, המאשרת את הסדר ה-Safe Harbor – בטלה. לפיכך, בית הדין הורה גם לנציבות הגנת המידע האירית לבחון את התלונה שהוגשה לה ולבדוק האם יש מקום להשעות את העברת המידע של משתמשי פייסבוק האירופאיים לארה"ב בעילה של חוסר אפשרות לערוב להגנה נאותה על מידע זה. השלכות פסק הדין האירופי על משטר הגנת המידע בישראל תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), תשס"א-2011 אוסרות על העברה של מידע ממאגר מידע בישראל אל מחוץ לגבולותיה, אלא אם הדין הפנימי של המדינה הנעברת מבטיח רמת הגנה על המידע שאינה פחותה מהדין הישראלי, או מתקיים אחד החריגים המנויים בסעיפי המשנה של סעיף 2 לתקנות. אחד מן החריגים, המפורט בתקנה 2(8)(2) קובע, כי ניתן להעביר מידי אישי מישראל גם למדינה זרה אליה מתיר האיחוד האירופי להעביר מידע. לאור החלטת הנציבות האירופית, הקובעת כי ארגונים המחוייבים לעקרונות הסדר ה-Safe Harbor מספקים הגנה ברמה הולמת למידע אישי כמשמעותה בסעיף 25(2) לדירקטיבה האירופית – הייתה עמדת רמו"ט עד כה, כי חברות אלה נכנסות לחריג המאפשר העברת מידע אישי מישראל בהתאם לתקנה 2(8)(2) לתקנות. רמו"ט מציינת כעת בהודעתה, כי לאור פסק דינו של בית הדין האירופי לעיל - בשלב זה עמדתה היא - שלא ניתן עוד להסתמך על חריג זה בתקנות כבסיס להעברת מידע אישי מישראל לארגונים בארה"ב. בהינתן שכעת הסדר ה-Safe Harbor אינו בתוקף לפי הדין האירופי, וכל עוד לא נקבע הסדר תקף אחר או התקבלה החלטה רשמית אחרת של האיחוד האירופי ביחס להעברת מידע ממדינות האיחוד האירופי ליעדים בארה"ב, נדרשים אפוא בעלי המאגרים המעוניינים להעביר מידע אישי מישראל לארגונים בארה"ב, לבחון האם הם יכולים לבסס את העברת המידע על אחד מן החריגים האחרים הקבועים בתקנות.
קטגוריות: טכנולוגיה | מסחרי
בסוף חודש יולי האחרון, אישרה הכנסת תיקון לחוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה. התיקון נועד לאפשר למדינת ישראל להמשיך בתמיכתה בחברות השונות הפועלות בתחום החדשנות הטכנולוגית, תוך ניצול היכולות שהתפתחו בישראל, וכן להתמודד עם האתגרים המוצבים כיום בפני הענף, ובכלל זה תחרות גוברת מצד מדינות רבות, זאת לאור חשיבותה של תעשיית ההיי-טק לכלכלת ישראל. בהתאם לתיקון החדש, לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה (ה-OCS) ומרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח (מתימו"פ), אשר אחראיים על הפעלת תכניות לאומיות שונות במסגרת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, ישמשו בסיס להקמת רשות חדשה – הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית כתאגיד סטטוטורי עצמאי. על מנת להשיג את הגמישות המירבית הנדרשת, תוסמך הרשות החדשה תהיה אמונה על תרגום מדיניות הממשלה לתכוניות פעולה לקידום חדשנות טכנולוגית בתעשייה וכן תהיה אמונה על ניהול מערך התמריצים בכפוף לחוק המו"פ. בראש הרשות החדשה יעמוד המדען הראשי, ומשימותיו יכללו את הקמתן של תכניות עידוד שונות אשר עתידות להחליף את כל התוכניות הקיימות, הן תוכניות מכוח חוק המו"פ וכאלה שפרסמו במסגרת חוזרי מנכ"ל משרד הכלכלה, כגון תכניות החממות. העברת ידע התיקון החדש מבטל את ההוראות הקיימות בחוק המו"פ ובתקנותיו בנושא העברת של ייצור והעברת של ידע מחוץ לישראל, כאשר מועצת הרשות תקבע את הוראות רלוונטיות לעניין זה, ביחס לכל אחת מתוכניות העידוד שתתקין המועצה. בתקופת הביניים, ישארו בתוקף ההוראות הקיימות בנושא העברות ידע לחו"ל בגין תכניות העידוד הקיימות. התיקון אמנם מדגיש את הצורך לשמור ידע בארץ, אך יתכן והתיקון גם יוביל לגישה מתאימה יותר כלפי בקשות להעברות ידע בכל הקשור לתוכניות העידוד החדשות והקיימות, וכן יקל על חלק מהקשיים המתעוררים בעסקאות בינלאומיות. הרשות הרשות תורכב משני גופים מרכזיים – מועצת הרשות, וועדת המחקר, כאשר ברשות שני הגופים יעמוד המדען הראשי. מועצת הרשות תהיה הגוף האחראי על קביעת תכניות העידוד השונות. המועצה תמנה שמונה חברים, ובכללם שלושה נציגים מהציבור. הכללת נציגים מהציבור מיועדת להגביר את הדיאלוג בין הרשות לבין הסקטור הפרטי וכך לוודא שהרשות תמלא את תפקידה במתן מענה אופטימלי לצרכים של השוק. אולם, ככלל, המועצה לא תהיה מוסמכת לאשר תוכניות עידוד כלשהן, אלא אם כן כל נציגי הממשלה המועצה נוכחים בדיון. ועדות המחקר ימשיכו בתפקידן כאחראיות על הענקת התמריצים בפועל, על הניהול השוטף של התכניות ועל החלטות בנושאי העברות ידע וייצור. פעילות הרשות תמומן מתקציב המדינה. תשלומי התמלוגים ישולמו לקופת המדינה ואמורים לשמש לעידוד חדשנות טכנולוגית. כמו כן, במקרים חריגים, ומקום בו ישנה הצדקה מקצועית לכך, תורשה הרשות להנפיק אגרות חוב לשם גיוס הון למימון תכניות עידוד ספציפיות. התיקון יכנס לתוקף ב- 1.1.2016, וכל התמריצים שהוענקו על פי חוק המו"פ יחושבו כמוענקים על-ידי הרשות. כמו כן, הרשות תכנס בנעלי המדען הראשי בכל הנוגע להסכמי מחקר בינלאומיים. התיקון טומן בחובו תקווה להגברת הגמישות ופיתוח סוגים חדשים של תמריצים ותמיכה ממשלתיים לחברות בתחום החדשנות הטכנולוגית. יש לראות ולעקוב אחר יישום הוראותיו לעניין הקמת הרשות כדי לבחון האם ההבטחה שהתמיכה הממשלתית תהיה חדשנית ושקופה אכן תמומש.
קטגוריות: טכנולוגיה
הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: