© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

4 דברים שכדאי לדעת על הכלכלה השיתופית

כלכלה שיתופית

בשנים האחרונות, בעיקר הודות לרשתות חברתיות ייעודיות, נולדו יותר ויותר פלטפורמות אונליין המאפשרות למשתמשיהן לייצר, להפיץ ולקיים מסחר בין משתמשים. 

אין ספק שמדובר במהפכה צרכנית אשר משנה את השוק החופשי הכולל מודל עסקי שיתופי מעצים ומודל ששם דגש על הפרט וצומח באופן מהפכני עקב הנגשת המידע. 

אולם הכלכלה השיתופית מתעלמת לעיתים מעקרונות כלכליים המהווים את היסוד לצמיחה עתידית ולשגשוג בכלכלה הגלובלית. כשמדברים על כלכלה שיתופית כדאי לתת את הדעת לארבעה דברים חשובים.

 

כלכלה מונחית פתרונות

 הכלכלה השיתופית מונחית על ידי פתרונות לצרכים שעסקים מסורתיים לא מצליחים לתת להם מענה. הכוונה אינה שהעסקים המסורתיים לוקים בחסר במה שקשור למתן שירות לצרכן, אלא שכיום קיימים צרכים ספציפיים הנופלים מחוץ לתחום המסורתי. צרכים אלה זוכים לפתרונות מדויקים יותר במודל הכלכלי השיתופי, ובמקרים מסוימים הפתרונות המוצעים יכולים גם לחיות בדו-קיום עם העסקים המסורתיים, כמו למשל Uber ו- Airbnb.

 

 כשל אינו נסלח

בעיני הציבור, כשל, בעיקר בהקשר של הכלכלה השיתופית, הינו בעל משקל גדול יותר מאשר כשל במבנים ומודלים של תאגידים מסורתיים. פגיעותם של עסקים הפועלים בכלכלה השיתופית ומסתמכים על אמון הצרכנים, כמו גם על השיח אודותיהם ברשתות החברתיות, היא רבה מאוד מבחינה תדמיתית. 

כך למשל, אם נניח שמשתמש בפלטפורמת תחבורה נופל קורבן לפשע שבוצע על ידי נהג הנותן את שירותי התחבורה, אזי – מנקודת המבט של המשתמשים – מדובר בכישלון של אותה פלטפורמה, והדבר עלול לגרום להידרדרות עד כדי בריחת משתמשים בהמוניהם מהפלטפורמה. מצב זה מקבל משנה תוקף כאשר בשוק פועלים כמה מתחרים על אותם לקוחות. 

לכן, על חברות הפועלות בכלכלה השיתופית להיות מסוגלות לטפל בכל משבר ברמת יעילות גבוהה בהרבה מאשר זו של עסקים "רגילים".

 

הדיון הרגולטורי אינו ברור

במקרה או שלא במקרה, הדיונים הרגולטוריים בענייני הכלכלה השיתופית, בדרך כלל מסתבכים ולא מובילים לעמדות ברורות. בשנת 2014, הביע ה-Harvard Business Review את החשש מכך שלעיתים קרובות שחקנים בכלכלה השיתופית נתפסים כגורמים המנצלים את נקודות התורפה ברגולציה, וכך נוצרת תפיסה שלילית של אותם השחקנים. בנוסף, עקב העובדה שהמבנה הרגולטורי המדויק הינו דינמי, הסיכון שבסופו של דבר הרגולציה תגביל צמיחה של חברות בתחום באופן קיומי, הינו  סיכון ממשי ובעל פוטנציאל הרסני.

דיוני רגולציה רבים מתמקדים בהיבטים מסוימים של החברות בתחום; במערכת היחסים בין החברה לבין הלקוחות ולבין נותני השירותים באמצעות הפלטפורמה של החברה, באופי העסקי של אותה חברה, וכן בישימות הרגולציה הקיימת המוטלת על עסקים מסורתיים במגזר דומה. 

בהעדר סמכות רגולטורית ברורה, עולה השאלה איזו ואיך ליישם רגולציה כאשר מדברים על כלכלה שיתופית.

 

ענייני מיסוי

נושא אחד בדיוני הסדרה של הכלכלה השיתופית הינו מיסוי והגורם האחראי לאותו המיסוי. דיונים רבים מתמקדים בהגדרות של עובד ומעביד. האם האחריות למיסים צריכה להיות מוטלת על הקבלן העצמאי או על החברה? זהו רכיב קריטי שעדיין עובר בחינות והערכות אצל גורמים שונים. 

ליסודות של צריכה שיתופית שבכלכלה השיתופית יש פוטנציאל מכליל, והיא בהחלט פועלת מצוין בסביבה מקומית או אזורית. אולם, בכל הנוגע לשמירה על יכולת הקיום של התאגיד לטווח הארוך, הסוגיה של קיימות צמיחה עדיין מוטלת בספק. ונכון לעכשיו יש הרבה מקום לשיקולים חיוביים ושליליים גם יחד. לכן, חשוב שקולך – הן כצרכן והן כבעל עסק – יישמע בבירור. כך ניתן יהיה לעצב את הכלכלה השיתופית באופן כזה שתוכל להוות חלק תורם, צומח ובעל יכולת קיום אינטגרלית במסגרת הכלכלה הגלובלית.

Source: barlaw.co.il