כל הזכויות שמורות לברנע. משרד עורכי דין 2015 ©

דניאל לורבר

דניאל עוסק בייצוג חברות ציבוריות בארץ ובחו"ל, בייצוג חברות פרטיות וחברות הייטק במגוון תחומי התעשייה החל משלב ההקמה ועד לרכישתן, ובדגש על גיוס הון ועסקאות מימון, מיזוגים ורכישות, ועסקאות מסחריות אחרות.

 

דניאל רכש ניסיון בייצוג חברות הייטק במגוון תחומים מסחריים, לרבות קניין רוחני ומסחור טכנולוגיה, דיני תאגידים והגנה על פרטיות.

 

דניאל מנהל את פעילות המשרד בתחום תגמולים הוניים לעובדים ובכירים. במסגרת עבודתו מעניק דניאל ייעוץ משפטי למגוון הרחב של לקוחות המשרד, לרבות חברות סטארט-אפ וחברות פרטיות, חברות ציבוריות ישראליות ובינלאומיות, קרנות השקעה ומוסדות פיננסיים וכן למנהלים בכירים, בכל הנוגע לעיצוב ויישום תכניות תגמול הוניות לעובדים ובכירים ומענקים פרטניים לעובדים ובכירים.

בנוסף, דניאל מעניק לחברות ישראליות ובינלאומיות ייעוץ בנושאים רגולטוריים לרבות דיני הגבלים עסקיים, תמריצים למו"פ וחדשנות מהמדען הראשי וייצוא אמצעים ביטחוניים.

 

לפני הצטרפותו למשרד, עבד דניאל במחלקה הבינלאומית של משרד מסחרי מוביל בתל-אביב.

השכלה:


המרכז הבינתחומי, B.A , LL.B מנהל עסקים, 2009.

חבר בלשכת עורכי דין:


חבר לשכת עורכי הדין משנת 2010



חדשות ועדכונים - דניאל לורבר:


מרץ 8, 2017

תוכניות Carve-out עבור עובדי החברה, מה זה, איך עושים את זה וכיצד ניתן להימנע ממנה?

אחת משיטות התגמול המקובלות בסטארטאפים וחברות טכנולוגיה הינה הענקת אופציות לעובדים, אשר מתקיימת בנוסף או לעיתים על חשבון מרכיב התגמול המסורתי – שכר במזומן.

 

המשמעות המעשית של אופציות הינה מתן אפשרות עתידית לעובד לרכוש מניות בחברה, במחיר קבוע וידוע מראש.

 

אופציות מאפשרות לחברה לגשר על חוסר יכולתה בשלבים המוקדמים לגייס כוח אדם איכותי באמצעות תשלום שכר אטרקטיבי (לאור מצוקת המזומנים של החברה בשלבים אלה), ובמקביל, הענקת אופציות לעובדים מהווה כלי יעיל ליצירת הזדהות עם החברה והירתמות מצד העובדים למקסום ערך החברה.

 

לאחרונה, אנו נתקלים במספר הולך וגובר של מקרים בהם סטארטאפים מוצלחים, אשר הצליחו לגייס השקעות ממספר משקיעים בלפחות שני סבבי השקעה, מוצאים עצמם במצב לא פשוט בו מבנה הבעלות של החברה (cap table) לאחר אותם סבבי השקעה, אינו מאפשר לחברה לייצר עבור עובדיה תמריץ הוני משמעותי במקרה של אקזיט.

 

מדוע מצב זה קורה?

כאשר חברה מגייסת כסף ממשקיעים אסטרטגיים (לרוב קרנות הון סיכון), היא מעניקה לאותם משקיעים מניות בכורה כנגד השקעתם. אחת הזכויות המרכזיות שנלוות לאותן מניות בכורה הינה זכות עודפת (liquidation preference) על פני שאר בעלי המניות של החברה במקרה של אירוע מכירה, אשר יכול להיות מכירת כל הון המניות של החברה, מכירת כל או מרבית נכסיה או רישום מניותיה של החברה למסחר בבורסה.

 

המשמעות של אותה זכות עודפת הינה כי כאשר החברה תחלק לבעלי מניותיה את התקבולים שיתקבלו בגין אותו אירוע מכירה, יהיה על החברה להשיב לאותם משקיעים אסטרטגיים את כספי השקעתם כפול מכפלה כלשהי עליה הוסכם עם המשקיעים במסגרת עסקת ההשקעה.

 

מכיוון שכל משקיע אסטרטגי מבקש להבטיח לעצמו מכפיל כלשהו על סכום ההשקעה שלו בחברה, נוצר מצב לפיו בקרות אירוע מכירה, אותו מפל (waterfall) לפיו מחולקים כספי החברה אוזל בטרם הגעתו לבעלי המניות הרגילות של החברה, אשר על-פי רוב הינם היזמים ועובדי החברה, אשר מחזיקים באופציות לרכישת מניות רגילות של החברה.  

 

מצב זה מציב בפני החברה אתגר משמעותי לשמר ולגייס עובדים מהשורה הראשונה, בפרט לאור רמת ההיכרות הגבוהה שיש לעובדים בתחום ההייטק כיום עם מנגנוני התמרוץ ההוניים ורצונם להשתלב בעבודה בחברה המציעה תמריץ הוני ממשי ולא רק על הנייר.

 

גם עבור המשקיעים הקיימים והפוטנציאלים של החברה מדובר במצב בעייתי, שכן כל משקיע מבין כי הערובה הטובה ביותר לכך שכספו יישא פרי בבוא היום הינה כי עובדי החברה יהיו רתומים באופן מלא להצלחת החברה.

 

על מנת לייצר לעובדי החברה את אותו תמריץ, חברות אשר נמצאות במצב לפיו בכל תרחיש אירוע מכירה סביר היזמים או העובדים לא יקבלו תמורה משמעותית, יכולות לבצע תיקון לתוכנית התגמול של החברה אשר מייעד אחוז קבוע מכל אירוע מכירה של החברה ליזמים או לעובדי החברה, ומכאן נגזר שמה של התוכנית - “carve out plan”.

 

אימוץ תוכנית carve out צריך להיעשות בתיאום מלא עם המשקיעים הקיימים של החברה, שכן הם אלו אשר מוותרים על זכותם לקבלת כל התקבולים המגיעים להם באירוע מכירה, מתוך הכרה בכך כי ללא כוח אדם איכותי אשר מוכוון למקסם את ערך החברה, הסיכוי כי החברה תצליח הינו נמוך.

 

ביצוע תוכנית carve-out מעלה סוגיות מורכבות, הן מבחינת הצורך להגיע להסכמה עם כלל המשקיעים של החברה ביחס לצורך לאמץ תוכנית carve out, עובר לבניית המודלים הכלכליים באמצעותם נקבע אותו אחוז המיועד לעובדים בכל אירוע מכירה, וכמובן שאף מבחינת הנושאים המשפטיים המגוונים אשר יש לתת להם מענה לצורך ביצוע התוכנית, לרבות בתחומי דיני התאגידים לאור הצורך לבצע שינוי לתקנון החברה אשר יגדיר את סוג המניות החדש אשר מיועד לעובדים מבלי להעניק לאותם עובדים זכויות נוספות שיבואו על חשבון בעלי המניות האחרים של החברה, וכן בתחום האופציות והמיסוי בשל הצורך בהגשת בקשת רולינג לרשות המיסים לאישור תוכנית ה-carve out של החברה, שכן אין מדובר בתוכנית אופציות קלאסית המאושרת עבור עובדים.

 

כיצד ניתן להימנע ממצב זה?

על מנת להימנע ממצב זה, על היזמים והחברות להשקיע מחשבה יתירה לפני יציאה לגיוס השקעה בדיוק כמה כסף עליהן לגייס לצורך יישום תוכנים העסקית ועל-פי איזה שווי חברה הם מוכנים לגייס את הכסף.

 

לעיתים, קבלת סכום השקעה נמוך מזה אשר החברה יכולה לגייס בסיבוב מסוים או יציאה לגיוס בשלב יותר בשל מבחינת טכנולוגית החברה או יכולתה להוציא את המוצר לשוק עשויה לאפשר לחברה לגייס כסף לפי שווי חברה גבוה יותר ולהשפיע באופן משמעותי על מבנה הבעלות של החברה בהמשך הדרך.

 

אין ספק שקל הרבה יותר לכתוב על סירוב לקבלת כספי השקעה מאשר לסרב לאותם כספים זמינים בפועל, אך מחשבה לטווח ארוך מצד היזמים ושקילת תמרוץ העובדים כגורם דומיננטי החל משלבי החברה הראשונים עשויים לאפשר לחברות לגייס כספים מבלי להיקלע לאותו מבנה בעלות בעייתי אשר מצריך בסופו של יום גלגל הצלה בדמות תוכניות carve out.   

 

פורסם לראשונה באתר StartIsrael, פורטל היזמות הישראלי

ינואר 15, 2017

הסכמי סודיות (NDAs) אפקטיביים מעניקים הגנות לחברות סטארטאפ ולמשקיעים

משקיעים בחברת סטארטאפ חייבים לבחון לעומק את טיב החברה בה הם מעוניינים להשקיע, ולשם כך על החברה הנבחנת להעמיד לרשותם את כל המידע אותו הם מבקשים לצורך קבלת החלטה בדבר השקעה. עם זאת,  על חברת הסטארטאפ להגן על הקניין הרוחני ועל המידע הסודי שלה, על מנת שאלו לא ייחשפו ויציבו את החברה מול שוקת שבורה במצב בו טכנולוגיית החברה נחשפה לצדדים שלישיים בטרם עלה בידי החברה להשיק פתרון חדשני בשוק. 

 

לכן, כדי לשרת את האינטרסים של שני הצדדים בשלבים המוקדמים של ההתקשרות, נהוג לחתום על הסכם סודיות (Nondisclosure Agreement – NDA). הסכם זה נועד להגן על מידע סודי, תוך כדי גילוי כל המידע הדרוש למשקיע כדי להגיע להחלטה מושכלת לגבי השקעה בחברה.

 

הגדרת הצדדים

כמו בכל חוזה, הסכם סודיות חייב להגדיר את הצדדים בו. ייתכן והמשקיע הוא בעל עניין בחברות קשורות, ולכן חשוב שהסכם הסודיות יפרט באופן מדויק ומפורש איזה מידע ניתן לשתף ועם אילו גורמים. חשוב להגדיר את הגורם מקבל המידע הסודי, באופן המבטיח לסטארט-אפ ששום פרט במידע הסודי הנחשף למשקיע לא יגיע לידי חברה מתחרה פוטנציאלית. בנוסף, ההגדרה כאמור גם מצמצמת את חשיפתו של המשקיע מפני הפרות של הסכם הסודיות, מכיוון שההסכם קובע מפורשות למי ניתן ולא ניתן לגלות את המידע הסודי.

 

הגדרת המידע הסודי

על הצדדים להגדיר באופן מדויק איזה פרטי מידע נחשבים כסודיים ונכללים תחת ההגנה המוענקת על ידי הסכם הסודיות. עבור חברות סטארטאפ זהו חלק מאתגר במיוחד, כי סביר להניח שהחברה תפתח עוד מוצרים ושירותים במהלך תקופת הסכם הסודיות. לכן, ההגדרה של המידע הסודי חייבת להיות רחבה מספיק כדי לכלול שינויים, התפתחויות ומידע סודי מתפתח, תוך שמירת הגדרה ממוקדת של ההתקשרות הספציפית בין הצדדים. שני הצדדים נהנים מבהירות בעניין זה –  כי הגדרה כוללנית מדי של מידע סודי עלולה לחשוף את המשקיע לתביעות, בעוד הגדרה צרה מדי עלולה להשאיר את חברת הסטארטאפ בלתי מוגנת.

 

החרגות

בנוסף, יש לקבוע בהסכם הסודיות רשימה של החרגות מההגדרה של מידע סודי, כדי להגביל את חובת המשקיע לשמור בסודיות פרטי מידע שייתכן שכבר נמצאים ברשותו, או עשויים להיות לא מהותיים לחברת הסטארטאפ בעתיד. החרגות מקובלות כוללות בדרך כלל מידע המצוי בנחלת הכלל, או מידע שהיה ידוע כבר למשקיע בעת ההתקשרות. בתחום ההיי-טק, החרגות מסוג זה חשובות במיוחד כי למשקיעים מנוסים יש בדרך כלל הבנה עמוקה וידע רב בתחום שבו עוסק הסטארט-אפ, והם לא מוכנים "להיענש" בגלל הידע שלהם. מאידך, חברת הסטארטאפ חייבת לדאוג שרשימת ההחרגות אינה רחבה מדי עד כדי שלילת האפקטיביות של הסכם הסודיות.

 

תנאים

סעיפים אחרים בהסכם הסודיות קובעים את התנאים שעל שני הצדדים לקיים: אופן הגנת המידע; שימוש מותר במידע; חובות הצדדים בתום ההסכם; פעולות שניתן לנקוט בהן במקרה של חשד סביר שמידע סודי נתון בסכנה, ועוד. משום שלשני הצדדים אינטרסים שונים, ניהול מו"מ על תנאי ההסכם כך שיהיה הוגן לשני הצדדים תורם רבות ליצירת תנאי עבודה נוחים יותר בהמשך הדרך המשותפת.

 

עריכת הסכמי סודיות אפקטיביים ומנוסחים בקפדנות, מאפשרת לחברות סטארטאפ ולמשקיעיהן לעבוד יחד לקראת השקעות עתידיות. אתם מוזמנים ליצור קשר עם צוות המומחים שלנו במשרד ברנע ושות' כדי לקבל עזרה בהתנעת מערכת היחסים שלכם ברגל ימין.

 

Source: barlaw.co.il

נובמבר 30, 2016

מימון המונים: מימון חברות באומת הסטארטאפ

מימון המונים - שיטה פיננסית למימון המבוססת על השקעות קטנות שניתנות על-ידי ציבור רחב של משקיעים, ומאפשרת לעסקים קטנים ברחבי העולם לפתוח ולפתח את פעילותם העסקית. למעשה, השיטה פוסחת על הצורך במציאת משקיעים מוסדיים גדולים המוכנים לקחת סיכון. תיק המשקיעים במימון המונים הינו מגוון, ומורכב מטווח רחב של שיטות החזר השקעה. אפשר שמשקיעים תורמים לקידום מטרות ספציפיות, או מבקשים החזר עם ריבית או דורשים זכויות בחברה.

 

בישראל נכנסו לתוקף במהלך השנה מספר הקלות לגבי חלק מהמגבלות החלות בהתאם לחוק ניירות ערך ולתקנות בארץ. הקלות אלה מאפשרות ומקדמות מימון המונים כאלטרנטיבה מעשית עבור חברות סטארטאפ ועסקים קטנים. בהתאם למשטר הרגולטורי החדש, משקיעים יכולים כעת לפעול ביחד לממן חברות בסטארטאפ ניישן, והצעת החברה למשקיעים פוטנציאליים לא תחשב כהנפקה ראשונה לציבור.

 

העדכון המשפטי בישראל

במשך שנים רבות, היה קשה מאוד לבצע מימון המונים בישראל. עד לאחרונה, בהתאם לסעיף 15 של חוק ניירות ערך, כל הצעת מניות למעל 35 משקיעים היתה כפופה להכנת תשקיף והגשתו לאישור של רשות ניירות הערך. תהליך זה הקשה על קבלת מימון לחברות הזנק, שעבורן הבורסה אינה חלופה ריאלית לגיוס הון מקרנות הון סיכון וממוסדות פיננסיים גדולים, לנוכח העלויות הגבוהות ודרישות הגילוי הנרחבות הכרוכות בכך.

 

לקראת סוף שנת 2015, חוקק חוק לעידוד השקעות בחברות בתחום הטכנולוגיה העילית. חוק זה הוא בעצם תיקון לחוק ניירות ערך, והוא מעניק פטור מדרישת תשקיף כאשר מדובר בהשקעות קטנות, וכך מקל על גיוסי הון בדרך של מימון המונים. כמו כן, בהתאם לחוק החדש, תתאפשר הקמת קרנות הון סיכון נסחרות שיכולות לעודד אף הן השקעות קבוצתיות בחברות חדשות ומתפתחות.

 

החוק גם מעודד חברות סטארט-אפ להישאר בארץ, כיוון שקל יותר להשיג מימון מקומי. עד לחקיקה החדשה, חברות רבות בחרו לעשות אקזיט, בדרך של מיזוג, מכירה או העברת פעילותן העסקית למדינות אחרות המציעות תנאי מימון אטרקטיביים יותר. כעת ההקלות מורידות את התמריצים לבצע אקזיט, ומאפשרות להמשיך להתפתח בארץ.

 

מימון המונים בארץ

כמו לגבי כל מבנה מימון, גם בכל הקשור למימון המונים, יש לקחת את הזמן ולהבין את ההשלכות המשפטיות והמסחריות של כלי מימון זה לפני שקופצים למים. בארץ, כדי לבצע מימון המונים, עדיין נדרשת השתתפות של לפחות משקיע מורשה אחד. הרעיון של מנגנון מימון ללא רגולציה, טרם קרם עור וגידים כאן. בנוסף, משקיעים צריכים לזכור שבתרחיש מימון המונים, ייתכן ויש להם פחות זכויות מאשר בערוצי השקעה אחרים.

 

בשנת 2014, סך ההשקעות שבוצעו באמצעות מימון המונים הסתכמו ב-10מיליארד דולר ארה"ב, בעוד ששנת 2015 הביאה עימה גידול של 350% בהיקף ההשקעות והסתכמה בהשקעות בסך 35 מיליארד דולר ארה"ב.

 

אף בישראל חל גידול משמעותי בתקופה המקבילה והציפייה היא לראות גידול בהיקף ההשקעות בארץ ובעולם עם ההסרה ההדרגתית של המכשולים הרגולטוריים הקיימים לגיוס המונים.

 

אם אתה שוקל גיוס מימון או השקעה באמצעות מימון המונים, עליך להבין היטב את המבנה המשפטי החדש שעדיין עובר הגדרה והסדרה. לקבלת סיוע, אתה מוזמן לפנות אלינו ונשמח לשמש כנווטים שלך לאורך כל דרך.

 

Source: barlaw.co.il

לכל החדשות של דניאל לורבר >

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: