כל הזכויות שמורות לברנע. משרד עורכי דין 2015 ©

Adv.Hanania Isaac

מגדל אלקטרה סיטי
רחוב הרכבת 58
תל אביב
6777016

אייזיק חנניה

אייזק, מקנדה במקור, מתמחה בליווי עסקאות מסחריות חוצי גבולות והינו בעל נסיון של מעל 15 שנה במגוון מגזרים, כולל הון סיכון, טכנולוגיה, מכשירים רפואיים וחברות הזנק.

אייזיק מעניק ייעוץ משפטי עבור עסקאות מסחריות חוצי גבולות, הכוללות בין השאר, הסכמי השקעה, מיזוגים ורכישות, מיזמים משותפים אסטרטגיים.  אייזיק מתמחה במציאת פתרונות לאתגרים משפטיים מורכבים. הייעוץ שמעניק אייזיק לבעלי עניין מקיף את כל שלבי החיים של החברה, מסיוע לחברות הזנק במהלך שלבי הקמתן,  דרך גיוס כספים ועד לאקזיט, הכל תוך כדי טיפול בחשיפתן לסיכונים משפטיים ודאגה לצרכים העסקיים של לקוחותיו.

לפני הצטרפותו למשרד ברנע ושות', עבד אייזיק במשרדי עורכי דין מובילים בארץ וכן שימש כיועץ המשפטי הפנימי של חברות טכנולוגיה. אייזיק הצטרף למשרד ברנע ושות' בשנת 2015.

השכלה:


אוניברסיטת קונקורדיה, קנדה, B.A מסחר, שנת 1995

אוניברסיטת מונטריאל, קנדה, LL.B, שנת 1995

אוניברסיטת תל-אביב , LL.M, שנת 2002


חבר בלשכת עורכי דין:


חבר לשכת עורכי הדין משנת 1999



חדשות ועדכונים - אייזיק חנניה:


פברואר 9, 2016

הבורסה עוזרת למשקיעים: אדיסון תבצע ניתוח של חברות היי-טק שנסחרות בת"א

משרדנו מייצג את חברת המחקר הבינלאומית אדיסון בהסכם מול הבורסה בתל אביב לקידום משותף של מודל ייחודי שטרם נוסה בשוק ההון הישראלי. המודל יכלול ביצוע אנליזה בלתי תלויה על חברות הייטק וחברות ביומד הנסחרות בבורסה בת"א, בחסותה ובמימונה החלקי של הבורסה.

ייצגו את אדיסון עו"ד סיימון ג'פה, עו"ד רפי קרימן ועו"ד אייזיק חנניה.

ינואר 7, 2016

עו"ד אייזיק חנניה ישתתף כשופט בפאנל משקיעים

עו"ד אייזיק חנניה ישתתף בפאנל משקיעים אשר יתקיים במסגרת שיתוף פעולה בין  StarTAU  מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב לבין קהילת היזמות של עיריית פתח תקווה. במהלך האירוע יציגו כ- 10 יזמים את המיזם העסקי שלהם ויקבלו חוות דעת מחברי הפאנל.

דצמבר 24, 2015

מגמות בתעשיית ה- TMT

תחום הטכנולוגיה, מדיה ותקשורת עובר ללא ספק שינויים – חברות רבות קמות בתחום, ישנם המצאות של מוצרים חדשים וטכנולוגיות חדשניות. לקראת סיומה של שנת 2015 שכמעט ומגיעה לקיצה – החלטתי לנסות ולצפות מה יתרחש בתחום ה TMT (טכנולוגיה, מדיה ותקשורת) בשנת 2016. 

 

רגולציה בתחום - ממשלת ישראל מגדירה את תעשיית ה-TMT  כאחד הענפים החסונים והנמרצים ביותר כיום במשק הישראלי, והיא מעודדת חברות רב-לאומיות לפתח את קניין הרוחני שלהן בארץ. זאת בחסות תוכניות מקומיות ובינלאומיות (המנוהלות וממומנות על ידי לשכת המדען הראשי), ובאמצעות הסכמים, אמנות ושיתופי פעולה, הטבות מס, כספים ומענקים לחברות הבוחרות לפתח את הקניין הרוחני שלהן בארץ.

על אף הניסיון של הממשלה להוות מוקד עלייה של חברות רב לאומיות, החוק אינו עמד לצידם. החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה מטיל מגבלה על העברת ידע המפותח בארץ על-ידי חברות בחסות התוכניות אל מחוץ לישראל. זאת על-ידי הטלת חיוב בתשלום תמורה, שסכומו לעיתים קרובות אינו מוגדר. אין ספק שמגבלה זו, מרתיעה רוכשים בינלאומיים פוטנציאליים מלבצע השקעה או עסקת מיזוג או רכישה בארץ ולמעשה להעביר מרכזי פיתוח ה-IP שלהן לארץ.

 

לאחרונה, נפתרה סוגיה זו על-ידי תיקוני רגולציה, וכעת ניתן על פי חוק להעביר אל מחוץ לישראל ידע שפותח בארץ. זאת לאחר קבלת אישור לשכת המדען הראשי ולאחר ביצוע תשלום מחיר ההעברה הנקבע מראש. צעדים אלה מגבירים ללא ספק את הוודאות עבור בעלי עניין.

רפורמות נוספות נכנסו בתחילת 2014 כאשר הכנסת אישרה תיקון לחוק הפטנטים אשר שינה את תקופת ההארכה של פטנטים.  במרץ 2014, נציגות הסחר האמריקאית הסירה את מדינת ישראל מרשימת ההשגחה (watch list) בנושא הפרות זכויות קניין רוחני, עקב לחץ שהופעל על-ידי תעשיית התרופות הבינלאומית המבוססת על מו"פ, לאור התחרות בזירה הגלובלית מול תעשיית התרופות המקומית המבוססת על תרופות גנריות.

"הדובדבן שבקצפת" בנוגע לרפורמות הוא, שהחל משנת 2014 בהתאם לרגולציה בארץ, ניתנת לחברות היי-טק אפשרות לשלם מס חברות בשיעור של 9% בלבד, במקום השיעור הנוכחי של 26.5%, אשר מהווה הטבה אטרקטיבית מאוד עבור חברות המשתתפות.

 

התקדמות טכנולוגיה -  בשנים האחרונות אנו רואים מוצרים חדשים, שירותים חדשים וחדשנות צומחת בקצה מהר יותר מאי פעם.

עם המצאת המוצרים החדשים, על המחוקק להתאים את עצמו למציאות החדשה – שתי דוגמאות כמשל:

הדפסה תלת מימדית- אם בעבר, הדפסה בתלת מימד של איברים להשתלה, של מכוניות ושל צעצועים בוצעה רק בתוך סרט מדע בדיוני הוליוודי, היום, מיוצרים מוצרים כאלה בכפוף למעט חוקים או מחוץ למסגרת חוקית כלשהי.

מדינתנו ידועה כאחת המדינות המובילות בתעשייה הפופולרית והפורחת של הדפסה בתלת מימד.

יוזמה חדשה, במימון של לשכת המדען הראשי, פועלת לפתח מדפסות תלת מימד אשר מסוגלות להדפיס רכיבים עשויים ממתכת, כגון טיטניום, עבור תחום התעשייה האווירית, עבור תחום השתלים הדנטליים, עבור תחום תחליפי עצמות ועוד. יתכן ויש ביוזמה הזאת כדי למצב את מדינת ישראל בקדמת מהפכה חדשה בתחום "הייצור העצמי."

 

התפתחויות אלו, יחייבו את הרגולטור לפעול במהירות על מנת להתאים את הרגולציה לחידושים הטכנולוגיים. יש לזכור, כי קיימות סוגיות משפטיות מהותיות הקשורות לתחום ההדפסה בתלת מימד המתייחסות לא רק לתחום הקניין הרוחני, אלא גם לנושאים כגון בטיחות, אחריות מוצר והגנת נתונים. גם המשטרה תצטרך בעתיד להתמודד עם סוג חדש של פשע, הקשור לשימוש בהדפסה בתלת מימד של מוצרים תחת פיקוח, מוצרים אסורים ומוצרים בלתי חוקיים.

טכנולוגיה לבישה - חברות המרשות לעובדיהן להשתמש בטכנולוגיה לבישה, יצטרכו להתמודד עם סוגיות הקשורות לסודות מסחריים, הגנת נתונים וריגול תעשייתי. יהיה צורך לקבוע מדיניות פנים-ארגונית והנחיות קפדניות. קרוב לוודאי, טכנולוגיה לבישה, אשר תשמש לצרכים רפואיים, טיפוליים או דיאגנוסטיים, תסווג כמכשיר רפואי אשר כפוף לקבלת אישור ה- FDA/CE ולפעילות בהתאם לרגולציה. במקרים בהם מטרת הטכנולוגיה הלבישה היא לאסוף נתונים בריאותיים מאנשים פרטיים מזוהים (לא בצורה אנונימית), אז יראו הנתונים הנאספים כנתוני בריאות מוגנים, אשר כפופים להסכמת האדם הספציפי מראש לפני שניתן יהיה להשתמש או להפיץ את הנתונים שלו.

 

 

קניין רוחני - חברות רבות נקלעות בסכסוכים הקשורים לפטנטים ולזכויות קניין רוחני, אשר מן הסתם, חושפים אותן לנזקים ולעלויות לא מבוטלות. אשר על כן, תכנון נכון לפני תחילת כל פעילות עסקית חשוב מאוד ועל כל חברה להגיע להחלטה קריטית האם להגן על זכויות קניין הרוחני שלה על ידי רישום פטנט, ואם כן, איפה לרשום אותו. לאחר אישורו, הפטנט מאפשר לחברה להנות מיתרונות תחרותיים בתחומו.

בכל הקשור לחברות ישראליות, רוב מאמצי השיווק והמכירה מתרכזות בדרך כלל בארצות הברית; כנ"ל לגבי הגנת זכויות קניין הרוחני שלהן. במקרה של הפרת זכויות קניין רוחני, קרוב לוודאי שהסכסוך ינוהל בארצות הברית. יש מקרים בהם הפרת הזכוית גורמת לפתיחת סכסוך במספר תחומי שיפוט, ובעקבות זאת, התובעים נדרשים לבקש החלטה מבית המשפט אשר ניתנת לאכיפה בתחומי שיפוט מרובים.

 

 

תעשיית הטלקום הישראלית - תעשיית הטלקום הישראלית הינה שחקן גדול בזירת פיתוח טכנולוגיה הגלובלית. מבין הדוגמאות המובהקות של חדשנות ישראלית ניתן למנות WiMax, VoIP ו-TDMoIP.

שוק הטלקום הישראלי הינו ריכוזי מאוד, התחרות אינטנסיבית ואין בו הרבה הזדמנויות. כל מיזם משותף, עסקת מיזוג או רכישה יצטרך להתגבר על הבחינות הקפדניות של רשות להגבלים עסקיים ושל משרד התקשורת.

ביולי 2015, המליצה הועדה לבחינת ההסדרה על שידורים מסחריים בשוק הטלקום, כי כל הסדרה עתידית של שירותים מסחריים תבוסס אך ורק על השירותים הניתנים על-ידי המפעיל, מבלי להתייחס לטכנולוגיה בשימוש במתן השירותים. בהתאם לדרישות הנוכחיות, על מפעילי הטלקום הגדולים לספק שירותים בכל רחבי הארץ. כל סטיה מדרישת הפריסה הארצית כפופה לאישור ממשרד התקשורת.

הדיגיטציה המהירה של תעשיות הובילה להתפתחות של שירותים חדשים, כגון מיחשוב ענן ופלטפורמות תשלומים סלולריים, אשר גרמו לשינוי ניכר באסטרטגיית הצמיחה של המפעילים, ממודלים עסקיים המבוססים על שילוב אנכי למודלים עסקיים המבוססים על שילוב אופקי. המטרה היא לייצר ערך על-ידי שילוב מגזרים ושווקים שונים והעתקת התכונות והיכולות של שוק אחד לשווקים האחרים. בנוסף, מפעילים יחתרו להשלים את הדיגיטציה של ליבת הפעילות העסקית שלהם על מנת להגביר שביעות רצון לקוחותיהם, להוסיף שירותים בעלי ערך נוסף, והגדיל הכנסות וחיסכון בעלויות.

 

לכל החדשות של אייזיק חנניה >

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: