כל הזכויות שמורות לברנע. משרד עורכי דין 2015 ©

רגולציה / רגולציה בשוק ההון

משרדנו פיתח מומחיות ייחודיות בכל תחומי הרגולציה הפיננסית אשר חלה על מגוון רחב של גופים הפועלים בשוק ההון, חברות ומתווכים פיננסיים.

אנו מלווים חברות פרטיות, חברות בתהליכי הנפקה, חברות ציבוריות וותיקות, חתמים, יועצי השקעות ומנהלי תיקים, ברוקרים, חברות פינטק וזירות סוחר מול הרגולטורים הפיננסים בישראל: רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, רשות ניירות ערך, ובנק ישראל.

 

למשרד ניסיון רב בליווי חברות המעוניינות לגייס כסף מהציבור בכל סוגי המכשירים הפיננסיים הקיימים לרבות הון, חוב, אופציות, זכויות, איגוח, ניירות ערך מסחריים ועוד.

 

המשרד מלווה חברות בהטמעת כללי הרגולציה הפיננסית באמצעות ביצוע סקרי ציות, יצירה ואימוץ תכניות אכיפה פנימיות. בנוסף, משרדנו מייצג את לקוחותיו בפני הרגולטורים הפיננסיים השונים בהליכי אכיפה מינהלית ובהליכי חקירה פלילית.

 

חזרה לתחום רגולציה

חדשות ועדכונים - רגולציה / רגולציה בשוק ההון:


אפריל 6, 2017

ביטול חובת הגשת דוחות רבעוניים לתאגידים קטנים

בחודש מרץ 2017 פורסם תיקון לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), , לפיו, "תאגידים קטנים" מדווחים שהציבור אינו מחזיק תעודות התחייבות שהונפקו על ידיהם, יוכלו לפרסם דוחות כספיים על בסיס חצי שנתי. לעניין זה תשמש הגדרת "תאגיד קטן" הקבועה בתקנות האמורות.

יוני 16, 2016

אקרובטיקה משפטית "בשבחו של מבחן התוחלת" הערות וביקורת

מאמרו של ד"ר צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון במשרדנו - אקרובטיקה משפטית "בשבחו של מבחן התוחלת" הערות וביקורת - הוזכר בפסיקתו של בית המשפט העליון בימים האחרונים, בעת שדן בשאלה מהי הידיעה הנדרשת לשם הקמת חובת דיווח בחברה.

 

מאמרו של ד"ר צבי גבאי סקר באופן ביקורתי את הלכת אפריקה ישראל שהתקבלה במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בהלכה זו נקבע כי המבחן הרלוונטי לצורך הכרעה בשאלה האם המידע לפנינו נכנס להגדרת "מידע פנים" – הוא "מבחן התוחלת".

 

"מבחן התוחלת", בו נעשה שימוש על-ידי שופטי המחלקה הכלכלית קובע כי בכדי לקבוע אם אירוע מסוים בחייו של התאגיד הוא מהותי, יש לשקלל את ההסתברות לקרות האירוע עם השפעתו הצפויה על התאגיד (מעין "מקבילית כוחות"). כלומר, ככל שעוצמתו של האירוע הצפוי גבוהה יותר עבור התאגיד ועסקיו, כך יהיה המידע עליו מהותי, גם אם ההסתברות להתרחשות האירוע היא נמוכה, ולהיפך.

 

במאמרו, בחר ד"ר צבי גבאי להאיר את בעיית "עודף הרגולציה" המתרחשת בשוק, ואת הצורך לצייד את שוק ההון בכלים פרקטיים שיאפשרו לגופים המפוקחים התמודדות הולמת עם חובות הדיווח המוטלות עליהם חדשות לבקרים על-ידי רשות ניירת ערך. הפתרון לסוגיה זו, לדעת ד"ר צבי גבאי, טמון בפיתוח מבחן "ההסכמה העקרונית". בהתאם למבחן זה, מידע על עסקה יהיה מהותי וחייב בדיווח רק כאשר הושגה הסכמה בין הצדדים ביחס לפרטי העסקה העיקריים, קרי, לגבי המחיר ומבנה העסקה. שימוש משוכלל במבחן "ההסכמה העקרונית" יעמיד לטובת הגופים המפוקחים כלי קל, פשוט ונוח יותר להערכת המידע הקשור בפעילותם השוטפת, תוך הגברת הוודאות בשוק.

רגולציה / רגולציה בשוק ההון

משרדנו פיתח מומחיות ייחודיות בכל תחומי הרגולציה הפיננסית אשר חלה על מגוון רחב של גופים הפועלים בשוק ההון, חברות ומתווכים פיננסיים.

אנו מלווים חברות פרטיות, חברות בתהליכי הנפקה, חברות ציבוריות וותיקות, חתמים, יועצי השקעות ומנהלי תיקים, ברוקרים, חברות פינטק וזירות סוחר מול הרגולטורים הפיננסים בישראל: רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, רשות ניירות ערך, ובנק ישראל.

 

למשרד ניסיון רב בליווי חברות המעוניינות לגייס כסף מהציבור בכל סוגי המכשירים הפיננסיים הקיימים לרבות הון, חוב, אופציות, זכויות, איגוח, ניירות ערך מסחריים ועוד.

 

המשרד מלווה חברות בהטמעת כללי הרגולציה הפיננסית באמצעות ביצוע סקרי ציות, יצירה ואימוץ תכניות אכיפה פנימיות. בנוסף, משרדנו מייצג את לקוחותיו בפני הרגולטורים הפיננסיים השונים בהליכי אכיפה מינהלית ובהליכי חקירה פלילית.

 

חזרה לתחום רגולציה

חדשות ועדכונים - רגולציה:


אפריל 6, 2017

ביטול חובת הגשת דוחות רבעוניים לתאגידים קטנים

בחודש מרץ 2017 פורסם תיקון לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), , לפיו, "תאגידים קטנים" מדווחים שהציבור אינו מחזיק תעודות התחייבות שהונפקו על ידיהם, יוכלו לפרסם דוחות כספיים על בסיס חצי שנתי. לעניין זה תשמש הגדרת "תאגיד קטן" הקבועה בתקנות האמורות.

יוני 16, 2016

אקרובטיקה משפטית "בשבחו של מבחן התוחלת" הערות וביקורת

מאמרו של ד"ר צבי גבאי, ראש מחלקת שוק ההון במשרדנו - אקרובטיקה משפטית "בשבחו של מבחן התוחלת" הערות וביקורת - הוזכר בפסיקתו של בית המשפט העליון בימים האחרונים, בעת שדן בשאלה מהי הידיעה הנדרשת לשם הקמת חובת דיווח בחברה.

 

מאמרו של ד"ר צבי גבאי סקר באופן ביקורתי את הלכת אפריקה ישראל שהתקבלה במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בהלכה זו נקבע כי המבחן הרלוונטי לצורך הכרעה בשאלה האם המידע לפנינו נכנס להגדרת "מידע פנים" – הוא "מבחן התוחלת".

 

"מבחן התוחלת", בו נעשה שימוש על-ידי שופטי המחלקה הכלכלית קובע כי בכדי לקבוע אם אירוע מסוים בחייו של התאגיד הוא מהותי, יש לשקלל את ההסתברות לקרות האירוע עם השפעתו הצפויה על התאגיד (מעין "מקבילית כוחות"). כלומר, ככל שעוצמתו של האירוע הצפוי גבוהה יותר עבור התאגיד ועסקיו, כך יהיה המידע עליו מהותי, גם אם ההסתברות להתרחשות האירוע היא נמוכה, ולהיפך.

 

במאמרו, בחר ד"ר צבי גבאי להאיר את בעיית "עודף הרגולציה" המתרחשת בשוק, ואת הצורך לצייד את שוק ההון בכלים פרקטיים שיאפשרו לגופים המפוקחים התמודדות הולמת עם חובות הדיווח המוטלות עליהם חדשות לבקרים על-ידי רשות ניירת ערך. הפתרון לסוגיה זו, לדעת ד"ר צבי גבאי, טמון בפיתוח מבחן "ההסכמה העקרונית". בהתאם למבחן זה, מידע על עסקה יהיה מהותי וחייב בדיווח רק כאשר הושגה הסכמה בין הצדדים ביחס לפרטי העסקה העיקריים, קרי, לגבי המחיר ומבנה העסקה. שימוש משוכלל במבחן "ההסכמה העקרונית" יעמיד לטובת הגופים המפוקחים כלי קל, פשוט ונוח יותר להערכת המידע הקשור בפעילותם השוטפת, תוך הגברת הוודאות בשוק.

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: