כל הזכויות שמורות לברנע. משרד עורכי דין 2015 ©

Together is powerful

בלוג 

עו"ד רון שוחוטוביץ
"איך הדירקטוריון אישר?" – כותרות בנוסח זה צצות בהמוניהן לאחר כל פרסום כי רשות ני"ע חוקרת עסקה של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה, כדוגמת הידיעות האחרונות על החשדות בעניינה של חברת בזק ובעל השליטה בה. אך השאלה שיש לשאול היא, האם לדירקטוריון ניתנו הכלים לבצע את עבודתו? סמכויות הדירקטוריוןחוק החברות מתייחס בהרחבה לסמכויות הדירקטוריון. סמכויות אלו ניתנות לחלוקה לסמכויות פיקוח וסמכויות פיתוח. סמכויות הפיקוח תכליתן לאפשר לדירקטוריון לפקח על המנהל הכללי ופעולתו, כגון הסמכות לבדיקת מצבה הכספי של החברה, עריכת הדוחות הכספיים, חלוקת דיבידנדים ואישור עסקאות עם צדדים קשורים. סמכויות הפיתוח הוקנו לדירקטוריון על מנת שיקבע אסטרטגיה לחברה ויתווה את מדיניותה, ובכלל זה סמכות קביעת תכניות פעולה לחברה, מינוי ופיטור המנהל הכללי, מדיניות תגמול, הנפקת אגרות חוב והקצאת ניירות ערך. עבודת הדירקטוריוןבנוסף לסמכויות הדירקטוריון, קובע חוק החברות כללי הפעלה פרוצדוראליים לעבודת הדירקטוריון, הכוללים בין היתר הוראות לעניין יו"ר הדירקטוריון, כינוס ישיבות הדירקטוריון וניהולן, הצבעה בדירקטוריון ואופן אישור עסקאות מהותיות. חוק החברות כאמור, מספק לדירקטוריון כללי הפעלה טכניים, אך אינו מספק לדירקטוריון כללים מהותיים ואיכותיים המנחים אותו כיצד להפעיל את סמכותו. חוסר זה מקבל משנה תוקף בייחוד בסוגיות מורכבות, כגון עסקאות בעלי שליטה או חלוקת דיבידנדים.   חוסר זה התמלא במרוצת השנים על-ידי פסיקת בתי המשפט והנחיות ועמדות רשות ניירות ערך, המהוות מקור נורמטיבי לאופן המהותי בו על עבודת הדירקטוריון להתבצע.  ההוראות הינן רבות ומגוונות, אך מעל כולם בולט כלל אחד מהותי שקיבל לאחרונה הכרה רשמית על-ידי בית המשפט העליון, ומאגד בתוכו מספר כללי הפעלת סמכות מהותיים - כלל שיקול הדעת העסקי.   כלל שיקול הדעת העסקיכלל שיקול הדעת העסקי, קובע אימתי לא יתערב בית המשפט בהחלטות עסקיות שקיבל הדירקטוריון. על-פיו, בית המשפט לא יתערב בהחלטת דירקטוריון, שנתקבלה בתום לב, בהעדר ניגוד עניינים ובאופן מיודע. על-פי עקרונות הכלל, בעת הפעלת סמכויות הדירקטוריון יש לבחון ולתת את הדעת, בין היתר, לסוגיות אלו:ניגוד עניינים- האם הדירקטוריון, או מי מחבריו, מושפע או עלול להיות מושפע ברמת הסתברות גבוהה במידה והעסקה תאושר. יש לבחון האם העסקה תקדם את טובת החברה, או שמא טובת בעל אינטרסים אחר בחברה.דיון מעמיק- יש לקיים דיון מהותי וענייני בהחלטה על הפרק. על הדירקטוריון לבצע בחינה אמתית של העסקה, לשאול שאלות ולהוות כמעיין אופוזיציה לעסקה, לרבות הצעה לשינוי תנאיה של העסקה או הצעת הליך תחרותי ובדיקת חלופות אחרות.חומר רקע מספק- על מנת לקיים דיון מעמיק, על הדירקטוריון לוודא כי נפרשה בפניו התשתית העובדתית המלאה, וכי קיבל לידו את כל מסמכי הרקע הרלוונטיים והנתונים הנדרשים כגון, הערכות שווי ותחזיות כלכליות.תיעוד- יש לתעד את הדיון בפרוטוקול. מטרת הפרוטוקול אינה להוות תמלול מלא של הנאמר בדיון, אלא לתעד את עיקרי הדברים שנאמרו ולשקף לקוראו כי אכן התקיים דיון מעמיק. לסיכום, עבודת הדירקטוריון טומנת בחובה סיכונים. חוק החברות מספק כללים פרוצדוראליים לעבודת הדירקטוריון, אך רק עם שילוב הכללים המהותיים שנקבעו מחוץ לחוק החברות, בידי הדירקטוריון סט הכללים המלא להתמודדות עם הסיכונים בעבודתו.  פורסם לראשונה בניוזלטר של איגוד הדירקטורים
עו"ד יובל לזי
הרבה ממאמצי המחקר והפיתוח המושקעים בטכנולוגיות חדשות נערכים במוסדות אקדמיים ומחקריים. מוסדות המו"פ אינם מייצרים בעצמם את המוצרים או התהליכים החדשים המשנים את העולם. בפועל, המוסדות האקדמאיים מעבירים את טכנולוגיות האלה, או נותנים רישיון לשימוש בהן, לחברות עסקיות שתפעלנה לפתח יישומים המותאמים לשיווק ולשוק. בארץ, ה"מתווכים" המפעילים את התהליך הינן חברות מסחור ידע - TTOs (Tech Transfer Organizations), המוקמים על ידי גופי המחקר במטרה להוציא את התיאוריה אל הפועל. ככל שמדינת ישראל ממשיכה להציף את העולם בחדשנות מדעית, כך ממלאים ה- TTOs תפקיד חיוני יותר בהמרת ידע חדש לצמיחה כלכלית מתמשכת. הבאת מדע לשוקTTOs לא מהווים התפתחות חדשה בארץ. מאז הקמת הארגון להעברת טכנולוגיה הראשון בישראל, ידע מחקר ופיתוח בע"מ, נשענת המדינה על ה-TTOs כדי להביא את המדע לשוק. תחום ה-TTOs הפך להיות תחום פעילות חשוב בארץ. בכל שנה, TTOs בארץ מפיקים כ-1.5 מיליארד דולר בתמלוגים, וכמו כן מביאים ליצירת כ-15 חברות חדשות בכל שנה. למעשה, קיומם של ה-TTOs מייעל את פעילות השוק מעצם העובדה שהם מאפשרים לכל אחד מהגורמים בתהליך לעסוק בתחומים בהם הם מצטיינים. גוף המחקר נהנה מהאפשרות להתמקד במחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי, ואילו ה-TTOs פועלים לאתר יישומים פוטנציאליים עבור המוסד האקדמי, ולעזור לו לחבר את המחקר לחברות העסקיות המתאימות שידעו לשלב את הטכנולוגיה במוצרים הניתנים לשיווק. התוצאה היא גישה כלכלית יעילה שממשיכה לקדם צמיחה חזקה שנה אחרי שנה. התקשרות עם TTOsהתקשרות עם חברות מסחור ידע אינה התקשרות סטנדרטית. ה-TTO אינו משקיע בחברה ואין הוא מוכר את הטכנולוגיה, אלא הוא מעניק את הרישיון הדרוש כדי למסחר אותה. לעיתים, התקשרות זו מתבצעת באמצעות הסכם תלת-צדדי בין ה-TTO, חברת הסטארט-אפ אשר תמסחר את הטכנולוגיה לבין חברה מבוססת, המצפה להשתמש בטכנולוגיה כדי לשלב אותה עם המוצרים או השירותים שלה. בלא מעט מקרים, מבני ההתקשרות המורכבים האלה עלולים ליצור מצבים של אי-וודאות וסכסוכים הקשורים לזכויות בטכנולוגיה וביישומה. למשרד ברנע ושות' ניסיון בהענקת סיוע ל-TTOs ולרוכשי טכנולוגיה בניווט בין הקשיים הכרוכים בתהליך בניית ההתקשרות המורכבת, ובסיוע בהמשך השגשוג הטכנולוגי של החברה בהובלת ה-TTOs. Source: barlaw.co.il
עו"ד יובל לזי
כולנו עדים להסלמת איומי הסייבר הגוברים מדי יום ביומו. לדברי מומחי סייבר, ישראל מתמודדת עם כמאה אלף התקפות סייבר ביום בזמן שגרה, ופי 10 מכך בזמן מלחמה. בהינתן האיום המתמיד על עסקים ועל הממשלה, ההתמקדות הלאומית בקידום ההתפתחות והצמיחה בתחום טכנולוגיית אבטחת הסייבר היא מובנת מאליה. אולם לעיתים צורכי העסקים בכלכלה העולמית מתנגשים עם האינטרסים הלאומיים. לכן, כדי לנווט  במסלול ההתפתחות בתחום זה, יש להביא בחשבון את צורכיהם של שני הצדדים, תוך הפעלת מחשבה מעמיקה וגישה מכילה הן כלפי הממשל והן כלפי המגזר הפרטי. צורכי אבטחת הסייבר של מדינת ישראלאחד הקשיים העיקריים בתחום אבטחת הסייבר הוא התחום המתרחב של "העולם מחובר" (connectedness). האינטרנט של הדברים (IoT) מייצר הזדמנויות עבור צרכנים להתחבר למידע בדרכים נוספות בכל יום, וישראל תפסה עמדה מובילה בצמיחת תחום ה-IoT. אולם, תחום זה מייצר גם חלק מאיומי חשיפת המידע הגדולים ביותר. על ישראל ומדינות מפותחות אחרות לבחון באופן תמידי ומערכתי את נקודות התורפה של רשת המידע, ולמצוא דרכים להגן עליהן. בנוסף, למדינות יש אינטרס להסתיר את טכניקות אבטחת הסייבר שפותחו אצלן ממדינות אחרות עם  אינטרסים סותרים. כאן צץ הקונפליקט - עסקים מוצלחים צומחים ומתרחבים מעבר לגבולות הלאומיים, כך שיצוא יכולות אבטחת סייבר עשוי להיות אמנם חיוני לעסק, אך גם מקור לדאגה לאומית. הנוף המשפטי עבור מיזם לאבטחת סייברבישראל, הועלתה בתחילת שנת 2016 הצעה על ידי הגוף האמון על ייצוא ידע בטחוני, שביקשה להכפיף לרגולציה את כל היצוא בתחום הסייבר בארבעה תחומים עיקריים: מערכות למניעת חדירות (intrusion prevention), מערכות לאיתור נקודות תורפה (vulnerability detection), טכנולוגיות הגנת הסייבר ותחום התחקור המתקדם של אירועי פשעי סייבר (advanced forensics). אולם, בעקבות החששות שעלו מצידם של גורמים בתעשייה ולאחר עיון מעמיק, החליטה הממשלה לשקול מחדש את עקרונות הפיקוח על הסייבר. נציגי התעשייה מרגישים בטוחים שחששותיהם נענו וטופלו, ושהושג האיזון שיאפשר לתעשייה יצוא טכנולוגיות סייבר. זו דוגמה מובהקת לאופן הטיפול בהבחנה בין הצרכים של הממשל לבין הצרכים של הסקטור הפרטי. יש להניח שכל עוד הטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, והרגולטורים נדרשים להגיב למציאות החדשה הנוצרת בכל יום שעובר, הבסיס המשפטי והרגולטורי לאבטחת סייבר בארץ ומחוצה לה, לעולם לא יגיע למצב מוצק ואיתן. לכן, כדי להתמודד עם המצב הדינמי של שינויים המתרחשים מדי יום, הליווי והתמיכה על-ידי יועצים משפטיים אפקטיביים הם עניין חיוני במיוחד. Source: barlaw.co.il
עו"ד גל אורן
במשך שנים הובילה ישראל את העולם בתחום הטכנולוגיה ובפיתוח יזמות וצמיחתה. אחרי שהשיגה מעמד מוביל בתחומי אבטחת הסייבר וביוטכנולוגיה, הציבה לעצמה המדינה יעד חדש - העצמת יכולותיה בתחום האנרגיה המתחדשת. לא מכבר הכריזה ממשלת ישראל על יזמה חדשה שתתמקד בהנעת הפיתוח של תחום האנרגיה המתחדשת, כחיל חלוץ במאה הנוכחית. יזמה זו יוצרת הזדמנות פז עבור חברות האנרגיה הישראליות, ועבור משקיעים המבקשים לקחת חלק בצמיחה הצפויה בשנים הבאות. הנה באה השמשישראל מקבלת הרבה מאוד שמש, ובהתאם להערכות של מרכז האנרגיה המתחדשת של אוניברסיטת תל-אביב, ניתן לספק את מלוא דרישות האנרגיה של המדינה על-ידי הצבת לוחות סולאריים ב-8% בלבד משטח הנגב. כדי להשיג את היעד הזה, זקוקה המדינה לטכנולוגיה שתמקסם את הפקת החשמל ממקורות סולאריים ותאגור אנרגיה סולארית באופן יעיל, יחד עם ביצוע התאמות לתשתיות, כדי להשיג הולכת חשמל סולארי באופן יעיל יותר בכל רחבי הארץ. לצורך כך נדרש היקף הולך וגובר של כח אדם שישקוד על פיתוח הטכנולוגיות הנדרשות. ההזדמנות בפתחלפני שנה, 2.6% מהאנרגיה של ישראל הופקה ממקורות מתחדשים. בהתחשב בהיקף האנרגיה הסולארית הזמינה, קיימות הזדמנויות אדירות בתחום זה. לאחרונה פרסמה רשות החשמל את שמות הזוכים במכרז הראשון, מתוך ארבעה מכרזים שעתידים להיערך השנה, בתחום הפקת אנרגיה סולארית. הזוכים במכרז התחייבו להפיק כמעט 235 מגה-וואט של חשמל, מתוך 300 MW שהוקצו למכרז זה. ההיקף הכולל של ארבעת המכרזים המתוכננים הינו מעל 1,000 MW. מלבד יצירת הזדמנויות עבור החברות הבונות את המתקנים, המיקוד החדש על הפקת אנרגיה סולארית יכול להביא לשגשוג בקרב חברות סטארט-אפ טכנולוגיות, כמו גם חברות מבוססות המפתחות מנגנונים לאגירת והעברת אנרגיה סולארית. אם אתה מבקש לבנות או להשקיע בהזדמנות צמיחה זו, עליך להיות מוכן למבנה הרגולטורי שקבע משרד האנרגיה. משרד ברנע ושות' עומד לשירותך בליווי התהליך להקמת חברתך או השקעתך באופן חוקי ויעיל. Source: barlaw.co.il
עורך דין דניאל לורבר
ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחומי הטכנולוגיה והחדשנותהמייצרת בעקביות מספר מרשים של סטארט-אפים. מטכנולוגיות למל"טים, אפליקציות המציעות שירותי תחבורה שיתופית, דרך פלטפורמות ייחודיות לקניות מקוונות ועד טכנולוגיות פורצות דרך בתחום מדעי החיים. לכן, אין זה מפתיע שמשקיעים סיניים מפגינים עניין רב בהזדמנויות והאפשרויות שמציבות חברות טכנולוגיה ישראליות. צמיחה עולהבשנת 2015 ההשקעות הסיניות בסטארט-אפים ישראליים עברו סכום של 500 מיליון דולר. מדובר בצמיחה של מעל 300 אחוזים ביחס להשקעות בשנת 2012. במהלך שנת 2016, התקיימו כנסים רבים שאפשרו למשקיעים סיניים להכיר חברות טכנולוגיה ישראליות. כך למשל, China-Israel Innovation Summit שהתקיימה בינואר 2016 בבייג'ינג משכה אליה מאות משקיעים סיניים שבאו כדי לפגוש חברות טכנולוגיה ישראליות שונות, ולבחון את הפוטנציאל להשקעות מהותיות. לאור הצלחת הועידה, התקיימה ועידה נוספת בתל-אביב בספטמבר 2016, אליה הגיעו מעל 300 חברות היי-טק ישראליות שהציגו את רעיונותיהן לכ-2,300 משקיעים סיניים. בנוסף, התקיים כנס בעיר שנגחאי בהשתתפות כ-100 חברות היי-טק ישראליות וכ-1,000 משקיעים סיניים. בין המשקיעים הבולטים שהשתתפו בכנס ניתן למנות את עליבאבא, ביידו (Baidu), לנובו, SAIF Partners, GF Xinde ועוד. אחד השותפים לכנס היה China-Israel Changzhou Innovation Park -  יוזמה ממשלתית של ממשלות ישראל וסין, שהפכה לאמצעי חדירה לשוק הסיני עבור חברות טכנולוגיה ישראליות רבות. בשנים האחרונות, המשקיעים הסינים מתעניינים בעיקר בתחומי הפארמה, המכשור הרפואי, קלינטק, אגרוטק ופינטק. דוגמאות בולטות של השקעות סיניות בתחומים אלה הן המכירה של cCam Biotherapeutics בסכום של כ- 605 מיליון דולר, והרכישה של אדמה פתרונות חקלאות על-ידי ChemChina (ומכירתה לאחר מכן לחברת בת בבעלות מלאה, Hubei Sanonda Co. Ltd.). בנוסף להשקעות הסיניות השונות בחברות ישראליות, סין אף קוצרת את הפירות של השקעות בחברות ישראליות הפועלות בשוק הסיני. לדוגמה, קרן הון פרטי ישראלית-סינית, קבוצת אינפיניטי ו-Neusoft Corporation (תאגיד ה-IT הגדול בסין, המחזיק כ-50% מהשוק הרפואי בסין) אישרו השקעה בסך 250 מיליון דולר כדי לתמוך בחברות ישראליות בתחום מדעי החיים הפועלות בסין. מטרת הקרן היא לסייע לחברות רפואיות ישראליות להתחבר לשוק הסיני באמצעות שילוב של פלטפורמות מבוססות-ענן, ולסייע לחברות ישראליות מתחומי מדעי החיים לקבל אישורים רגולטוריים ולקדם את מוצריהן בסין. עתיד מבטיחהיזמים הישראליים מאוד מבוקשים בסין, בעיקר בתחומי טכנולוגיות המובייל והאינטרנט, תחום ההימורים, קלינטק, אגרוטק ותחום הרפואה הדיגיטלית, ובדגש על הטכנולוגיות החדשניות של החברות הישראליות בתחומים אלו. וכמו בכל מקרה בו מחליטים להשקיע במדינה אחרת, גם המשקיעים הסיניים נאלצים להתמודד עם האתגרים הנפוצים העומדים בפני משקיעים בחברות טכנולוגיה ישראליות. מלבד מחסומי השפה, על משקיעים סיניים להתמודד עם ההבדלים בין התרבות הסינית לבין התרבות הישראלית. לדוגמה: בעוד  חברות ישראליות מעדיפות לסגור עסקאות במהירות וביעילות, השקעות של חברות סיניות מתאפיינות בפרקי זמן ארוכים. כמו כן, הרגולציה המאפיינת את השוק הסיני וחוסר הידידותיות במקרים רבים של רגולציה זו לזרים יוצרת במקרים רבים קשיי הבנה ותסכול בצד הישראלי. גישור על הפערים האלה מהווה מבחן ליכולת כינון מערכות יחסים פוריות בין משקיעים סיניים וחברות טכנולוגיה ישראליות. על אף האתגרים העומדים בפני גורמים סיניים המשקיעים בחברות טכנולוגיה ישראליות, נראה כי היקף ההשקעות והרכישות שמאפיין את השנים האחרונות מלמד על היכולת של שני הצדדים לגשר על פערים אלו, דבר אשר פותח שלל אפשרויות בתחומי המחקר, הפיתוח, השיווק והרחבת תחומי הפעילות של חברות טכנולוגיה ישראליות. Source: barlaw.co.il
עו"ד אריאלה דרייפוס
התפתחויות בתחום הבינה המלאכותית הובילו לעליה בשימוש בביג דאטה ו-machine learning. המהירות בה ניתן כיום לעבד פיסות מידע היא מפתיעה בהחלט. המידע נאסף, נאגר ומנותח על מנת לשפר יעילות באופן מתמיד וליצור מודיעין שניתן לנצלו לצורך פעילויות המובילות לגידול בהכנסות. בקיצור, בעולם של היום – מידע שווה כוח. אולם, על חברות העוסקות בטכנולוגיות לאיסוף מידע לפעול בזהירות על מנת לנווט עצמן סביב שלל המוקשים המשפטיים אשר עלולים להתעורר במסגרת פעולותיהן. פרטיותלמרות הדעה הרווחת, הזכות לפרטיות, אשר הוכרה מזמן כזכות יסוד, (עדיין) חיה ונושמת. בדרך כלל, חייבים לקבל הסכמה מאדם לפני שניתן לשמור, להשתמש או לשתף מידע המאפשר זיהוי אישי (Personally Identifiable Information – PII). עם זאת, לעיתים קרובות, המידע נאסף מכל רחבי העולם על ידי זחלני רשת אשר מטרתם לאגור נתונים מכל פינה ברשת האינטרנט. הבעיה היא שבכל תחום שיפוט החוקים, התקנות והפרשנויות שונים זה מזה. ההגדרה של מה נחשב ל"PII" או ל"הסכמה" עלול להיות שונה בכל מדינה ומדינה. כמו כן, החוקים עצמם משתנים ומתעדכנים באופן תדיר. למשל, חוק הגנת הפרטיות בישראל (1981) עתיד לקבל חיזוק, הן על-ידי התקנות להגנת הפרטיות (אבטחת נתונים) 2017 (שתכנסנה לתוקף במרץ 2018, והן על-ידי החוק האירופי החדש להגנת מידע כללי ("GDPR"), שיכנס לתוקף במאי 2018. נוסף על אלה, החלו ענפים שונים, כמו ענף הבנקאות וענף שירותי הבריאות, לקבוע כללי הגנת הפרטיות משל עצמם. היקף החוקים שיש לקחת בחשבון מהווה אתגר רציני עבור גורמים העוסקים בתחום הביג דאטה. לא זו בלבד שיש לנו בדרך כלל את הזכות להתנגד לאיסוף מידע פרטי לגבינו, אלא שיש לנו גם זכות, בנסיבות מסוימות, למחיקת המידע (המכונה גם "הזכות להישכח") המאפשרת לנו לדרוש בשלב מאוחר יותר שמידע הנאסף לגבינו, ימחק. משמעות הדבר היא שעל חברות אשר מחזיקות ב-PII להבטיח את האפשרות לאתר ולמחוק מידע בעתיד. בתחומי שיפוט רבים, החוק מחייב כי כל גוף המחזיק במאגר מידע לרשום אותו אצל הרגולטור המקומי הממונה על אכיפת חוקי הפרטיות - הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) בישראל. בהינתן הערך של מידע, זה לא מפתיע שאנו עדים למקרי פריצה רבים למאגרי מידע, הן של חברות פרטיות והן של מוסדות המדינה. בהתאם לתקנות, על כל בעל מאגר מידע להודיע באופן מיידי לרמו"ט על כל פריצה או ניסיון פריצה למאגר המידע שברשותו. על אף שחובה זו מגבירה שקיפות, בו זמנית, ההשלכות של התקנות מובילות לחשיפה מוגברת לתביעות ולתובענות ייצוגיות, ולבעיה מבחינת יחסי ציבור. על כן, אין להמעיט בחשיבות של אבטחת PII. אמצעי אחד בו ניתן להימנע מפגיעה על ידי מוקשי פרטיות אלה הוא להפוך את הנתונים לאנונימיים, לאחד ולסכם את כל הנתונים שנאספו, ולשמור את הכמות המזערית האפשרית. בהתחשב בכניסתן לתוקף כבר בתחילת השנה הבאה של התקנות וה-GDPR, כל מי שעוסק בביג דאטה בישראל צריך להתחיל לפעול כבר עתה למזעור הסיכונים. ראוי לציין כי עבירה על תקנות ה-GDPR נתונה לקנסות כבדים (הקנס המרבי הוא הגבוה מבין 20 מיליון יורו או 4% ממחזור ההכנסות הגלובליות השנתי בגין שנת הכספים הקודמת) ומטילה אחריות פלילית ואזרחית. בעלותחברות מבינות שעל אף שמידע זה כוח, שמירת המידע באופן הדוק לא תמיד מהווה הדרך הטובה ביותר למנף ולממש את הפוטנציאל הכלכלי שבו. לעיתים קרובות חברות משתפות את המידע עם צד שלישי. למשל, בענף המכוניות האוטונומיות, יצרני מכוניות כמו חברת ב.מ.וו., משתפים נתונים  הנאספים על ידם בקשר לביצועי המכוניות, לבטיחות ולהתנהגות הנהגים עם יצרני הציוד המקורי, המשתמשים בנתונים כדי לשפר את יכולות הנהיגה של המכונית. על מנת להשיג מטרה זו, יצרני הציוד המקורי משלבים את המידע שהם קיבלו מהיצרניות עם מקורות המידע הקיימים אצלם ו/או בונים מודל ללמידה עמוקה (Deep Learning) המבוסס על המידע שקיבלו. השאלה המתבקשת היא: מי מחזיק בבעלות על הנתונים המשולבים שנוצרו משיתוף הפעולה שתואר לעיל ומי מחזיק בבעלות על המסקנות שנבעו מהמודל הנ"ל ? - בדרך כלל, נתונים מוגנים תחת חוק זכויות יוצרים. אבל, כאשר משתפים את הנתונים עם אחרים, חובה לערוך הסכם שימוש המפרט באופן ברור ומדויק את הזכויות והחובות של כל צד, הכולל את נושא הבעלות, היקף הרישיון, שמירת סודיות, הגבלת אחריות והשלכות של סיום מערכת היחסים. תחרותכיום, מידע נחשב פחות כתוצר ביניים ויותר כנכס כשלעצמו. חלק מהרכישות האחרונות מצביעות באופן ברור על כך שאחד השיקולים המרכזיים העומדים מאחורי עסקת רכישה הינו הפוטנציאל להשיג את הנתונים בבעלות החברה הנרכשת. נזכיר את רכישת LinkedIn על ידי מיקרוסופט בשנה שעברה בסכום של 26 מיליארד דולר, דרכה השיגה מיקרוסופט כמות עצומה של נתונים אודות תחומי העיסוק, המיומנויות ותחומי העניין של המשתמשים. אם אכן, נתונים מהווים כוח, וניתן לנצלם כדי לצמצם את התחרות, אז מהר מאוד המחוקקים וכן הגופים הממונים על תחום ההגבלים העסקיים יהיו ערים לכך שעליהם לחשוב מחדש על הגדרת כוח שוק ועל אופן מניעת פרקטיקות שעשויות להגביל תחרות. צעדים אשר ישפיעו בהכרח על אופן ההתנהלות של חברות העוסקות בביג דאטה וכן על מערכות היחסים הקיימות בשוק. אפליהאלגוריתמים מנתחים נתונים ומפיקים מסקנות. לכאורה, השימוש באלגוריתמים מגביר את היכולת שלנו לקבל החלטות המבוססות על ראיות, ללא השפעה של דעה קדומה. אולם, אלגוריתם יהיה אובייקטיבי אך ורק במידה שכותבו אובייקטיבי או ככל שהנתונים עצמם אובייקטיביים. היו לא מעט מקרים של טכנולוגיה מפלה שיצרו הדים גדולים בתקשורת. שתי דוגמאות: במקרה הראשון, טכנולוגית זיהוי הפנים של Google Photos תייגה כמה אנשים אפרו-אמריקנים בתור גורילות (המומחים טוענים שזה קרה כנראה עקב מצגים בלתי מדויקים של אנשים אפרו-אמריקנים במסד הנתונים ששימש להכשיר את האלגוריתם לזיהוי תמונות). במקרה השני, "טאי", הרובוט של מיקרוסופט המבוסס על בינה מלאכותית, אשר נועד ללמוד מהתנהגויות של משתמשי טוויטר ולצייץ ציוצים בהתאם, איבד שליטה לחלוטין והחל לצייץ ביטויים גזעניים. ישנם חוקים רבים האוסרים על אפליה, ובמקרה שהאלגוריתם לא החל לפעול על דעת עצמו בניגוד לחוק, ההסתמכות על נתונים גולמיים במקום על כוונה לא תשחרר מאחריות. לאור העלייה בשימוש בביג דאטה בשנים האחרונות ולאור התפקיד שממלאים נתונים כתחליף לקבלת החלטות על-ידי בני אדם וככלי עיקרי במעבר לעולם המחובר, אני בטוחה שלא שמענו את המילה האחרונה מהמחוקקים ומהרגולטורים שלנו. על העוסקים בביג דאטה, אפילו בעולם המשפטי של היום, לתכנן היטב את הצעדים שלהם. Source: barlaw.co.il
עו"ד יובל לזי
תחום מדעי החיים מתקדם בקצב דרמטי, הן מבחינת היכולות והן מבחינת המטרות. מאז ומעולם התאמצו מדענים להתמודד עם התפרצות מחלות מרגע הופעתן. כיום, המגמה היא להתמקד במניעת המחלות ובשיפור מדדי הבריאות תוך ראייה קדימה. מדינת ישראל עומדת בראש עקומת הפיתוח בנושא, וכיום ישנן בארץ יותר מ-1,200 חברות פעילות בתחום מדעי החיים. הודות להתמקדות הלאומית בנושאי חדשנות, בשילוב המנטליות של הקמת חברות סטארט-אפ, מציעה ישראל קרקע פורייה לצמיחה בענף. הסיבה לצמיחה בתחום מדעי החייםהצמיחה הגדולה בתחום נובעת מהשילוב בין הידע שנצבר באקדמיה לפיתוח היזמי. היקף משמעותי של המחקרים בתחום מתבצע באקדמיה, שמצטיינת אמנם בפיתוח ידע אבל מוגבלת בפיתוח המעשי, שהוא לחם חוקו של היזם. המגמה בקרב חברות ישראליות כיום היא לפתח טכנולוגיות המתמקדות באופן שבו אנשים מתנהגים בפועל, במקום באופן שבו אדם היפותטי אמור להתנהג בעולם אידיאלי. חברת אינטגריטי אפליקיישנס (Integrity Applications Inc) למשל, פיתחה טכנולוגיה לא פולשנית למדידת רמת הסוכר בדם באמצעות מערכת ה-GlocoTrack, שמסייעת להפחית את היקף טעויות האנוש והעיכובים שנוצרים בין המדידות. חברות ישראליות רבות אחראיות לפיתוח של טכנולוגיות חדשניות הבאות להתמודד עם האתגרים הרבים במערכת הבריאות העולמית. חברת קיורטק (CureTech) למשל, פועלת למצוא דרכים לרתום את מערכת החיסון כדי להילחם במחלת הסרטן, ואילו חברת טבע מבצעת מחקר ופיתוח בתחום מחלות הפרקינסון, הסרטן ומחלות רבות נוספות. השאיפה העיקרית היא להשתמש במחקר ופיתוח בסקטור הפרטי כדי להילחם בבעיות איתן מתמודדים אנשים מכל העולם. מימון ישראלי עבור מדעי החייםבשנת 2016, היקף ההשקעות בחברות בתחום מדעי החיים בישראל עלה ב-42% מהיקף ההשקעות בשנת 2015, אם כי במונחים כספיים סך ההשקעות ירד. נתון משמעותי יותר הוא שהיקף המיזוגים והרכישות בקרב חברות בתחום מדעי החיים זינק בכמעט פי עשרה מאז שנת 2015, מה שמצביע על הבשלה וצמיחה בקרב חברות בתחום זה. מדינת ישראל מציעה מבנה ידידותי עבור חברות הפועלות למען העתיד, ומעניקה עזרה לא רק בהקמה ובגיוס מימון, אלא גם בפיתוח החברות כדי שתהפוכנה לגורם מוביל בתחום. משרד ברנע ושות' עומד לשירותך ומעניק ייעוץ, הכוונה וסיוע משפטי בניווט המסלול המשפטי והרגולטורי כדי שתוכל להטביע חותם כמחולל שינוי בעולם. Source: barlaw.co.il
עורך דין אלון וולנר
פרויקט בנייה מסוג של "התחדשות עירונית", הידוע ברבים כפרויקט תמ"א 38/1 (חיזוק ושיפוץ) או תמ"א 38/2 (הריסה ובנייה מחדש), נולד בישראל בעקבות הצורך בחיזוק בנייני מגורים אשר ניתן לגביהם היתר בניה לפני 1.1.1980, מפני רעידות אדמה. המנגנון שנוצר, מספק תמריצים שונים הן לבעלי הדירות בבניינים המתאימים והן ליזמים שונים החפצים בכך, להתקשר בהסכם לביצוע פרויקט תמ"א. יחד עם זאת, מאז אושרו תכניות מתאר ארציות אלה, נתקלים בעלי דירות ויזמים במכשולים רבים, פנימיים וחיצוניים, המונעים את הוצאת הפרויקט אל הפועל. לא בכדי, פרויקטים רבים אינם מגיעים כלל לשלב הביצוע, חרף השקעת זמן ומשאבים רבים וחתימת ההסכמים הרלוונטיים. במקרים אלה, לא זאת בלבד שהפרויקט המיוחל לא יוצא לדרך, תוצאה אשר כשלעצמה הינה בבחינת “Lose-Lose Situation” לצדדים המעורבים, אלא שפעמים רבות בעלי הדירות גם מוצאים עצמם ללא יכולת להשתחרר מההסכמים עליהם חתמו עם היזם, ומבזבזים שנים רבות בניסיון לקדם את הפרויקט, ללא הצלחה. כיצד תבטיחו את זכויותיכם, כבעלי דירות, במסגרת התקשרות בפרויקט תמ"א 38?  להלן חמישה דגשים נבחרים: כתב בלעדיות ליזם ככלל, מומלץ להימנע מלתת כתב בלעדיות ליזם מסוים, אלא לנהל מו"מ עם יזמים שונים עד להחלטה על היזם עימו ייחתם הסכם מפורט וממצה. יחד עם זאת, במקרים שהיזם נדרש לקדם תב"ע נקודתית לביצוע הפרויקט או במקרים שיש לבצע בדיקות מיוחדות על מנת להחליט על היתכנות הפרויקט, סביר כי היזם יבקש בלעדיות לתקופת זמן מסוימת לאור ההוצאות והמשאבים שההוא מתכוון להשקיע בביצוע פעולות אלה.  אם חתמתם ליזם על כתב בלעדיות, חשוב מאוד להגביל אותה  בתאריך ספציפי ומוגדר, אשר לאחריו יבוטל כתב הבלעדיות, כלא היה.  כדאי להעמיק גם בהנחיות החשובות בחוק ה"מאכערים" שנכנס לתוקף לאחרונה.  תנאים מתלים השאלה האם פרויקט תמ"א יגיע לשלבי ביצוע, תלויה רבות בקיומם של התנאים המתלים בהסכם. התנאים המתלים השכיחים ביותר הינם חתימת הרוב הדרוש מתוך בעלי הדירות על הסכם התמ"א, וקבלת היתר בניה בהיקף הזכויות הדרוש לפרויקט. קיימת חשיבות רבה לקביעת לוחות זמנים מפורטים לקיום התנאים המתלים. המטרה היא להימנע מעיכוב או קיפאון בלתי סבירים, ללא יכולת לבטל את הסכם התמ"א, הנובעים לעיתים מבעלי דירות סרבנים או סחטנים, ולעיתים מהיזם, אשר אינו מקדם כראוי את הליך קבלת ההיתר לפרויקט.  התמורה לבעלי הדירות מטבע הדברים ועל מנת להימנע ממחלוקות עתידיות, יש לשים דגש בשלבי המשא ומתן המסחרי עם היזם, על התמורה המדויקת שצפוי לקבל היזם וכל אחד מבעלי הדירות בבניין, ולפרט זאת באופן מדויק, ככל הניתן, בהסכם בין הצדדים. יש לציין את הקומה והכיוונים של הדירות החדשות שייבנו לבעלי הדירות, לערוך היטב את מפרטי הדירות, לקבוע את סדר בחירת החניות והמחסנים החדשים, וכן לקבוע חלוקה מדויקת של זכויות הבנייה, הקיימות והעתידיות, בין היזם לבין בעלי הדירות או מי מהם. כלל חשוב ויסודי בפרויקט תמ"א הינו היעדר אפליה בין בעל דירה אחד למשנהו, ולכן במקרה שהתמורה אינה שוויונית, יש לקבוע איזונים, ולצורך כך ניתן ומומלץ לשכור את שירותיו של שמאי מקרקעין.   ערבויות הערבויות הן ליבת הביטחונות לבעלי הדירות בפרויקטים של תמ"א 38:  ערבויות חוק מכר (בפרויקט הריסה ובניה) – יש לוודא קבלת ערבויות על פי חוק המכר, לפי שווי הדירות כגמורות, כשהשווי ייקבע בהתאם לדו"ח האפס של הפרויקט, תוך מתן אפשרות לדיירים למנות שמאי מטעמם על חשבון היזם לקביעת השווי, ואשר קביעתו תהיה סופית ומחייבת.  ערבות ביצוע (בפרויקט חיזוק ושיפוץ) – ערבות בנקאית אוטונומית. ככל ומדובר על פרויקט בליווי בנקאי, הערבות צריכה להיות על מלוא שווי העבודות, כאשר הסכום ייקבע על פי קביעת המפקח שתינתן בסמוך לקבלת היתר בניה לפרויקט. חשוב לציין, כי הערבות תשמש את בעלי הדירות לכל צורך שהוא, ללא הגבלה ולפי רצונם הבלעדי, שכן מגוון התשלומים שיידרשו במקרה של צורך במימוש הערבות, רחב עד מאוד. כמו כן, חשוב לדרוש מהיזם ערבות להבטחת תיקוני תקופת הבדק, ערבות להבטחת רישום/תיקון רישום הבית המשותף, ואף ערבות לתשלומי מיסים וערבות לתשלומי שכירות (בעיקר בפרויקט הריסה ובניה).   דמי שכירותבפרויקט תמ"א הריסה ובניה, דמי השכירות הינם חלק מחויב ובלתי נפרד מהתמורה הניתנת לבעלי הדירות, המפנים את דירותיהם לצורך ביצוע הפרויקט. חשוב לחייב את היזם לתת התראה מספקת לפינוי הדירות, לאחר שנרשם שעבוד לטובת הבנק המלווה של הפרויקט. יש לדרוש קבלת ערבות לתשלום דמי השכירות, בגובה מלוא דמי השכירות לכל בעלי הדירות למשך כל תקופת הבנייה, וכן מקובל לדרוש כי עלויות המעבר מהדירה הקיימת והחזרה לדירה החדשה בסיום הבנייה, (הוצאות הובלה, אריזה וכדומה), יחולו על היזם. בעלי דירות המתגוררים בדירתם במהלך ביצוע פרויקט תמ"א שיפוץ וחיזוק, סובלים לרוב בזמן הבנייה, בין היתר, ממטרדי רעש, לכלוך, חסימת אור השמש, חסימת דרכי גישה לבניין ולדירה ועוד. חשוב לקחת זאת בחשבון, ולשמור על אפשרותכם לפנות את הדירה ככל שתהיו מעוניינים בכך, תוך תשלום דמי השכירות על ידי היזם ומתן ערבות שכירות לתשלומים אלה. לסיום חשוב להוסיף, כי עליכם לדאוג לבחירת יועצים מתאימים מטעמכם לפרויקט - אדריכל, מפקח, שמאי מקרקעין ועורכי דין, אשר תפקידם לקדם את הפרויקט, כל אחד בתחומו, תוך ייצוג ושמירת האינטרסים שלכם, תוך הבטחת זכויותיכם ותוך הרחקתכם מתסבוכות בלתי רצויות. וזכרו – יש לדרוש כי שכר היועצים הנ"ל, ישולם על ידי היזם. בהצלחה!
עו"ד נועה הבדלה
הליכי חדלות פרעון הינם חלק אינטגרלי מפעילות עסקית-מסחרית, כאשר יתכן ובמהלך חיי הפעילות העסקית יידרשו אדם או תאגיד לנקוט בהליכים לשם הבראת הפעילות העסקית או אף לעתים להביא לחיסולה. חדלות פרעון משקפת מצב עובדתי שבו חייב (אדם או תאגיד) נקלע לקשיים כלכליים ותזרימיים באופן שאינו מאפשר לו לשלם את חובותיו לנושים במועד. הליכי חדלות הפרעון שואפים להביא לחלוקה הוגנת וראויה של משאבי החייב (אדם או תאגיד) בין נושיו השונים; בהליכי חדלות פרעון עומדים לנגד עיניו של בית המשפט אינטרסים שונים ובכלל זאת, מקסום קופת הנשייה; הבטחת תעסוקה ראויה לעובדים של הפעילות העסקית; צמצום הנטל על הקופה הציבורית; דאגה ללקוחות הפעילות העסקית; דאגה לספקים התלויים בהמשך קיום הפעילות העסקית (במיוחד במקרה של שיקום והבראה); מתן סיוע לבעלי מניות בעסקים קטנים עד בינוניים. כאן המקום לציין, כי קיימים הבדלים בין חייב שהינו אדם פרטי לבין תאגיד (ובכלל זאת חברה). כאשר מדובר באדם פרטי, ישנה חשיבות לשאלה האם ננקטו כנגדו הליכים משפטיים (לרבות הליכי הוצאה לפועל) והאם קיימים חובות נוספים מלבד החובות נשוא ההליכים המשפטיים. כך, כאשר במקרה בו ננקטו נגד החייב מספר הליכי הוצאה לפועל, קיימת לחייב אפשרות להגיע להסדר בדרך של איחוד תיקים ופריסת חובותיו, אך מטבע הדברים, פריסת חובות אלה אינה מסדירה את החובות שאינם במסגרת הליכי הוצאה לפועל. על כן, כאשר מדובר בחייב שהינו אדם פרטי המעוניין להסדיר את כלל חובותיו, יהא עליו לנקוט במשא ומתן מול נושיו, ובהמשך להגיש בקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו בהתאם לתנאים המעוגנים תחת פקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], תש"ם-1980. כאשר המדובר בחברה שנקלעה למצב של חדלות פרעון בשל קשיים כלכליים ותזרימיים קיימות שתי אפשרויות: הקפאת הליכים והבראת חברה חברה שנקלעה למצב של חדלות פירעון, רשאית לבקש מבית המשפט לאפשר לה הליך של שיקום והבראה בדרך של הכנת תוכנית להבראתה ולפריסת חובותיה (בדרך הקבועה בסעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999). בקשת ההבראה תלווה גם בבקשה להקפאת הליכים, שמטרתה למנוע מהנושים לנקוט בהליכים משפטיים נגד החברה, ואף להקפיא כל הליך משפטי שננקט נגדה עד למועד הגשת הבקשה, ובכך ליתן לחברה שהות לצורך יישום תוכנית ההבראה. בית המשפט יורה על צו הקפאת ההליכים רק עם שוכנע כי קיים סיכוי סביר להבראת החברה וליישום תוכנית ההבראה, כאשר צו זה יהא מוגבל לפרק זמן שנע בין שבועות בודדים ועד תשעה חודשים. בית המשפט אף מוסמך למנות נאמן או מנהל מיוחד שיפקח על יישום תוכנית ההבראה בחברה בתקופת הקפאת ההליכים, כאשר סמכויותיו של הנאמן מוגדרות על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות שהביאו לחדלות הפרעון אליו נקלעה החברה, וכוללות לעתים, ניהול שוטף של החברה בתקופת הקפאת ההליכים, ויתור על חוזים מכבידים, במידת הצורך וכן עריכת חקירה באשר לנסיבות שהובילו את החברה למצב חדלות הפרעון. פירוק החברה קיימים מקרים בהם חברה נקלעה לחדלות פרעון, אך אין אפשרות להביא להבראתה או לשיקומה, או לחלופין אין עוד הצדקה כלכלית בהמשך הפעלתה. במקרים המדובר בחברה חדלת פירעון שאין אפשרות או הצדקה להביא להבראתה, צדדים בעלי עניין, ובכלל זאת נושים ובעלי מניות, רשאים לפתוח כנגדה בהליכי פירוק. הליך הפירוק הינו הליך משפטי המביא הלכה למעשה לידי חיסול האישיות המשפטית של החברה, תחילה על ידי ריקון החברה מכל תוכן כלכלי ולאחר מכן חיסול אישיותה המשפטית המאגדת. חוק החברות מכיר בשלושה סוגים של הליכי פירוק: פירוק מרצון; פירוק מרצון בפיקוח בית משפט; או פירוק (כפוי) על ידי בית משפט. הכספים המתקבלים עקב מימוש נכסיה של החברה ישמשו תחילה לפירעון החובות לנושיה, בהתאם לסדרי הנשייה הקבועים בדין ובהתאם לתביעות חוב שיגישו הנושים. ככל שנותר עודף כספים בתום הפירעון לכל הנושים, יחולק עודף זה לבעלי המניות ומשקיעי ההון העצמי בחברה. Source: barlaw.co.il
עו"ד דני בוגולסבסקי
כבר זמן רב נהנית ישראל מהכרה בתרבות הסטארט-אפ התוססת שלה, המטופחת על-ידי מדיניות ממשלתית התומכת בהשקעות ובעסקים. ההתמקדות הלאומית בהקמת עסקים יזמיים הובילה לבניית מבנה רגולטורי המגן על בעלי עסקים בפני נושים אך גם שומרת על מבנה נכון המגן על הציבור. כדי לנצל את המבנה התאגידי, כדאי לוודא כי תהליך הרישום מבוצע באופן נכון וכי סוג החברה הנבחר מתאים למודל העסקי. למה כדאי לחברות סטארט-אפ להתאגד?סוג הגוף התאגידי הנפוץ ביותר בארץ, במיוחד לסטארט-אפים, הוא חברה בערבון מוגבל. ישנן מספר סיבות לפופולריות של מבנה תאגידי זה: הסיבה הראשונה והעיקרית להקמה ורישום חברה היא הפיכת החברה לאישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה. הפרדה זו יוצרת "מסך התאגדות" בין בעלי המניות לבין הנושים, וכך מגנה עליהם ועל רכושם, כך שהם אינם חייבים באופן אישי להסדיר את חובות החברה. דבר זה אפשרי רק עד למקרה בו יהיה צורך להפעיל את הוראות דיני החברות, המורות על הרמת מסך ההתאגדות לגילוי בעלי החברה ועל ייחוס חובות החברה לבעלי מניותיה. יחד עם זאת, לא ניתן לחייב את בעלי המניות בתשלום חובותיה של החברה מעבר לגובה השקעתם. חברה יכולה למנף את גיוסי ההון ולהציע למשקיעים, המחפשים בטוחה על ההשקעה, חלק ממניות החברה ו/או אופציות. כך בעלי המניות בחברה אינם נדרשים להציע למשקיעים תמורה מהותית בפועל (כגון ערבות אישית). אחד השיקולים המושכים משקיע להשקיע בחברת סטארט-אפ הוא הקניין הרוחני שלה. עם התאגדות הסטארט-אפ החברה הופכת לבעלת הקניין הרוחני במקום המייסדים, כך שהמשקיעים הופכים גם הם לבעלי הקניין הרוחני באופן יחסי לאחזקותיהם. יתר על כן, במקרה שאחד המייסדים מחליט לעזוב, הקניין הרוחני בשלמותו, נותר בידי החברה ולא בידי המייסד שעזב. בשלב בו חברת הסטארט-אפ נדרשת להמשיך לצמוח ועליה לצרף אל שורותיה עובדים נוספים, היא יכולה להציע להם אופציות לרכישת מניות החברה בעתיד, בנוסף לשכר והטבות אחרות. זהו מנגנון נפוץ המאפשר לחברה לגייס ולשמר עובדים איכותיים. כאשר חברת הסטארט-אפ מגיעה לשלב בו היא רושמת רווחיות, שיעור המס המוטל על חברות בארץ הוא 24% (החל מ- 2017), לעומת שיעור המס המוטל על יחידים, היכול להגיע עד ל-50%. תהליך ההתאגדותלפני שתוכל להתחיל בעשיית עסקים בארץ בתור חברה, עליך לרשום את חברתך, הן אצל רשם החברות והן אצל רשויות המס, אשר מצויות תחת אחריות משרד המשפטים ומשרד האוצר, בהתאמה.בעת הקמת החברה ברשם החברות, יש לשלים את השלבים הבאים:הגשת טפסים הכוללים, בין היתר, את הפרטים הבאים - שם החברה, הון המניות של החברה, בעלי המניות ושיעור אחזקותיהם, ורשימת הדירקטורים הראשונים של החברה.ניסוח תקנון ההתאגדות של החברה, המסדיר את מערכת היחסים בין החברה לבין בעלי מניותיה ובין בעלי המניות לבין עצמם.תשלום אגרת רישום בסך 2,606 ש"ח (נכון להיום). תהליך הרישום יכול להרגיש מייגע ומכביד, אבל יש חשיבות בכל צעד. מסמכי ההתאגדות קובעים את כללי ההתנהגות והמשטר התאגידי, לכן לתהליך רישום חברה חשיבות מכרעת. Source: barlaw.co.il
הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: