כל הזכויות שמורות לברנע. משרד עורכי דין 2015 ©

עו

מגדל אלקטרה סיטי
רחוב הרכבת 58
תל אביב
6777016

דני בוגוסלבסקי

דני הינו עורך דין במחלקה המסחרית של המשרד ועוסק במשפט מסחרי, עסקאות הון סיכון ומיזוגים ורכישות.

דני מייצג מגוון רחב  של לקוחות, הכוללים יזמים, תאגידים בינלאומיים ומקומיים, חברות היי-טק וקרנות השקעה פרטיות, בכל הקשור למשפט תאגידי, גיוסי הון, עסקאות מיזוגים ורכישות ושאר עסקאות מסחריות.

 

דני מעניק ייעוץ שוטף ומלווה תאגידים בכל שלבי התפתחותם במגוון נושאים תאגידיים ומסחריים, לרבות עריכת הסכמי מייסדים, הסכמי השקעה, הסכמי שירותים, הסכמים מסחריים ועוד.

 

טרם הצטרפותו לברנע ושות', דני שימש כעו"ד במחלקת מיזוגים ורכישות של משרד גדול ומוביל.

השכלה:


אוניברסיטת תל אביב ,B.A , LL.B בכלכלה, 2014

חבר בלשכת עורכי דין:


חבר לשכת עורכי הדין משנת 2015



חדשות ועדכונים - דני בוגוסלבסקי:


מאי 11, 2017

רישום חברה בארץ מגן על הסטארט-אפ

כבר זמן רב נהנית ישראל מהכרה בתרבות הסטארט-אפ התוססת שלה, המטופחת על-ידי מדיניות ממשלתית התומכת בהשקעות ובעסקים. ההתמקדות הלאומית בהקמת עסקים יזמיים הובילה לבניית מבנה רגולטורי המגן על בעלי עסקים בפני נושים אך גם שומרת על מבנה נכון המגן על הציבור. כדי לנצל את המבנה התאגידי, כדאי לוודא כי תהליך הרישום מבוצע באופן נכון וכי סוג החברה הנבחר מתאים למודל העסקי.

 

למה כדאי לחברות סטארט-אפ להתאגד?

סוג הגוף התאגידי הנפוץ ביותר בארץ, במיוחד לסטארט-אפים, הוא חברה בערבון מוגבל. ישנן מספר סיבות לפופולריות של מבנה תאגידי זה: 

  • הסיבה הראשונה והעיקרית להקמה ורישום חברה היא הפיכת החברה לאישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה. הפרדה זו יוצרת "מסך התאגדות" בין בעלי המניות לבין הנושים, וכך מגנה עליהם ועל רכושם, כך שהם אינם חייבים באופן אישי להסדיר את חובות החברה. דבר זה אפשרי רק עד למקרה בו יהיה צורך להפעיל את הוראות דיני החברות, המורות על הרמת מסך ההתאגדות לגילוי בעלי החברה ועל ייחוס חובות החברה לבעלי מניותיה. יחד עם זאת, לא ניתן לחייב את בעלי המניות בתשלום חובותיה של החברה מעבר לגובה השקעתם.
  •  חברה יכולה למנף את גיוסי ההון ולהציע למשקיעים, המחפשים בטוחה על ההשקעה, חלק ממניות החברה ו/או אופציות. כך בעלי המניות בחברה אינם נדרשים להציע למשקיעים תמורה מהותית בפועל (כגון ערבות אישית).
  •  אחד השיקולים המושכים משקיע להשקיע בחברת סטארט-אפ הוא הקניין הרוחני שלה. עם התאגדות הסטארט-אפ החברה הופכת לבעלת הקניין הרוחני במקום המייסדים, כך שהמשקיעים הופכים גם הם לבעלי הקניין הרוחני באופן יחסי לאחזקותיהם. יתר על כן, במקרה שאחד המייסדים מחליט לעזוב, הקניין הרוחני בשלמותו, נותר בידי החברה ולא בידי המייסד שעזב.
  •  בשלב בו חברת הסטארט-אפ נדרשת להמשיך לצמוח ועליה לצרף אל שורותיה עובדים נוספים, היא יכולה להציע להם אופציות לרכישת מניות החברה בעתיד, בנוסף לשכר והטבות אחרות. זהו מנגנון נפוץ המאפשר לחברה לגייס ולשמר עובדים איכותיים.
  •  כאשר חברת הסטארט-אפ מגיעה לשלב בו היא רושמת רווחיות, שיעור המס המוטל על חברות בארץ הוא 24% (החל מ- 2017), לעומת שיעור המס המוטל על יחידים, היכול להגיע עד ל-50%.

 

תהליך ההתאגדות

לפני שתוכל להתחיל בעשיית עסקים בארץ בתור חברה, עליך לרשום את חברתך, הן אצל רשם החברות והן אצל רשויות המס, אשר מצויות תחת אחריות משרד המשפטים ומשרד האוצר, בהתאמה.

בעת הקמת החברה ברשם החברות, יש לשלים את השלבים הבאים:

  • הגשת טפסים הכוללים, בין היתר, את הפרטים הבאים - שם החברה, הון המניות של החברה, בעלי המניות ושיעור אחזקותיהם, ורשימת הדירקטורים הראשונים של החברה.
  • ניסוח תקנון ההתאגדות של החברה, המסדיר את מערכת היחסים בין החברה לבין בעלי מניותיה ובין בעלי המניות לבין עצמם.
  • תשלום אגרת רישום בסך 2,606 ש"ח (נכון להיום).

 

תהליך הרישום יכול להרגיש מייגע ומכביד, אבל יש חשיבות בכל צעד. מסמכי ההתאגדות קובעים את כללי ההתנהגות והמשטר התאגידי, לכן לתהליך רישום חברה חשיבות מכרעת.

 

Source: barlaw.co.il

לכל החדשות של דני בוגוסלבסקי >

הזן כתובת אימייל על מנת להירשם לניוזלטר: