© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

הגברת הרגולציה על ענקיות הטכנולוגיה

הגברת הרגולציה על ענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה והגנת הפרטיות

 

בכתבה שפורסמה בכתב העת Fortune בקיץ 2017, נאמר כי חברות אלפאבית/גוגל ופייסבוק יצרו למעשה דואופול בשוק הפרסום הדיגיטלי. לחברות אלו מיליארדי צרכנים ויש להן גישה להיקפי מידע עצומים הניתנים לשימוש לצורך מאמצים ממוקדים של שיווק.

 

חברות אלו מצויות בעמדות מרכזיות, שולטות על נתחי שוק מאסיביים ומקשות על קיומה של תחרות מצד שחקנים אחרים. למעשה, ענקיות הטכנולוגיה מייצרות "צווארי בקבוק תחרותיים" וכך נהנות מהשפעה חסרת תקדים. כך, יש בכוחן להתוות את עתידנו הכלכלי.

 

פיטר בזלגט, יושב ראש של ITV באנגליה, טען לאחרונה כי חברות מדיה מקוונות מהוות "סכנה ברורה וממשית לחברה האזרחית." הוא מאשר שהפרסומות בטלוויזיה הבריטית כפופות לרגולציה חזקה, בעוד ההסדרה של תחום האינטרנט הינה מצומצמת יותר באופן משמעותי.

 

חברת גוגל אינה מסתירה את העובדה שהיא משתמשת במידע כדי לשפר את הדרך שבה היא מעניקה שירותים. אולם, נושא שנשאר מעורפל קשור לכל הדרכים בהם ניתן להשתמש בנתונים. חברת גוגל היא רק אחת מבין ענקי הטכנולוגיה המשתמשים במידע אישי כדי לגרוף רווחים. ניתן לומר כי חברות הטכנולוגיה הענקיות הגיעו לרמת שימוש של מידע אישי ששברה את כל השיאים.

 

הרגולציה החדשה בתחום הפרטיות באיחוד האירופי (General Data Protection Regulation), תיכנס לתוקף לקראת סוף חודש מאי 2018. הרגולציה קובעת משטר הגנת הפרטיות, בחלקו בתגובה להתפתחויות אלה, שבין מטרותיו ניתן למנות את ההרחבה של ההגנה על המידע האישי וכן הגבלה של מי שמעבידם ועושים שימוש במידע אישי. במקביל, רשויות הגנת הפרטיות בעולם מנהלות חקירות ונוקטות בפעולות נגד חברות הענק במאמץ להחזיר את האיזון בתחום הגנת הפרטיות.

 

לאחרונה נחשפנו לבעייתיות באופן הפעולה של פייסבוק, בכל הקשור לחירות למעשה שניתנה לחברות אחרות לגשת למידע הפרטי של משתמשי פייסבוק. הגם שפייסבוק היכתה על חטא והכירה בכך שעליה לשנות מדרכיה, הרי שבסופו של דבר האמת המרה היא כי בכדי להתקיים כרשת חברתית חינמית, פייסבוק חייבת לעשות שימוש במידע אישי ו/או להתיר לצדדים שלישיים לעשות שימוש במידע זה. קביעת נקודת האיזון המתאימה בין מוצרים חינמיים, שחלקם הפכו להיות חלק בלתי נפרד משגרת חיינו, לבין השימוש במידע האישי שלנו, היא היא אחד האתגרים החשובים של המאה ה-21. דומה כי בכל הנוגע לקביעה של נקודת איזון זו, אין מנוס ממעורבות רגולטורית, הואיל וקיים חשש ממשי שחברות הטכנולוגיה בוחרות לעשות זאת באופן שהוא בעל פוטנציאל הרסני.

 

הסתה

 

כוחו של האינטרנט ככלי להפצת דברי שטנה והסתה הגביר את המתח עולמי בין ממשלות לבין חברות הטכנולוגיה הענקיות. ממשלות בעולם בוחנות את האפשרויות העומדות בפניהן על מנת לגבש וליישם פיקוח ובקרה רגולטוריים על התנהלות חברות דוגמתגוגל, מיקרוסופט ופייסבוק.

 

הרגולטורים מתוסכלים מחוסר המאמצים לכאורה מצד חברות הטכנולוגיה להסרת תוכן המועלה על-ידי גורמים קיצוניים. המתח הגובר נוצר עקב ההשקפות השונות: חברות הטכנולוגיה מאמינות שהן פועלות באופן נמרץ כדי לטפל בבעיה במקביל לטיפוח השירותים שלהן. מנגד הממשלות סוברות שהחברות רק מחפשות פרצות בחוקים.

 

ואכן, התפתחויות אלו גרמו לכך שחברות הטכנולוגיה הענקיות – שפעם טענו שאינן נושאות באחריות על תוכן המשתמשים  – מתאמצות היום כדי להסיר תוכן פוגעני. אבל, האם הן עושות מספיק? בעולם שבו צעד שגוי עלול לגרום להפסדים של מיליארדי דולרים, יש הטוענים שחברות אלו מתמהמהות באימוץ ויישום אמצעים קפדניים להסרת מוחלטת של דברי הסתה.

 

ממשלות בעולם מבינות כעת שעליהן ליצור מסגרות רגולטוריות על מנת להכריח את ענקיות הטכנולוגיה לציית לחוקים. הרשת הרגולטורית מתהדקת. סוגי הרגולציה והבקרות צפויים להתפתח במהלך השנים הקרובות, כמו גם יעילותם. 

 

Source: barlaw.co.il

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: