כל הזכויות שמורות לברנע. משרד עורכי דין 2015 ©

Together is powerful

בלוג 

עו"ד יובל לזי
בשלב גיבוש המודל העסקי שלך, אתה צריך יותר ממוצר או שירות מצוין. אמנם, הברקות ורעיונות חדשים הם חשובים, אבל הם לא מספיקים כדי לגייס כספים ממשקיעים. כעת עליך להיות מסוגל לשרטט אסטרטגית שיווק ברורה, הגיונית ואטרקטיבית עבור המשקיעים הפוטנציאליים שלך.   עבור איזה בעיה אתה נותן מענה?כדי שהמוצר או השירות שלך יצליח בשוק, הוא חייב לענות על צורך שניתן לזיהוי. כידוע, ב'בית הקברות' של הסטארטאפים אפשר למצוא שלל חברות שפיתחו פתרונות לבעיות שלא היו קימות מעולם. המשקיעים צריכים לראות איך המוצר או השירות שלך פותר בעיה ספציפית שיש ללקוחות הפוטנציאליים שלך, וכמובן שהלקוחות חייבים להרגיש שהם זקוקים לפתרון שלך, כדי שיסכימו לשלם עבור המוצר או השירות שאתה מספק.   מהו שוק היעד שלך?אם אתה מצהיר ששוק היעד שלך כולל את "כולם", אל תתפלא שמשקיעים מביני עניין יתרחקו ממך. לאנשים שונים ולחברות שונות יש צרכים שונים, ולכן מרכיב חיוני בזיהוי הבעיה שאתה מבקש לפתור הוא מציאת הנישה בשוק שתהיה קהל היעד שלך. אולי החזון שלך הוא לצמוח להשגת מספר שווקי יעד, אבל לפני כן עליך למקד את מאמציך בכיוון מוגדר, וליצור בסיס לצמיחה עתידית.   מהי אסטרטגיית חדירת השוק שלך?בלי שום קשר לגודל השוק הפוטנציאלי שלך, עליך למצוא תחילה את הדרך פנימה. יש חברות הבוחרות באסטרטגיה המכוונת לקהל יעד יוקרתי ואחר כך ממשיכות לקהל העממי; חברות אחרות מתמקדות במעמד הבינוני כדי לתמוך בבניית שוק רחב יותר. נקודת חדירה מוגדרת לשוק, מדגימה למשקיעים שיש לך אסטרטגיה הגיונית לשימוש בכספי השקעתם כדי לפתח ולבנות את העסק שלך.   האם הגדרת עלויות הרכישה והערך בטווח הארוך של כל לקוח?בעת בניית אסטרטגיית השיווק שלך, עליך לקחת בחשבון הן את עלות הרכישה של כל לקוח (CAC) והן את הערך בטווח הארוך (LTV) של כל לקוח. עליך לבנות תכנית שיווק אפקטיבית שתייצר בסיס לקוחות, היוצר ערך התחלתי חזק עבור העסק. שמירה על אותם לקוחות לאורך זמן יוצרת LTV, המגן על חברתך מפני מצב של התחלה מבטיחה המסתיימת בכישלון חרוץ. לכן, חשוב מאוד לבנות אסטרטגיה שמשיגה יותר צמיחה חפוזה – עליך לבנות מודל עסקי בר קיימא ואטרקטיבי למשקיעים.   למעשה, אסטרטגית השיווק שלך תומכת במאמציך לגייס כספים כי היא מציגה למשקיעים מדוע דווקא אתה תצליח. עליך לתאר את שוק היעד שלך ואת נקודת החדירה אליו למשקיעים הפוטנציאליים, ולהסביר להם את הערך הכספי של הלקוחות כדי להשיג את המימון שיעזור לך לגייס אותם.   Source: barlaw.co.il
עו"ד מרי ציון
מעסיקים רבים חוששים מהיום בו הם עלולים לגלות כי עובדיה מתאגדים ומצטרפים לארגון עובדים.   חשש זה הינו טבעי, שכן מעסיק רגיל לנהל את עסקו לפי ראות עיניו ובהתאם לצרכים העסקיים, ואינו מעוניין לחלוק את מוטת הניהול עם נציגות העובדים.   יחד עם זאת, חשוב לדעת כי זכות ההתאגדות היא זכות יסוד ואין המעסיק יכול למנוע מהעובדים להתאגד, ולכן: אין לקבוע בחוזה עבודה אישי של העובד, כי העובד אינו רשאי להיות מיוצג על ידי ארגון עובדים. אין לדרוש/להחתים עובדים על התחייבות שלא להיות מיוצגים על ידי ארגון עובדים או ועד עובדים. אין לאסור על כניסת נציג מטעם ארגון העובדים לתחומי המעסיק.    במידה וכבר החלה התארגנות ראשונית – אז אפילו חשוב עוד יותר להקפיד על כללי התנהגות הבאים: אין לנהל רשימות מעקב מי מהעובדים הצטרף לארגון העובדים או פעיל במסגרתו לקידום ההתארגנות. אין להצהיר על חוסר שביעות רצון של המעסיק מהקמת ההתארגנות, ואין להתבטא נגד ההתארגנות במישרין או בעקיפין, בצורה מופגנת או סמויה. אין לאיים, להפלות, להרע תנאים או לפטר עובד בשל התארגנותו. אין לתת הטבות או הבטחות להטבות לעובדים, בשל היותם מאורגנים או בלתי מאורגנים. אין לפנות בתכתובת אישית (הודעות SMS, מיילים, מכתבים וכו'), אין ליזום או לקיים פגישות עם עובדים בקבוצות או בשיחות אישיות בכל הנוגע להתארגנות או מניעתה. המעסיק רשאי להמשיך ולקיים מפגשים או שיחות עם העובדים בכל עניין שהוא, ובלבד שלא יעסקו בהתארגנות ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בהתארגנות. אין להשתתף באסיפת עובדים, שכן אפילו השתתפות פאסיבית של מעסיק עלולה להיחשב כהשפעה פסולה על חופש ההתארגנות.    כללים מחמירים אלו ביחס לשלב ההתארגנות הראשונית נקבעו בפסיקת בתי הדין לעבודה בשנים האחרונות, בהמשך לעידן החדש של ההתארגנויות בארץ, על מנת למנוע מהמעסיק את האפשרות לסכל את התארגנות על ידי הפעלת לחץ והשפעה בלתי הוגנת על עובדיו.   לאחר שתם שלב ההתארגנות הראשונית והעובדים מיוצגים על ידי ארגון עובדים יציג, מערך הכוחות בין המעסיק לבין העובדים מתחיל להתאזן והמעסיק לא נתפס עוד כצד החזק ביחסים אלה, שכן בתי הדין רואים בארגון עובדים כמי ששומר על העובדים ובכך מגשר על פערי הכוחות הקיימים ביחסי עובד מעביד.   Source: barlaw.co.il
עו"ד דניאל ישראלי
כמעט ולא ניתן לעקוב אחר ההתפתחויות בעולם המטבעות הדיגיטליים וה-ICO, כאשר מדי יום מתקיימות השקות של מטבעות דיגיטליים חדשים, ושיאי הגיוסים רק עולים.   לאחרונה נשבר השיא הנוכחי, וחברת Filecoin גייסה בשעה אחת (!) כ-ICO 200 מיליון דולר, זאת לאחר שבגיוס הפרטי (טרם ה-ICO) גייסה כ-52 מיליון דולר מקרנות השקעה ומשקיעים פרטיים.   אז מה זה בעצם ICO? ICO הינו קיצור של Initial Coin Offering (הנפקה ראשונית של מטבעות) - מושג הלקוח משוק ההון, שם חברה מנפיקה לראשונה את ניירות הערך שלה במטרה לגייס כספיים (IPO - Initial Public Offering) באמצעות תשקיף (מסמך משפטי וחשבונאי ארוך, שמפרט אודות החברה, מנהליה, עסקיה, ומצבה הפיננסי), והופך את החברה מפרטית לציבורית.   ב-ICO, חברות המפתחות טכנולוגיה או מיזם חדשניים, אשר לרוב מבוססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין (Blockchain), מגייסות כספים באמצעות הנפקת מטבעות דיגיטליים, שבתקווה יעלו את ערכם כאשר המיזם יצליח, וישיאו רווח לרוכשי המטבעות ב-ICO.   נכון לעכשיו, ברוב מדינות העולם אין רגולציה על מטבעות דיגיטליים ועל ICO, אם כי רשות ניירות הערך בארה"ב (SEC), הבנק המרכזי בסינגפור (MAS), רשות ניירות ערך הקנדית (CSA) ואף רשות ניירות הערך הישראלית, כבר הודיעו כי הם שוקלים להחיל את הרגולציה הקיימת על ניירות ערך (מגבלות הצעה לציבור, תשקיף, דיווחים וכו') גם על מטבעות דיגיטליים ו-ICO.   למרות היעדר הרגולציה וחוסר האחידות באשר לאיכות המידע הניתן במסגרת ה-ICO, נהוג כי במסגרת השקת מטבע חדש ו-ICO, מפרסמת החברה באתר האינטרנט של ה-  ICO מסמך הכולל מידע על המיזם או הטכנולוגיה, נתונים פיננסיים, ונתונים על ההנפקה עצמה. מסמך זה נקרא Whitepaper.   סביר להניח שלאחר שהמדינות המובילות בעולם יחילו רגולציה על מטבעות דיגיטליים, תחום זה יהיה מוסדר יותר, וכנראה שייווצר גם סטנדרט מחייב ל-Whitepaper.   ליזם המתחיל שנמצא טרם ה-ICO, ומעוניין להנגיש את ה-Whitepaper של החברה שלו למשקיעים, מומלץ להסתייע בטיפים הבאים.   אופן הצגת המידע  כשמשקיע בוחן את כדאיות ההשתתפות בגיוס, הוא רוצה לדעת למה שווה לו לרכוש את המטבעות ב-ICO ומה יהיה הרווח שלו כתוצאה מכך.   במסגרת ה-Whitepaper, חברות נוטות להתרכז רק בהצגת הטכנולוגיה או המיזם, ולא מייחסות חשיבות לנתונים פיננסיים-כלכליים, שיציגו למשקיעים את שווי השוק הפוטנציאלי.   נכון יהיה להציג  ב-Whitepaper נתונים פיננסיים על החברה, על המטבע החדש שיונפק  ועל הטכנולוגיה, זאת בגיבוי נתונים ממקורות מוסמכים. ניתן ואף רצוי להשתמש בגרפים, הדמיות ונתוני השוואה, כדי להציג את הנתונים באופן הברור ביותר.   מבנה ה-ICO במסגרת ה-Whitepaper, יהיה נכון להציג איך ומתי משתתפים ב-ICO, איזה מטבעות ניתן להזמין בהנפקה (רק באמצעות מטבעות דיגיטליים, איזה מטבעות דיגיטליים, והאם ניתן  גם באמצעות FIAT – כסף "אמיתי").   על אף אי הודאות הרגולטורית בנוגע למטבעות דיגיטליים, כמעט בכל מדינה מתוקנת, ישנם חוקים והוראות בנוגע לאיסור הלבנת הון ו-KYC (KYC- know your client). לכן, יקל על המשקיעים לדעת מה יהיו שלבי הזיהוי שהם ידרשו לבצע ב-ICO, ואת אופן התשלום הנדרש.   היבטים משפטיים כאמור, רוב מדינות העולם טרם החילו רגולציה על מטבעות דיגיטליים ועל דרך ביצוע ה-ICO.   עם זאת, רכישת מטבעות דיגיטליים והשתתפות ב-ICO מסוכנות מאוד, ולא מתאימות לכל אדם. לכן, חשוב לוודא שה-Whitepaper משקף נכונה הן את החברה והן את מבנה ה-ICO.  טוב תעשה חברה שתרשום ב-Whitepaper את גורמי הסיכון הייחודיים לשוק בו היא פועלת (חוץ מהסיכונים החלים על עולם המטבעות הדיגיטליים, העדר הרגולציה, והעדר ההתחייבות כי הצלחת החברה תביא לעליית ערך המטבע שהונפק).   לאור האמור לעיל, ולאור אי הודאות הרגולטורית הקיימת כיום, מיזמים אשר שוקלים לבצע גיוסים באמצעות מטבעות דיגיטליים, צריכים לנקוט זהירות רבה כדי לא להפר את דיני ניירות ערך במדינות בהן מוצע ה-ICO ועליהם לבחון היטב את הדין החל בטריטוריות הרלוונטיות לגיוס הכספים.   Source: barlaw.co.il
עו"ד יובל לזי
היום משקיעים מבינים עניין והם מתוחכמים יותר מאי פעם. הם מצפים להבין את הערך שאתה מביא, הן עבור המשקיעים והן עבור השוק שחברתך פונה אליו. ולכן, כשאתה מגיע לשלב גיוס הכספים להתחלת או הרחבת פעילות חברת הסטארט-אפ שלך, עליך להיות מוכן עם תשובות תכליתיות לשאלות שכל משקיע חכם ישאל אותך לגבי השוק.   1. איזה שוק אתה משרת?ראשית, אם אין לך שוק יעד ספציפי, אתה לא מוכן לעשות עסקים. כשאתה מגיע לשלב גיוס הכספים, עליך לדעת באופן מדויק מהו השוק שאתה פונה אליו. כלומר, להגדיר את הלקוחות הפוטנציאליים שלך בהתאם לדמוגרפיה ופילוח מדויק ובהתאם לצרכים שלהם. או בקיצור נמרץ, לדעת לענות למשקיעים שלך איפה הכי כואב לשוק שלך.   2. איך תפתור את הבעיה?זה לא עוזר לאף אחד אם אתה יכול לזהות את הבעיות, אבל לא יכול לפתור אותן. ללקוחות שלך יש צורך כלשהו, ואתה חייב להראות להם איך דווקא אתה יכול למלא את אותו צורך. קרוב לוודאי שיש לך מתחרים; לכן, עליך להיות מסוגל להראות איך הפתרונות הקיימים בשוק לא פוגעים במטרה, בזמן ששלך פוגע ישר במרכזה.   3. מדוע זה הזמן הנכון?צרכים לא מתקיימים בווקום. עליך להיות מוכן לומר מדוע הלקוחות שלך צריכים את הפתרון עכשיו, ולא בשנה שעברה או בשנה הבאה; במידה והם סובלים מהכאב כבר זמן רב, יש לברר האם הם מצאו פתרונות עקיפים סבירים; אם הכאב הוא חדש, יש להבהיר מדוע צריך לטפל בו בדחיפות. למעשה, עליך להיות מוכן עם תשובות משכנעות שאתה מספק ערך חיוני לשוק.   4. מהו מודל התמחור שלך?אתה בוודאי ער לכך שכוחות כלכליים ישנו את התמחור של המוצר שלך עם הזמן. אבל בכל זאת, קח את הזמן להקדיש מחשבה מעמיקה למחירים שתבקש עבור המוצר או השירות שלך, הן כדי להגדיל את בסיס הלקוחות שלך והן כדי להרוויח מעמלך.   5. איך תשתמש בכסף?המשקיעים רוצים להבין איך תשתמש בכספם כדי לספק את צרכי לקוחותיך. עליך לפרוס בפניהם תכנית ברורה עבור הכסף שאתה מגייס. התכנית צריכה לכלול פירוט ההוצאות שתבצע בקשר עם איתור ו'רכישת לקוחות' חדשים והסבר כיצד הכסף יאפשר לך להגיע לאבן דרך הבאה.   אם יש לך תשובות טובות לשאלות הללו, גדלים סיכוייך שהמשקיעים יראו בחברתך הזדמנות גם בשבילם.   Source: barlaw.co.il
עו"ד ינון יוגב
אחת האירוניות הגדולות של החיים על כדור הארץ היא שעל אף שהמים מכסים כ- 75% מפני כדור הארץ, הדרישה למים ראויים לשתייה גבוהה מההיצע. רק כ-2.5% מסך היצע המים הינם מים מתוקים, ועבור אוכלוסיית העולם הגדלה באופן מתמיד, זהו נתון בעייתי. הבשורה הטובה היא שחידושים טכנולוגיים יוצרים פתרונות עבור העולם הזקוק לעוד מים, וישראל היא המובילה בתחום זה.   ההשקייה בטפטוף – המצאה ישראליתהתמודדותה של ישראל,  כמדינת מדבר קטנה, עם המחסור במקורות מים טבעיים, בשילוב עם ההתמקדות הלאומית בטיפוח חדשנות טכנולוגית, הובילו לשגשוג בפיתוחים בתחום המים העוזרים למדינות בכל רחבי העולם. מדינת ישראל היא גם המובילה בעולם בתחום טכנולוגיית ההשקייה בטפטוף, המספקת פתרונות לשימוש יעיל במים. הטכנולוגיה הזו מאפשרת לחקלאים להשתמש בכמות המים המדויקת הנדרשת לגידול יבולים. בהשוואה לשיטת ההשקייה בהצפה, ההשקייה בטפטוף משתמשת בשיעור של בין 25% ל- 75% פחות מים - הישג מרשים המביא למקסום הניצול של משאב שהולך ומצטמצם. חברות, כמו נטפים, הממציאה של טכנולוגיית ההשקייה בטפטוף, ממשיכות למצוא דרכים חדשות לשפר ולהגדיל את השימוש בפתרון זה. חברות ישראליות עובדות עם ארצות מגוונות כמו קזחסטן וארצות הברית, במטרה להביא שיטות השקייה יעילות לאזורים צחיחים בכל רחבי העולם.   התפלת מים כדי להגדיל את ההיצע של מים שמישיםמכוון שרוב אספקת המים בעולם נובעת ממים מלוחים, פעולות חיסכון ושימור מים אינן מספיקות. טכניקות להתפלת מים הינן חיוניות כדי להגדיל את כמות המים שאנו יכולים להשתמש בה מידי יום. גם במקרה זה, הסביבה הטכנולוגית המתקדמת של ישראל תורמת רבות והופכת אתגרים להזדמנויות. מתקן ההתפלה הגדול בעולם נמצא ופועל בשורק (פלמחים), הפועל בשיטת האוסמוזה ההפוכה כדי להגיע לתפוקת ייצור יומי של 627,000 מטר מעוקב של מים. כיום, ישראל מקבלת 55% מצורכי המים שלה באמצעות התפלה.   תהליכים להוציא מלחים ולטהר את אספקת המים ממשיכים להתפתח. לדוגמה, ממציאים ישראלים פיתחו תהליך להתפלת מים ללא שימוש בכימיקלים, ובכך ניתן לשפר את רמת הבטיחות של מי השתייה מעבר ליכולות של הטכנולוגיות הקודמות.   עבור משקיעים, מאמצים כאלה יוצרים הזדמנויות בשוק לתת כתף ולשפר את העולם, ותוך כדי כך להגדיל את ה-ROI בשיעור של פי ארבע ויותר. אוכלוסיית העולם תמשיך לגדול, וכוח החדשנות של המוחות המבריקים הפועלים בארץ ימשיך להמציא פתרונות לשפר את תנאי החיים של כולנו. הניסיון והמומחיות בחדשנות בתחום המים של מדינת ישראל הוכיחו שהיא החלוצה והמובילה בעולם.   Source: barlaw.co.il
עו"ד רון שוחוטוביץ
"איך הדירקטוריון אישר?" – כותרות בנוסח זה צצות בהמוניהן לאחר כל פרסום כי רשות ני"ע חוקרת עסקה של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה, כדוגמת הידיעות האחרונות על החשדות בעניינה של חברת בזק ובעל השליטה בה. אך השאלה שיש לשאול היא, האם לדירקטוריון ניתנו הכלים לבצע את עבודתו?   סמכויות הדירקטוריון חוק החברות מתייחס בהרחבה לסמכויות הדירקטוריון. סמכויות אלו ניתנות לחלוקה לסמכויות פיקוח וסמכויות פיתוח.   סמכויות הפיקוח תכליתן לאפשר לדירקטוריון לפקח על המנהל הכללי ופעולתו, כגון הסמכות לבדיקת מצבה הכספי של החברה, עריכת הדוחות הכספיים, חלוקת דיבידנדים ואישור עסקאות עם צדדים קשורים.   סמכויות הפיתוח הוקנו לדירקטוריון על מנת שיקבע אסטרטגיה לחברה ויתווה את מדיניותה, ובכלל זה סמכות קביעת תכניות פעולה לחברה, מינוי ופיטור המנהל הכללי, מדיניות תגמול, הנפקת אגרות חוב והקצאת ניירות ערך.   עבודת הדירקטוריון בנוסף לסמכויות הדירקטוריון, קובע חוק החברות כללי הפעלה פרוצדוראליים לעבודת הדירקטוריון, הכוללים בין היתר הוראות לעניין יו"ר הדירקטוריון, כינוס ישיבות הדירקטוריון וניהולן, הצבעה בדירקטוריון ואופן אישור עסקאות מהותיות.   חוק החברות כאמור, מספק לדירקטוריון כללי הפעלה טכניים, אך אינו מספק לדירקטוריון כללים מהותיים ואיכותיים המנחים אותו כיצד להפעיל את סמכותו. חוסר זה מקבל משנה תוקף בייחוד בסוגיות מורכבות, כגון עסקאות בעלי שליטה או חלוקת דיבידנדים.     חוסר זה התמלא במרוצת השנים על-ידי פסיקת בתי המשפט והנחיות ועמדות רשות ניירות ערך, המהוות מקור נורמטיבי לאופן המהותי בו על עבודת הדירקטוריון להתבצע.  ההוראות הינן רבות ומגוונות, אך מעל כולם בולט כלל אחד מהותי שקיבל לאחרונה הכרה רשמית על-ידי בית המשפט העליון, ומאגד בתוכו מספר כללי הפעלת סמכות מהותיים - כלל שיקול הדעת העסקי.     כלל שיקול הדעת העסקי כלל שיקול הדעת העסקי, קובע אימתי לא יתערב בית המשפט בהחלטות עסקיות שקיבל הדירקטוריון. על-פיו, בית המשפט לא יתערב בהחלטת דירקטוריון, שנתקבלה בתום לב, בהעדר ניגוד עניינים ובאופן מיודע. על-פי עקרונות הכלל, בעת הפעלת סמכויות הדירקטוריון יש לבחון ולתת את הדעת, בין היתר, לסוגיות אלו: ניגוד עניינים- האם הדירקטוריון, או מי מחבריו, מושפע או עלול להיות מושפע ברמת הסתברות גבוהה במידה והעסקה תאושר. יש לבחון האם העסקה תקדם את טובת החברה, או שמא טובת בעל אינטרסים אחר בחברה. דיון מעמיק- יש לקיים דיון מהותי וענייני בהחלטה על הפרק. על הדירקטוריון לבצע בחינה אמתית של העסקה, לשאול שאלות ולהוות כמעיין אופוזיציה לעסקה, לרבות הצעה לשינוי תנאיה של העסקה או הצעת הליך תחרותי ובדיקת חלופות אחרות. חומר רקע מספק- על מנת לקיים דיון מעמיק, על הדירקטוריון לוודא כי נפרשה בפניו התשתית העובדתית המלאה, וכי קיבל לידו את כל מסמכי הרקע הרלוונטיים והנתונים הנדרשים כגון, הערכות שווי ותחזיות כלכליות. תיעוד- יש לתעד את הדיון בפרוטוקול. מטרת הפרוטוקול אינה להוות תמלול מלא של הנאמר בדיון, אלא לתעד את עיקרי הדברים שנאמרו ולשקף לקוראו כי אכן התקיים דיון מעמיק.   לסיכום, עבודת הדירקטוריון טומנת בחובה סיכונים. חוק החברות מספק כללים פרוצדוראליים לעבודת הדירקטוריון, אך רק עם שילוב הכללים המהותיים שנקבעו מחוץ לחוק החברות, בידי הדירקטוריון סט הכללים המלא להתמודדות עם הסיכונים בעבודתו.    פורסם לראשונה בניוזלטר של איגוד הדירקטורים
עו"ד יובל לזי
הרבה ממאמצי המחקר והפיתוח המושקעים בטכנולוגיות חדשות נערכים במוסדות אקדמיים ומחקריים. מוסדות המו"פ אינם מייצרים בעצמם את המוצרים או התהליכים החדשים המשנים את העולם. בפועל, המוסדות האקדמאיים מעבירים את טכנולוגיות האלה, או נותנים רישיון לשימוש בהן, לחברות עסקיות שתפעלנה לפתח יישומים המותאמים לשיווק ולשוק.   בארץ, ה"מתווכים" המפעילים את התהליך הינן חברות מסחור ידע - TTOs (Tech Transfer Organizations), המוקמים על ידי גופי המחקר במטרה להוציא את התיאוריה אל הפועל. ככל שמדינת ישראל ממשיכה להציף את העולם בחדשנות מדעית, כך ממלאים ה- TTOs תפקיד חיוני יותר בהמרת ידע חדש לצמיחה כלכלית מתמשכת.   הבאת מדע לשוק TTOs לא מהווים התפתחות חדשה בארץ. מאז הקמת הארגון להעברת טכנולוגיה הראשון בישראל, ידע מחקר ופיתוח בע"מ, נשענת המדינה על ה-TTOs כדי להביא את המדע לשוק.   תחום ה-TTOs הפך להיות תחום פעילות חשוב בארץ. בכל שנה, TTOs בארץ מפיקים כ-1.5 מיליארד דולר בתמלוגים, וכמו כן מביאים ליצירת כ-15 חברות חדשות בכל שנה. למעשה, קיומם של ה-TTOs מייעל את פעילות השוק מעצם העובדה שהם מאפשרים לכל אחד מהגורמים בתהליך לעסוק בתחומים בהם הם מצטיינים.   גוף המחקר נהנה מהאפשרות להתמקד במחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי, ואילו ה-TTOs פועלים לאתר יישומים פוטנציאליים עבור המוסד האקדמי, ולעזור לו לחבר את המחקר לחברות העסקיות המתאימות שידעו לשלב את הטכנולוגיה במוצרים הניתנים לשיווק. התוצאה היא גישה כלכלית יעילה שממשיכה לקדם צמיחה חזקה שנה אחרי שנה.   התקשרות עם TTOs התקשרות עם חברות מסחור ידע אינה התקשרות סטנדרטית. ה-TTO אינו משקיע בחברה ואין הוא מוכר את הטכנולוגיה, אלא הוא מעניק את הרישיון הדרוש כדי למסחר אותה. לעיתים, התקשרות זו מתבצעת באמצעות הסכם תלת-צדדי בין ה-TTO, חברת הסטארט-אפ אשר תמסחר את הטכנולוגיה לבין חברה מבוססת, המצפה להשתמש בטכנולוגיה כדי לשלב אותה עם המוצרים או השירותים שלה. בלא מעט מקרים, מבני ההתקשרות המורכבים האלה עלולים ליצור מצבים של אי-וודאות וסכסוכים הקשורים לזכויות בטכנולוגיה וביישומה.   למשרד ברנע ושות' ניסיון בהענקת סיוע ל-TTOs ולרוכשי טכנולוגיה בניווט בין הקשיים הכרוכים בתהליך בניית ההתקשרות המורכבת, ובסיוע בהמשך השגשוג הטכנולוגי של החברה בהובלת ה-TTOs.   Source: barlaw.co.il
עו"ד יובל לזי
כולנו עדים להסלמת איומי הסייבר הגוברים מדי יום ביומו. לדברי מומחי סייבר, ישראל מתמודדת עם כמאה אלף התקפות סייבר ביום בזמן שגרה, ופי 10 מכך בזמן מלחמה. בהינתן האיום המתמיד על עסקים ועל הממשלה, ההתמקדות הלאומית בקידום ההתפתחות והצמיחה בתחום טכנולוגיית אבטחת הסייבר היא מובנת מאליה.   אולם לעיתים צורכי העסקים בכלכלה העולמית מתנגשים עם האינטרסים הלאומיים. לכן, כדי לנווט  במסלול ההתפתחות בתחום זה, יש להביא בחשבון את צורכיהם של שני הצדדים, תוך הפעלת מחשבה מעמיקה וגישה מכילה הן כלפי הממשל והן כלפי המגזר הפרטי.   צורכי אבטחת הסייבר של מדינת ישראל אחד הקשיים העיקריים בתחום אבטחת הסייבר הוא התחום המתרחב של "העולם מחובר" (connectedness). האינטרנט של הדברים (IoT) מייצר הזדמנויות עבור צרכנים להתחבר למידע בדרכים נוספות בכל יום, וישראל תפסה עמדה מובילה בצמיחת תחום ה-IoT. אולם, תחום זה מייצר גם חלק מאיומי חשיפת המידע הגדולים ביותר. על ישראל ומדינות מפותחות אחרות לבחון באופן תמידי ומערכתי את נקודות התורפה של רשת המידע, ולמצוא דרכים להגן עליהן.   בנוסף, למדינות יש אינטרס להסתיר את טכניקות אבטחת הסייבר שפותחו אצלן ממדינות אחרות עם  אינטרסים סותרים. כאן צץ הקונפליקט - עסקים מוצלחים צומחים ומתרחבים מעבר לגבולות הלאומיים, כך שיצוא יכולות אבטחת סייבר עשוי להיות אמנם חיוני לעסק, אך גם מקור לדאגה לאומית.   הנוף המשפטי עבור מיזם לאבטחת סייבר בישראל, הועלתה בתחילת שנת 2016 הצעה על ידי הגוף האמון על ייצוא ידע בטחוני, שביקשה להכפיף לרגולציה את כל היצוא בתחום הסייבר בארבעה תחומים עיקריים: מערכות למניעת חדירות (intrusion prevention), מערכות לאיתור נקודות תורפה (vulnerability detection), טכנולוגיות הגנת הסייבר ותחום התחקור המתקדם של אירועי פשעי סייבר (advanced forensics). אולם, בעקבות החששות שעלו מצידם של גורמים בתעשייה ולאחר עיון מעמיק, החליטה הממשלה לשקול מחדש את עקרונות הפיקוח על הסייבר. נציגי התעשייה מרגישים בטוחים שחששותיהם נענו וטופלו, ושהושג האיזון שיאפשר לתעשייה יצוא טכנולוגיות סייבר.   זו דוגמה מובהקת לאופן הטיפול בהבחנה בין הצרכים של הממשל לבין הצרכים של הסקטור הפרטי. יש להניח שכל עוד הטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, והרגולטורים נדרשים להגיב למציאות החדשה הנוצרת בכל יום שעובר, הבסיס המשפטי והרגולטורי לאבטחת סייבר בארץ ומחוצה לה, לעולם לא יגיע למצב מוצק ואיתן. לכן, כדי להתמודד עם המצב הדינמי של שינויים המתרחשים מדי יום, הליווי והתמיכה על-ידי יועצים משפטיים אפקטיביים הם עניין חיוני במיוחד.   Source: barlaw.co.il
עו"ד גל אורן
במשך שנים הובילה ישראל את העולם בתחום הטכנולוגיה ובפיתוח יזמות וצמיחתה. אחרי שהשיגה מעמד מוביל בתחומי אבטחת הסייבר וביוטכנולוגיה, הציבה לעצמה המדינה יעד חדש - העצמת יכולותיה בתחום האנרגיה המתחדשת. לא מכבר הכריזה ממשלת ישראל על יזמה חדשה שתתמקד בהנעת הפיתוח של תחום האנרגיה המתחדשת, כחיל חלוץ במאה הנוכחית. יזמה זו יוצרת הזדמנות פז עבור חברות האנרגיה הישראליות, ועבור משקיעים המבקשים לקחת חלק בצמיחה הצפויה בשנים הבאות.   הנה באה השמש ישראל מקבלת הרבה מאוד שמש, ובהתאם להערכות של מרכז האנרגיה המתחדשת של אוניברסיטת תל-אביב, ניתן לספק את מלוא דרישות האנרגיה של המדינה על-ידי הצבת לוחות סולאריים ב-8% בלבד משטח הנגב. כדי להשיג את היעד הזה, זקוקה המדינה לטכנולוגיה שתמקסם את הפקת החשמל ממקורות סולאריים ותאגור אנרגיה סולארית באופן יעיל, יחד עם ביצוע התאמות לתשתיות, כדי להשיג הולכת חשמל סולארי באופן יעיל יותר בכל רחבי הארץ. לצורך כך נדרש היקף הולך וגובר של כח אדם שישקוד על פיתוח הטכנולוגיות הנדרשות.   ההזדמנות בפתח לפני שנה, 2.6% מהאנרגיה של ישראל הופקה ממקורות מתחדשים. בהתחשב בהיקף האנרגיה הסולארית הזמינה, קיימות הזדמנויות אדירות בתחום זה. לאחרונה פרסמה רשות החשמל את שמות הזוכים במכרז הראשון, מתוך ארבעה מכרזים שעתידים להיערך השנה, בתחום הפקת אנרגיה סולארית. הזוכים במכרז התחייבו להפיק כמעט 235 מגה-וואט של חשמל, מתוך 300 MW שהוקצו למכרז זה. ההיקף הכולל של ארבעת המכרזים המתוכננים הינו מעל 1,000 MW.   מלבד יצירת הזדמנויות עבור החברות הבונות את המתקנים, המיקוד החדש על הפקת אנרגיה סולארית יכול להביא לשגשוג בקרב חברות סטארט-אפ טכנולוגיות, כמו גם חברות מבוססות המפתחות מנגנונים לאגירת והעברת אנרגיה סולארית.   אם אתה מבקש לבנות או להשקיע בהזדמנות צמיחה זו, עליך להיות מוכן למבנה הרגולטורי שקבע משרד האנרגיה. משרד ברנע ושות' עומד לשירותך בליווי התהליך להקמת חברתך או השקעתך באופן חוקי ויעיל.   Source: barlaw.co.il
עורך דין דניאל לורבר
ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחומי הטכנולוגיה והחדשנותהמייצרת בעקביות מספר מרשים של סטארט-אפים. מטכנולוגיות למל"טים, אפליקציות המציעות שירותי תחבורה שיתופית, דרך פלטפורמות ייחודיות לקניות מקוונות ועד טכנולוגיות פורצות דרך בתחום מדעי החיים. לכן, אין זה מפתיע שמשקיעים סיניים מפגינים עניין רב בהזדמנויות והאפשרויות שמציבות חברות טכנולוגיה ישראליות. צמיחה עולה בשנת 2015 ההשקעות הסיניות בסטארט-אפים ישראליים עברו סכום של 500 מיליון דולר. מדובר בצמיחה של מעל 300 אחוזים ביחס להשקעות בשנת 2012. במהלך שנת 2016, התקיימו כנסים רבים שאפשרו למשקיעים סיניים להכיר חברות טכנולוגיה ישראליות. כך למשל, China-Israel Innovation Summit שהתקיימה בינואר 2016 בבייג'ינג משכה אליה מאות משקיעים סיניים שבאו כדי לפגוש חברות טכנולוגיה ישראליות שונות, ולבחון את הפוטנציאל להשקעות מהותיות. לאור הצלחת הועידה, התקיימה ועידה נוספת בתל-אביב בספטמבר 2016, אליה הגיעו מעל 300 חברות היי-טק ישראליות שהציגו את רעיונותיהן לכ-2,300 משקיעים סיניים. בנוסף, התקיים כנס בעיר שנגחאי בהשתתפות כ-100 חברות היי-טק ישראליות וכ-1,000 משקיעים סיניים. בין המשקיעים הבולטים שהשתתפו בכנס ניתן למנות את עליבאבא, ביידו (Baidu), לנובו, SAIF Partners, GF Xinde ועוד. אחד השותפים לכנס היה China-Israel Changzhou Innovation Park -  יוזמה ממשלתית של ממשלות ישראל וסין, שהפכה לאמצעי חדירה לשוק הסיני עבור חברות טכנולוגיה ישראליות רבות. בשנים האחרונות, המשקיעים הסינים מתעניינים בעיקר בתחומי הפארמה, המכשור הרפואי, קלינטק, אגרוטק ופינטק. דוגמאות בולטות של השקעות סיניות בתחומים אלה הן המכירה של cCam Biotherapeutics בסכום של כ- 605 מיליון דולר, והרכישה של אדמה פתרונות חקלאות על-ידי ChemChina (ומכירתה לאחר מכן לחברת בת בבעלות מלאה, Hubei Sanonda Co. Ltd.). בנוסף להשקעות הסיניות השונות בחברות ישראליות, סין אף קוצרת את הפירות של השקעות בחברות ישראליות הפועלות בשוק הסיני. לדוגמה, קרן הון פרטי ישראלית-סינית, קבוצת אינפיניטי ו-Neusoft Corporation (תאגיד ה-IT הגדול בסין, המחזיק כ-50% מהשוק הרפואי בסין) אישרו השקעה בסך 250 מיליון דולר כדי לתמוך בחברות ישראליות בתחום מדעי החיים הפועלות בסין. מטרת הקרן היא לסייע לחברות רפואיות ישראליות להתחבר לשוק הסיני באמצעות שילוב של פלטפורמות מבוססות-ענן, ולסייע לחברות ישראליות מתחומי מדעי החיים לקבל אישורים רגולטוריים ולקדם את מוצריהן בסין. עתיד מבטיח היזמים הישראליים מאוד מבוקשים בסין, בעיקר בתחומי טכנולוגיות המובייל והאינטרנט, תחום ההימורים, קלינטק, אגרוטק ותחום הרפואה הדיגיטלית, ובדגש על הטכנולוגיות החדשניות של החברות הישראליות בתחומים אלו. וכמו בכל מקרה בו מחליטים להשקיע במדינה אחרת, גם המשקיעים הסיניים נאלצים להתמודד עם האתגרים הנפוצים העומדים בפני משקיעים בחברות טכנולוגיה ישראליות. מלבד מחסומי השפה, על משקיעים סיניים להתמודד עם ההבדלים בין התרבות הסינית לבין התרבות הישראלית. לדוגמה: בעוד  חברות ישראליות מעדיפות לסגור עסקאות במהירות וביעילות, השקעות של חברות סיניות מתאפיינות בפרקי זמן ארוכים. כמו כן, הרגולציה המאפיינת את השוק הסיני וחוסר הידידותיות במקרים רבים של רגולציה זו לזרים יוצרת במקרים רבים קשיי הבנה ותסכול בצד הישראלי. גישור על הפערים האלה מהווה מבחן ליכולת כינון מערכות יחסים פוריות בין משקיעים סיניים וחברות טכנולוגיה ישראליות. על אף האתגרים העומדים בפני גורמים סיניים המשקיעים בחברות טכנולוגיה ישראליות, נראה כי היקף ההשקעות והרכישות שמאפיין את השנים האחרונות מלמד על היכולת של שני הצדדים לגשר על פערים אלו, דבר אשר פותח שלל אפשרויות בתחומי המחקר, הפיתוח, השיווק והרחבת תחומי הפעילות של חברות טכנולוגיה ישראליות. Source: barlaw.co.il
הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: